תודה רבה. אני צבי שור, בוגר ישיבות, מהעולם החרדי. אני יכול לפתור לכם הרבה מהבעיות שנדונות פה. אבל לא לשם כך הגעתי היום. הגעתי כדי להזכיר את שמו של חבר הוועד של העמותה שלנו, לעולם לא לבד, שהיום כבר איננו ואנחנו צריכים לקבור אותו בבית עלמין אזרחי. גיבור ישראל, 748 יום נלחם במילואים, אחרי שעלה כמתנדב מחוץ לארץ, הגיע לפה וזה היחס שלכם כלפי החיילים הבודדים, מהארץ ומחו"ל איפה הגב? איפה האבא והאימא? אני פה, כמי שארבעה ימים נלחם בשביל חבר שלו, שלא נמצא פה לצעוק את הצעקה שלו. אני לא ישן, בקושי אוכל, הלום קרב בעצמי, מצוק איתן. המשכתי להילחם, כי חשבתי שמטפלים בנו. אבל כל זה נעלם. הקמתי עמותה, יחד איתו, כדי להמשיך ולעזור לחיילים הבודדים, אבל בלי הגב שלכם, בלי העזרה שלכם, מי יעזור לנו? הוא עזר לכולם, הוא היה בשביל כולם, אבל לא בשביל עצמו. אתם שלחתם אותנו ממשרד למשרד, כמו כדור. לשלוח אותנו לקרב אתם יודעים, עכשיו אתם שולחים אותנו להמשיך להילחם. מספיק אנחנו נלחמים בבית. פה תיתנו לנו להרגיש בבית, במשרדים של הבית כביכול, של המדינה. זה מה שמגיע לנו? האמנתי שזה לא יכול לקרות ולכן, הייתי רגוע. לא ייתכן שלוחם גיבור ישראל, שנמצא ללא רוח חיים, עקב הפוסט-טראומה שלו, שהוא לא הצליח להתמודד איתה, יש את כל המסמכים, שבועיים אחרי שהוציאו אותו מהשמ"פ, כדי שהוא ילך לטפל בעצמו ושום דבר לא ברישום. אבל הכול שם, העברנו לכם הכול ואתם יודעים את זה. העם סומך עליכם, החיילים הבודדים סומכים עליכם, לפחות סמכנו עליכם. חשבנו שיש על מי לסמוך. איפה הייתם? כולכם הבטחתם שתיתנו חתימות. יש לי פה 23 חתימות. איפה כולם? רדפתי פה אחרי אנשים, במסדרונות, עצרתי רכבים, שר הביטחון לא הגיע לפה כבר שלושה ימים, הוא עובד מהבית. לשלוח אותנו לעזה אתם יודעים, אבל מה עם לעזור לנו אחרי זה ולטפל בנו? ג'וש דיבר על זה שצריך לתת משמעות לחיילים. באחת ההקלטות שהוא שלח לפני שמצאנו אותו ללא רוח חיים, הוא דיבר על כמה שהוא היה מלא משמעות. I had passion in me, and now I'm just one of the - - - I need to go back. הוא לא היה יכול מנטלית, הוא היה צריך את הרוגע הזה. השאלה היא, מה אנחנו הולכים לעשות? אנחנו פה בדיון. איפה אנחנו יכולים לתקן את העוולות האלה?

יש לנו 76 מתאבדים. אני חגי, מכירים אותי כאן, אני כאן כל יום, זה המקום היחיד שאני יוצא אליו. אני לא יוצא לשום מקום. אני מגיע לכאן כל יום כדי להסביר לכם. ב-31 בדצמבר היינו בוועדה, של העלייה והקליטה ודיברנו על חיילים בודדים. הסברנו שחייל בודד כשהוא מתנתק מהצבא, אין לו חוסן בבית, אין לו הורים שיכילו, אין לו אחים או אחיות, לקח לו שבועיים.

אתם צריכים להיות המעטפת. אתם יכולים לתת כוח לעמותות, זה גם בסדר. אבל אין כרגע מי שמטפל.

באנו היום כדי לבקש סליחה מג'וש, סליחה מהחיילים, סליחה מהלומי הקרב שהתאבדו. אנחנו עושים ככל יכולתנו שיכירו בהם. אפילו בימי זיכרון הם לא יוזכרו, הוא לא חלל צה"ל, זה קורע את הלב ויש כל כך רבים בדרך. כל יום שאנחנו פה, אנחנו מנסים להעלות את המודעות ולנסות להציל אפילו בן אדם אחד. אנחנו היום נלך ללוויה ונצדיע לו, כי הוא באמת גיבור ישראל וכל כך הרבה אנשים חיים כאן בזכותו.

השאלה מה עושים כדי למנוע את המתאבד הבא.

אני כבר 14 ועדות מגיע לפה, בין המילואים לניהול העמותה וכל פעם מדברים ודוחים את זה, שעה קצרה של דיון ואז דוחים את זה חודש, חודשיים קדימה, מזמינים אותנו שוב להמשיך לדבר. צריכים פעולות פרקטיות.

