אחד הדברים שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לגבי החוק הזה הוא מה המניע הכי גדול של פרט לביצוע משימה. כלומר, להתגייס. אחד המניעים של פרט לביצוע משימה להתגייס זה קודם כל תחושת הכרה, תחושת שייכות, תחושה שהוא חלק מקבוצה, תחושת רצון להצלחה. תסתכלי במגזרים של המשרתים, המגזר שממנו אני באה. כל ילד בגיל שש כבר שואל את עצמו מה אני אעשה כשאני אהיה גדול, האם אני אהיה טייס או אני אהיה רופא או אני אהיה לוחם בחטיבת הצנחנים או בחטיבת גולני. יש ממש איזשהו סוג של הסללה, של מוביליות של החברה הישראלית לכיוון שירות בצה"ל. מי שלא נמצא בתוך ה-פול הזה לא מספיק זוכה להכרה. לכן ככל שעובר הזמן אני שואלת את עצמי איזה מניעים יהיו עכשיו לפרט החרדי. כאשר אנחנו מחוקקים חוק כזה, אנחנו הרי מניעים את הפרט קודם להיות חלק מקבוצה שלא מתגייסת לצה"ל. כשאני מסתכלת על הבריכה של 80,000 אנשים, זאת תהיה הנורמה. זה יהיה הנורמל. זה מה שיחנכו ילדים בגיל שש לקראת גיל 18, לא להיות חלק מהקבוצה הזאת. לכן שום מניע שלא יעוגן כאן, הוא לא באמת יגרום לפרט להגיע ולהתייצב לצווי הגיוס ששולח לו רח"ט תומכ"א אלא להשתמט, להיות חלק מקבוצה שגם המנהיגות קוראת לה קודם כל להיות חלק מקבוצת לומדי תורה. קבוצת השווים היא לא הקבוצה של המתגייסים. הקלטות הרבנים במובן הזה רק מסגירות את תפיסת העומק של הציבור החרדי. אף אחד לא יתגייס. כלומר, איך נשמור את כולם כקבוצה אחת מלוכדת שממשיכה ללמוד ולא לשרת בצה"ל וזה מאוד מאוד מובן. בסוף החוק נועד אך רק לשמור על אותם אלה שיהיו חלק מתלמידי ישיבות ובסוף להשיב את התקציבים לישיבות. אין כאן שום מניע ולכן ככל שנקבע יותר מנגנונים, יותר ועדות, יותר מנגנוני פיקוח ונעגן עוד ועדה ועוד מנגנון פיקוח, זה היה אות של סוג מתה כי לא באמת הפרט יגיע. גם כאשר מסתכלים עכשיו על קבוצה של 80,000 חרדים צעירים ובריאים, בסוף מדברים על 5,400 מאותה קבוצה שיתגייסו בשנה. 5,400, חישוב פשוט, זה פחות משישה אחוזים. זאת אומרת, הנורמה היא לא להתגייס, הנורמה לא אומרת בואו תתגייסו, בואו תהיו חלק. לכן בסוף זה ינציח השתמטות כי זאת הנורמה שהחוק הזה קובע. אחרי הרמת המסך של הקלטות הרבנים לא ניתן להסתתר מתפיסות העומק ואני שואלת את עצמי על מי עובדים כאן. על הייעוץ המשפטי ועל בג"ץ, אנחנו מבנים שלא עובדים כאן כי ככל שאני מתעמקת יותר בחוות הדעת המאוד מקצועיות של הייעוץ המשפטי לוועדה – ועל כך צריך להגיד תודה – אני מבינה שהחוק הזה בשום דרך לא יכול לעבור. אי אפשר להגן עליו. על חברי הכנסת? על חברי הקואליציה? על המילואימניקים? על הילדים שלנו? הבן שלי עכשיו סיים 100 ימים, הגיע הביתה וקיבל עוד צו לעוד חצי שנה, לעוד 70 ימים. אם כן, אדוני צריך לומר ביושר שהחוק הזה הוא אות מתה, הוא לא יניע גיוס אלא הוא יניע השתמטות. אני רוצה לעבור לסעיפים כי הסעיפים מדברים על עמידה רציפה לאורך זמן ברף המינימלי השנתי לגיוס. ברור שתהיה אי עמידה כי, כאמור, לא יהיה מניע להתגייס ואז באמת אנחנו נכנסים לסעיף 26יז ולבקשתך אני מתחילה איתו. זה אומר שאנחנו גם מנרמלים מצב שהם לא יעמדו ביעדי הגיוס ואמרנו שזה פחות משישה אחוזים. במשך שלוש שנות גיוס רצופות, במקרה של אי עמידה ביעד, זאת אומרת שמנרמלים מצב שהחוק הזה הוא אות מתה וגם ביעד של החמישה אחוזים לא יעמדו ואני שואלת למה שלוש שנים. אם אנחנו מחוקקים חוק, יש יעד שהוא מינימלי אבל לפחות מי שומר על היעד? מי בעל הבית של היעד שזה יקרה? הצבא? הצבא לא יכול להניע ציבור לגיוס. הצבא יכול למיין אנשים, הצבא יכול לעשות עבודה מקצועית ולשבץ אנשים, הצבא שחייל מתגייס אליו בהחלט יכול לגרום לו למוטיבציה לשירות משמעותי אבל קודם כל צריך להביא אותו לפאתי הבקו"ם. אם כן, יש כאן נרמול מצב לא נורמלי של אי עמידה בחוק. אני עוברת ומסתכלת על כך כי ברור לחלוטין ששמים כאן סולם עם גיבוב של מילים וכל יום יורדים עוד שלב בסולם כאשר שלב ראשון הוא במקרה של אי עמידה ביעדים שלוש שנים. זה מזכיר לי שמתישהו נגיע ולא נגיע לשום מקום. שר הביטחון יודיע לוועדת חוץ וביטחון בתוך 30 ימים מעוד שלוש שנים. למה הוא לא יודיע ישר אין עמידה ביעדים? למה הוא לא יודיע לנו, אם אנחנו מחוקקים חוק? שיודיע בשנה הראשונה.

לא, שתקום הוועדה ישר בהתחלה.

מה זאת אומרת? הנה, אני אומרת לך מה החסם. החסם הוא התנהגותי, החסם הוא קבוצתי, החסם הוא שבעצם תפיסת העולם ותפיסות העומק אומרות לא להתגייס. כבר יש חסם וברור לחלוטין שיש חסם ולכן צריך למשטר את זה כבר בתחילת הדרך ולא בעוד שלוש שנים. אם זה בעוד שלוש שנים, זה שוב פעם דחייה. אני עוברת לכך שהועדה תגיש דין וחשבון לשר הביטחון שיכלול מסקנות, המלצות ליישום החוק. בואו נגיש את ההמלצות עכשיו ונגיד שצריך לעשות תהליכים בתוך החברה החרדית מגיל שש, מתחיל בלימודי ליבה, עובר בדרך חינוך לשירות משמעותי, מסתיים בגיל י', י "א, י"ב, כאשר כמו שמגיעים לתיכונים שלנו, להגיע לישיבות ולעודד אנשים לשירות משמעותי כי עכשיו יש לך הזדמנות, כאן ועכשיו, לתרום למדינה שלך ולחברה שלך. הנה, בוא נחליט על המסקנות האלה עכשיו.

עכשיו אני בזכות דיבור אדוני ואני אודה לך אם תשמור על זכות הדיבור שלי.

אני גם מדברת בהקשר לסעיף.

תודה. אני אומרת שהמנוף היחיד הוא שבעוד שלוש שנים יהיה עוד פעם שינוי חקיקה שמנרמלת השתמטות ולכן למה שלא נשנה את החקיקה עכשיו? למה לא נעגן לשון חוק שמעודדת גיוס? צריך חיילים לצה"ל. גם בהקשר למי שיגיש לוועדה. למה לא הרמטכ"ל יגיש את הדין וחשבון. למה דווקא שר הביטחון? מאיפה לי ששר הביטחון שהוא חלק מקואליציה מסוימת לא יהיה מוטה גם בהקשר הזה מהיבטים קואליציוניים?

כן. אני אומרת שאם שזה שר ביטחון, ברור לחלוטין שלשר ביטחון יש כובע אחד פוליטי וכובע אחד מקצועי ואם כן למה ניקח מישהו עם כובע מקצועי?

היושב-ראש, אתה איש ציבור ותדע לך שבדיבורים האלה רוצים לתת סטיגמה כאילו שר ביטחון הוא איש פוליטי.

עכשיו אני מדברת חבר הכנסת פרוש. לא. זה לא בושה להיות איש פוליטי. גם אני אדם פוליטי. אין בושה בלהיות אדם פוליטי.

תבין מה אומרים לך ותשמור גם על נציגי ציבור.

עבדת קשה מאוד על הסטיגמה הזאת. גם אתה.

זה לא מס שפתיים. כל האמירות המאוד בומבסטיות של ראש ממשלה שמדובר בחוק היסטורי, שנועד רק להעלות את היקף המתגייסים לצה"ל, אם זה כך בואו ניתן לגורם מקצועי שזה צה"ל להמליץ אתה המלצות איך מרחיבים את היקף המתגייסים לצה"ל ולא ניתן לגורם פוליטי שיאמר איך לשמור על השמנת ובעיקר לשמור על הקואליציה ולשמור על הכיסאות. אני ממשיכה לסעיף 26יז(1). "לא אושרה בכנסת ההצעה לתיקון החוק בתוך שנה מתום שלוש השנים – כאמור, אני חושבת שצריך להיות מתום שנה ראשונה - יקבע שר הביטחון כלים ותמריצים לשם עמידה ברף המינימלי". זאת אומרת שבסוף מביאים את הנושא לפתחה של הכנסת. גם היום לצערנו אנחנו רואים את זה כאשר אנחנו זועקים בקול גדול ובסוף הקואליציה קובעת. באמת לצערי – אני אומרת את זה בצער רב כחברת כנסת שמנסה מאוד להשפיע בכל כוחה – הכנסת לא תמיד משפיעה. הקואליציה משפיעה. אנחנו גם רואים גרירת רגליים. אני מסתכלת על נייר של התרעה אסטרטגית ששלח לפני שבועיים הרמטכ"ל והוא אומר שחייבים להאריך את שירות הסדיר מ-30 חודשים ל-36 חודשים עכשיו, עכשיו, עכשיו, זו סכנה לכשירות צה"ל, זו סכנה קיומית ולמעשה לא עשו עם זה כלום. אם כן, זה יגיע לכנסת ולא יעשו עם זה כלום ואז איזו הגנה נתתי לחוק הזה? לא נתתי כאן הגנה. אני ממשיכה לסעיף 26כז שמדבר על תקנות שר הביטחון. עמוד 29. "שר הביטחון, באישור ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות חוק זה ובכלל זה תקנות בעניינים אלו". זה עוד סעיף סל לתקנות נוספות שמאפשרות לרדת מהעץ במקרה של אי עמידה ביעדים. אני ממשיכה לסעיף 26כח שמדבר על דיווח לכנסת. "שר הביטחון ידווח לוועדתך החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשנה לגבי שנת הגיוס שחלפה בעניינים אלו". הדיווח הוא דיווח לשם דיווח והוא לא שם עמידה ביעדים אלא לשם אי עמידה ביעדים. אני בכלל מסתכלת על כל הסעיפים שיש כאן – (1), (2), (3), (4) – ולדעתי אלה סעיפים שמבטאים תשומות לאי עמידה ביעדים. זאת אומרת, ברור לחלוטין שקודם כל הדבר שנראה לנגד עינינו זה מספר צווי דח"ש, מספר צווי פטור מגיוס, נתונים בעניין אלה שלא התייצבו ונתונים שבעצם יעסקו הכי הרבה בתוך כל ה-פול הזה ב-75 או ב-70,000 אנשים שלא יתגייסו לצבא ובקושי יעסקו ב-0.06. בסוף מדברים על מסלולים שמותאמים לשירותם של תלמידי ישיבות. אחד הדברים שהכי חסר לי כאן, שנמחק - ואני לא רוצה חס וחלילה לומר כלאחר יד ולא להאשים מישהו – הוא נמחק באופן ברור וזה השפעת עיצומן של הוראות פרק זה על השירות בכל הנוגע למעמדם ולשילובם של נשים בשירות הביטחון. זאת אומרת, ככל שיפתחו יותר את השערים וישלבו יותר חרדים, שזה כמובן דבר מבורך כדי שיהיו לנו יותר חיילים טובים, צעירים, בריאים, כשירים בצבא, אז מעמדן של נשים יכול להיפגע. פשוט מחקו כאן את הסעיף הזה במקום להתייחס למורכבות מובנית כי ברור לחלוטין שבצבא משרתים כולם ויש כאן מורכבות שהיא מובנית. משרתים דתיים, חילוניים, חרדים, גברים ונשים, ובוא ננהל את המורכבות הזאת. מי מחק את זה? אני לא מצליחה להבין מי מחק את הסעיף הזה. בועז, לא ברור לי מי מחק את הסעיף הזה.

