| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
12 |
אני מכבד ותמיד נותן למשפחות השכולות לדבר לפני כולם. בבקשה כבוד הרב. |
|
אני מכבד ותמיד נותן למשפחות השכולות לדבר לפני כולם. בבקשה כבוד הרב.
|
| 554 |
2026-01-27 |
ירמי סטביסקי
|
אורח/ת
|
620 |
אני אנסה לקצר. האמת היא שאני נכנס לכאן בעצבות איומה. אני בסך הכול מייצג את הבת שלי שבעלה ינון נהרג. אני מתאר לעצמי שאני ... |
|
אני אנסה לקצר. האמת היא שאני נכנס לכאן בעצבות איומה. אני בסך הכול מייצג את הבת שלי שבעלה ינון נהרג. אני מתאר לעצמי שאני מייצג את עשרת בוגרי בית ספר הימלפרב אבל הם לא יכלו לתת לי סמכות מהר הרצל. אני מתאר לעצמי שאני מייצג את אלפי הלוחמים של בית ספר הימלפרב. אני לא מדבר על הלומי קרב ופצועים אחרים.
באמת הלב נקרע כאן שוב ושוב כאשר שומעים את ההורים השכולים, אלה שמדברים על בניהם שהיו שומרי מצוות ואלה שמדברים על בניהם שלא היו בהכרח שומרי מצוות אך כולם, כל הדוברים, הוכיחו בדבריהם כאן פעם אחר פעם שלא רק שניתן לשמור תורה ומצוות בצבא אלא שההלכה והמסורת היהודית לא העלתה בדעתה שאדם דתי לא יגן על עמו בעת צרה.
אם כן, למי אני פונה. לרגע חשבנו שיש נכונות אמיתית לפשרה ולגיוס ממשי של חלק מהציבור החרדי על דברים שכן נאמרו או לא נאמרו בשבוע האחרון אבל מי שמקשיב לקול החרדי של ראשי הישיבה מוכיח שכל המדובר בחדר הזה הוא די מיותר כי אם אין רצון להתחיל בתהליכי גיוס, רצון אמיתי, אז אין משמעות לחוק וזה פשוט לא יקרה כי לא תהיה הסברה בישיבות על המסלולים השונים ולא תהיה היכרות של נבכי הצבא במסגרת גדנ"ע ואני אומר גדנ"ע בבין הזמנים ואז איך יתגייסו?
הלב נקרע שוב ושוב כאשר שומעים את קולות ההורים השכולים. בכלל, מאיפה הסמכות המוסרית של הבית הזה לדון בחוק שמפלה בין דם לדם? מאיפה הסמכות המוסרית של הבית הזה להפוך את הציבור החרדי חס ושלום לעדר שנלקחות ממנו מכסות לצרכים שונים, במקום להתייחס אל כל בחור ובחור חרדי כאזרח חופשי במדינה דמוקרטית שיש לו רצון. לשאול כל בחור האם הוא רוצה ללמוד או הוא רוצה להתגייס. לשאול אותו בכנות. אני מתאר לעצמי שיפתרו את בעיית המכסות רק אם ישאלו בכנות ויגידו לו הוא יכול אחר כך לחזור הביתה והוא יוכל למצוא שידוך וזה לא ידפוק את השידוכים של אחותו. הרבה רוצים להתגייס. אני מדבר איתם והם מגיעים אלי.
הבדלה בין דם לדם כפי שמוצע בחוק, זאת אולי הנקודה הכי קריטית לוועדת ביטחון, תותיר עננה שחורה וכבדה כל כך על החברה הישראלית, עד כדי פרימה של החוזה הבסיסי שבין האזרח למדינה. השלכות לטווח קצר ולטווח ארוך תהיינה הרסניות בתחומים רבים ובעיקר בתחום הביטחון ואני לא רוצה לפרט.
אם זאת המציאות, אם אני רואה את המציאות נכון, באמת עדיף לא לחוקק כלום, נשאיר את חוק גיוס החובה כפי שהוא, מי שלא מוכן להיות שותף - ישקוד על התורה בלי לקבל תמיכה מהמדינה שהוא לא מוכן להגן עליה. מי שלא נושא בעול עם הציבור גם לא ייסע לחוץ לארץ - זה לא נורא, מה גם שאסור לנסוע לחוץ לארץ – וגם לא יקבל משכנתה וגם זה לא נורא. הרי בכלל תורה צריך ללמוד מתוך עוני. תשאלו את המשפחות השכולות אם הן מוכנות לא לנסוע לחוץ לארץ אף פעם בחיים שלהן וגם לא לקבל שקל מהמדינה, רק כדי לבלות סוף שבוע אחרון עם יקירם ולהיפרד בצורה נורמלית ולא מתוך ארון.
אני אומר לאנשים המסורתיים והחילוניים כאן שזאת לא דרכה של תורה ואת לא דרכה של יהדות. תקשיבו למה שאומר הנשר הגדול, הרמב"ם, גדול-גדול הפוסקים שמי שפורש מדרכי ציבור ואף על פי שלא עבר עבירות אלא נבדל מעדת ישראל, ואינו עושה מצוות בכללם, ולא נכנס בצרתם, ולא מתענה בתעניתם. אני הייתי בכל כך הרבה הלוויות ולא ראיתי נציגות חרדית בסדר, לא מתגייסים אבל תבואו להלוויות. לא מתענה בתעניתם ולא שותף אלא הולך בדרכו. יש לנו את הבעיות שלנו, הם אומרים לי. כאחד מגויי הארץ, כאילו אינו מהם, אין הם חלק לעולם הבא.
אם החוק יעבור במתכונת הנוכחית, אני אחזור לבתי, נועה, אלמנתו של ינון שהיה תלמיד חכם מופלג ואני אסתכל על הנכד שלי ואני לא אזכיר את השם שלו כאן כי זאת צנעת הפרט והוא בסך הכול בן שלוש, ואני אשפיל עיניים ואני אומר להם שמבית המחוקקים הזה הם לא קיבלו מרפא ושנשאיר את הדברים, בית הדין האמיתי, לדיין, דיין אלמנות ויתומים. תודה.
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
2 |
תודה לך. |
|
תודה לך.
|
| 554 |
2026-01-27 |
אורי אלדר
|
אורח/ת
|
476 |
תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני קצין במילואים וכעת מפקד בחטיבה 16. אני כבר אחרי קרוב ל-400 ימי מילואים. בדיוק זה עתה סיימנ ... |
|
תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני קצין במילואים וכעת מפקד בחטיבה 16. אני כבר אחרי קרוב ל-400 ימי מילואים. בדיוק זה עתה סיימנו את הסבב. שמחנו על חזרתו של רן גואילי שזאת פעילות שהחטיבה שלנו תכננה. לצערנו לא אושרה לפני חודש אבל אושרה היום. אני אומר את זה עם כל הכבוד אבל אני מרגיש שיש כאן איזושהי יריקה בפנים, לבוא ולנופף בדגל שהוא כל כך חשוב. כשהחטופים היו בעזה, בגלל זה אנחנו היינו שם ונלחמנו. הצעת החוק הזאת לא נותנת לנו שום אופק. אני לא יודע מתי אני אסיים לעשות את המילואים שלי, שליש מהחיים של הבן שלי שהוא בן שלוש לא הייתי בבית. דיברה קודם חברת הכנסת, ובצדק, על הנושא של ההרטבה בלילה וזאת לא אגדה. כאשר אנחנו יושבים במילואים ויש לנו קצת זמן לדבר, על זה מדברים. ההוא מספר על הבן שלו שלא רוצה ללכת לגן וההוא מדבר על זה שהוא מתחיל להרביץ. אלה דברים שאנחנו חווים.
