| 505 |
2025-12-14 |
יונתן שלו
|
אורח/ת
|
8 |
אני מסיים, אני מעריך את זה שענית לי. |
|
אני מסיים, אני מעריך את זה שענית לי.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
4 |
משפט אחד, משפט אחרון. |
|
משפט אחד, משפט אחרון.
|
| 505 |
2025-12-14 |
יונתן שלו
|
אורח/ת
|
8 |
כמו העץ הנדיב, אנחנו באים ואנחנו נמשיך לבוא. |
|
כמו העץ הנדיב, אנחנו באים ואנחנו נמשיך לבוא.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
1 |
בהחלט. |
|
בהחלט.
|
| 505 |
2025-12-14 |
יונתן שלו
|
אורח/ת
|
4 |
שנייה, אבל פה עניין. |
|
שנייה, אבל פה עניין.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
4 |
בהחלט נבוא, כולנו באים. |
|
בהחלט נבוא, כולנו באים.
|
| 505 |
2025-12-14 |
יונתן שלו
|
אורח/ת
|
8 |
ברור בועז. לא כולם באים - - - |
|
ברור בועז. לא כולם באים - - -
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
11 |
אבל הלום הקרב, אני רוצה לתת לו לדבר. פשוט נגמר הזמן. |
|
אבל הלום הקרב, אני רוצה לתת לו לדבר. פשוט נגמר הזמן.
|
| 505 |
2025-12-14 |
יונתן שלו
|
אורח/ת
|
8 |
גילוי נאות, כנראה שאנחנו הילד שאתם פחות אוהבים. |
|
גילוי נאות, כנראה שאנחנו הילד שאתם פחות אוהבים.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
10 |
בסדר, זה מה שאתה אומר בסרטון אבל זה לא נכון. |
|
בסדר, זה מה שאתה אומר בסרטון אבל זה לא נכון.
|
| 505 |
2025-12-14 |
יונתן שלו
|
אורח/ת
|
6 |
לא, זה לא מה שאני אומר. |
|
לא, זה לא מה שאני אומר.
|
| 505 |
2025-12-14 |
נעמי דיסקין
|
אורח/ת
|
2 |
זאת דעתך. |
|
זאת דעתך.
|
| 505 |
2025-12-14 |
יונתן שלו
|
אורח/ת
|
4 |
לא, זאת לא דעתי. |
|
לא, זאת לא דעתי.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
6 |
אני לא אוהב את הבת שלי? |
|
אני לא אוהב את הבת שלי?
|
| 505 |
2025-12-14 |
נעמי דיסקין
|
אורח/ת
|
5 |
זאת דעתך, אני גם מילואימניקית. |
|
זאת דעתך, אני גם מילואימניקית.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
16 |
בבקשה, יקירי. יש הלום קרב פה ואני רוצה לשמוע אותו. נשארו שלוש דקות וסיימנו עם הסעיף. |
|
בבקשה, יקירי. יש הלום קרב פה ואני רוצה לשמוע אותו. נשארו שלוש דקות וסיימנו עם הסעיף.
|
| 505 |
2025-12-14 |
נדב טיבי
ארגון הלומי קרב
|
אורח/ת
|
20 |
חברים, אני אגיד לכם את זה בדקה. שומעים אותי? בועז, תודה על ההזדמנות. אני לא מדבר כרגע על החוק, חברים. |
|
חברים, אני אגיד לכם את זה בדקה. שומעים אותי? בועז, תודה על ההזדמנות. אני לא מדבר כרגע על החוק, חברים.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
4 |
תכבדו את הלום הקרב. |
|
תכבדו את הלום הקרב.
|
| 505 |
2025-12-14 |
נדב טיבי
ארגון הלומי קרב
|
אורח/ת
|
163 |
אני נציג של הלומי הקרב. קוראים לי נדב ואנחנו פה במאהל חצי שנה. יש לנו 72 לוחמים הלומי קרב שהתאבדו מתחילת המלחמה. אתם מדב ... |
|
אני נציג של הלומי הקרב. קוראים לי נדב ואנחנו פה במאהל חצי שנה. יש לנו 72 לוחמים הלומי קרב שהתאבדו מתחילת המלחמה. אתם מדברים איתי עכשיו על החוק? יש פה הלומי קרב חצי שנה. יש הלומי קרב במדינה שלא מתייחסים אליהם בכלל ומסתכלים אליהם כאל שקופים. מסתכלים עליהם כאילו הם לא קיימים וכאילו הם לא התגייסו. הם נתנו את החיים שלהם למען המדינה ואני כאזרח, חצי שנה איתם ואני אהיה איתם עד הסוף כאזרח. וכאזרח, אני מתבייש.