קודם הראיתי ליעקב אשר שזה נמחק.

איך יכול להיות שמתייחסים בהינף יד ל-21 אחוזים מהכוח הלוחם היום כאשר הן עונות על הפער של אי גיוס אחרים. הן מתגייסות להיות לוחמות כי יש כאלה שלא מגיעים ולכן הן הולכות להיות לוחמות.

למה? שרון מדבר לעניין.

אדוני היושב-ראש, אני באמת שואלת את עצמי. אנחנו בדיון המי יודע כמה. לפני שבוע לדעתי אמר לנו מנהל הוועדה שאנחנו בדיון ה-77.

אני אשמח לדעת כמה.

הזירה לא מופקרת קודם כל על ידי הציבור הישראלי. כאשר אני רואה את אימא של שריה אלבוים - - -

אדוני, אני ברשות דיבור.

אני מתייחסת לסעיפים ותכף אני אסכם את כל הסעיפים.

דיקשטיין אמר שמתגייסים יותר כאשר הוועדה עובדת.

אני תכף התייחס בשני משפטים נוספים לשני הסעיפים שנשארו לי. אני שואלת אותך אדוני, נמצאות כאן משפחות שכולות, נכנס לפרוטוקול כל פעם שאימא כולה מדברת. הן מגיעות, מדברות ממעמקי ליבן.

אתה מכבד אותן. בסוף זה גם צריך לקבל ביטוי בהבנה שאת מחיר הדמים משלמים ציבורים מסוימים וציבורים אחרים לא. אני מבקשת ממך לא רק לכבד אלא לעשות מעשה. אני ממשיכה. אדוני, הארכת תוקף החוק. ראשית, אני לא יכולה להתעלם מהאמירות שנכתבו באותיות קידוש לבנה על ידי הייעוץ המשפטי לגבי מה יהיה המעמד של זה – הוראת שעה, חוק, הוראת שעה ששלוש שנים לא יקיימו אותה ואחר כך ידונו ויחשבו ויתקינו תקנות וועדות לפיקוח? הרי ברור לחלוטין שמדובר כאן בחוק שנותר על כנו גם במחיר מתמשך של כשל ביעדים. זה לא אני אמרתי אלא אמר הייעוץ המשפטי. זאת אומרת, יש כאן הלבנה של אי עמידה ביעדים ובסוף הותרת החוק על כנו ורק עוד שלוש שנים שר הביטחון יבוא וייתן דין וחשבון ואז נחשוב מה לעשות עם החוק הזה הלאה. זאת אומרת, קנו כאן זמן – בדיוק מה שמצפים החרדים לעשות והרבנים אמרו את זה בצורה מפורשת – ועוד ארבע שנים, אחרי שנקנה זמן ואחרי שנחשיב את התקציבים לישיבות, נחליט מה עושים. את ארבע השנים האלה אין לצה"ל. אין לאנשים, אין ללוחמים, אין לאנשי המילואים, אין למשפחות, אין לילדים שמרטיבים בלילו כי אבא שלהם עוזב פעם אחר פעם את הבית והולך עוד פעם ועוד פעם למילואים, אין לכל המשפחות האלה שנהרסו, לאותן משפחות של אנשי מילואים שאנחנו שומעים כאן שיש גם גירושים ועלייה באחוז הגירושים אצל המשרתים. להם אין את הזמן הזה. זה זמן שמחרב אוכלוסייה אחרת. לכן אני לא מבינה למה אנחנו נותנים אור ירוק לאות מתה כזו כאשר ברור לחלוטין שהיא גורמת לכך שאוכלוסייה שלמה נאנקת בהקשר הזה. אני ממשיכה להקריא את מה שאמרה היועצת המשפטית: "הצעת החוק הנוכחית מבקשת ליצור הסדר המשכי במסגרת מנגנון הארכה". זאת אומרת, הוא שהיה הוא שיהיה, אם תרצו עוד חוזר הניגון, ולא יקרה כלום בארבע השנים האלה למעט עוד מאות ימי מילואים לאנשי המילואים האחרים שבאים ועושים לציבור אחר שבאמת זועק שלא ייתנו לנו תמריצים, אל תתנו לנו כלום אלא תביאו לנו חילוף. אם כן, איפה אנחנו נמצאים בהקשר הזה ואיך אנחנו נותנים יד לדבר כזה? החוק הזה, גם אם תהפכו אותו לחוק, בעיניי אין לו שום מעמד והוא לא חוק עם שיניים. הוא לא חוק שייצר שינוי התנהגותי, הוא לא חוק שיש בו מניעים לשינוי התנהגותי והוא חוק שנועד להחזיר את התקציבים לישיבות ותו לא. לכן זה בטח לא הסדר קבע וזה גם לא הוראת שעה אלא זה תעשו כאן העברה תקציבית ונגמור את הסיפור. תודה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך שבהצעת החוק של ליברמן, 13 פעמים מוזכר ששר הביטחון יעשה את זה, שר הביטחון יעשה את זה, שר הביטחון יעשה את זה ונדמה לי שאתם העתקתם את מה שהיה כתוב אצל ליברמן.

אני מפנה את תשומת ליבה של גברת שרון ניר.

7 באוקטובר חבר הכנסת פרוש. כמה ימי מילואים עשה איש מילואים לפני ארבע שנים? פחות מ-16 ימים. כמה הוא עושה היום? 150 ימים כי עושים לו את חצי השנה ועוד חצי שנה. על מה אנחנו מדברים? איך אפשר להשוות את המציאות עכשיו למציאות שלך לפני ארבע שנים?

פרוש שואל מה זה נקרא שילדים בכיתה ז' חזרו להרטיב.

אבל פרוש שואל. אנחנו נסביר לו.

אדוני היושב-ראש, סעיף 26יז מתייחס לאי עמידה רציפה לאורך זמן ברף המינימלי השנתי לגיוס. אז יש פירות שבמקרה של אי עמידה ביעד וכולי. על זה אני רוצה להעיר ולומר שאי עמידה חייבת לקרות ואתה בצדק אמרת שזה היה לפני שנה. אם רק לאחרונה על עמידה ביעדים אומר הרב דב לנדאו שמה שמדברים זה שטויות, זה לא יהיה, אנחנו לא נלך לצבא – וזה לא לפני שנה אלא עכשיו – בנו הרב יוסי לנדאו, אני מזכיר שהגיע לכאן אביחי בוארון, חבר מפלגתך, ואמר ש-50 אחוזים, שעוד שנייה יהיו 50 אחוזים, אבל הבן של הרב לנדאו אומר שהוא יכול להגיד לו בוודאות ש-50 אחוזים זורקים לשמד, לצבא, וזה פשוט לא היה ולא נברא. אין כזה דבר ולא מוזכר בחוק. הרב לנדאו ביחס לחוק שלך, לא של אדלשטיין, אומר שאין כזה דבר. מבחינתו הוא לא יודע שיש הגעה ל-50 אחוזים למרות שזה הוקרא כאן, ולכן איך במקרה של אי עמידה ביעד, בוודאי שלא תהיה עמידה ביעד כאשר גדול תורה אומר שמבחינתו זה לא קיים. לזה מוסיף רב חיים פיינשטיין ואומר: יש את עצם ההשקפה ויש את איך מתנהלים כלפי החילוניים האלה שלפעמים צריך להגיד כן ומתכוונים לא. גם כמה רבנים שמסכימים, הם לא חושבים באמת שמותר ללכת לצבא. הם אומרים שבדרך הזו אפשר למשוך עוד קצת זמן. אם אנחנו רואים בחוק שלנו שלוש שנות גיוס, מירי, מה שקבוע כאן בחוק זה מה שאומר הרב פיינשטיין. בדרך הזאת אפשר למשוך עוד קצת זמן. אומר הרב שרגא שטיינמן, בנו של הרב שטיינמן שתמך לפני 20 שנים בחוק: גם אז לא עמדו ביעדים, מעולם לא עמדו ביעדים, לא התכוונו לעמוד ביעדים אבל קודם שיהיה חוק עקרונית, הלאה, היעדים. לא עמדו אז ולא יעמדו היום. אומר הרב שפירא, הנכד של הרב לנדאו: ראש ישיבה יכול להביא בחורים ליעדים? יש מושג כזה? סתם דמגוגיות. לבוא ולהגיד שיש מישהו שרוצה למלא את היעדים, זה סתם שבסתם, בין רשעות לטיפשות. אם כן, אני שואל אתכם כאשר אתם אומרים למירב כהן או לי או לשטרן שאנחנו לא מבינים, אנחנו לא מכירים אותנו, זה מפעם, אבל מה יותר מזה? ההקלטה היא מהזמן האחרון.

זה מה שהקראתי עכשיו. והיו אוזניך שומעות את מוריך.

זה לא מעניין אותם. הם רוצים להעביר חוק אלא מה שהיה הוא מה שיהיה ואף אחד לא יתגייס לצבא, אל תבלבלו לנו את המוח ותעבירו את הכסף. בואו נשים את זה על השולחן.

תשמעו שלא המצאתי. הנה, גם הקראתי את הדברים וגם הדברים נשמעו. הדברים הם מפורשים ולכן אי עמידה ביעד במשך שלוש שנות גיוס רצופות, אם גדולי התורה – הרב לנדאו, בנו הרב יוסי לנדאו, הרב חיים פיינשטיין, הרב שרגא שטיינמן ודוד שפירא - באים ואומרים שאין לנו כוונה לעמוד ביעדים, אלה הכול דמגוגיות, אף אחד לא רוצה למלא את היעדים, זה סתם שבסתם בין רשעות לטיפשות, וזה לא לפני שנה אלא עכשיו.

בועז, אתה חושב שמישהו מאמין לך שאתה באמת רוצה לגייס?

אלה הפרטנרים שלך.

עם החוק הזה? עם האמירות האלה?

אנחנו מביאים לך הקלטה מעכשיו. הרב פיינשטיין, הרב לנדאו, כל מי שאמור להיות שותף לחוק הזה, שמענו גם לפני שבוע את הרב יהודה כהן.

אני התייחסתי לסעיפים עצמם. אני אמרתי שלעמוד בסעיף 26יז במשך שלוש שנות גיוס כאשר כל גדולי התורה, גם לפני שנה וגם עכשיו, אומרים שאלה שטויות וכי אין דבר ולא מוזכר בחוק – אומר גדול תורה. כלומר, הוא חושב שבחוק הזה אין 50 אחוזים. אפשר לספר סיפורים עד מחר אבל הוא לא הסכים לזה. אני אגיד לך מירי מה הצעתי לסעיף 26יז. אני מבקש שמסעיף 26יז תימחק המילה הראשונה. למה במקרה? היא עמידה ביעד. הרי אי אפשר להצליח כאן כאשר הרב לנדאו, הרב פיינשטיין והרב שטיינמן הולכים נגד. אין כאן מקרה ולא יהיה מקרה ולכן גם לא צריך לחכות שלוש שנים. אי עמידה, יחולו הוראות אלה כי זה מה שהולך לקרות. אפשר לעבור עד מחר חוקים ואם אתם מביאים חוק שכל גדולי התורה – ושמענו בשבוע שעבר גם גדולי תורה של ש"ס שבאים ואומרים - אחד מתשעת חברי המועצת שלהם - אומר שלא מקובל עלינו, אז איך תעמדו ביעדים? מי יביא אותם? זה נורא נחמד שבועז יגיד וינון יגיד אנחנו מסכימים אבל כאשר אנחנו שומעים את הרבנים אומרים אחרת, זה לא עובד. רק נזכיר שאומר הרב יהודה כהן מ-ש"ס שזה לא מעניין אף אחד.

אני מתייחס לסעיף. מה שאמרתי עכשיו לא נאמר שוב ושוב. זה עוד לא נאמר כאן היום.

אני חוזר ואומר בסעיף 26יז אי עמידה רציפה לאורך זמן ברף המינימלי השנתי, אני מציע, לאור דברים של הרב יהודה כהן מ-ש"ס שאמר שזה לא מעניין אף אחד, בפועל ראשי ישיבות לא ישלחו אף אחד ובינתיים הגזרות יבוטלו ויהיה קצת אורך נשימה.

אני מציע שיהיה שאי עמידה ביעד במשך שנות גיוס.

אם כן, לאור הדברים האלה זאת הצעתי לסעיף 26יז. הסעיף ייקרא: אי עמידה רציפה לאורך זמן.