כולנו, רוב אנשי המילואים שמשרתים איתי, מילואימניקים בני מילואימניקים שאין להם ... האחד על השני. השאלה עד איפה זה יכול לקרות. מה המחיר שאני צריך לשלם. דרך אגב בשנה שעברה נאמר לנו שנעשה רק 75 ימי מילואים. מורכב. אני יכול לבלוע את הגלולה הזאת כי אני מבין את החשיבות. עשיתי 150 ימים. איזה עתיד יהיה לנו עם הצעת החוק הזאת? אני לא רואה איך זה קורה, לא בעוד שנה ולא בעוד שנתיים. החשש שלי – ושמעתי שכבר דיברו על זה כאן - מפני מה שקרה באוגדה 98 שאמרה שלא יכולים, שאין לה כוח אדם. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל אחרי כל סבב לחימה יש דבר שנקרא ימי עיבוד. לימי עיבוד מגיעים, מביאים את האנשים שלנו, את הקצינים, גם מעבדים את החווית ואת האירועים שעברנו וגם שופכים את הלב. אנחנו עשינו את זה בשבוע שעבר ורוב הדברים שנאמרו שם היו שמה שמטריד אנשים ומה שימנע מהם להגיע בפעם הבאה למילואים – ואגב, כבר אמרו לנו שהם בספטמבר – זה מה שקורה בוועדה הזאת. משתמשים בנו כאיזשהו כלי שאין לו גבול.
זה לא יהיה בהצהרה פומפוזית והיחידה שלנו לא תבוא ותגיד שאנחנו לא יכולים יותר ואנחנו עוזבים הכול אבל זה קורה טיפין טיפין. אני רואה איך אנשים נתנו מאות ימי מילואים לאט לאט נשחקים, הם לא מצליחים להגיע וחווים רגשות אשם בגלל שהם לא יכולים להגיע יותר אחרי ששירתו מאות ימי מילואים.
אם כן, לאן נגיע? אנחנו מחכים ששוב יקרה לנו משהו כמו ה-7 באוקטובר? כנראה שכאן, כמו באירוע הקודם, אף אחד לא ייקח עליו אחריות. אמרו לי שלא יקשיבו לי כאן אבל אמרתי שאני בכל זאת אומר את הדברים כי אני את שלי רוצה להגיד. נוי, אחד הקצינים ביחידה שלנו, יאמר גם הוא את הדברים. אני חושב שמה שיהיה כאן, זאת תהיה בכייה לדורות דווקא בעת הזאת. יש לנו כל כך הרבה חזיתות, אני מניח שכנראה בעוד ארבעה ימים יקפיצו אותנו שוב, אז איפה הסוף? אני באמת שואל. אני לא יודע איפה זה ייגמר. אנחנו אמורים לוותר על המשפחה שלנו, על העבודה שלנו? מה מצפים מאיתנו לעשות?
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
8 |
תודה רבה על השאלה. תודה רבה על הדברים. |
|
תודה רבה על השאלה. תודה רבה על הדברים.
|
| 554 |
2026-01-27 |
נוי עוזרד
|
אורח/ת
|
522 |
תודה רבה על הזכות לדבר. אני רב סרן במילואים, בן 36 מתל אביב, לוחם ומפקד בחטיבה 16, קצין מילואים. כמו שאורי אמר, סיימנו ע ... |
|
תודה רבה על הזכות לדבר. אני רב סרן במילואים, בן 36 מתל אביב, לוחם ומפקד בחטיבה 16, קצין מילואים. כמו שאורי אמר, סיימנו עכשיו סבב לחימה. מאות ימי לחימה בסבבים. ב-7 באוקטובר יצאתי להילחם עם הגדוד ותותחנים שלי 439, אזרחים לוחמים מרחבי עם ישראל. זה מה שאנחנו, אנחנו אזרחים לוחמים. אנשי מילואים. ראשונים בגזרה ללא תותחים. תבינו את המשמעות של מה עשה כאן צבא המילואים.
מחירים אישים. אני והסובבים אותי שילמנו מחירים קשים ביותר. אנחנו נושאים בגאווה על שהצלחנו לשחרר את חטופינו ולהכות באויב ואנחנו גאים במחירים האלה. יחד עם זאת לי אישית קרס העסק. אני מייצג את כל מה שקורה סביבנו, בתוך היחידה וסביבנו, החברים שלנו. לי קרס העסק בלי פיצוי מהמדינה כי קרן הסיוע של רשות המיסים לא מתפקדת. נזקים אישיים בקריירה ובתא המשפחתי, אנשים מתגרשים, אנשים מפילים הריונות. תבדקו אותי ותראו שזה קורה. לצערי עברתי אפיזודה פוסט טראומתית. זה לא PTSD שאתם מכירים אבל זאת כן אפיזודה פוסט טראומתית של קריסה נפשית כתוצאה מסטרס אין סופי לשים עלינו שוב ושוב ושוב סטרס. זה אומר שבסוף אתה פורק. למה? אני טופלתי בחיל רפואה, ביחידה לתגובות קרב. אגב, מקום מדהים. יש מה שנקרא פציעה מורלית ואני מקריא מתוך הוויקיפדיה מה זאת פציעה מורלית:
"גורמת לתחושה של בגידה וכעס כלפי עמיתים, מפקדים, הארגון, המערכת הפוליטית או החברה בכללותה. פגיעה מוסרית מורלית העלולה להיות תוצאות שליליות כמו פגיעה עצמית, ניסיונות התאבדות, הפרעת דחק פוסט טראומתית, שימוש בסמים ודיכאון". זה אומר הכעס שאנחנו מרגישים כאנשי מילואים מיתרגם לדברים נפשיים הכי קשים שיש ולמחירים קשים ביותר שאנחנו משלמים.
בבה"ד 1 מלמדים קצינים מה מניע אנשים להילחם. בה"ד, בית ספר למנהיגות הטוב בעולם. רוח קרב, זה מה שמנצח מלחמות. החוק שהביאו לכאן – ואני קראתי אותו, עשיתי עבודה רצינית, אני יודע מה כתוב בו - החוק הזה פוגע במורל לוחמי צה"ל, באנשי המילואים. בלי מורל ורוח לחימה, צה"ל וצבא, לא מנצח. זה מה שלימדו אותי בבה"ד 1. לכל בן אדם יש קו אדום. אנחנו אנשים לוחמניים, הקו האדום שליף הגוף שלי אמר לי תפסיק, תפסיק, אתה לא יכול יותר למשוך את זה. לא לדאוג לי, אני בסדר, טיפלתי בעצמי ואני בשליטה.
דיברה כאן קודם שרון מישראל ביתנו ושאלה מה מניע את הפרט להילחם. יש לנו שלושה מסמכים, מסמכי יסוד שמובילים אותנו. האחד, התורה שלנו - ויקרא י"ט פסוק ט"ז: לא תעמדו על דם רעך. השני, מגילת העצמאות – מגילת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזר ומין. השלישי, רוח צה"ל עליה חונכתי – צה"ל הוא צבא של מדינה יהודית דמוקרטית.
החוק הזה מבדיל בין דם לדם. לכל אחד יש חוק אחר, יש חוק לחרדי, יש חוק לדתי ויש חוק לחילוני, לציונות החילונית הלאומית שאני הגעתי ממנה ורק אני מחויב לשירות צבאי מלא בלי אפשרות קיצור, לגברים ולנשים שלנו. החוק שולל מאיתנו זכויות אדם דמוקרטיות בסיסיות לשוויון לחירות בהמשך צווי 8, ומי ששוללים לו שוויון וחירות גם נשלל ממנו הכבוד שלו. הוא הופך אותנו לאזרחים סוג ג' במדינה שלנו. אנחנו מוכנים להיות פראיירים אבל אנחנו לא מוכנים שיכתבו לנו פראיירים על המצח. אנחנו לא מוכנים. החוק היחיד הראוי הוא גיוס מלא לצה"ל, גברים ונשים, ללא שיוך מגזרי. כל דיבור על חוק עם מגזר, הוא פסול. בלי פטורים, בלי קיצורים, תוך הוקרת שירות קרבי משמעותי עם הטבות למשרתים וסנקציות למשתמטים. תודה רבה.