אני מתבייש. אני לא אומר שזה על הממשלה, אני מתבייש בכל המערכות שמפקירות אותם ולא נותנים להם טיפול כמו שצריך. צריך לטפל בהם כי שלחת אותם לשדה הקרב. תדאגו לטפל בהם. כל אחד פה, כל לובשי המדים, הם קודש קודשים. כל לומדי הישיבות הם קודש קודשים. אתם צריכים לדעת.
תעזבו את הפוליטיקה בצד, יש דבר אחד. לובשי מדים הם קודש הקודשים שלנו, לא יעזור לאף אחד. אני מצדיע לכל הלוחמים לובשי המדים פה. אני מצדיע לכם כאזרח. אני פה בשביל להשמיע את הקול שלכם. תודה רבה.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
8 |
תודה לך. דקה אחרונה. הבטחת לך, גברתי.
סליחה. |
|
תודה לך. דקה אחרונה. הבטחת לך, גברתי.
סליחה.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
7 |
לא, הבטחתי לה. יש לך דקה, בבקשה. |
|
לא, הבטחתי לה. יש לך דקה, בבקשה.
|
| 505 |
2025-12-14 |
אתי פרץ
מתווה גיוס חרדים
|
אורח/ת
|
11 |
חבר הכנסת בן ברק, אני רוצה לתקן שני דברים חשובים שאמרת. |
|
חבר הכנסת בן ברק, אני רוצה לתקן שני דברים חשובים שאמרת.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
3 |
תציגי את עצמך. |
|
תציגי את עצמך.
|
| 505 |
2025-12-14 |
אתי פרץ
מתווה גיוס חרדים
|
אורח/ת
|
38 |
אתי פרץ, עובדת סוציאלית, עורכת דין, אל"מ בדימוס ומלווה חקיקה עשרות שנים. אנחנו היינו מהמקימים של נצח יהודה ויוסי לוי נתן ... |
|
אתי פרץ, עובדת סוציאלית, עורכת דין, אל"מ בדימוס ומלווה חקיקה עשרות שנים. אנחנו היינו מהמקימים של נצח יהודה ויוסי לוי נתן לי רשות להגיד כאן שהוא עשה מילואים הרבה קודם. הוא לא הגיע לדרגת ייצוג - - -
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
3 |
לא להפריע לה. |
|
לא להפריע לה.
|
| 505 |
2025-12-14 |
רם בן ברק
|
ח"כ
|
9 |
הוא אמר לי ששחררו אותו ממילואים לפני 7 באוקטובר. |
|
הוא אמר לי ששחררו אותו ממילואים לפני 7 באוקטובר.
|
| 505 |
2025-12-14 |
אתי פרץ
מתווה גיוס חרדים
|
אורח/ת
|
12 |
סליחה, חבר הכנסת בן ברק, עם הערכה רבה מאוד אליך, זה מוקלט. |
|
סליחה, חבר הכנסת בן ברק, עם הערכה רבה מאוד אליך, זה מוקלט.
|
| 505 |
2025-12-14 |
רם בן ברק
|
ח"כ
|
3 |
הוא אמר לי. |
|
הוא אמר לי.
|
| 505 |
2025-12-14 |
אתי פרץ
מתווה גיוס חרדים
|
אורח/ת
|
14 |
אני רוצה לתקן אותך. הוא היה בגוף שגייס חרדים ובגוף הזה - - - |
|
אני רוצה לתקן אותך. הוא היה בגוף שגייס חרדים ובגוף הזה - - -
|
| 505 |
2025-12-14 |
רם בן ברק
|
ח"כ
|
6 |
אני יודע, אני מכיר אותו שנים. |
|
אני יודע, אני מכיר אותו שנים.