מירי, אם באמת יש כאן הגדרה של ישיבה, אז ישיבת הר עציון היא כבר לא ישיבה בגלל שמשם מתגייסים? מה המשמעות?

זאת שאלה טובה.

זאת כבר לא ישיבה.

אני ממשיך. אני חושב שלאור זאת גם סעיף 1, שר הביטחון יודיע לוועדת חוץ וביטחון בתום 30 ימים, לא מתום שלוש שנות גיוס רצופות אלא מתום מחזור הגיוס הראשון, אז כבר תהיה לנו תמונה. אמר כאן אביגדור בתשובה לשאלה, הוא נשאל על זה, שהוא לא יכול לדעת במחזור גיוס אחד. מה אתה יכול לדעת? אנחנו יודעים שיש מחזורים חזקים יותר ומחזורים חזקים פחות, אתה יכול להשוות לשנה שעברה ולומר מה היה אז ולאור זאת אני מציע במקום שלוש שנות גיוס רצופות, יהיה מחזור גיוס אחד והלאה, על אי העמידה, ויפרסם. דרך אגב, הוא יכול לומר עד כמה שדעתנו מגיעה, וזו הערכתי לדבר הזה. מחזור גיוס הראשון. הוא מתחיל בזה. אם בחוק כתוב 5,760 ואתה עכשיו אומר שב-10 השנים האחרונות במחזור אוגוסט אנחנו מגייסים 30 אחוזים, תעשו 30 אחוזים מ-5,760 ויבוא השר ויגיד לא עמדנו בצפי. עכשיו תבואו ותגידו מידתית, אחרי מחזור גיוס אחד, לא נראה לי ישר. קודם כל שיפרסם הודעה ברשומות. לא צריך שלוש שנים. אני אפילו לא חושב שצריך שלושה מחזורי גיוס אלא מספיק מחזור אחד.

מירי, אולי שי יגיד מתי אתה יכול לתת את זה.

שאלנו. הוא כבר אמר. יכול כל סוף מחזור.

גם על שנה זה נכון.

זו הצעתי. מחזור גיוס אחד ובסיומו, 30 ימים ממנו, שר הביטחון יעביר על אי עמידה של לפחות 95 אחוזים וכולי. אני חושב שסעיף 26יז(ב) הוא הדגמה נהדרת למה הליכוד הפך להיות מפא"י כי מה אמרו בימי מפא"י? אנחנו לא יודעים מה לעשות, מה נעשה? נקים ועדה. הנה, בחוק שלנו הליכוד הפך להיות מפא"י, נקים ועדה. אני לא חושב שצריך ועדה ואם כבר רוצים צוות, אני משער שזה מה שיקרה, הוא יעבוד מהתחלה כי הוא כל הזמן יבחן ויראה. לא צריך לחכות לו שלוש שנים ואפילו לא מחזור גיוס. אם כן, הצעתי היא ששר הביטחון יקים מראש צוות עבודה שיעבוד מראש על היישום. סעיף 26יז(ג). הוועדה תגיש דין וחשבון לשר הביטחון שיכלול מסקנות והמלצות ליישום החוק. אני מציע, כאמור, שזאת לא תהיה ועדה אלא צוות. לטרמינולוגיה יש חשיבות. הצוות יוקם מיידית, כלומר, עם הפעלת החוק, והצוות ייתן מסקנות והמלצות ליישום החוק מתחילת הדרך. הוא לא יחכה ובמקרה הזה אפילו גם לא צריך מחזור אחד. אני אומר עוד משהו והוא שלאור ההקלטות שהשמעתי בתחילת דבריי וההסתייגויות שהן מהוות, אני חושב שהוועדה או הצוות צריך לחשוב מה קורה כאשר הנהגה פועלת – חלק מההנהגה ואני רוצה לקוות שאלה לא כולם, נגיד כמו ב-ש"ס – נגד יישום החוק. כלומר, מה המשמעות לכך שאתה מנסה לחוקק כאשר יש לך אנשים רציניים מאוד שיוצאים נגד החקיקה, נגד היישום שלה.

שאלה אחרת היא מה אתה אומר בועז - אמרת על אחים לנשק שלא ידברו – על כל אלה שקראו כאן לסרבנות. לא אחים לנשק.

סעיף (ד). סבר שר הביטחון. הביטוי סבר נראה לי לא נכון.

אני חושב שצריך לנסח את זה אחרת. איילת, אני מפנה אליך. זה צריך להיות במידה ויתברר כי יש צורך. זה עדיין יכול להיות השר כי הוא המוביל. אני מציע שלא יהיה הביטוי סבר. אם נוכח שר הביטחון כי יש צורך או משהו כזה, יגיש. מראש אני חושב שאת שלוש השנים צריך למחוק. אם כן, יש כאן שישה חודשים. לא מתום שלוש שנים אלא שישה חודשים מהחלת החוק, נוכח שר הביטחון וכולי. אני רוצה לומר עוד דבר שהוא נוכח לגבי כל הסעיפים. הערנו את זה בעבר אבל גם כאן. החוק צריך להביא לידי ביטוי את הצורך של צה"ל בלוחמים ותומכי לחימה. גם בסעיף הזה, כבר באי עמידה ביעדים, זה צריך לבוא לידי ביטוי. כלומר, נוכח צה"ל כאמור בתוך מחזור גיוס אחד על אי עמידה בצרכים, נגיד 95 אחוזים מהלוחמים ותומכי הלחימה חסרים לו, ואז. אני חושב שהערבוב של חיילים ולא חיילים הוא לא נכון.

לגבי סעיף 26יז(1), השורה האחרונה. "לא אושרה בכנסת ההצעה לתיקון החוק בתוך שנה מתום שלוש שנים", גם כאן אני חושב שארבע שנים זה יותר מדי ולכן גם כאן אני מציע שיימחקו המילים שלוש השנים. כלומר, הצעתי לסעיף 26יז(1): "לא אושרה בכנסת ההצעה לתיקון החוק בתום שנה והמשיכה אי העמידה, יקבע שר הביטחון". כלומר, כל הסעיף הזה מתחיל בתום שנה. אני מדלג לסעיפים הבאים. בעמוד 29, הסעיף האחרון, תקנות, סעיף 26כז, שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במקום המילה שכתוב רשאי יהיה כתוב חייב.

נכון. במחויבותו להתקין תקנות לביצוע הוראות אלה. דרך אגב, אני סבור שאם זה מה שהיה קורה עכשיו בחוק הנוכחי, לא היינו מגיעים למצב הזה. גרירת הרגליים של שר הביטחון הנוכחי וגם הקודם, שניהם, ביישום חוק הגיוס הקיים הביאה אותנו עד הלום. דרך אגב, בשיח ביני לבין חברת הכנסת גוטליב, בדיוק לזה התכוונתי. בחוק הנוכחי יש כלים שלא יושמו על ידי שר הביטחון ולכן אם החוק יאמר חייב שר הביטחון להתקין תקנות, הביטוי נבל ברשות התורה באמת יתאים כאן. יכול להיות שהוא יתקין תקנות לא טובות אבל החוק יחייב אותו לתקן תקנות ליישום חוק זה. עמוד 30, סעיף 26כח(א), דיווח לכנסת. הדיווח כאן הוא אחת לשנה והוא לא מתאים. אני מציע שיהיה כאן או אחת למחזור גיוס או אחת לחצי שנה. בסעיפים אחרי בחוק קבענו אחת לרבעון אבל דווקא כאן בעיניי הדיווח הזה הוא מתאים או אחת לארבעה חודשים או אחת לחצי שנה. אני חושב שלכל הפחות זו הדחיפות הרלוונטית. אני רוצה להתייחס לסעיף 26כח(א)(5). אדוני היושב-ראש, אני רוצה להפנות אליך שאלה לגבי הסעיף הזה. סעיף 26כח(א)(5) מתייחס למסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי מוסדות חינוך חרדים שנפתחו או שהוחרגו. נאמר לי שיש לפחות חבר כנסת אחד במפלגתך שמאיים שאם הסעיף הזה לא יפורט ויבוטא בחוק בצורה מרחיבה יותר, הוא לא יצביע בעד הצעת החוק. אני חייב לומר שבמובן הזה אני איתו. גם אני סבור שהחוק בלי פירוט והרחבה של כל מה שנוגע לישיבות ההסדר החרדיות ומכינות קדם צבאיות - - -

בעניין הזה אני לגמרי איתו.

אפשר לומר.

לא, לא צריך. כבודו במקומו מונח. הוא יהיה בליכוד ואני אהיה ב-יש עתיד. יש לי תחושה שאתה לא תרצה שהוא ירוץ איתי. הוא רץ איתך במפלגה. אם הוא ירצה, הוא יזדהה כאן בוועדה. הוא מגיע לכאן לוועדה די הרבה ויש לי תחושה שהוא יגיד את זה. לגופו של עניין, אני מציע שסעיף 26כח(א)(5) יפורט וייכתב בו יותר על מסלולי שירות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים. כלומר, מה הם המסלולי האלה, מה ההרכב שלהם ואני חושב – וזה אמרתי גם לנציגי ישיבות ההסדר החרדיות והמכינות – שהוא גם צריך להיות מתוקצב בבסיס החוק בדגם המכינות הקדם צבאיות הרגילות. כלומר, כמו שב-2008 עבר חוק מכינות קדם צבאיות רגילות ולאחרונה תוקצבו ביתר – מבחינתי זה מצוין – מכינות אופק, גם ישיבות ההסדר החרדיות והמכינות הקדם צבאיות החרדיות.

כמו שאתה יודע, יש להם צרכים מיוחדים, אתגרים מיוחדים ואני בעד לתקצב אותם יותר ואני אסביר מה ההיגיון של דבריי. זה לא דומה. כידוע לך קידום המכינות הקדם צבאיות הכלליות בישראל נתקל במחסום הדח"שים. קרי, אין מספיק דח"שים אל מול ביקוש.

אני יודע. זה נהדר אבל הביקוש הוא בערך 200 אחוזים. במגזר שבו אנחנו מעוניינים לטפח את הביקושים, להגדיל אותם, בעיניי נדרש תקצוב בבסיס החוק – אפשר גם כהוראת שעה נגיד לחמש שנים – שיעודד הקמה ומיסוד של ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות חרדיות. אני אומר כאן שאני בעד להפלות אותם לטובה לעומת הציונות הדתית שבה זה מבוסס וחזק.

מכינות חרדיות, הם מעבירים לכם שמות?

כמו מכינות רגילות.

במכינות רגילות יש הגבלה של מספר, נכון?

ולמכינות חרדיות?

תודה אודי. אני אומר שבעיניי אתה צריך להיות שותף לוועדה בגלל שאין כמוך מומחה לדברים האלה, אתה ושי, לכתוב את הסעיפים האלה. אני אומר שהמודל הנכון בעיניי הוא חוק המכינות 2008.

אולי צריך לדבר הזה גם את היועצת המשפטית של משרד הביטחון, אבל היועצת המשפטית לממשלה לא נותנת לה.

זאת השורה של פרוש. לא שלך.

אני שואל אותך על האבסורד. מה הבעיה? תענה לי.

אין לי מושג. אני לא דובר שלה.

אתה אומר דבר נכון. אתה אומר אנשי משרד הביטחון - - -

בוא נגיד שאני בעד.

הם אנשי המקצוע שצריכים לנסח את זה. הם עובדים במשרד הביטחון שיש לו ייעוץ משפטי ולא נותנים לייעוץ המשפטי הזה להיות חלק מהחקיקה.

קחו בסיוע היועץ המשפטי את הסעיפים האלה ואני מדגיש לכם שתגדירו גם את הכסף ואת הגידול. בסעיף (ב), ועדת החוץ והביטחון תקיים אחת לשנה דין בדיווחים האלה. גם כאן אני חושב ששנה זה מעט מדי וכאן אני מציע להגדיל את זה או לאחת למחזור גיוס או אחת לחצי שנה. אני בעמוד 40, סעיף (ב) למטה. בעמוד 33, סעיף 49ח(א). שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון. כאן למשל בעיני זה נכון אחת לשלושה חודשים. מירי, אני אומר לך כאן שוב שזה לא המקצוע שלי אבל יכול להיות שצריך לאחד כאן את תכיפות הדיווחים. כלומר, יש כאן פעם בשלושה חודשים, חצי שנה ושנה. אני ניסיתי להבין מה ההיגיון של המדרג הזה ולא הצלחתי. אולי תאירו את עינינו ותענו לנו לשאלות אבל אני לא הבנתי.