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
4 |
תודה לך על הדברים. |
|
תודה לך על הדברים.
|
| 554 |
2026-01-27 |
אלעזר שטרן
|
ח"כ
|
42 |
בועז, אני לא מאמין שהדברים האלה לא נוגעים בך. איך שמעת את שלושת הדוברים האחרונים ואתה לא אומר שאתה זורק את החוק הזה. פשו ... |
|
בועז, אני לא מאמין שהדברים האלה לא נוגעים בך. איך שמעת את שלושת הדוברים האחרונים ואתה לא אומר שאתה זורק את החוק הזה. פשוט שלא יבואו, לא ניתן כלום וזהו. מספיק עם זה. כל הזמן אתה אומר שמענו אותך יפה, דיברת יפה.
|
| 554 |
2026-01-27 |
משה סולומון
|
ח"כ
|
9 |
אלעזר, זה לא אומר שהוא לא - - - |
|
אלעזר, זה לא אומר שהוא לא - - -
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
5 |
סולומון, אני לא צריך סניגור. |
|
סולומון, אני לא צריך סניגור.
|
| 554 |
2026-01-27 |
משה סולומון
|
ח"כ
|
9 |
עם כל הכבוד, זה נוגע בכולנו וזה משמעותי לכולנו. |
|
עם כל הכבוד, זה נוגע בכולנו וזה משמעותי לכולנו.
|
| 554 |
2026-01-27 |
אלעזר שטרן
|
ח"כ
|
5 |
לא. אני כן יכול להגיד. |
|
לא. אני כן יכול להגיד.
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
12 |
אלעזר, אתה בקריאה שנייה. אתה מפריע לי שוב ושוב. אתה בקריאה שנייה. |
|
אלעזר, אתה בקריאה שנייה. אתה מפריע לי שוב ושוב. אתה בקריאה שנייה.
|
| 554 |
2026-01-27 |
משה סולומון
|
ח"כ
|
688 |
תודה אדוני היושב-ראש, תודה גם ליולי על הזמן. אתמול אירע אירוע היסטורי. אני יודע שדיברו עליו גם קודמיי. אתמול קיבלנו את ה ... |
|
תודה אדוני היושב-ראש, תודה גם ליולי על הזמן. אתמול אירע אירוע היסטורי. אני יודע שדיברו עליו גם קודמיי. אתמול קיבלנו את החטוף האחרון בחזרה הביתה וזו בשורה כואבת ומשמחת כאחד. אני רוצה לומר אנחנו יושבים כאן בלי סיכות החטופים בידיעה שכל החטופים בעזה שבו הביתה לשיקום או לקבורה. זה קרה בזכות עבודה במשך 842 ימים שח לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים, עבודה של השב"כ, של המוסד ושל עוד ועוד אנשים ממערכת הביטחון. אני רוצה לומר לכולם תודה. להעלות כאן את לוחמי היס"ר, יחידת סיור ברבנות, לוחמים שבהם רבים הם בוגרי ישיבות ההסדר שמשרתים בחיל הרבנות ולמעשה הם לוחמים לשעבר שמשמשים בתפקיד קדמי של זיהוי חללים והבאתם לקבורה. אני רוצה להם באופן אישי תודה ולפלוגה ד' שהייתה אתמול בשטח בזמן מציאת הקופה ורוצה גם להם לומר תודה. הדבר הזה הוא עוצמתי, הוא מרגש והוא כואב וכולנו חיכינו לו . סגרנו מעגל ראשון. יש לנו עוד הרבה דברים לעשות אבל לדבר הזה יש משמעות מאוד גדולה, גם למשפחת גואילי אבל גם לכלל עם ישראל.
נושא שני שאני רוצה להעלות כאן. בימים האחרונים עולה לכותרות משהו שקשור להתקדמות של החקיקה בוועדה. לוועדת החוץ והביטחון יש יועצת משפטית ערכית, ישרה ומקצועית, עורכת הדין מירי פרנקל-שור יחד עם הצוות שלה, עורכת הדין איילת ועורך דין אסף. היא והצוות שלה מקדישים לילות וימים ועוסקים בחוק הגיוס וכולנו רואים זאת בסקירות שמגיעות לעתים בשעות מאוחרות אבל גם בלחץ הזמנים וקצב הדיונים הגבוה, כל סקירה וסקירה מקצועית ומפורטת ביותר וזה מאוד משמעותי לאור זה שהכול מאוד לחוץ ומאוד עמוס.
לא עם כל ההערות אני מסכים. יש מקומות שלאורך הדיונים אמרתי שלדעתי נדרש יותר ממה שמציע הייעוץ המשפטי. יש מקומות בהם אמרתי שנדרש פחות ממה שמציע הייעוץ המשפטי אבל תמיד אנחנו מכבדים, אני מכבד וכולנו צריכים לכבד את הייעוץ המשפטי כי הוא גורם מקצועי שעושה כאן עבודה. לכן אני קורא לכל חברי הכנסת, גם קואליציה וגם אופוזיציה, לכבד את צוות הייעוץ המשפטי, בין אם מסכימים ובין אם לא. אנחנו לא מסכימים על הרבה דברים אבל אפשר לא להסכים בכבוד.
לכן אני גם רוצה להודות לכם על העבודה הכול כך מקצועית.
מכאן לסעיפים ואני אהיה קצר. סעיף 26יז, אי עמידה רציפה לאורך זמן ברף המינימלי השנתי לגיוס. אני לא אקרא את הסעיף עצמו אבל אבקש להציע כמה דברים ואני מקווה שיהיה כאן קשב.
אני רוצה להציע להגדיר שהקמת הוועדה תהיה בתוך 30 ימים נוספים ממועד ההודעה על אי עמידה רצופה ביעד המינימלי השנתי. כלומר, זמן שהוא קצוב, זמן שהוא סביר אבל לא מרוח.
אני מציע להגדיר כי הוועדה תגיש את מסקנותיה תוך לא יאוחר מ-45 ימים.
אני מבקש להגדיר כי הצעת תיקון החוק שמגיש שר הביטחון, תהיה תוך לא יאוחר מ-30 ימים. כלומר, יש כאן איזשהו סל של פעולות. ברגע שהייתה אי עמידה ברף המינימלי בשלוש שנים, יש סל של פעולות ואני מבקש שהפעולות האלה יהיו גם נקובות בזמן סביר, לא קצר מדי אבל גם לא מרוח מדי. אני חושב שההצעה הזאת היא סגירה. אני גם בדקתי את זה עם גורמים מקצועיים וסביר מאוד להגדיר את זה באופן הזה של 30 ימים. 45 ימים להגדרת המסקנות ו-30 ימים לאחר מכן עד ששר הביטחון מגיש את הדברים שלו.