|
| 505 |
2025-12-14 |
אתי פרץ
מתווה גיוס חרדים
|
אורח/ת
|
3 |
סליחה, אנחנו מהמקימים. |
|
סליחה, אנחנו מהמקימים.
|
| 505 |
2025-12-14 |
רם בן ברק
|
ח"כ
|
23 |
אבל אני מכיר אותו שנים ואני מעריך אותו מאוד. רק שאלתי אותו אם לפני 7 באוקטובר הוא היה במילואים והוא אמר לי שלא. |
|
אבל אני מכיר אותו שנים ואני מעריך אותו מאוד. רק שאלתי אותו אם לפני 7 באוקטובר הוא היה במילואים והוא אמר לי שלא.
|
| 505 |
2025-12-14 |
אתי פרץ
מתווה גיוס חרדים
|
אורח/ת
|
29 |
אני רוצה רבע דקה ואני אסיים. הוא עשה ימי מילואים רבים, אדוני. הערה שנייה שבאה עם הערכה רבה אליך, המתווה שאנחנו הגשנו נכת ... |
|
אני רוצה רבע דקה ואני אסיים. הוא עשה ימי מילואים רבים, אדוני. הערה שנייה שבאה עם הערכה רבה אליך, המתווה שאנחנו הגשנו נכתב לפני שש שנים.
איזה מתווה, זה?
|
| 505 |
2025-12-14 |
אתי פרץ
מתווה גיוס חרדים
|
אורח/ת
|
55 |
המתווה שהוגש לוועדה והוגש לוועדה הקודמת, לפני הקורונה. אחר כך הגיעו חמישה סבבים של בחירות, רצינו שזה יהיה ממלכתי ולא פול ... |
|
המתווה שהוגש לוועדה והוגש לוועדה הקודמת, לפני הקורונה. אחר כך הגיעו חמישה סבבים של בחירות, רצינו שזה יהיה ממלכתי ולא פוליטי ויש מתווה שהונח רק ליושבי-ראש הוועדה והוא בידי הוועדה. אני לא רוצה להתייחס אליו כרגע, רציתי להגיב כי אני רוצה להתכבד בזה ואני לא רוצה לגזול זמן בסיום עם חיבוק גדול מאוד אליכם, באמת.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
15 |
יפה אמרת, כולנו מצטרפים. תודה רבה. סיימנו את הדיונים על סעיף 26יא ונעבור לסעיף הבא. |
|
יפה אמרת, כולנו מצטרפים. תודה רבה. סיימנו את הדיונים על סעיף 26יא ונעבור לסעיף הבא.
|
| 505 |
2025-12-14 |
מירב כהן
|
ח"כ
|
9 |
אבל לא קיבלנו את התשובות על השאלות בסעיפים האלה. |
|
אבל לא קיבלנו את התשובות על השאלות בסעיפים האלה.
|
| 505 |
2025-12-14 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
3 |
תקבלו את התשובות. |
|
תקבלו את התשובות.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
15 |
אני פותח את הישיבה. כפי שאני נוהג תמיד אני פותח עם המשפחות השכולות. מיכל נגרי. |
|
אני פותח את הישיבה. כפי שאני נוהג תמיד אני פותח עם המשפחות השכולות. מיכל נגרי.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
מיכל נגרי
|
אורח/ת
|
506 |
אני אמא של רב סרן במילואים רועי נגרי, מפקד צוות ביחידת הלוט"ר, הוא נפל בקרב על בארי בגיל 28. הוא הקפיץ את עצמו ב-8:00 בב ... |
|
אני אמא של רב סרן במילואים רועי נגרי, מפקד צוות ביחידת הלוט"ר, הוא נפל בקרב על בארי בגיל 28. הוא הקפיץ את עצמו ב-8:00 בבוקר כשכולנו עוד היינו המומים מול המסכים, הבין מה קורה, הקפיץ את עצמו ואת הצוות שלו, לא הוקפץ.