אני ומר עוד דבר ואני אפילו אלך לקראתכם. אם יש שלושה חודשים, יותר נכון לומר שאלה ארבעה חודשים כי אלה מחזורי הגיוס.

אולי אחת למחזור גיוס.

ממילא לא יעמדו בזה אבל לפחות שיראו שמישהו חשב.

שיהיה הגיון בלשון החוק ואולי גם נכון להגדיר לפי ההיגיון של שטרן 30 ימים מתום מחזור גיוס ואז זה מקובע לכל אורך החוק הזה.

לדעתי יש כאן הרבה.

מה תזכור יותר, את זה שנתת למשה סולומון קריאה ראשונה או את זה שאמרת לי הערה קונסטרוקטיבית?

שני הדברים נדירים. אני ממשיך. סעיף 49ח(א)(1), מספר המפקחים שהוסמכו. התכוונתם כאן למספר המפקחים של משרד הביטחון או של משרד החינוך?

אני אמרתי את עמדתי בסעיף ההוא שצריכה להיות עליונות הפיקוח של משרד הביטחון לאורך כל החוק הזה. אני מציע, בין אם תקבלו את הצעתי ובין אם לאו, שזה יוגדר. כלומר, יוגדר לא רק מספר אלא שבעיניי הפיקוח העליון של כל הזה הוא חוק ביטחון לפני שהוא חוק חינוך. אני בעד חינוך אבל זה מה שצריך להיות. סעיף 49ח(א(3), מספר ההתראות שניתנו למנהל הישיבה או מי שהוסמך לכך. אני חוזר על הערתי בסעיף אחר ואומר שמנהל הישיבה הוא לא הדרג הנכון כאן. הדרג הנכון הוא ראש ישיבה, דרג שמתאים למגזר ושיש לו משמעות גדולה יותר. מנהל ישיבה אפשר להחליף ואפילו אנחנו רואים שלוועדת החוץ והביטחון אלה לא מעט ראשי ישיבות. לא ראיתי שהגיע לכאן מנהל ישיבה וזה לא מקרי כי בסוף גם בציונות הדתית וגם בציבור החרדי האוטוריטה הרלוונטית לרוב הדברים הוא ראש הישיבה. אם אתה מחליף מנהל ישיבה, אין לזה משמעות אבל זה מאוד משמעותי אם אתה מחליף ראש ישיבה. לכן אני מציע שזה גם יהיה הסעיף.

אה לא מבין שהם לא רוצים להגיע למצב שמאשימים ראש ישיבה בפלילים. אי דיווח אמת זה פלילי. לכן עדיף להם להטיל את זה על מנהל הישיבה ולא על ראש הישיבה שהוא דמות דתית.

לגבי סעיף (5), כפי שנאמר אתמה ואומר מדוע. למיטב הבנתי החוק בתהליכים שהציגו לנו, מספר צווי הגיוס שנשלחו לבוגרי מוסדות החינוך החרדיים, הנחת המוצא של החוק הזה וגם של החוק הקיים היא שמוציאים לכולם. נכון, זה לא שיש אופציה להוציא לחלק ולחלק לא. שי, אני צודק? זה המצב החוקי גם בחוק הנוכחי התקף.

נכון. גם כל שרשרת המזון בהנחה שמיצית אותה אבל החוק בעצם אומר שתמצה אותה. לכן אני מציע כאן שהחוק יבטא את העובדה שסעיף (5) איננו מאפשר להוציא לחלק כן ולחלק לא אלא צווי הגיוס יישלחו לכלל הבוגרים והדיווח יימסר לגבי כלל הבוגרים. אחרת יש כאן איזשהו פתח לכאורה שלא כולם צריכים לקבל צו גיוס ולמיטב הבנתי זה לא המצב.

כלל הבוגרים, נזרקו כאן מספרים שלמיטב הבנתי הם די מדויקים לפיהם למשל שנתון של בוגרי י"ב , 14,000 ומשהו. אני מבין שהחוק היום, וגם החוק הזה, מתכוונים לחייב את אותו תהליך. קרי, כולם מקבלים צו גיוס וכולם עוברים את השרשרת.

זה גם מה שהיה קודם.

זה מה שאני אומר. אני מבקש לוודא שסעיף (5) לא אומר משהו אחר. לדעתי בנוסחו הנוכחי הוא כאילו מאפשר לומר שלא כך הוא.

ניסינו, לא הצליח.

אני שמח שאתה מעיר את ההערה הזאת. מירי, אני חושב שההערה הזאת של שי טייב צרכה לבוא לידי ביטוי במספר מקומות בחוק. אני הבעתי כאן את ביקורתי, נקרא לזה ביקורת מקצועית על העברת הנתונים ממשרד החינוך למשרד הביטחון והיות והחוק הזה שם כפיבוט את משרד הביטחון – להבנתי זה גם בחוק הנוכחי אבל בעבר היו כל מיני כדרורים בין המשרדים, חייב שיהיה בלשון החוק חיוב למשרד החינוך מתי וכיצד הוא מעביר את המידע או פותח במערכות שלו. אין דרך אחרת.

שי, אם אתה תצטרך לדווח ועמוס יצטרך לתת לך נתונים, עמוס או מרים, לא משנה מי, אתה תקבל נתונים אבל יש להם הבדל בין הגדרה של מוסד חינוך חרדי או נגיד יש ישיבות קטנות. יש מונח במשרד החינוך ישיבות קטנות לתמיכה?

הם נקראים ישיבה?

תרבותי יייחודי.

אני שואל שוב. איך קוראים להם בתרבותי ייחודי? אני יודע שזה אחד משלושת האפשרויות.

בבית אבל במשרד החינוך?

שי אומר שהוא צריך לקבל נתונים.

אם כן, מה ששי אומר זה שהוא יקבל נתונים נגיד על מחזור כזה שהוא יוכל לתת לנו נתונים. יש שלושה ערוצים שהוא צריך לסכום אותם, נכון?

הם בצו השר?

השר נותן צו על תיכונים?

את מדברים בפעם 700 על אותו נושא.

אתה מדבר על מי שבעבר היה ראש אכ"א והיה אחראי.

אני חושב שהדרך בה זה צריך לקרות, ושי טייב אמר כאן, כדי לעמוד בזה זאת פתיחת מערכות שקופות בין משרד החינוך למשרד הביטחון ואני מציע שזה יבוא לידי ביטוי בחוק, כך שיהיה ניתן לשאוב את הנתונים על בסיס יום יומי.

אני בסעיף 7. אני רוצה לשאול כאן איפה בא לידי ביטוי נושא של חרדים לשעבר. כלומר, לדעתי חרדים לשעבר בכל ההקשרים כרגע, למרות שאני לא אוהב את זה בלשון החוק, אני חושב שזה לא טוב, אבל יש היום לקונה בהקשר של חרדיות לשעבר. נשים שעזבו את החברה החרדית לא באות היום לידי ביטוי בחוק הזה וחלק גדול מהן מתגייסות.

הם באים כמי שנחשב חרדי לצורך הגיוס, גם אם הוא עזב את החברה החרדית. זה חלק מהקומבינה.

אתה שואל אם סופרים גם בנות שכבר לא חרדיות?

לא סופרים אותן ביעד.

הגברת הזאת תהיה ביעדים? כנראה שלא.

אני מציע שיהיה בידול של נשים שעל פי אורח חייהן אינן מתגייסות מסיבה דתית - - -

אני מציע שיהיה לנו ביטוי.

אני מתייחס לסעיפי החוק. יש כאן לקונה.

אתה הבנת אבל איילת לא הבינה.

אני מציע שיהיה כאן סעיף נפרד כדי לא לערבב שברור שזה לא עולה למניין המתגייסים ולא למניין היעדים, שיבוא לידי ביטוי עוזבות הציבור החרדי - - -

יכול להיות שזה המקום הנכון ויכול להיות שבמקום אחר.

זה מה שהוא רוצה. את חושבת שלכל דבר יש הסבר? זה לא קשור אבל בסדר.

הוא גם לא רוצה ששר הביטחון יעשה את זה. יש לו מישהו אחר שיעשה את זה.

אני אגיד לך פרוש, 40 אחוזים מבנות הציונות הדתית מתגייסות לצה"ל ומשלמות את המחיר של ההשתתפות שלכם. כ-70 אחוזים מהנשים החילוניות מתגייסות לצה"ל.

גם הנשים החרדיות לשעבר שרוצות להתגייס. לסעיף 10, שר הביטחון באישור ועדת ה חוץ והביטחון רשאי להאריך. אני כמובן מצטרף לאמירה שהסעיף זה הוא סעיף בלתי אפשרי, לא חוקתי שמביא לפקיעת כל תוקפו של החוק ונותן סמכות מרחיבה והוא לא מידתי בנוסחו הנוכחי.

אם אפשר לזרוק פצצה במשקל של 100 טון באיראן, שר הביטחון לא מוסמך. הוא מבקש ששר הביטחון לא יהיה מוסמך.

אמת. אתה צודק כי גם שר הביטחון הוא לא מעל החוק והוא לא יכול להפר אותו. הוא לא מוסמך להפלות, הוא לא מוסמך לעשות עוד עבירות על החוק. אין לו סמכות. אמת.

אין לו סמכות, גם לתאם.

בואו נוריד מכל החוקים את השרים.

גם אם שר הביטחון יהיה ליברמן, אני בעד שהוא לא יוכל להאריך את תוקפו של החוק לשנה כל פעם. אני חושב שזאת סמכות שצריך להגביל אותה או על ידי סמכות נוספת כדוגמת היועצת המשפטית לממשלה או להוריד בכלל את היכולת של שר הביטחון להאריך את החוק.

אנשים מקשיבים לדברים? כל החקיקה בכנסת היא באישור השר. כל מיני שרים. מאזינים לשטויות האלה.

בעוד שישה חודשים אני אשב כאן ואני אזכיר לך את הסכנה של החוק ועד כמה אתה צריך להיזהר מעד כמה הממשלה יכולה להיות שרירותית. בסעיף 12 יש בעיה בהגדרה של לומר תורה. אני חושב שהביטוי לומד תורה בסעיף 12 ולאורך כל החוק, לומד תורה, בוגר מוסד חרדי ובחור ישיבה, אלה הגדרות שכרגע לא מסתנכרנות זו עם זו. אני מציע לאחד את שלושת ההגדרות להגדרה אחת. בעיניי ההתלבטות היא בין בוגר מוסד חרדי נגיד ארבע שנים או שלוש שנים כמו שאתם הצעתם, או להגדיר מחדש ישיבה. הביטוי לומד תורה כשלעצמו הוא ביטוי מאוד בעייתי.

בערבוב המושגים כאן, אלה מושגים שהם שמישים, משתמשים בהם בכל מיני מקומות. לא סתם הגדרנו לצורך החוק הזה ישיבה אבל במשרדי ממשלה אחרים או בציבור הישראלי ישיבה מוגדרת בכל מיני דברים. מישהו יגיד משהו ואנחנו נגיד לו שבחוק הזה זה מוגדר כך?

אתם עוד עונים? אתם לא רואים שכל השאלות האלה הן הטרלות?

איזה מזל שהם לא עובדים אצלך.

היו יועצים משפטיים שעבדו גם אצלי.

ההאחדה שאני מציע היא שבוגר מוסד חרדי בקריאה של ארבע שנים, במה שמוגדר מוסד חרדי, זאת תהיה ההגדרה המחייבת.

אני מתנגד למה שאומר טור פז. אני רוצה שיהיה כתוב גם ישיבות ולא רק מוסדות חינוך חרדים.

לפני שאני אענה לך או לגבי הסעיף, היה כאן קודם ויכוח לגבי מתי זה נאמר, מתי נאמרו הדברים של הרבנים, האם זה נאמר לפני שנה, אני חושב שאין שום ספק שלפחות חלק מהדברים נאמרו ממש עכשיו. אני מזכיר לכם שדיברו על כך שבעוד חמש שנים 50 אחוזים מעולם הישיבות יתגייס לצבא, כך החוק רוצה להגיד והשואל אומר איך אפשר לעשות דבר כזה. אומרי שכבודו תומך בזה אבל מה שאומרים זה לא מעניין אף אחד ובפועל ראשי הישיבות, אף אחד לא ישלח אף אחד. הם רוצים לבטל את כל הגזרות שיש על כל דיני ממונות שיעשו אותם עניים מרודים ואז בינתיים ירוויחו זמן. המספר 50 אחוזים היה אך ורק בחוק החדש ולא בחוק של אדלשטיין. מעולם לא דובר בחוק של אדלשטיין על 50 אחוזים. כל הניסיון להגיד שהדברים האלה היו מלפני שנה, הם הבל הבלים ולא נכונים.

כבודו לא היה כאן כשהיה שר ביטחון והציג את המתווה.