סעיף 26יז(1), קביעת כלים ותמריצים לשם עמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס. אני רוצה להציע לומר שאם תאושר בכנסת החקיקה שתוגש על ידי שר הביטחון בתוך תשעה חודשים מתחום שנת הגיוס השלישית – שזה מה שמוגש – ברגע שעברו תשעה חודשים, יפקע החוק באופן מיידי ויחולו על כלל בוגרי מוסד לימודי חרדי הוראות סעיף 13 לחוק. כלומר, במקום שיהיה קביעת תקנות ואנחנו מבינים שזה ימשוך, אני אומר שיש כאן מספיק זמן של אי עמידה ברף הזה, ואני מקווה שלא נגיע לזה, אני מקווה מאוד שברגע שהגדרנו יעדים והגדרנו דברים מאוד מאוד ברורים איך הדבר הזה אמור לקרות, והיעדים הם מאוד סבירים לכל שנה ושנה – אני חושב שנכון יהיה לא לתת עוד אפשרות של מסמוס של היעדים האלה כי אנחנו צריכים את החיילים האלה. אנחנו צריכים שהעולם החרדי ייקח חלק משמעותי בגיוס. לכן ההצעות שלי הן לא הצעות שמתריסות חלילה. אני מבין את העניין אבל מצד שני אני כן רוצה שיהיו קבועי זמן מאוד סבירים ומאוד קצרים כדי שבסוף נוכל, גם אחרי אי עמידה ביעדים, לעשות איזושהי פעולה אחת פשוטה של הוועדה ושר הביטחון. אם לאחר מכן גם הדבר הזה לא יבוא לכדי סיום וכדי תיקון, אנחנו חוזרים לחוק הבסיסי והכול פוקע מאליו.
|
| 554 |
2026-01-27 |
טל קופל
|
אורח/ת
|
814 |
אני חבר פורום כיוון, אני חוקר של החברה הישראלית. תודה ליושב-ראש הוועדה על הכבוד. אני מודה שאני קצת נבוך לדבר אחרי גיבורי ... |
|
אני חבר פורום כיוון, אני חוקר של החברה הישראלית. תודה ליושב-ראש הוועדה על הכבוד. אני מודה שאני קצת נבוך לדבר אחרי גיבורי ישראל שהעידו כאן על הכאב שלהם וגם אחרי משפחות השכול והלומי הקרב. זה קצת מביך לדבר אחרי אנשים שעשו את הדברים האלה. תודה לכם שאתם מגינים עלי ועלינו.
כל זה לא משנה בסוף את הצורך להביט במבט שהוא קצת יותר מחקרי, קצת יותר ענייני ונקרא לו איך אני מנתח את החברה החרדית. אם אני אתמצת את מה שברצוני לומר לכם, אם אתם רוצים את כולם, את כל הציבור ובכלל זה את כל הציבור החרדי – לכולם הזה יש משהו לומר. או במילים אחרות, חבר הכנסת שטרן דיבר על שמד. הוא אמר כך הרבנים קוראים לאירוע הזה. צריך להבין את האירוע. בחברה החרדית עול הערכים הוא קצת אחר משלנו. תלמיד בישיבה, זאת מדרגה שזוכה לשבחים כמו שאצלנו בציבור החילוני זוכה 8200 לצורך העניין או סיירת מטכ"ל. לכן מבחינתם זה סוג של שמד. לא יכול להיות שהוא לא יהיה ב-8200 או במטכ"ל. אני לא מצדיק את זה, אני לא מחזיק בעולם הערכים הזה אבל אני מבין את קיומו.
מתוך זה אני מבין שהאוכלוסייה החרדית שונה מהותית. היא בעלת סולם ערכים אחר ולכן אני מבין שהחוק הזה בעצם לא עוסק בגיוס אלא הוא עוסק באידיאולוגיה, הוא עוסק בערכים, ומתוך המצב הזה אנחנו מסתכלים על צה"ל כעל סוכן של חיוורות. הציבור החרדי מרגיש בחושיו, ולדעתי בצדק לא מלא אבל צדק לא מבוטל – שצה"ל בא לחנך אותו מחדש. למען הסר ספק, אנחנו זוכרים, יש כאן נציגים שעתידים להגיע לכנסת שדיברו על חינוך מחדש של ציבור מסוים. זה לא זר לדבר. מתוך הפחד הזה הציבור מתגונן. אני מבין את זה. אני לא מסכים עם זה אבל אני מבין את זה.
יותר מזה. אני מבין שהכניסה של הציבור החרדי לצה"ל היא בהכרח תשנה את צה"ל שהוא הולך להיות משהו אחר מכפי שהתרגלנו אליו. אני רוצה להקריא קטע קטן מאוד ממסמך שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה, שמסתבר ששניהם מונופולים על דמוקרטיה וביטחון . בזמנו קיבל את זה הרמטכ"ל גדי איזנקוט.
"ממשקים בין שירות נשים לבין שירות חיילים דתיים וחרדים, סעיף 2. במקרים שבהם העקרון של גיוס דתיים וחרדים ושילובם בצה"ל מתנגש עם העקרון המשמר את מעמדן של הנשים בצה"ל, יגבר האחרון".
עד היום – אולי זה ישתנה - איזשהו מוטיב שנמצא שם וזה מעיד על קונפליקט ערכי. דיברו כאן חברות כנסת מכובדות, ויש גם לוחמות גיבורות, אבל יש מחיר. אי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה. אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו. בן גוריון אמר עם בונה צבא בונה עם – נשארנו עם החצי השני, צבא בונה עם. נכניס אתכם לצה"ל וצה"ל במיתוס יחיילן אתכם. כך החרדי תופס את זה ושוב, יש בזה מידה של צדק.
אני קורא באמירה הרחבה להחזיר אחורה. עם בונה צבא. אני קורא לכם חברי הכנסת החרדים, אתם אחים שלי, אנחנו בני אותו עם, אנחנו מאמינים באותו האל, אנחנו מאמינים באותה הדת. אם אתם רוצים להיכנס לצה"ל, אתם צריכים לפעול הפוך. לא להגיד חוק שייתן לי קצבאות או כמה מכסות כמו שאמרו כאן – וזאת באמת שפה נוראית כמו שאמר הרב ירמי – אלא דברו הפוך. אני רוצה לבוא לצה"ל, נביא את כולם, אבל יש לי מה להגיד על איך צה"ל נראה. מה זה אומר מה להגיד על איך הוא נראה? יש כאן למשל ספר שעתיד לצאת שנקרא "משיב הרוח לצה"ל" עם הצעה לקוד אחר, רוח צה"ל אחרת, רוח צה"ל יהודית. תקראו את זה ואני מבטיח לכם שמ-א' ועד ת' אתם תסכימו עם זה. זה מבוסס ביתדות הלכתיים שאתם תאמצו את זה לעצמכם.
אמר חבר הכנסת טור פז שזה חוק ביטחון לפני שהוא חוק חינוך. אני אומר שחצי וחצי. הוא גם חוק חינוך לפני שהוא חוק ביטחון ולכן צריך להבין שהולך להיות שינוי וצה"ל חייב להשתנות. צה"ל חייב ללבוש על עצמו ולהבין מהותית וזה אולי גם פונה לתת אלוף טייב. צה"ל חייב להפוך להיות יהודי בפקודותיו, באופי בסיסיו ואין דרך אחרת. אי אפשר לרבע את המעגל הזה. עד שצה"ל לא יבין שהוא צבא יהודי, מערכים של רוח צה"ל עד לפקודות, עד לשילוב הראוי בבסיס ועד לטוהר המחנה, מושג שרק דתיים אומרים אותו, אבל משום מה הוא רלוונטי כי אם אנחנו רוצים לגייס ציבור מסיבי של עשרות אלפי דתיים, אנחנו צריכים להתייחס לזה.