רועי גדל בבית חילוני ולמרות זאת דקה לפני שהוא יצא מהבית, כשהוא כבר היה עם המדים ועם התיק, הוא חזר לקחת את זה, מה שקיבלנו אחר כך בתוך הקופסאות הכחולות למי שמכיר, ספר תהלים הזה הלך איתו.
רגע לפני שהם נכנסו לבארי, כל הצוותים, או כמו שהם הגדירו, נפתחו שערי הגיהינום. רועי אסף את הצוותים, הוא הוביל שלושה צוותים פנימה, ואמר להם ככה, אני מצטטת את מה שהבן שלי אמר: אנחנו לא מישירים מבט אל הגופות, אנחנו כאן להציל אזרחים, להילחם על עמנו, להילחם על הבית שלנו. על הבית שלנו. רועי אמר את הבית שלנו מתוך אמונה שלמה שבארי כשם קוד הוא הבית כמו רעננה שהוא גדל בה, כמו תל אביב שהוא גר בה וכמו ירושלים שהיא בלב של כולנו, זה הבית ונלחמים עליו עכשיו.
בשנתיים האחרונות שמענו, ובטח הוועדה הזאת שמעה רבות על עומס השירות, שחיקת הכוחות, חוסר בכוח אדם, אבל אני בחרתי לפנות אליכם ממקום עמוק יותר שבעיניי הוא הכי משמעותי, החוסן הצבאי, החוסן האזרחי והחוסן הלאומי, חוסנה של החברה הישראלית.
הסיבה שאותם מילואימניקים שפגשתי, ופגשתי מאות בשנתיים האחרונות, הם לא התלוננו אף פעם על קשיי הלחימה, הם לא התלוננו על התנאים, הם לא התלוננו שהם עוזבים את הבית, הם לא התלוננו על העבודה, הם בעיקר בעיקר הרגישו תסכול על התחושה של הנשיאה בנטל כמעט לבד, זאת שפוגעת במוטיבציה, זאת שפוגעת בלכידות. בעיניי חוסן צבאי, אזרחי ולאומי מתחיל קודם כל בתחושת הצדק.
כשחייל או אזרח במדינת ישראל מרגיש שהוא חלק מחברה שבה כולם תורמים כפי יכולתם הוא מוכן לתת יותר, להחזיק מעמד יותר, לעמוד בקשיים ולהאמין בדרך. כשזה לא קורה גם צבא חזק ככל שיהיה וגם חברה חזקה ככל שתהיה נשחקים מבפנים. החוסן הלאומי שלנו נשען על חוזה לא כתוב בין המדינה לאזרחים שלה שבעת איום כולם מתייצבים, כל אחד לפי יכולתו.
הפער המתמשך בין קבוצות שונות בחברה שלנו יוצר תחושת ניכור, מחליש את האמון במערכת ומכרסם באחדות שלנו שהיא תנאי הכרחי לדעתנו לעמידה באתגרים הביטחוניים שעומדים בפנינו ועוד כפי הנראה יעמדו שנים רבות. הדיון בגיוס של בני הישיבות הוא לא נגד אף אחד, הוא דיון בעד צה"ל ובעד הזכות של כולנו לשרת את המדינה הזו שכל כך חשובה לנו, לשמור עליה, הוא בעד החברה הישראלית, הוא בעד החיזוק של החיבור בין כל חלקי העם, בעד הבית היחיד והחשוב שלנו.
אנחנו נמצאים פה יומיים אחרי טבח מזעזע ביהודים באשר הם יהודים, אין לנו בית אחר, אנחנו חייבים למצוא דרך להרחיב את מעגלי השירות והתרומה גם אם המסלולים שונים תוך שמירה וכבוד לדנ"א של כל אחד מחלקי החברה הישראלית ומתוך הבנה שזאת אחריות משותפת וזה גורל משותף. וכמו שאמר רועי, הבן הגיבור שלי, שלא חשב פעמיים, וכשנכנס לקיבוץ בארי הוא ידע שהסיכוי שהוא ייצא ממנו חי שואף לאפס, כמו שהוא תדרך את החיילים שלו: זה הבית של כולנו.