תקריא עוד פעם.

אנחנו נגיד את האמת ואתם תנסו למרוח אותנו.

יעקב, הוא עושה את זה בסרטונים.

אני יודע שאין לך בעיה אבל - - -

הדבר השני שאני רוצה להעיר זה להתייחס לדברי האם השכולה שאיבדה את בנה. היא דיברה על זה שלא יקרה שום דבר ולדעתי היא צודקת. עד שראשי הישיבות לא יהיו בעד גיוס, כל זמן שהם נגד גיוס, זה לא יקרה. לכן אני חושב גברתי היועצת המשפטית שאנחנו צריכים לשנות בחוק את אחד הסעיפים כאשר מדברים על ראש ישיבה. אני חושב שהישיבות שנבחרו או שהן בתוך המאגר של הישיבות הפטורות, אנחנו צריכים לחייב שראשי הישיבה יהיו אנשים ציוניים ולא רק רבנים. הם צריכים להיות אנשים שיש להם אוריינטציה ציונית כי אחרת אנחנו לא עושים שום דבר ולעולם הם לא יגייסו אף אחד. אני חושב שהעניין הזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בחוק עצמו. לגופם של סעיפים. העירה על זה היועצת המשפטית וכל האחרים שדיברו לפני ואני רק אחזור על זה בקצרה. המתווה שכאן עולה, סעיף 26יז וכל הסעיפים שלו, (א), (ב), (ג) ו-(ד), מבטיחים שהפעם הראשונה שיקרה משהו או שיתייחסו לאי העמידה ביעדים, בעיניי לפחות זה חמש שנים. כמו שכתבה היועצת המשפטית חייבים לשנות את זה. אני חושב שזה צריך לבוא לידי ביטוי כבר בשנה הראשונה. אני לא מקבל את הטיעון שהשנה הראשונה היא שנה של התארגנות. אנחנו מתארגנים לדבר הזה עכשיו תוך כדי החוק ואפשר כבר להיות מאורגנים. אנחנו צריכים לתת לזה שנת ניסיון? יש חוק, צריך לעמוד בחוק וזה צריך להיות באופן מיידי. לפי המתווה הזה זה לפחות חמש שנים וזה לא הגיוני. אם אתם שמים לב לסעיף 26יז(1), הם כותבים כאן מתום שלוש השנים הרצופות האמורות של אי עמידה ביעד והמשכה אי עמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס ארבע שנים רצופות, יקבע שר הביטחון כלים ותמריצים לשם עמידה ברף. אני לא מצליח לבין את זה. גם לא עמדו ברף וגם יקבלו עכשיו תמריצים? יקבלו הנחה במעונות? את מכירה איזשהו מקרה שמישהו לא מתגייס ממגזר אחר ואומרים לו שיבוא להתגייס וניתן לו תמריצים כדי להתגייס? מה זה הסעיף הזה? לא עמדו ביעד ועכשיו ניתן עוד תמריצים להתגייס? או שאני לא מבין או שזה לא ברור.

בחוק הזה, אם ראש ישיבה או מנהל ישיבה שיקר, אם הוא ישקר עוד פעם, יגידו לו. באמת, מותר להם לשקר. פעם ראשונה מותר לשקר בחוק הזה. אני אומר את זה באמת. אתה יכול לשאול את הייעוץ המשפטי. מותר לו לשקר.

גברתי היועצת המשפטי, אני לא מצליח להבין את הסעיף הזה.

בועז, על מה צחקת?

לא. להפך. חשבתי שנתת לי גיבוי על זה שאמרתי שלראש ישיבה מותר לשקר פעם אחת.

תדע שבחוק שלך ביוזמת ביסמוט מותר למנהלים לשקר. מותר לשקר פעם אחת.

אני חושב שמי שלא עומד ביעדים צריך לקבל סנקציות ולא תמריצים. אין הגיון שאחרי חמש שנים – התקופה שכאן אמרנו שהתהליך יארך - כנראה נצטרך לתת עוד תמריצים ולא סנקציות. אני מבקש להוציא את זה מהחוק.

לא. תמריץ הוא תמריץ. אני לא מכיר תמריץ שלילי. יש סנקציות ויש תמריצים. זה נוסח החוק. תגידי יוטלו סנקציות. תורידי את המילה תמריצים. יוטלו סנקציות נוספות.

אני רק רוצה לומר לך מה שנאמר קודם. "בעל תפקיד בישיבה או מורשה חתימה כאמור בסעיף 26ה שיוטל עליו עיצום כספי לפי סעיף (ד) יו תר מפעם אחת לגבי חמישה מיועדים לשירות ביטחון, לא יהיה רשאי להצהיר עוד פעם באותו סעיף". מותר לו לשקר ואפילו לקבל עיצומים.

איפה מחיאות הכפיים? אלעזר, מחיאות כפיים.

פרוש, כל אחד והתפקיד שלו בוועדה. אתה תמחא כפיים. אחרים עובדים כאן.

גברתי היועצת המשפטית, אני לא רוצה להטריד את הוועדה המכובדת הזאת ולהקריא את כל הסעיפים שנוגעים בקנס של עד 20,000 שקלים שיקבל ראש ישיבה שדיווח לא נכון. אתם קראתם את זה? יש כאן שלושה עמודים שמסבירים איך אומרים לו את הקנס, הוא מקבל מכתב שאומר שיהיה מוכן לקבל הערה. אחר כך אומרים לו שעכשיו ניתן לך חודש לערער על זה. אחר כך זה הולך לוועדה. יש כאן אירוע של לפחות שנה, אם לא יותר, כאשר בסוף הוא ישלם את זה. בסוף הוא עוד יכול ללכת לבית המשפט וכולנו יודעים שאם זה מגיע לבית המשפט, זה יארך שלוש שנים. זאת אומרת שאם הוא ידווח לא נכון, בעוד ארבע שנים אולי יצטרך לשלם וגם אז לא כתוב שזה חייב לבוא מכספו.

זה לא פייר מצידך שאתה פוגע בשופטים. זה ממש לא פייר.

אני לא פוגע בשופטים.

אתה אומר שמחכים שלוש שנים. זה ממש לא פייר.

תמנו שופטים. אין שופטים.

קודם דיברת על ראשי ישיבות, בסדר, אבל לפגוע בשופטים? רם, זה לא מתאים לך.

מאז שהמציאו לפרוש איזה משרד ירושלים, הוא השר לענייני ציניות.

שר המודיעין לשעבר.

אתה צודק. אני מסכים איתך שזאת אותה בעיה.

כל הפוסל במומו פוסל.

אמרתי לך שאני מסכים איתך.

עדיף לך לשתוק.

אני חושב שהסעיף הזה של העיצום הכספי צריך להיות כך שתוך שלושה שבועות יש לו אפשרות לערער ואם הערעור שלו לא מתקבל, הוא צריך לשלם לפחות שבועיים מהרגע שזה התקבל וצריך לכתוב כאן במפורש שזה צריך לבוא מכיסו ולא מכספי הישיבה. אם זה מכספי הישיבה, מה אכפת לי, זה לא כסף שלי.

פרוש יעשה לו התרמה.

טור פז, לא באישי כי אתה יודע שאני יכול - - -

לכן הסעיף הזה כמו שהוא כתוב כאן, שלושה עמודים על קנס, ברור לגמרי שאף אחד לא ישלם שום דבר וברור לגמרי שזה נכתב כדי שלא ישלמו ובסוף זה ילך לבית המשפט ואנחנו יודעים שבגלל – תקשיב טוב פרוש – ששר המשפטים הכושל של מדינת ישראל לא ממנה שופטים כבר כל כך הרבה זמן, אז מחכים ושלוש-ארבע שנים למשפטים. לכן אני חושב שחייבים לשנות את העניין הזה.

מה יש לך נגד ניסנקורן? למה אתה פוגע בניסנקורן?

עד כאן.

אני מציע לתת להם לדבר.

בועז, אני לא מאמין שהדברים האלה לא נוגעים בך. איך שמעת את שלושת הדוברים האחרונים ואתה לא אומר שאתה זורק את החוק הזה. פשוט שלא יבואו, לא ניתן כלום וזהו. מספיק עם זה. כל הזמן אתה אומר שמענו אותך יפה, דיברת יפה.

אלעזר, זה לא אומר שהוא לא - - -

עם כל הכבוד, זה נוגע בכולנו וזה משמעותי לכולנו.

לא. אני כן יכול להגיד.

תודה אדוני היושב-ראש, תודה גם ליולי על הזמן. אתמול אירע אירוע היסטורי. אני יודע שדיברו עליו גם קודמיי. אתמול קיבלנו את החטוף האחרון בחזרה הביתה וזו בשורה כואבת ומשמחת כאחד. אני רוצה לומר אנחנו יושבים כאן בלי סיכות החטופים בידיעה שכל החטופים בעזה שבו הביתה לשיקום או לקבורה. זה קרה בזכות עבודה במשך 842 ימים שח לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים, עבודה של השב"כ, של המוסד ושל עוד ועוד אנשים ממערכת הביטחון. אני רוצה לומר לכולם תודה. להעלות כאן את לוחמי היס"ר, יחידת סיור ברבנות, לוחמים שבהם רבים הם בוגרי ישיבות ההסדר שמשרתים בחיל הרבנות ולמעשה הם לוחמים לשעבר שמשמשים בתפקיד קדמי של זיהוי חללים והבאתם לקבורה. אני רוצה להם באופן אישי תודה ולפלוגה ד' שהייתה אתמול בשטח בזמן מציאת הקופה ורוצה גם להם לומר תודה. הדבר הזה הוא עוצמתי, הוא מרגש והוא כואב וכולנו חיכינו לו . סגרנו מעגל ראשון. יש לנו עוד הרבה דברים לעשות אבל לדבר הזה יש משמעות מאוד גדולה, גם למשפחת גואילי אבל גם לכלל עם ישראל. נושא שני שאני רוצה להעלות כאן. בימים האחרונים עולה לכותרות משהו שקשור להתקדמות של החקיקה בוועדה. לוועדת החוץ והביטחון יש יועצת משפטית ערכית, ישרה ומקצועית, עורכת הדין מירי פרנקל-שור יחד עם הצוות שלה, עורכת הדין איילת ועורך דין אסף. היא והצוות שלה מקדישים לילות וימים ועוסקים בחוק הגיוס וכולנו רואים זאת בסקירות שמגיעות לעתים בשעות מאוחרות אבל גם בלחץ הזמנים וקצב הדיונים הגבוה, כל סקירה וסקירה מקצועית ומפורטת ביותר וזה מאוד משמעותי לאור זה שהכול מאוד לחוץ ומאוד עמוס. לא עם כל ההערות אני מסכים. יש מקומות שלאורך הדיונים אמרתי שלדעתי נדרש יותר ממה שמציע הייעוץ המשפטי. יש מקומות בהם אמרתי שנדרש פחות ממה שמציע הייעוץ המשפטי אבל תמיד אנחנו מכבדים, אני מכבד וכולנו צריכים לכבד את הייעוץ המשפטי כי הוא גורם מקצועי שעושה כאן עבודה. לכן אני קורא לכל חברי הכנסת, גם קואליציה וגם אופוזיציה, לכבד את צוות הייעוץ המשפטי, בין אם מסכימים ובין אם לא. אנחנו לא מסכימים על הרבה דברים אבל אפשר לא להסכים בכבוד. לכן אני גם רוצה להודות לכם על העבודה הכול כך מקצועית. מכאן לסעיפים ואני אהיה קצר. סעיף 26יז, אי עמידה רציפה לאורך זמן ברף המינימלי השנתי לגיוס. אני לא אקרא את הסעיף עצמו אבל אבקש להציע כמה דברים ואני מקווה שיהיה כאן קשב. אני רוצה להציע להגדיר שהקמת הוועדה תהיה בתוך 30 ימים נוספים ממועד ההודעה על אי עמידה רצופה ביעד המינימלי השנתי. כלומר, זמן שהוא קצוב, זמן שהוא סביר אבל לא מרוח. אני מציע להגדיר כי הוועדה תגיש את מסקנותיה תוך לא יאוחר מ-45 ימים. אני מבקש להגדיר כי הצעת תיקון החוק שמגיש שר הביטחון, תהיה תוך לא יאוחר מ-30 ימים. כלומר, יש כאן איזשהו סל של פעולות. ברגע שהייתה אי עמידה ברף המינימלי בשלוש שנים, יש סל של פעולות ואני מבקש שהפעולות האלה יהיו גם נקובות בזמן סביר, לא קצר מדי אבל גם לא מרוח מדי. אני חושב שההצעה הזאת היא סגירה. אני גם בדקתי את זה עם גורמים מקצועיים וסביר מאוד להגדיר את זה באופן הזה של 30 ימים. 45 ימים להגדרת המסקנות ו-30 ימים לאחר מכן עד ששר הביטחון מגיש את הדברים שלו. סעיף 26יז(1), קביעת כלים ותמריצים לשם עמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס. אני רוצה להציע לומר שאם תאושר בכנסת החקיקה שתוגש על ידי שר הביטחון בתוך תשעה חודשים מתחום שנת הגיוס השלישית – שזה מה שמוגש – ברגע שעברו תשעה חודשים, יפקע החוק באופן מיידי ויחולו על כלל בוגרי מוסד לימודי חרדי הוראות סעיף 13 לחוק. כלומר, במקום שיהיה קביעת תקנות ואנחנו מבינים שזה ימשוך, אני אומר שיש כאן מספיק זמן של אי עמידה ברף הזה, ואני מקווה שלא נגיע לזה, אני מקווה מאוד שברגע שהגדרנו יעדים והגדרנו דברים מאוד מאוד ברורים איך הדבר הזה אמור לקרות, והיעדים הם מאוד סבירים לכל שנה ושנה – אני חושב שנכון יהיה לא לתת עוד אפשרות של מסמוס של היעדים האלה כי אנחנו צריכים את החיילים האלה. אנחנו צריכים שהעולם החרדי ייקח חלק משמעותי בגיוס. לכן ההצעות שלי הן לא הצעות שמתריסות חלילה. אני מבין את העניין אבל מצד שני אני כן רוצה שיהיו קבועי זמן מאוד סבירים ומאוד קצרים כדי שבסוף נוכל, גם אחרי אי עמידה ביעדים, לעשות איזושהי פעולה אחת פשוטה של הוועדה ושר הביטחון. אם לאחר מכן גם הדבר הזה לא יבוא לכדי סיום וכדי תיקון, אנחנו חוזרים לחוק הבסיסי והכול פוקע מאליו.