האמירה שלי היא חד משמעית במובן הזה. הגיוס החרדי – וחברי הכנסת החרידים, אני קורא לכם לתבוע ממקום הפוך - אנחנו באים להיות שותפים של הגיבורים האלה שנלחמו. אני רוצה שכולנו נהיה כתף אל כתף איתכם אבל אנחנו ניכנס בתנאי שאתם תוכלו להבטיח לנו שגם לנו יש SAY, גם לנו יש אמירה על איך צה"ל בנוי. שותפות אמת מתחילה בשוויון ושוויון אומר שגם החרדי יגיד איך נראה צה"ל וגם החרדי יעצב את רוח צה"ל. אני אומר לכולכם שצה"ל הולך להיות יהודי יותר, בין אם תרצו ובין אם לא כי זאת הדמוגרפיה. או שנעשה את זה בחקיקה חכמה, טובה ונבונה שתבוא עם הסכמות או שאנחנו נמשיך להילחם את המלחמה הערכית הזאת של ישראלים ויהודים וצה"ל ישלם את המחיר ואנחנו נמצא את עצמנו שוב פגיעים. בבקשה, בכל חקיקת החוק הזה קחו בחשבון שצריך גם לשנות את צה"ל וצהלל צריך להבין את זה.
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
7 |
תודה על הדברים. חבר הכנסת יולי אדלשטיין. |
|
תודה על הדברים. חבר הכנסת יולי אדלשטיין.
|
| 554 |
2026-01-27 |
יולי יואל אדלשטיין
|
ח"כ
|
31 |
תודה. בועז, אני יכול לבקש בקשה מוזרה? תשים לי חמש דקות שעון כדי שלא ניכנס לוויכוחים א זה לפי סעיפים או לא לפי סעיפים וגם ... |
|
תודה. בועז, אני יכול לבקש בקשה מוזרה? תשים לי חמש דקות שעון כדי שלא ניכנס לוויכוחים א זה לפי סעיפים או לא לפי סעיפים וגם שאני אתחשב במטי צרפתי שתדבר אחרי.
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
8 |
ומה תעשה לי אם אני אשים שבע דקות? |
|
ומה תעשה לי אם אני אשים שבע דקות?
|
| 554 |
2026-01-27 |
יולי יואל אדלשטיין
|
ח"כ
|
913 |
אני אודה לך. אני אתחיל מזה שאני מצטרף לדברים שאמר חבר הכנסת סולומון שבינתיים יצא. בימים האחרונים אני קורא כל מיני פרסומי ... |
|
אני אודה לך. אני אתחיל מזה שאני מצטרף לדברים שאמר חבר הכנסת סולומון שבינתיים יצא. בימים האחרונים אני קורא כל מיני פרסומים - אני לא יודע מה בדיוק קורה ולא יודע מה נכונות הפרסומים – על כל מיני לחצים וישיבות מול הצוות המשפטי של כל מיני גורמים, למה מסכימים ולמה לא מסכימים. אני רק אומר שאני מצטרף לדבריו של סולומון לגבי מקצועיות ויושרו של הצוות המשפטי שהייתה לי הזכות לעבוד איתו וגם מזכיר שהוא הביע את עמדותיו הבסיסיות באותה טיוטה שהופצה או לא הופצה על ידי, שם כתוב שחור או אדום על גבי לבן: עמדת יושב-ראש הוועדה והצוות המשפטי של ועדת חוץ וביטחון.
אני עובר לנושא שעלה כאן במהלך הדיון ומאוד חורה לי. אני באיזושהי קבוצת ווטסאפ של אחד ממכוני המחקר והם עושים סקר תקופתי על מעמד של מוסדות שונים במדינה ותנסו להיראות מופתעים, הכנסת במקום האחרון. אף פעם אל חסכתי את מה שיש לי לומר על חברי הכנסת שרצים לבג"ץ לבקש סעד גם מול החוקים שעברו בכנסת, מול פעולות שהכנסת עשתה בכלל – ודרך אגב, זה אמור לגבי כל המפלגות, בניגוד למה שחושבים שזה ויכוח פוליטי. זכור לי שגם חבריי הטובים מן הליכוד ויהדות התורה, כשמשהו לא נראה להם רצו לבג"ץ עם עתירות עד שכבוד הנשיא גרוניס כתב שמתעוררת תחושת אי נוחות מהופעת חברי כנסת כמעין עותרים ציבוריים בפני בית המשפט העליון.
אני אומר את זה כי אם מוסיפים לזה גם מה שנאמר כאן בוועדה לפני שעה קלה – אמרנו שיולי לא מתאים להיות יושב-ראש הוועדה כי הוא לא נאמן לממשלה – וזה עובר בשקט. לא נושא פרסונלי, נושא של אי הבנה בסיסית של תפקידה של הכנסת. למה אני אומר את כל זה ואיך זה קשור? קשור מאוד. אמרתי שבימים האחרונים יצאה לי המוטיבציה לנהוג כפי שנהגתי עד עכשיו, לדבר על סעיפים ולפרט את הסעיפים, וכפי שאפשר לנחש אני יכול לדבר שעה על כל סעיף, היסטוריה, איך הוא נולד וכן הלאה. אבל למה יצאה לי המוטיבציה? בשביל מה זה טוב? אני עכשיו אכנס לוויכוח אם הדברים כפי שכתוב בחוק בפיקוח ועדת חוץ וביטחון או לא בפיקוח ועדת חוץ וביטחון? אם שר הביטחון יביא לוועדה או לא יביא לוועדה? מה זה משנה? כמו שאמרתי בציניות, אני אומר לא בציניות. הוא יביא, כפי שהוסבר לנו, משהו בינארי, מאשרים או לא מאשרים. לא מאשרים, מחליפים את יושב-ראש הוועדה ובא לציון גואל. כך הדברים מתנהלים.
עוד הערה שאני לא יכול לפסוח עליה. נשאלה כאן שאלה למי אני נאמן. אם כן, אני נאמין לאלוקי ישראל, לעם ישראל ולמדינת ישראל. אני נולדתי במדינה שבה ביקשו ממני להיות נאמן לשלטון ולמנהיג וזה לא נגמר טוב עוד בגיל הנעורים. אם כן, אני במשטר אחר, במדינה אחרת, בדמוקרטיה הישראלית הנצחית ואני נאמן כפי שאמרתי למי אני נאמן ולא לאף אחד אחר וגם לערכים שלי.
היה כאן דיון ארוך על הקלטות. אמנם אין דבר יותר של מלב יהודי שבור אבל שמעתי את ההקלטות עם לב שבור. זאת חוויה לא נעימה. מצד אחד כפוליטיקאי אני צריך לשמוח, קיבלתי הוכחה מוקלטת שמה שאמרתי הוא שכנראה מה שהיה. אבל מצד שני כאדם שומר תורה ומצוות אני אומר לעצמי עם כל המתחים החברתיים ועם כל ההערות שאני שומע, דברים מזעזעים על גבול אנטישמיות כלפי ציבור דתי וכלפי רבנים – דרך אגב, בלי כל קשר לצבע הכיפה – כך גדולי הדור שאני עפר לרגליהם מבחינת הידע התורני צריכים להיחשף באוזני עם ישראל? היה לי קשה עם זה מאוד אבל אני אומר שהמסקנה שלי היא שלצערי כנראה צדקתי בכל מיני דברים.