אני פונה אליכם שוב למלא את חובתכם כנבחרי הציבור שלנו ולחוקק חוק גיוס שוויוני שמאחד את כל חלקי החברה הישראלית למען עתיד ילדינו פה. תודה.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
6 |
תודה רבה, גברתי. ירמי סטביסקי, בבקשה. |
|
תודה רבה, גברתי. ירמי סטביסקי, בבקשה.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
ירמי סטביסקי
|
אורח/ת
|
910 |
שלום. ברשות חברי הוועדה, ברשות החיילים הפצועים שנמצאים פה, בגוף ובנפש, אני רוצה שתי הערות ענייניות הוספה לחוק ואני אסביר ... |
|
שלום. ברשות חברי הוועדה, ברשות החיילים הפצועים שנמצאים פה, בגוף ובנפש, אני רוצה שתי הערות ענייניות הוספה לחוק ואני אסביר גם אחרי זה למה. אחת, שבחוק יהיה כתוב שבבין הזמנים בחורים בגיל גיוס עושים שבועיים גדנ"ע פעמיים, ושבסעיף נוסף בחוק יהיה כתוב שגם בחור ישיבה שמגיע לגיל 20 חייב בחמישה ימים בבקו"ם כדי ללמוד על המסלולים השונים לחרדים.
למה אני אומר את זה? כי אפשר לחוקק מה שרוצים לחוקק, אם אין רצון ואם אין אמירה של ראשי הישיבות שהדבר הזה הוא חשוב להם בצורה זו או אחרת אז לא יקרה כלום. אם אי אפשר לתת לבחורים שבועיים גדנ"ע שיראו מה זה צה"ל, שיראו מה זה לירות, כי אולי בעוד שנה או שנתיים הם ירצו להתגייס, אם אין את שיתוף הפעולה הזה אז לא יהיה כלום.
כי השאלה החשובה כאן בחוק הזה זה האם הציבור החרדי רוצה להיות שותף או לא רוצה להיות שותף, זאת השאלה. כי אם אנחנו כמו הצאר הרוסי, או אנחנו כמו הקיסר הגרמני אז לא יקרה כלום. אם אין אמירה ברורה, והיא לא תצא מהחדר הזה, היא תצא מההנהגה הרוחנית שלהם, אם אין אמירה שרוצים את הדבר הזה, ברגע שיש רצון אפשר לבנות את הכול בכל מיני הסדרים, אבל אם אין רצון ואם אין אמירה חינוכית רוחנית שרוצים להיות שותפים לדבר הזה אז לא נצא משום דבר, לא משנה מה יהיה כתוב בחוק.
אני ניסיתי כשהייתי מנהל הימלפרב לארגן ביום הזיכרון לחיילי צה"ל לימוד משניות עם תלמוד תורה מסוים ומי שניהל את הישיבה התלהב מזה, אמרתי שתלמידי הימלפרב יבואו, נלמד משניות ונחזור. לא אל מלא רחמים, לא חיילי צה"ל, לא כלום, והוא התלהב. הוא אמר: אני רק צריך לקבל רשות. שבוע לפני יום הזיכרון אני אומר לו נו? הוא אומר לי: אני מתבייש להגיד לך שלא קיבלתי רשות. אז אם אין את הרצון הזה, את ההכרה, אז על מה אנחנו מדברים כאן? לא ייצא כלום.
ואני רוצה להיות פה לנוער החרדי שרוצה להתגייס, חבל שאסור להם להגיע לכאן. הרי כולנו יודעים שיש נוער חרדי שרוצה להתגייס ואין להם פה. ואני אוהב אותם ואני רוצה שיהיה להם חיים ומי שלא מתאים לו ישיבה, אני רוצה שיהיה לו צבא ואחרי זה יהיה לו השכלה ושהוא יהיה שותף למה שקורה כאן, שיהיה לו חיים יותר מלאים ממה שאפשרי למי שלא רוצה לשבת ליד הסטנדר כל היום. ואני אומר למה לא נותנים להם ברכה בישיבה? לא מתאים לך ללמוד, ראש ישיבה נותן להם ברכה ונשיקה והוא חוזר לישיבה והוא מקבל חיבוק. זה כל מה שצריך.