תודה. בועז, אני יכול לבקש בקשה מוזרה? תשים לי חמש דקות שעון כדי שלא ניכנס לוויכוחים א זה לפי סעיפים או לא לפי סעיפים וגם שאני אתחשב במטי צרפתי שתדבר אחרי.

אני אודה לך. אני אתחיל מזה שאני מצטרף לדברים שאמר חבר הכנסת סולומון שבינתיים יצא. בימים האחרונים אני קורא כל מיני פרסומים - אני לא יודע מה בדיוק קורה ולא יודע מה נכונות הפרסומים – על כל מיני לחצים וישיבות מול הצוות המשפטי של כל מיני גורמים, למה מסכימים ולמה לא מסכימים. אני רק אומר שאני מצטרף לדבריו של סולומון לגבי מקצועיות ויושרו של הצוות המשפטי שהייתה לי הזכות לעבוד איתו וגם מזכיר שהוא הביע את עמדותיו הבסיסיות באותה טיוטה שהופצה או לא הופצה על ידי, שם כתוב שחור או אדום על גבי לבן: עמדת יושב-ראש הוועדה והצוות המשפטי של ועדת חוץ וביטחון. אני עובר לנושא שעלה כאן במהלך הדיון ומאוד חורה לי. אני באיזושהי קבוצת ווטסאפ של אחד ממכוני המחקר והם עושים סקר תקופתי על מעמד של מוסדות שונים במדינה ותנסו להיראות מופתעים, הכנסת במקום האחרון. אף פעם אל חסכתי את מה שיש לי לומר על חברי הכנסת שרצים לבג"ץ לבקש סעד גם מול החוקים שעברו בכנסת, מול פעולות שהכנסת עשתה בכלל – ודרך אגב, זה אמור לגבי כל המפלגות, בניגוד למה שחושבים שזה ויכוח פוליטי. זכור לי שגם חבריי הטובים מן הליכוד ויהדות התורה, כשמשהו לא נראה להם רצו לבג"ץ עם עתירות עד שכבוד הנשיא גרוניס כתב שמתעוררת תחושת אי נוחות מהופעת חברי כנסת כמעין עותרים ציבוריים בפני בית המשפט העליון. אני אומר את זה כי אם מוסיפים לזה גם מה שנאמר כאן בוועדה לפני שעה קלה – אמרנו שיולי לא מתאים להיות יושב-ראש הוועדה כי הוא לא נאמן לממשלה – וזה עובר בשקט. לא נושא פרסונלי, נושא של אי הבנה בסיסית של תפקידה של הכנסת. למה אני אומר את כל זה ואיך זה קשור? קשור מאוד. אמרתי שבימים האחרונים יצאה לי המוטיבציה לנהוג כפי שנהגתי עד עכשיו, לדבר על סעיפים ולפרט את הסעיפים, וכפי שאפשר לנחש אני יכול לדבר שעה על כל סעיף, היסטוריה, איך הוא נולד וכן הלאה. אבל למה יצאה לי המוטיבציה? בשביל מה זה טוב? אני עכשיו אכנס לוויכוח אם הדברים כפי שכתוב בחוק בפיקוח ועדת חוץ וביטחון או לא בפיקוח ועדת חוץ וביטחון? אם שר הביטחון יביא לוועדה או לא יביא לוועדה? מה זה משנה? כמו שאמרתי בציניות, אני אומר לא בציניות. הוא יביא, כפי שהוסבר לנו, משהו בינארי, מאשרים או לא מאשרים. לא מאשרים, מחליפים את יושב-ראש הוועדה ובא לציון גואל. כך הדברים מתנהלים. עוד הערה שאני לא יכול לפסוח עליה. נשאלה כאן שאלה למי אני נאמן. אם כן, אני נאמין לאלוקי ישראל, לעם ישראל ולמדינת ישראל. אני נולדתי במדינה שבה ביקשו ממני להיות נאמן לשלטון ולמנהיג וזה לא נגמר טוב עוד בגיל הנעורים. אם כן, אני במשטר אחר, במדינה אחרת, בדמוקרטיה הישראלית הנצחית ואני נאמן כפי שאמרתי למי אני נאמן ולא לאף אחד אחר וגם לערכים שלי. היה כאן דיון ארוך על הקלטות. אמנם אין דבר יותר של מלב יהודי שבור אבל שמעתי את ההקלטות עם לב שבור. זאת חוויה לא נעימה. מצד אחד כפוליטיקאי אני צריך לשמוח, קיבלתי הוכחה מוקלטת שמה שאמרתי הוא שכנראה מה שהיה. אבל מצד שני כאדם שומר תורה ומצוות אני אומר לעצמי עם כל המתחים החברתיים ועם כל ההערות שאני שומע, דברים מזעזעים על גבול אנטישמיות כלפי ציבור דתי וכלפי רבנים – דרך אגב, בלי כל קשר לצבע הכיפה – כך גדולי הדור שאני עפר לרגליהם מבחינת הידע התורני צריכים להיחשף באוזני עם ישראל? היה לי קשה עם זה מאוד אבל אני אומר שהמסקנה שלי היא שלצערי כנראה צדקתי בכל מיני דברים. שני דברים אחרונים שאני אומר. היינו כאן במחזה אבסורדי. דרך אגב, אולי גם לא היינו צריכים את ההקלטות האלה של הרבנים כדי לדעת מה באמת עמדת הציבור ונציגי הציבור כאן בכנסת וגדולי הרבנים. דיבר כאן חבר הכנסת טור פז וציטט חבר כנסת מן הליכוד שאמר שהוא לא יצביע לחוק אם לא תהיה תמיכה בישיבות הסדר ומכינות חרדיות. חברים, אנחנו חברי כנסת, אני לא יודע מה איתכם אבל אני כאן הצבעתי על כ-40 תקציבים במהלך חיי בכנסת ולפני כל תקציב, כל המפלגות הקואליציוניות דואגות לציבור שלהן. אני בימים האחרונים – תסלחו לי על מגזריות – שומע כמה מראשי גרעינים תורניים וראשי ישיבות מן הציבור של הכיפות הסרוגות והם מצדיקים את העמדות של הציונות הדתית, מסבירים שהם צודקים בגישה, מסבירים שפטרו משירות מילואים 100,000 חילוניים ועוד כל מיני דברים אבל כמו שאמרתי ודאי לא אפגע ברבנים, ואני יודע למה. כי זאת מפלגה שדואגת להם לתקציבים והכול ואני מבין. הוא עומד בראש מוסד והוא צריך לדאוג למוסד. אני לא מסכים, אני כועס, אני בוכה, אבל אני מבין את המציאות. אני שואל את עצמי איזו הוכחה עוד צריך לגבי עמדה אמיתית של הציבור החרדי, של פרנסי הציבור החרדי, של נציגי הציבור החרדי. אם אף אחד לא נלחם על המסגרות האלה לא צריך חוק בשביל זה. יש ישיבות הסדר, היו כאן ראשי ישיבות ההסדר של החרדים, יש מכינות קדם צבאיות, למה צריך את הדו שיח בין אודי לטור פז? יש כאן נציגים בכנסת שיודעים, ואתמול ראינו איך יודעים, לדאוג לתקציבים ואיך יודעים לדאוג לאינטרסים שלהם. לכן אני אומר שאנחנו בדיונים מאוד רציניים וארוכים. צודק היושב-ראש, אחרי כבר היו קרוב ל-40 דיונים. דיברתי על הסעיפים ולא בא לי לדבר על סעיפים יותר. לסיום שאלה אחת למירי כי יכול להיות שאולי פספסתי משהו. את השאלה העלו חברי הכנסת כבר לפני. יש את העניין הזה של שלוש שנים של אי עמידה ביעדים ואז מתחיל תהליך. אצלנו זה היה פקיעת החוק אבל כאן זה תהליך של הקמת ועדה. אולי לא הבנתי משהו אבל אם בתוך שלוש השנים האלה, נגיד באחת או בשתיים, לא עמדו ביעדים כי אותה ועדה שאני מקווה שלא תהיה לה הסמכות ושעמדת צה"ל תתקבל, כפי ששמענו מאביגדור, אבל אם היא פסקה שלא עמדו ביעדים בגלל אי היערכות צה"ל, איך זה משפיע על כל הקונסטרוקציה, משפיע או לא משפיע ומה קורה? יש עלזזה תשובה?

אדוני היושב-ראש, לפני שאני צוללת, יש כאן את סעיף 11 שנמחק והייתי רוצה לדעת למה הוא נמחק ומה ההיסטוריה. זאת אומרת, רק בשבילה הבנה אם אנחנו צוללים לפרטים. סעיף 11 נמחק לחלוטין. אם תוכלו בהמשך להסביר מה היה הרקע שלו ולמה הוא נמחק.

הייתי שמחה לקבל איזשהו תרשים זרימה כי אני מודה שאני קצת מבולבלת מכל המנגנונים, איזשהו מורה נבוכים של היעד לעומת פוטנציאל גיוס, לעומת מי נכנס לתוך המכנה של המספרים. אני מודה שאני קצת התבלבלתי. אולי זה מורה נבוכים לפעם הבאה. יש לנו את היעדים, אז פעם כתוב גיוס, פעם כתוב תלמידים והייתי רוצה אולי להקפיא את הזמן, נניח שנה מהיום או שנה מאתמול, לשים את המנגנון שם ולהגיד שבמקרה של 95 אחוזים, במקרה של 80 אחוזים, אפילו על נקודת זמן אחת

כן. להגיד שכרגע יש בישיבות האלה ובישיבות האלה פוטנציאל של 20, 30, 100, 200 אלף, כמה יש במחזור הזה. זה כדי להבין.

יושב-ראש הוועדה יסביר לך.

הייתי שמחה לקבל כי אני לא מצליחה להבין.

אטיאס יבוא לוועדה.