שני דברים אחרונים שאני אומר. היינו כאן במחזה אבסורדי. דרך אגב, אולי גם לא היינו צריכים את ההקלטות האלה של הרבנים כדי לדעת מה באמת עמדת הציבור ונציגי הציבור כאן בכנסת וגדולי הרבנים. דיבר כאן חבר הכנסת טור פז וציטט חבר כנסת מן הליכוד שאמר שהוא לא יצביע לחוק אם לא תהיה תמיכה בישיבות הסדר ומכינות חרדיות. חברים, אנחנו חברי כנסת, אני לא יודע מה איתכם אבל אני כאן הצבעתי על כ-40 תקציבים במהלך חיי בכנסת ולפני כל תקציב, כל המפלגות הקואליציוניות דואגות לציבור שלהן. אני בימים האחרונים – תסלחו לי על מגזריות – שומע כמה מראשי גרעינים תורניים וראשי ישיבות מן הציבור של הכיפות הסרוגות והם מצדיקים את העמדות של הציונות הדתית, מסבירים שהם צודקים בגישה, מסבירים שפטרו משירות מילואים 100,000 חילוניים ועוד כל מיני דברים אבל כמו שאמרתי ודאי לא אפגע ברבנים, ואני יודע למה. כי זאת מפלגה שדואגת להם לתקציבים והכול ואני מבין. הוא עומד בראש מוסד והוא צריך לדאוג למוסד. אני לא מסכים, אני כועס, אני בוכה, אבל אני מבין את המציאות. אני שואל את עצמי איזו הוכחה עוד צריך לגבי עמדה אמיתית של הציבור החרדי, של פרנסי הציבור החרדי, של נציגי הציבור החרדי. אם אף אחד לא נלחם על המסגרות האלה לא צריך חוק בשביל זה. יש ישיבות הסדר, היו כאן ראשי ישיבות ההסדר של החרדים, יש מכינות קדם צבאיות, למה צריך את הדו שיח בין אודי לטור פז? יש כאן נציגים בכנסת שיודעים, ואתמול ראינו איך יודעים, לדאוג לתקציבים ואיך יודעים לדאוג לאינטרסים שלהם.
לכן אני אומר שאנחנו בדיונים מאוד רציניים וארוכים. צודק היושב-ראש, אחרי כבר היו קרוב ל-40 דיונים. דיברתי על הסעיפים ולא בא לי לדבר על סעיפים יותר.
לסיום שאלה אחת למירי כי יכול להיות שאולי פספסתי משהו. את השאלה העלו חברי הכנסת כבר לפני. יש את העניין הזה של שלוש שנים של אי עמידה ביעדים ואז מתחיל תהליך. אצלנו זה היה פקיעת החוק אבל כאן זה תהליך של הקמת ועדה. אולי לא הבנתי משהו אבל אם בתוך שלוש השנים האלה, נגיד באחת או בשתיים, לא עמדו ביעדים כי אותה ועדה שאני מקווה שלא תהיה לה הסמכות ושעמדת צה"ל תתקבל, כפי ששמענו מאביגדור, אבל אם היא פסקה שלא עמדו ביעדים בגלל אי היערכות צה"ל, איך זה משפיע על כל הקונסטרוקציה, משפיע או לא משפיע ומה קורה? יש עלזזה תשובה?
|
| 554 |
2026-01-27 |
מירי פרנקל-שור
|
ייעוץ משפטי
|
20 |
אתה שואל איך סעיף 26כו(1) משפיע. לעמדתי החוק לא יכול לעמוד בלי סיף 26כו(1). אמרתי את זה בחוות הדעת שלי. |
|
אתה שואל איך סעיף 26כו(1) משפיע. לעמדתי החוק לא יכול לעמוד בלי סיף 26כו(1). אמרתי את זה בחוות הדעת שלי.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
43 |
אדוני היושב-ראש, לפני שאני צוללת, יש כאן את סעיף 11 שנמחק והייתי רוצה לדעת למה הוא נמחק ומה ההיסטוריה. זאת אומרת, רק בשב ... |
|
אדוני היושב-ראש, לפני שאני צוללת, יש כאן את סעיף 11 שנמחק והייתי רוצה לדעת למה הוא נמחק ומה ההיסטוריה. זאת אומרת, רק בשבילה הבנה אם אנחנו צוללים לפרטים. סעיף 11 נמחק לחלוטין. אם תוכלו בהמשך להסביר מה היה הרקע שלו ולמה הוא נמחק.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מירי פרנקל-שור
|
ייעוץ משפטי
|
30 |
זה עניין של יעדים. בהצעתה חוק שהונחה על שולחן הוועדה היו יעדים לשירות הצבאי, לשירות הלאומי אזרחי והיעד הכולל. המנגנון כא ... |
|
זה עניין של יעדים. בהצעתה חוק שהונחה על שולחן הוועדה היו יעדים לשירות הצבאי, לשירות הלאומי אזרחי והיעד הכולל. המנגנון כאן הוא אחר לחלוטין. זה לא רלוונטי.
(היו"ר ינון אזולאי)
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
81 |
הייתי שמחה לקבל איזשהו תרשים זרימה כי אני מודה שאני קצת מבולבלת מכל המנגנונים, איזשהו מורה נבוכים של היעד לעומת פוטנציאל ... |
|
הייתי שמחה לקבל איזשהו תרשים זרימה כי אני מודה שאני קצת מבולבלת מכל המנגנונים, איזשהו מורה נבוכים של היעד לעומת פוטנציאל גיוס, לעומת מי נכנס לתוך המכנה של המספרים. אני מודה שאני קצת התבלבלתי. אולי זה מורה נבוכים לפעם הבאה. יש לנו את היעדים, אז פעם כתוב גיוס, פעם כתוב תלמידים והייתי רוצה אולי להקפיא את הזמן, נניח שנה מהיום או שנה מאתמול, לשים את המנגנון שם ולהגיד שבמקרה של 95 אחוזים, במקרה של 80 אחוזים, אפילו על נקודת זמן אחת
|
| 554 |
2026-01-27 |
מירי פרנקל-שור
|
ייעוץ משפטי
|
2 |
מפת דרכים. |
|
מפת דרכים.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
22 |
כן. להגיד שכרגע יש בישיבות האלה ובישיבות האלה פוטנציאל של 20, 30, 100, 200 אלף, כמה יש במחזור הזה. זה כדי להבין. |
|
כן. להגיד שכרגע יש בישיבות האלה ובישיבות האלה פוטנציאל של 20, 30, 100, 200 אלף, כמה יש במחזור הזה. זה כדי להבין.
|
| 554 |
2026-01-27 |
אלעזר שטרן
|
ח"כ
|
4 |
יושב-ראש הוועדה יסביר לך. |
|
יושב-ראש הוועדה יסביר לך.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
8 |
הייתי שמחה לקבל כי אני לא מצליחה להבין. |
|
הייתי שמחה לקבל כי אני לא מצליחה להבין.
|
| 554 |
2026-01-27 |
אלעזר שטרן
|
ח"כ
|
3 |
אטיאס יבוא לוועדה. |
|
אטיאס יבוא לוועדה.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
303 |
במקרה היום ביקשתי רשות דיבור ארוכה. אני חושבת שאני שותפה למה שנאמר כאן על העצב למשמע ההקלטות. לא אצטט מתוך ההקלטות אבל ג ... |
|
במקרה היום ביקשתי רשות דיבור ארוכה. אני חושבת שאני שותפה למה שנאמר כאן על העצב למשמע ההקלטות. לא אצטט מתוך ההקלטות אבל גם אם זה היה לפני שנה וגם אם זה היה אתמול, ההקלטות האלה נאמרו אחרי ה-7 באוקטובר וההקלטות האלה נאמרו בעיצומם של דיונים על חוק הגיוס. לא אומר חוק ההשתמטות אלא אומר חוק הגיוס. זה היה בעיצומם של אירועים. העובדה שזה מה שנשמע ושצה"ל בהקלטה הוא שמד והוא חילול השם, זה מה שהעציב אותי כאשר כבר שנתיים מדברים על חוק גיוס. אני אדם חילוני אבל יש לי קברי צדיקים, 924 קברי צדיקים מאז ה-7 באוקטובר. 924 קברי צדיקים שאנחנו יכולים להשתטח ולבקש מחילה. הלוחמים האלה קרעו לי את הלב היום.