אבל אם אומרים לו שאין לו חלק לעולם הבא ואם אומרים לו שהוא ידפוק את השידוכים של אחותו ואם הוא צריך לישון בבית החייל בגלל שהוא לא יכול לחזור לשכונה, אז איך יהיה גיוס? איזה גיוס יהיה?
הנוער החרדי הם לא מכסות, הנוער החרדי הם אינדיבידואלים, הם אנשים, יש להם מה להגיד, יש שם גם נוער נפלא, אבל קובעים בשבילם. במדינה דמוקרטית אדם הופך להיות מכסה? חשבתי שבמדינה דמוקרטית אדם הוא אינדיבידואל. יקבעו להם מכסות? אתם יודעים למה יש מכסות. תיתנו להם אפשרות, שחלק מהחוק יהיה שמסבירים להם: עכשיו אתם יכולים להמשיך בישיבה, עכשיו אתם יכולים להצטרף לישיבת הסדר חרדית, עכשיו אתם יכולים ללכת לתחום כזה או תחום אחר.
אבל אם אין מערך הסברה בתוך החוק שמחייב את הבחורים לשמוע הם לעולם לא יוכלו להכריע, אנחנו שוללים מהם את הבחירה החופשית. מה, ראש הישיבה יגיד אתה בטלן אתה הולך? אני הייתי אומר הופך, אתה תלמיד חכם אתה תלך, שהבטלנים ואלה שחלשים בדת שיישארו. ראש הישיבה יחליט עליהם? למה בן אדם במדינה דמוקרטית בגיל 18 ובגיל 20 לא מחליט על החיים שלו?
אני לא אחזור על הדברים שלך, בכלל המראות קורעי הלב האלה של ההורים השכולים, בכלל לא אמרתי לכם שאני מדבר פה בשם הבת שלי נועה שבעלה הצדיק ינון נהרג לפני שנתיים.
הדמורליזציה שתהיה בכוחות המילואים אם לא יראו את הפנים החרדיות יחד איתם, וכמה ישמחו לקראתם וכמה יקבלו אותם וכמה כל ההקפדות שעכשיו מנסים להכניס בתוך החוק כדי שיהיה להם יראת שמים, כל החיילים החילוניים והמסורתיים והכיפות הסרוגות, כולם ירצו לבנות להם את הכול כדי שהכול יהיה להם בקדושה ובטהרה, רק שנראה אותם אומרים: אנחנו באים איתכם.
ואי אפשר גם לרמות את החרדים, מי שהולך לצבא משתנה, מי שהיה בקרב משתנה. יש אנשים שנעשים יותר דתיים ויש אנשים שנעשים פחות דתיים, כי יש להם טענות על ריבונו של עולם. אי אפשר להגיד להם שהם לא תשתנו ואי אפשר להבטיח שום דבר להורים ואי אפשר להבטיח שום דבר לאמא חילונית, אי אפשר להבטיח לה שהבן שלה יחזור, ואי אפשר להבטיח לחייל שהוא יחזור בלי יד. ככה זה מלחמה, אנחנו במלחמה אכזרית והיא לא נגמרה. אז מה מבטיחים? שהכול יהיה בסדר, יגיע משגיח כשרות? כשהנפש פוגשת מוות – ערכתי חופה לבחור, הבאתי את החתן ואת הכלה, אנחנו מדברים על החתונה ופתאום הוא אומר לי: ירמי, אתה צריך להבין, המפק"צ שלי מת בידיים שלי, זה עכשיו לפני החתונה. אז הוא לא השתנה? כולם משתנים.
כל שבוע אני פוגש בוגר אחר של הימלפרב, רבים מאוד עם סוג כזה או אחר של פוסט טראומה. הם מצליחים, הם ממשיכים, מלחמה משנה חיים, היא משנה מדינה, ההוא חוזר בלי יד, ההוא חוזר בלי רגל, ההוא חוזר עם פגם בנפש, אז משתנים. זה מצב חירום, זה מצב חירום לאומי, והסיפור הזה לא נגמר.