במקרה היום ביקשתי רשות דיבור ארוכה. אני חושבת שאני שותפה למה שנאמר כאן על העצב למשמע ההקלטות. לא אצטט מתוך ההקלטות אבל גם אם זה היה לפני שנה וגם אם זה היה אתמול, ההקלטות האלה נאמרו אחרי ה-7 באוקטובר וההקלטות האלה נאמרו בעיצומם של דיונים על חוק הגיוס. לא אומר חוק ההשתמטות אלא אומר חוק הגיוס. זה היה בעיצומם של אירועים. העובדה שזה מה שנשמע ושצה"ל בהקלטה הוא שמד והוא חילול השם, זה מה שהעציב אותי כאשר כבר שנתיים מדברים על חוק גיוס. אני אדם חילוני אבל יש לי קברי צדיקים, 924 קברי צדיקים מאז ה-7 באוקטובר. 924 קברי צדיקים שאנחנו יכולים להשתטח ולבקש מחילה. הלוחמים האלה קרעו לי את הלב היום. אני לא יודעת עם מה להתחיל. יש לי בעצם שני דברים כאשר הראשון הוא התייחסות לנקודות והשני סוגייה שאני רוצה את תשומת הלב של הייעוץ המשפטי. אני אתחיל מהייעוץ המשפטי. נהוג בכנסת שכאשר מחוקקים חוק, בסוף התהליך אומרים נושא חדש ואז הולכים לוועדת הכנסת וכולם מרימים את היד והנושא נופל וחוזר לקדמותו. אבל אני הלכתי אחורה וזאת כאילו סוגיית הרוחב שלי. אני הלכתי אחורה לתזכיר החוק בשנת 2021, אותו תזכיר חוק שבעצם עליו הוחל דין רציפות, כמובן שאני מזכירה שתזכיר החוק הזה היה לפני ה-7 באוקטובר. אני מדברת על הצעת החוק וגם על מה שהסבירו, הנייר הנלווה לתזכיר החוק. כמובן שיש כאן הסבר למה תיקון 21 היה לא חוקתי, כי הוא פגע בזכות היסוד לשוויון ואי עמידתו של ההסדר הזה היה בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אז הוא דיבר על המבחן הרציונלי התיאורטי והמבחן הרציונלי המעשי. כאן הייתי מבקשת חוות דעת משפטית סדורה האם החוק הזה הוא באמת פותר לי את הפגיעה בזכות היסוד לשוויון ואי עמידתו של ההסדר בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת אומרת, הייתי רוצה חוות דעת מפורשת בעניין הזה. יש גם את הרציונלי התיאורטי והרציונלי המעשי. אני לא קוראת את הכול.

אם הוא היה בחוק הקודם, אולי הייתה הערה משפטית על העניין הזה. אפילו משרד המשפטים, היועצת המשפטית לממשלה, לא העירו על זה. הייתה עבודת מטה ממשלתית.

לא מדויק, זה לא. תגידי לא נכון, אני אשמע.

אני אחדד שוב. זה היה נכון לחוק שהוצע אז. אני מבקשת את ההתייחסות של הצוות המשפטי כאן לגבי הסוגייה הזאת - אז זה היה אז – בנוסח הקיים היום כי בנוסח הקיים היום, הרי ברור שאני רואה יותר אדום משחור בצבעים שאתם עושים. הייתי רוצה התייחסות נקודתית לזה.

באדום זאת התוספת.

כן. אני רואה הרבה אדום ביחס לשחור. אני רואה גם הרבה מחיקות. אני שוב שואלת לגבי ההתייחסות הזאת הנקודתית. דבר נוסף. בדיון הממשלתי שהיה אז נאמר: השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב ועל התקן המינהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. יש כאן אמירה ברורה לגבי ההשלכה התקציבית. אני קוראת כי אלה שתי שורות: "אין משמעות תקציבית ישירה ואין השפעה על התקן המינהלי. אחת ממטרות החוק היא הגדלת כניסתם של חרדים לשוק העבודה ולכך משמעות תקציבית ברורה". אבל בגדול כל נושא הגיוס, אין לו השפעה תקציבית. ימים ולילות אנחנו פועלים על מחלקה של מפקחים, גמול תקציבי לחברי הוועדה, התאמות של צה"ל לצורך העניין, הרבה מאוד הוצאות כלכליות בהצעת החוק הנוכחית שלא הייתה במבנה הקודם, כאשר בפירוש נאמר כאן שאין השפעה תקציבית. אני באמת חושבת שצריך לחדד ולקיים דיון ממש ספציפי לגבי זה. אם אתם זוכרים, ב-5 בינואר היה דיון 40 חתימות וראש הממשלה נתניהו אמר שהחוק הזה הוא לא סלוגן, הוא לא סיסמאות, הוא עובדות. הוא אמר: "ואתם עם סנקציות, דבר שלא היה קיים. זה החוק שלנו, בוא נראה את החוק שלכם, החוק שרציתם להעביר לפני שלוש שנים, החוק שלכם היה חוק השתמטות אמיתי בלי שום סנקציות".

יפה מאוד אבל אני מצטטת: "אתם אומרים שבינתיים הייתה מלחמה אבל גם לפני המלחמה החוק שלכם היה בדיחה, פשוט בדיחה, אנחנו הגדלנו את מספר המגויסים פי ארבעה" והוא חוזר על זה. "אני שואל שאלה פשוטה, איזה חוק טוב יותר, איזה חוק טוב יותר להקל על המילואימניקים, חוק ההשתמטות שלכם או חוק הגיוס האמיתי שלנו. הגיע הזמן להגיד את העובדות. כשמנטרלים א שטיפת המוח שלכם, את הנדסת התודעה שלכם שכמובן מסתייעת על ידי כל ערוצי התבהלה והפרשנים שפשוט משקרים לציבור ולא אומרים להם את העובדות ששמתי כאן והן עובדות, התשובה הברורה היא שהחוק שלנו משרת את המדינה והחוק שלכם משרת אתכם, משרת אתכם פוליטית". אלה דברי ראש הממשלה, דברי אלוהים חיים. הוא בעצם אומר שאין קשר בין החוק של 2021 לבין החוק הזה. ההוא היה בלוף וזה אמת צרופה. אם כן, גם לזה צריך לתת התייחסות. אני רוצה עוד כמה ציטוטים מתוך חוות הדעת של משרד האוצר שאומר: "היקף גיוס המילואים הרחב מטיל נטל כלכלי כבד על המשק", כאשר אנחנו יודעים שיש חלופה של גיוס. "הרחבת היקף משרתי החובה ב-12,000 חיילי כדי לאפשר לצה"ל לעמוד במשימותיו. צרכים אלה מקבלים מענה באמצעות גיוס משרתי המילואים המביא להיעדרותם משוק העבודה בהיקף נרחב, מייצר השפעה מקרו כלכלית שלילית. העלות הכלכלית עבור חודש של שירות מילואים בגין משרת בודד עומדת בממוצע על 50,000 שקלים. במצב בו משרתי מילואים רבים צריכים לשרת, 70, 80 – והיום שמענו 150 – ימים בשנה, העלות המשקית צפויה לעמוד על מיליארדי שקלים בשנה". הכול מתייחס לעובדה שאז אמרו שאין שום השפעה על תקציב המדינה.

אני מעלה דיון רוחבי. אני הייתי מצפה שהיה דיון על ההשלכות התקציביות של החוק הזה עם כל המצב הנוכחי של מצב המלחמה או לא מלחמה, כל אחד איך שהוא קורא לזה, ולראות ביטוי לכל הדברים האלה בתקציב 2026. הייתי רוצה דיון עומק בעניין הזה כי אני למה שיש השלכה. יש כאן מחלקת פיקוח, ועדה מייעצת תגמול. הקופה הציבורית היא לא שלי ולא של אף אחד. שלי בטח לא.

לא. חזרתי בי.

"דרך אגב, המתווה המתגבש צפוי להביא להגדלת הסיוע הכלכלי הממשלתי לחייבי הגיוס ללא הגדלת היקף המתגייסים, בניגוד לצורך המיידי והדחוף בהגדלת מצבת חיילי החובה. הוא צפוי להביא לנזק משמעותי לכלכלה הישראלית בטווח הקצר ובטווח הארוך".

מאיפה את מקריאה?

מחוות דעת של משרד האוצר. לפני כן מדבריו של ראש הממשלה. "יודגש כי תוספת ההטבות שקולה להגדלת הכנסה של כ-45,000 שקלים בשנה - כמה עולה חרדי על כל ההטבות שיש לו - למשק הבית".

"אחרי חקיקת החוק, באופן שחותר במפורש את עקרון התמריצים הכלכליים עליו מבוסס המתווה". מדובר כאן גם על המעונות, גם על קצבת אברך. הייתי רוצה לראות ביטוי מפורש בתקציב 2026 להטבות הפרטניות וגם סכומי התמיכה לישיבות. הרי בסוף אם זה עולה זה צריך לבוא לידי ביטוי ולראות את זה מופיע ושיסבירו על ההשלכות התקציביות. "לגבי גיל 40 המהווה גיל פטור ממילואים, אובדן תמיכה כלכלית" - גם כאן בעצם העובדה שלא עושים מילואים, כל התמיכה במילואימניקים. "מבחינה כלכלית אין למדינת ישראל את המותרות שלא לבצע את כלל הצעדים הנדרשים להרחבת היקף המשרתים וכי כל מתווה שחורג מתכלית זאת חוטא למשק". "מנגנון זה יביא להצלחות כלכליות הרסניות רחבות היקף, תורם באופן משמעותי לפער העצום בהיקפי התעסוקה והפריון. ללא התכנסות שיעורי התעסוקה והשכר לאלה של האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית צפונה פגיעה משמעותית בתוצר הכלכלי. יידרשו העלאות מיסים בהיקף נרחב", ואת זה כבר הרגשנו. "גם המשק יידרש להתמודד עם מחסור של מאות אלפי ידיים עובדות בשוק. לאור זאת צה"ל יידרש להמשיך להתבסס על שירות מילואים בהיקף רחב באופן שמייצר עלויות משקיות שנאמדות בעשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות, לצד מנגנוני דחיית השירות וגיל הפטור שמהווים חלק אינהרנטי מההסדר ומייצרים השפעות שליליות מתמשכות על הכלכלה הישראלית במבט צופה פני עתיד". יש כאן גם טבלאות של העלות הספציפית. שבוע אני מבקשת מהיושב-ראש את הדקות האלה וזה לא קשור לסעיפים. קיבלתי את זה מפורשות מהיושב-ראש. כל מה שאני אומרת, אני חושבת שנדרש כאן דיון תקציבי וגם התייחסות לגבי המהות. השאלה היא אם הצעת החוק המקורית הייתה לפני ה-7 באוקטובר, מה דעתכם לגבי החלת דין הרציפות כאשר יש כל כך הרבה שינויים קרדינליים בחוק. זה לגבי סוגיית הרוחב והייתי שמחה להתייחסות. עכשיו אנחנו עוברים לענייננו. לסעיף 26יז.

אני לא אחזור על דברים שנאמרו. סעיף 26יז מדבר על אי עמידה רציפה לאורך זמן ברף המינימלי השנתי לגיוס. נאמר כאן שזה מאוד רחוק במעלה וגם אני חושבת שצריך דיווחים בתום שנה ולא אחרי שלוש שנות גיוס רצופות. "שר הביטחון יודיע לוועדת החוץ בתוך 30 ימים מתום שלוש שנות הגיוס".

שר הביטחון? את מקריאה מהחוק של ליברמן?

פרוש, אני לא פתחתי את הפה כשאתה דיברת ואני ממש מבקשת שאתה לא תפריע לי.

מתנצל.

יש לך נטייה שכאשר אישה מדברת ליד השולחן, אתה ישר מפריע.

יש לו בעיה עם נשים. יכול להיות ששווה לבדוק מה מסתתר מאחורי זה.

אני חושבת שהעניין הזה של לכלול את היעדים יחד עם השירות האזרחי ביטחוני, זה לא נכון. שלוש שנים כדי לאתר כשלים או התאמות שנדרשות בעתיד, זה הרבה מדי. "שר הביטחון יקים ועדה לבחינת יישומן של ההוראות". דיברתם רבות על הוועדה אבל אולי צריך גם להקים במקביל ועדה שתטפל בעידוד גיוס, ברוח צה"ל כפי ששמענו. בסוף זה לא יקרה מעצמו. אנחנו גדלים למציאות שאנחנו רוצים להיות חיילים ולוחמים ויכול להיות שכמו שצריכה להיות ועדה ליישום ההוראות, צריכה להיות ועדה לעידוד גיוס. "הוועדה תגיש דין וחשבון לרבות הצעות לתיקוני חקיקה". גם זה צריך להיות בפרק זמן הרבה יותר מהיר. אני לא כל כך יודעת מה זה הצעות ואיך מביאים את ההצעות לצעד מעשי, לפרקטיות של ממש אקטיביות בחקיקה. אולי צריך לבוא לדיון אבל אם יש איזשהם ריג'קטים, איך מביאים אותם לביצוע הלכה למעשה. "סבר שר הביטחון", אני מסכימה שזה לא צריך להיות סבר, "שיהיה צורך בתיקוני חקיקה בתוך שישה חודשים מתום שלוש השנים". אני באמת חושבת שברגע שמזהים אי עמידה או כשלים או אי התאמות, השר צריך ליזום מיד כשנודע לו, כשהוא נוכח ולא לחכות כל כך הרבה זמן. הוא צריך ליזום תיקוני חקיקה במידת הצורך במיידי. "מתום שלוש שנים" - שוב, אני לא מסכימה - "הרצופות האמורות של אי עמידה ביעד, יקבע שר הביטחון כלים ותמריצים". אני באמת הייתי רוצה להבין איזה סוג של תמריץ בא בחשבון. יש כאן חופש מאוד מאוד גדול לשר הביטחון. אני לא יודעת מה זה תמריצים. ממה שאני למדה בכנסת הזאת, ואני חברת כנסת חדשה, תמריצים זה כספים קואליציוניים. האם לזאת הכוונה? שר הביטחון הוא דמות פוליטית. אני לא יודעת מה זה תמריצים וגם כאן בכל הקטע הזה של התמריצים, אין כאן מעורבות של ועדת חוץ וביטחון. זאת אומרת, הוא קובע תמריצים.