אני לא יודעת עם מה להתחיל. יש לי בעצם שני דברים כאשר הראשון הוא התייחסות לנקודות והשני סוגייה שאני רוצה את תשומת הלב של הייעוץ המשפטי. אני אתחיל מהייעוץ המשפטי.
נהוג בכנסת שכאשר מחוקקים חוק, בסוף התהליך אומרים נושא חדש ואז הולכים לוועדת הכנסת וכולם מרימים את היד והנושא נופל וחוזר לקדמותו. אבל אני הלכתי אחורה וזאת כאילו סוגיית הרוחב שלי. אני הלכתי אחורה לתזכיר החוק בשנת 2021, אותו תזכיר חוק שבעצם עליו הוחל דין רציפות, כמובן שאני מזכירה שתזכיר החוק הזה היה לפני ה-7 באוקטובר. אני מדברת על הצעת החוק וגם על מה שהסבירו, הנייר הנלווה לתזכיר החוק. כמובן שיש כאן הסבר למה תיקון 21 היה לא חוקתי, כי הוא פגע בזכות היסוד לשוויון ואי עמידתו של ההסדר הזה היה בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אז הוא דיבר על המבחן הרציונלי התיאורטי והמבחן הרציונלי המעשי.
כאן הייתי מבקשת חוות דעת משפטית סדורה האם החוק הזה הוא באמת פותר לי את הפגיעה בזכות היסוד לשוויון ואי עמידתו של ההסדר בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת אומרת, הייתי רוצה חוות דעת מפורשת בעניין הזה. יש גם את הרציונלי התיאורטי והרציונלי המעשי. אני לא קוראת את הכול.
|
| 554 |
2026-01-27 |
יעקב אשר
|
ח"כ
|
26 |
אם הוא היה בחוק הקודם, אולי הייתה הערה משפטית על העניין הזה. אפילו משרד המשפטים, היועצת המשפטית לממשלה, לא העירו על זה. ... |
|
אם הוא היה בחוק הקודם, אולי הייתה הערה משפטית על העניין הזה. אפילו משרד המשפטים, היועצת המשפטית לממשלה, לא העירו על זה. הייתה עבודת מטה ממשלתית.
|
| 554 |
2026-01-27 |
יעקב אשר
|
ח"כ
|
9 |
לא מדויק, זה לא. תגידי לא נכון, אני אשמע. |
|
לא מדויק, זה לא. תגידי לא נכון, אני אשמע.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
48 |
אני אחדד שוב. זה היה נכון לחוק שהוצע אז. אני מבקשת את ההתייחסות של הצוות המשפטי כאן לגבי הסוגייה הזאת - אז זה היה אז – ב ... |
|
אני אחדד שוב. זה היה נכון לחוק שהוצע אז. אני מבקשת את ההתייחסות של הצוות המשפטי כאן לגבי הסוגייה הזאת - אז זה היה אז – בנוסח הקיים היום כי בנוסח הקיים היום, הרי ברור שאני רואה יותר אדום משחור בצבעים שאתם עושים. הייתי רוצה התייחסות נקודתית לזה.
|
| 554 |
2026-01-27 |
יעקב אשר
|
ח"כ
|
3 |
באדום זאת התוספת. |
|
באדום זאת התוספת.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
188 |
כן. אני רואה הרבה אדום ביחס לשחור. אני רואה גם הרבה מחיקות. אני שוב שואלת לגבי ההתייחסות הזאת הנקודתית.
דבר נוסף. בדיון ... |
|
כן. אני רואה הרבה אדום ביחס לשחור. אני רואה גם הרבה מחיקות. אני שוב שואלת לגבי ההתייחסות הזאת הנקודתית.
דבר נוסף. בדיון הממשלתי שהיה אז נאמר: השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב ועל התקן המינהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. יש כאן אמירה ברורה לגבי ההשלכה התקציבית. אני קוראת כי אלה שתי שורות: "אין משמעות תקציבית ישירה ואין השפעה על התקן המינהלי. אחת ממטרות החוק היא הגדלת כניסתם של חרדים לשוק העבודה ולכך משמעות תקציבית ברורה". אבל בגדול כל נושא הגיוס, אין לו השפעה תקציבית.
ימים ולילות אנחנו פועלים על מחלקה של מפקחים, גמול תקציבי לחברי הוועדה, התאמות של צה"ל לצורך העניין, הרבה מאוד הוצאות כלכליות בהצעת החוק הנוכחית שלא הייתה במבנה הקודם, כאשר בפירוש נאמר כאן שאין השפעה תקציבית. אני באמת חושבת שצריך לחדד ולקיים דיון ממש ספציפי לגבי זה.
אם אתם זוכרים, ב-5 בינואר היה דיון 40 חתימות וראש הממשלה נתניהו אמר שהחוק הזה הוא לא סלוגן, הוא לא סיסמאות, הוא עובדות. הוא אמר: "ואתם עם סנקציות, דבר שלא היה קיים. זה החוק שלנו, בוא נראה את החוק שלכם, החוק שרציתם להעביר לפני שלוש שנים, החוק שלכם היה חוק השתמטות אמיתי בלי שום סנקציות".
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר ינון אזולאי
|
יו"ר
|
13 |
לגבי ראש הממשלה, פורסם שבשבוע הבא הוא יהיה כאן ואולי תשאירי אז לדיון. |
|
לגבי ראש הממשלה, פורסם שבשבוע הבא הוא יהיה כאן ואולי תשאירי אז לדיון.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
244 |
יפה מאוד אבל אני מצטטת: "אתם אומרים שבינתיים הייתה מלחמה אבל גם לפני המלחמה החוק שלכם היה בדיחה, פשוט בדיחה, אנחנו הגדלנ ... |
|
יפה מאוד אבל אני מצטטת: "אתם אומרים שבינתיים הייתה מלחמה אבל גם לפני המלחמה החוק שלכם היה בדיחה, פשוט בדיחה, אנחנו הגדלנו את מספר המגויסים פי ארבעה" והוא חוזר על זה. "אני שואל שאלה פשוטה, איזה חוק טוב יותר, איזה חוק טוב יותר להקל על המילואימניקים, חוק ההשתמטות שלכם או חוק הגיוס האמיתי שלנו. הגיע הזמן להגיד את העובדות. כשמנטרלים א שטיפת המוח שלכם, את הנדסת התודעה שלכם שכמובן מסתייעת על ידי כל ערוצי התבהלה והפרשנים שפשוט משקרים לציבור ולא אומרים להם את העובדות ששמתי כאן והן עובדות, התשובה הברורה היא שהחוק שלנו משרת את המדינה והחוק שלכם משרת אתכם, משרת אתכם פוליטית".
אלה דברי ראש הממשלה, דברי אלוהים חיים. הוא בעצם אומר שאין קשר בין החוק של 2021 לבין החוק הזה. ההוא היה בלוף וזה אמת צרופה. אם כן, גם לזה צריך לתת התייחסות.
אני רוצה עוד כמה ציטוטים מתוך חוות הדעת של משרד האוצר שאומר: "היקף גיוס המילואים הרחב מטיל נטל כלכלי כבד על המשק", כאשר אנחנו יודעים שיש חלופה של גיוס. "הרחבת היקף משרתי החובה ב-12,000 חיילי כדי לאפשר לצה"ל לעמוד במשימותיו. צרכים אלה מקבלים מענה באמצעות גיוס משרתי המילואים המביא להיעדרותם משוק העבודה בהיקף נרחב, מייצר השפעה מקרו כלכלית שלילית. העלות הכלכלית עבור חודש של שירות מילואים בגין משרת בודד עומדת בממוצע על 50,000 שקלים. במצב בו משרתי מילואים רבים צריכים לשרת, 70, 80 – והיום שמענו 150 – ימים בשנה, העלות המשקית צפויה לעמוד על מיליארדי שקלים בשנה". הכול מתייחס לעובדה שאז אמרו שאין שום השפעה על תקציב המדינה.