ודבר אחרון, אם המיזם הזה שנקרא מדינת ישראל לא יעמוד חס ושלום, ה' ישמור, ה' ירחם, אז האויבים שלנו ישחטו את כולנו ביחד, את הימין ואת השמאל, את הכיפות השחורות עם הכיפות הסרוגות, את אלה שמאמינים בריבונו של עולם, את אלה שלא מאמינים, כי מבחינתם, כמו שהיה בגטו ורשה, העמידו את כולם מול הקיר, ואז אנחנו נשאל איך הגענו למצב הזה שלא הלכנו ביחד. כי ביחד ורק ביחד, וביחד אמיתי, לא מרומה ולא מדומה, רק אז ה' יהיה איתנו. תודה.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
5 |
תודה לך על הדברים, ירמי. |
|
תודה לך על הדברים, ירמי.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
דוד בריף
|
אורח/ת
|
92 |
כבוד יושב ראש הוועדה וחבר הכנסת, תודה שנתתם לנו את רשות הדיבור, זו זכות שלנו. אנחנו הייזל ודוד בריף, ההורים של בצלאל יונ ... |
|
כבוד יושב ראש הוועדה וחבר הכנסת, תודה שנתתם לנו את רשות הדיבור, זו זכות שלנו. אנחנו הייזל ודוד בריף, ההורים של בצלאל יונה בריף, הקטן שלנו מבין שישה ילדים.
יונה נולד לאחר שעלינו לארץ וגדל במודיעין, עיר החשמונאים. הוא למד בישיבה תיכונית של בני עקיבא, הוא היה חניך ומדריך בבני עקיבא, התנדב בכנפיים של קרמבו ולפני הגיוס למד שנה וחצי במכינה במעלה אפרים. יונה היה לוחם וחובש קרבי, חייל דתי בן 23 במותו. חייל שעשה חברותא קבועה בזמן הפנוי שהיה לו ושהתורה יחד עם אחדות עם ישראל היו ערכים מרכזיים בחיים שלו.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
הייזל קסל-בריף
|
אורח/ת
|
149 |
בשנת 2021 הוא התחיל לשרת בדובדבן, במאי 2023 הוא נפצע קשה בפעילות בנור א-שמס, בעקבות כך הוא קיבל פטור רפואי מלא. ואז התחי ... |
|
בשנת 2021 הוא התחיל לשרת בדובדבן, במאי 2023 הוא נפצע קשה בפעילות בנור א-שמס, בעקבות כך הוא קיבל פטור רפואי מלא. ואז התחיל ויכוח פנימי אצל יונה, אמרו לו: עשית מספיק, אתה פטור, תשב בבית. אבל יוני התלבט, חשב, התייעץ, ולאחר השיקום החליט לחזור. לא סתם לתפקיד פשוט בלי סיכונים, אלא חזרה מלאה לדובדבן, לצוות שלו ולחברים שלו. כך שבספטמבר 2023 הוא חזר לשירות מלא.
בשמחת תורה, 7 באוקטובר, יונה היה בין הכוחות הראשונים שנכנסו לכפר עזה כדי לחלץ תושבים. במהלך החילוץ המפקד שלו, בן ברנשטיין, וחבר קרוב שלו אמיר פישר, נורו. בלי לחשוב פעמיים יונה רץ לעזור להם. בזמן שהוא גורר את בן יונה נורה 13 פעמים, בראש, בגב, ביד וברגליו. הוא שם לעצמו שני חוסמי עורקים על כל רגל ועוד אחד על היד ובזמן הזה עוד עזר לחיילים אחרים שנפצעו. הפינוי שלו היה תחת אש ונמשך כארבע שעות עד שהגיע לשיבא בהכרה מלאה, שם התחיל המאבק החדש.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
דוד בריף
|
אורח/ת
|
117 |
יונה היה מקרה כמעט יחיד בעולם, 417 ימים בטיפול נמרץ, 417 ימים של מאבק על החיים. היינו עם יונה בבית החולים בכל המסע הזה, ... |
|
יונה היה מקרה כמעט יחיד בעולם, 417 ימים בטיפול נמרץ, 417 ימים של מאבק על החיים. היינו עם יונה בבית החולים בכל המסע הזה, בכל החגים, 58 שבתות. במהלך התקופה הזאת יוני המשיך להילחם, להילחם כחייל, להילחם כבן תורה. גם כשהיה מחובר לצינורות, מכשירים, גם אחרי יותר מ-30 ניתוחים הוא הניח תפילין בכל יום. היו לו ניתוחי חירום, דימומים קשים, הוא התעקש תמיד להתפלל ולשמור שבת.