אם אלה תיקוני חקיקה, כן. זה לא הסעיף. הסעיף אומר ש"לא אושרה בכנסת הצעה לתיקון חקיקה בתוך שנה, יקבע שר הביטחון תמריצים". הוא עושה את זה על דעת עצמו. שוב, עם כל הכבוד לשר הביטחון, אני לא מבינה איזה תמריצים בלי בדיקה שלנו שהתמריצים הם באמת לא נניח כספים אסורים. נניח. רחמנא ליצלן. אנחנו הרי יודעים שבסעיף 10 השר גם יכול להאריך שוב ושוב את התוקף, אז אולי אלה התמריץ? אני אאריך לכם את התוקף, אני אעגל פינות, אני אוריד את הרף, אני אפעיל את זה ואז זה בסדר? בקיצור, יש כאן פטור גורף. לדעתי זה לא מנגנון אפקטיבי, הוא לא עומד בתכלית החוק לצמצום אי השוויון. זה לגבי סעיף 26יז(1). (היו"ר בועז ביסמוט)

לסעיף 26כז, עמוד 28.

פספסת את הכי חשוב. התכוננתי, עשיתי שיעורי בית, קיבלתי אישור מיוחד.

עכשיו הודיעו לנו, רגע לפני אישור התקציב מחר בקריאה ראשונה, חברי ועדת החוקה עודכנו כי מחר תצביע הוועדה על החוק שירחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים גם לבוררות אזרחית.

תמיד הנשים משלמות את המחיר.

בדיוק דיברתי על תמריצים.

כמה שחיתות יכולה להיות.

אנחנו שואלים כמה מושחתים אתם יכולים להיות.

יש תוכנית מתי תיתן תשובות על כל השאלות?

אחרי שהם יצביעו על התקציב.

סעיף 26כז מדבר על תקנות לביצוע הוראות. שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות בפרק זה. אמרתי כבר קודם שצריך להבחין ביעדים בחלוקה פנימית נוספת כי צריך לעשות הבחנה – וזה אני אומרת לאכ"א – בין לוחמים לתומכי לחימה. אלה לא אותם גיוסים. אני חושבת שצרך לחלק את זה לזרמים של גיוס כדי לעמוד ברף המינימלי. יש כאן תנאים מוקדמים להגשת בקשות לפי פרק זה ואני הלכתי ולמדתי ש הבקשות המוקדמות הן או לדח"ש או לשירות אזרחי ביטחוני או להכללת ישיבה ברשימה. בסעיף (2), להגשת בקשות נניח של הכללת ישיבה ברשימה, איך מבטיחים שלא ייכללו ישיבות שבאופי שלהן נניח יותר מתגייסות ובעצם רק בהוספה שלהן יצליחו לעמוד ביעדי הגיוס. זה הרי קולקטיבי ויהיו ישיבות שלא יגייסו ולא יעשו כלום.

זה בכל החוק.

אני מדברת על סעיף 26כז(2), תנאים מוקדמים להגשת בקשה לפי פרק זה. אני ראיתי שהתנאים המוקדמים הם או לדח"ש, או לשירות אזרחי-ביטחוני, או להכללת ישיבה ברשימה. אני שואלת איך מבטיחים שלא יוכללו ישיבות שבאופיין הן מגייסות.

אחת דינה של ישיבה שהתגייסו שם 90 אחוזים כמו ישיבה שהטיפה לא להתגייס. בסוף גם הישיבה שגייסה 90 אחוזים יחולו עליה הסנקציות בגלל אותה ישיבה. זה חלק מהדבר המטורף בחוק הזה.

אני מבינה שכרגע אין רשימה של ישיבות ואפשר להוסיף ישיבות. אני חוששת מאיזשהן ישיבות שהן לא בדיוק תורתם אומנותם והם ייכנסו לרשימה כדי לעבות את המונה של כלל המתגייסים ואז יעמדו ביעד.

מספר אין סופי. מתחילים מ-834 ישיבות וכנראה שזה עוד יגדל לפי גדילת האוכלוסייה.

את עולה חדשה בוועדה? בועז, תגיד לה שזה ברור שאם מישיבה התגייסו 90 אחוזים וישיבה את הטיפה לא להתגייס – אחת דינן. אותה ישיבה שגייסה 90 אחוזים תסבול בגלל אותה ישיבה שהטיפה לא להתגייס.

אני עוברת לסעיף 26כח שמבחינתי זה גם 49ח(א). דיברנו על כך שנאחד. אם אני לא טועה זה בעצם די דומה ואפשר לאחד אותם. זה דומה ל-49ח(א) על רשימת הדיווחים. אני חושבת שסעיף 4 שנמחק צריך לחזור לאלתר, על הדיווח המגדרי. זה גם היה בחוק הזה וגם כנראה היה אצל אדלשטיין. צריך להחזיר את הסוגייה של הדיווח המגדרי. בסעיף 26כח(א)(1) – מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדיים בפרט – שוב, יש לי בעיה לוגית למה נמחקו תלמידי הישיבות כי בעצם המתגייסים הם לא מקרב אז עד מתי נספור את בוגרי מוסדות החינוך החרדיים? ברגע שקיבלת דח"ש, צריכים לספור מתוך בחורי הישיבה.

למה?

שזה הכשל המתמטי הראשוני שלי.

מירי, תסבירי לי. לא הבנתי את זה.

למה? הבריכה היא שנתיים מתוך ארבע.

ואז תשאלי למה.

כאשר מתגייסים לצה"ל אבל אחר כך כאשר מדברים על הגיוס, אומרים כמה הצלחנו לגייס, זה מתוך ה-26-18. זה לא מתוך ה-28-14 כי ב-18-14 חלקם יגיעו לכלל צה"ל.

נכון אבל זה גם מתוך ה-26-18, אלה שבעצם לא לומדים, שאין תורתם אומנותם.

אז אין לו דח"ש.

אין לו תורתו אומנותו מעל גיל 18.

מי שלא מגיש את הדח"ש ועכשיו הוא עובד או משהו כזה, בין גיל 18 ל-26, הוא בן המגזר החרדי.

אני רוצה לעשות הבחנה בין מי שהגיע לישיבה לבין מי שלא הגיע לישיבה.

זאת בדיוק ההבחנה. בוגר מוסד חינוך חרדי או תלמיד ישיבה.

לא. זה לא נכון. איך הוא יכול להיות אם אין לו דח"ש על זה שהוא לומד?

אני בסך הכול מדברת על מי שקיבל דח"ש.

כל בוגר מוסד חרדי, אם הוא היום בוגר והוא לא נמצא בישיבה, הוא לא יקבל דח"ש וילך לצבא.

נכון, אבל הוא לא נספר ביעדים.

זה גם היום.

היא אומרת שבהגדרה של תלמיד ישיבה לא יכול להיות שהוא ילך לצבא מכיוון שתלמיד ישיבה הוא מי שעכשיו הוא דוחה והוא נקרא תורתו אומנותו לכן הוא מקבל את הדח"ש ולא הולך לצבא.

מאיפה אתם סופרים את היעדים? רק מתוך תלמידי התיכון שלא מגיעים לישיבות?

שלא מגיעים לישיבה.

לא. הם כלולים בתוך זה אלא שהם לא רוצים לכתוב בוגר ישיבה.

היום יש כאלה נניח 3,000? סתם מספר.

לא.

כמה התגייסו היום?

אי אפשר לדעת.

היה צריך להוסיף אותם למספר.

7,000 מתגייסים.

תודה רבה.

הבעיה עם ינון אזולאי היא שאי אפשר שלא לאהוב אותו.

שיגדל למצוות ולשירות צבאי.

שנזכה לגדל אותו לתורה, לחופה ולמעשים טובים.

על זה התכנסנו, לוודא שגם הוא לא יתגייס.

בעזרת השם בעוד 18 שנים יהיה חייל לוחם

איך לא סופרים את תלמידי הישיבות ביעדים? אני מודה שאני לא מצליחה להבין את המתמטיקה. נגיד שיש מחזור של 14,000 והתגייסו 7,000.

לקרוא לזה 50 אחוזים ממחזור, בסוף זה מתייצב.

אני ביקשתי טבלה כדי לסדר לי את הלוגיקה.

למה לא? למה זה לא נכון?

המתמטיקה היחידה, בוא נגיד במקרה הטוב, זה 7,000 מתוך שבע כפול שמונה. אתה מבין מה אני אומר? אם מכל שנה מתגייסים 7,000 מתוך 14,000, זרקת לתוך הבריכה הגדולה, נגיד שכולם מתגייסים מאותו מחזור, 7,000. אתה אומר שאת ה-7,000 לוקחים מכל השנתון הזה. השנתון קצת קטן אבל עדיין נכנסים לתוך הבריכה 7,000 חדשים שתמיד יהיו שם. לכן מה שיהיה תמיד בבריכה, במקרה של כל הצמצומים, זה 7,000 כפול שמונה שנים. כל פעם שתוציא מתוך ה-56,000 את ה-7,000, זה לא 50 אחוזים אלא זה 7 מתוך 56.

אתה לא מבין מתמטיקה.

50 אחוזים ממה? לא כולם מאותו שנתון. אתה אומר שלא כולם מאותו שנתון.

כמה זרקת לתוך הבריכה מתוך השנתון?

זה לא מתחך השנתון.

זה לא נכון.

לא יהיה. יוסי, אל תפזר לנו מסך עשן. אתה מפזר לנו מסך עשן.

אני אדבר איתך על מספרים.

עם כל הכבוד לך אל תגיד לי שבסוף זה 50 אחוזים מהשנתון. אני עכשיו מסבירה מספרים. אם אתה לו קח כל שנתון, בסיס ההתייחסות שלך הוא 80,000 אנשים.

שיצא ולא יחזור.

הוא בא בשביל זה. שיוציאו אותו. כל פעם הוא בא כדי שיוציאו אותו.

אני רוצה להסביר ליוסי שניסה להסביר לנו את המספרים אבל בצורה מעוותת כי הוא לא תיאר מציאות. יכול להיות שהוא לא רואה את המציאות אבל אנחנו נעטה אותה בלמידה מודרכת ביחד. אם מגייסים 5,000, לא 7,000, בשנה הראשונה, 8,600 לחלק ל-150 אחוזים, אנחנו מדברים פחות או יותר על 5,600. מתוך בסיס ההתייחסות שלך המספר הוא 80,000. אני מניחה שה-80,000 האלה יגיעו גם ל-90,000 וגם ל-100,000. זה פרוס על פני חמש שנים. זאת אומרת שבחמש שנים – תסכום את הכול, תסתכל על כל בסיס ההתייחסות ועל אלה שמתווספים לך, זה אפילו לא מגרש את ה-50 אחוזים. אני מתייחסת על בסיס היחס ובסיס היחס מדבר על שישה אחוזים. 5,600 מתוך 80,000 זה שישה אחוזים.

המחלוקת היא בין 84 ל-102.

בסיס ההתייחסות, המונה תמיד יהיה זעום והמכנה עצום. המכנה עצום והמונה יהיה בן שישה אחוזים לבין גג, איך שלא תסובב את זה, 15 אחוזים. אין מה לעשות, לא גדלת מעבר לזה. אלה המספרים. גג מתוך שנתון יהיה לך סדר גודל של 15 אחוזים שיתגייסו.

אנחנו עכשיו בשנת 2034. מי שהגיע לגיל 26, המחזור הזה שעכשיו הוא בר שירות, מחזור שמגיע לגיל 26 בשנת 2034, אתם אומרים הוא גייס 7,000. המחזור שיגיע לגיל בגיל 2033, הוא נניח גייס 6,000. אתם אומרים שזה 50 אחוזים מכל מחזור במצטבר.

זה לא מה שכתוב בחוק כי היעדים הם יעדים אבסולוטיים נומינליים.

זה ממש לא נכון.

לא. יוסי אמר 50 אחוזים מהשנתון.

יש כאן רמייה.

זה לא קשור. זאת מחלוקת על המספרים.