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר ינון אזולאי
|
יו"ר
|
33 |
גם אם יש היום בהצעת החוק הזאת עלות תקציבית, הייעוץ המשפטי זה פחות, משרדי הממשלה צריכים להגיד אם יש נומרטור או אין נומרטו ... |
|
גם אם יש היום בהצעת החוק הזאת עלות תקציבית, הייעוץ המשפטי זה פחות, משרדי הממשלה צריכים להגיד אם יש נומרטור או אין נומרטור לעניין. זה לא חסם להעביר את החוק אבל צריך להוכיח.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
68 |
אני מעלה דיון רוחבי. אני הייתי מצפה שהיה דיון על ההשלכות התקציביות של החוק הזה עם כל המצב הנוכחי של מצב המלחמה או לא מלח ... |
|
אני מעלה דיון רוחבי. אני הייתי מצפה שהיה דיון על ההשלכות התקציביות של החוק הזה עם כל המצב הנוכחי של מצב המלחמה או לא מלחמה, כל אחד איך שהוא קורא לזה, ולראות ביטוי לכל הדברים האלה בתקציב 2026. הייתי רוצה דיון עומק בעניין הזה כי אני למה שיש השלכה. יש כאן מחלקת פיקוח, ועדה מייעצת תגמול. הקופה הציבורית היא לא שלי ולא של אף אחד. שלי בטח לא.
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר ינון אזולאי
|
יו"ר
|
8 |
באת להגיד ששלי כן אבל גם שלי לא. |
|
באת להגיד ששלי כן אבל גם שלי לא.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
3 |
לא. חזרתי בי. |
|
לא. חזרתי בי.
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר ינון אזולאי
|
יו"ר
|
5 |
שהפרוטוקול ידע מה רצית לומר. |
|
שהפרוטוקול ידע מה רצית לומר.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
35 |
"דרך אגב, המתווה המתגבש צפוי להביא להגדלת הסיוע הכלכלי הממשלתי לחייבי הגיוס ללא הגדלת היקף המתגייסים, בניגוד לצורך המייד ... |
|
"דרך אגב, המתווה המתגבש צפוי להביא להגדלת הסיוע הכלכלי הממשלתי לחייבי הגיוס ללא הגדלת היקף המתגייסים, בניגוד לצורך המיידי והדחוף בהגדלת מצבת חיילי החובה. הוא צפוי להביא לנזק משמעותי לכלכלה הישראלית בטווח הקצר ובטווח הארוך".
|
| 554 |
2026-01-27 |
יעקב אשר
|
ח"כ
|
3 |
מאיפה את מקריאה? |
|
מאיפה את מקריאה?
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
34 |
מחוות דעת של משרד האוצר. לפני כן מדבריו של ראש הממשלה.
"יודגש כי תוספת ההטבות שקולה להגדלת הכנסה של כ-45,000 שקלים בשנה ... |
|
מחוות דעת של משרד האוצר. לפני כן מדבריו של ראש הממשלה.
"יודגש כי תוספת ההטבות שקולה להגדלת הכנסה של כ-45,000 שקלים בשנה - כמה עולה חרדי על כל ההטבות שיש לו - למשק הבית".
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר ינון אזולאי
|
יו"ר
|
4 |
כמה עולה חרדי במשקל? |
|
כמה עולה חרדי במשקל?
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
267 |
"אחרי חקיקת החוק, באופן שחותר במפורש את עקרון התמריצים הכלכליים עליו מבוסס המתווה". מדובר כאן גם על המעונות, גם על קצבת ... |
|
"אחרי חקיקת החוק, באופן שחותר במפורש את עקרון התמריצים הכלכליים עליו מבוסס המתווה". מדובר כאן גם על המעונות, גם על קצבת אברך. הייתי רוצה לראות ביטוי מפורש בתקציב 2026 להטבות הפרטניות וגם סכומי התמיכה לישיבות. הרי בסוף אם זה עולה זה צריך לבוא לידי ביטוי ולראות את זה מופיע ושיסבירו על ההשלכות התקציביות.
"לגבי גיל 40 המהווה גיל פטור ממילואים, אובדן תמיכה כלכלית" - גם כאן בעצם העובדה שלא עושים מילואים, כל התמיכה במילואימניקים. "מבחינה כלכלית אין למדינת ישראל את המותרות שלא לבצע את כלל הצעדים הנדרשים להרחבת היקף המשרתים וכי כל מתווה שחורג מתכלית זאת חוטא למשק".
"מנגנון זה יביא להצלחות כלכליות הרסניות רחבות היקף, תורם באופן משמעותי לפער העצום בהיקפי התעסוקה והפריון. ללא התכנסות שיעורי התעסוקה והשכר לאלה של האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית צפונה פגיעה משמעותית בתוצר הכלכלי. יידרשו העלאות מיסים בהיקף נרחב", ואת זה כבר הרגשנו. "גם המשק יידרש להתמודד עם מחסור של מאות אלפי ידיים עובדות בשוק. לאור זאת צה"ל יידרש להמשיך להתבסס על שירות מילואים בהיקף רחב באופן שמייצר עלויות משקיות שנאמדות בעשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות, לצד מנגנוני דחיית השירות וגיל הפטור שמהווים חלק אינהרנטי מההסדר ומייצרים השפעות שליליות מתמשכות על הכלכלה הישראלית במבט צופה פני עתיד". יש כאן גם טבלאות של העלות הספציפית.
שבוע אני מבקשת מהיושב-ראש את הדקות האלה וזה לא קשור לסעיפים. קיבלתי את זה מפורשות מהיושב-ראש. כל מה שאני אומרת, אני חושבת שנדרש כאן דיון תקציבי וגם התייחסות לגבי המהות. השאלה היא אם הצעת החוק המקורית הייתה לפני ה-7 באוקטובר, מה דעתכם לגבי החלת דין הרציפות כאשר יש כל כך הרבה שינויים קרדינליים בחוק. זה לגבי סוגיית הרוחב והייתי שמחה להתייחסות.
עכשיו אנחנו עוברים לענייננו. לסעיף 26יז.
|
| 554 |
2026-01-27 |
היו"ר ינון אזולאי
|
יו"ר
|
2 |
בעמוד 18. |
|
בעמוד 18.
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
50 |
אני לא אחזור על דברים שנאמרו. סעיף 26יז מדבר על אי עמידה רציפה לאורך זמן ברף המינימלי השנתי לגיוס. נאמר כאן שזה מאוד רחו ... |
|
אני לא אחזור על דברים שנאמרו. סעיף 26יז מדבר על אי עמידה רציפה לאורך זמן ברף המינימלי השנתי לגיוס. נאמר כאן שזה מאוד רחוק במעלה וגם אני חושבת שצריך דיווחים בתום שנה ולא אחרי שלוש שנות גיוס רצופות.
"שר הביטחון יודיע לוועדת החוץ בתוך 30 ימים מתום שלוש שנות הגיוס".
|
| 554 |
2026-01-27 |
מאיר פרוש
|
ח"כ
|
7 |
שר הביטחון? את מקריאה מהחוק של ליברמן? |
|
שר הביטחון? את מקריאה מהחוק של ליברמן?
|
| 554 |
2026-01-27 |
מטי צרפתי הרכבי
|
ח"כ
|
15 |
פרוש, אני לא פתחתי את הפה כשאתה דיברת ואני ממש מבקשת שאתה לא תפריע לי. |
|
פרוש, אני לא פתחתי את הפה כשאתה דיברת ואני ממש מבקשת שאתה לא תפריע לי.
|