אחרי שכבר כרתו את שתי רגליו מעל הברך היה עוד דימום מסיבי והכניסו אותו לניתוח חירום מציל חיים, בעקבותיו כרתו לו חלק משמעותי מהרגל, דבר שמשפיע מאוד על היכולת להשתקם. כשהוא התעורר מהניתוח הרופאים סיפרו לו מה קרה והמשמעות של הדברים, והתגובה שלו הייתה באותה שנייה: אני רוצה להספיק להניח תפילין.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
הייזל קסל-בריף
|
אורח/ת
|
47 |
גם עם 11 דלקות ריאות כשכל דלקת הביא את יונה ל-septic shock וגם זיהומים עמידים מאוד, הוא לא איבד את האמונה בקב"ה ולא איבד ... |
|
גם עם 11 דלקות ריאות כשכל דלקת הביא את יונה ל-septic shock וגם זיהומים עמידים מאוד, הוא לא איבד את האמונה בקב"ה ולא איבד את הרצון לחיות. מהמיטה שלו הרוח של יונה השפיעה על האנשים בכל העולם. חיילים פצועים בשיקום, חיילים בשטח, צוותים רפואיים ובני נוער וילדים.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
דוד בריף
|
אורח/ת
|
43 |
אנחנו עומדים כאן היום דווקא כי יונה לא יכול. זו הדרך שלנו להמשיך להשמיע את הקול של יונה. יונה האמין שאפשר, אפשר תורה וצב ... |
|
אנחנו עומדים כאן היום דווקא כי יונה לא יכול. זו הדרך שלנו להמשיך להשמיע את הקול של יונה. יונה האמין שאפשר, אפשר תורה וצבא, אפשר להיות לוחם וחובש קרבי, אפשר לשמור תורה ומצוות, אפשר להילחם בשדה קרב ואפשר להילחם על האמונה, והכול ביחד.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
הייזל קסל-בריף
|
אורח/ת
|
104 |
ביום העצמאות 2024 ראש הממשלה מר בנימין נתניהו הגיע לבית חולים שיבא לבקר את יונה בחדר 11 בטיפול נמרץ. יונה אמר לו דבר אחד ... |
|
ביום העצמאות 2024 ראש הממשלה מר בנימין נתניהו הגיע לבית חולים שיבא לבקר את יונה בחדר 11 בטיפול נמרץ. יונה אמר לו דבר אחד: כשאתם מקבלים החלטות תחשבו עליי. אז אנחנו כמו יונה מבקשים מכם היום דבר אחד, כשאתם מחוקקים, כשאתם מדברים על חוק גיוס, תחשבו על יונה, תחשבו על הכוח של תורה וצבא ביחד שיונה מייצג.
החיים של יונה, המאבק שלו, מלמדים שאפשר לשלב ואם יונה הצליח לשמור על התורה בתנאים בלתי אפשריים האלו, אז אפשר גם במצבים יותר פשוטים. במיוחד היום, ימי חנוכה, חשוב לנו להדגיש גבורה ותורה, אלו הערכים שבאים יחד, לא רק במלחמות המכבים אלא גם בימינו. תודה שהקשבתם לנו.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
היו"ר בועז ביסמוט
|
יו"ר
|
15 |
תודה על הדברים המאוד מרגשים, דוד והייזל.
קשה לעבור לדיון עצמו. אנחנו פותחים את הדיון. |
|
תודה על הדברים המאוד מרגשים, דוד והייזל.
קשה לעבור לדיון עצמו. אנחנו פותחים את הדיון.
|
| 508 ו-509 |
2025-12-16 |
מרב סבירסקי
|
אורח/ת
|
5 |
בועז, אני יכולה גם לדבר? |
|
בועז, אני יכולה גם לדבר?
|