שמי דניאל פיין סיילן, אני אחד החברים הכי טובים של יהושוע בון, אני כרגע חייל בודד שכול. איבדתי את הבן אדם שחייתי איתו שנה שלמה, תוך כדי המלחמה. בן אדם ששירתי איתו ביחידה מיוחדת. אני לא אמור לחשוף את הפנים שלי, אבל אני חושף את עצמי למען חבר שלי. אני לא אמור להיות פה, אני אמור להיות בשדה הקרב להגן עליכם, זה התפקיד שלי. אנחנו כלבי שמירה ואני גאה בזה. יש שלושה סוגים של אנשים בעולם הזה, כבשים, כלבי שמירה וזאבים וכלבי השמירה, שומרים על הכבשים. עליכם, האנשים שלא יכולים להגן על עצמם. אני התחלתי כלוחם בפיקוד העורף, לאחר השירות הסדיר התחלתי לעבוד באבטחה בעיר העתיקה, מי שעזר לי להיכנס לעבודה הזאת זה יהושוע בון, למרות שהייתי רובאי 03 ולעבודה היה צריך רובאי 07. יהושוע בון חתם עליי. הוא עזר לי להתחיל את הקריירה שלי, גם בהמשך, בשמירה על המדינה אחרי השחרור. כשפרצה המלחמה, גייסו אותי לפיקוד העורף, הייתי בחפ"ק מג"ד, השתחררתי אחרי חודשיים, נכנסתי ליחידה אחרת ביהודה ושומרון. כמו ג'וש, אבל בגרסה שלי. כי הוא היה צלף בגולני 748 יום במילואים, זה מספר מטורף. אחרי שלושה חודשים שישבתי בבית, אחרי השירות ביהודה ושומרון, התקשרתי לג'וש ואמרתי לו שאני לא יכול לשבת בבית ואני צריך להיות בחזית והוא הכניס אותי ליחידה מיוחדת. אני לא אמור להיות שם, אבל הוא הכניס אותי כי הוא ידע, שאני שם במסירות נפש, בשביל להגן על המדינה והוא רצה אותי יחד איתו, החבר הכי טוב שלו. עשינו עבודה בשביל המדינה, הרגנו מחבלים, זה לא בשבילכם, זה בשביל העם. זה לא בשביל מי שיושב פה ושותה קפה, בזמן שהחיילים שלנו נמצאים בחזית. ברוך ה' שיש תפקיד כזה, ברוך ה' שיש הנהלה במדינה, אבל אנחנו עכשיו לא מכירים את הממשלה שאמורה לתמוך בנו, כי אתם לא תומכים בנו. בן אדם שגם אחרי שהוא מת מאיר אור בחושך, כמה עוצמתי הבן אדם הזה. הוא כמו אח שלי ואני צריך ללכת עכשיו ולקבור אותו במקום שהוא לא ראוי לו, הוא לא ראוי לשבת עם אזרחי מדינת ישראל, עם כל הכבוד להם. הוא גיבור. מדובר בבן אדם שהרג מאות מחבלים והציל אין-ספור אנשים בשדה הקרב, לא מגיע לו? מה זה אומר לחיילים הבודדים הבאים שבאים לפה? זה הבית שלי. חיילים בודדים זה נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל, אני חייל בודד ואני נתתי עשר שנים מהחיים שלי להגן על המדינה הזאת ואני אעשה את זה כמה שצריך.

הבית שלנו.

זה הבית שלי והבית שלי צריך להגן עליי ולתת לי גב ובמקום זה, הם זורקים אותנו לרחוב. מה אני אמור להגיד לאנשים שאני מדריך אותם עכשיו במכינה קדם-צבאית? שהצבא ישמור עליהם? - - - אני עבדתי עם כל היחידות ועם כל הכבוד להן, ג'וש בון יותר גבוה מכולם, הוא אחד האנשים הכי עצומים שיש. הפסדנו אותו וזה הפסד אסטרטגי. במלחמה הבאה, הוא לא יהיה שם. בגלל שאתם שיושבים פה לא טיפלתם בו. נתתם לו כדורים במקום טיפול. אנחנו לא רוצים כסף או כדורים, אנחנו רוצים תשומת לב, אנחנו רוצים שתראו אותנו. אני עומד בחוץ, אתם עוברים אותי, תתעוררו, עם ישראל פה מתחנן. - - - אני לא רוצה להיות פה, אבל אני פה. אני לא מכיר אף אחד פה, אני כאן כדי להגן על החבר שלי, אין לו מישהו אחר שיגן עליו. כל החברים שלי כבר בדרך לבאר שבע, חבר הכנסת זה נשמע לך הגיוני שהוא יהיה בבאר שבע? מגיע לו הר הרצל. זה אחרי שבועיים, זה הכי קשור לצבא.

זה המינימום שאפשר לעשות בשביל המשפחה ובשבילו, כבוד אחרון לגיבור. לתת לו חלקה כמו שאר האחים שלו לנשק, שנפלו בגלל הכשל שלכם. כשל, אחרי כשל, כשל של שביעי באוקטובר, אחרי זה כשל של לשלוח אותנו פנימה. שנתיים של לחימה ועכשיו כשל של אחרי הלחימה. זורקים עלינו כדורים, קודם כדורים למחסניות, אחרי זה כדורים למוח.

בוקר טוב, אני לא רציתי להגיע לפה היום, אבל הבוקר קמתי והחלטתי שאני עושה משהו גדול ממני עבור בון. אני חייל בודד מצוק איתן, כי כשיצאתי משדה הקרב אחרי חודשיים של לחימה, לא היה אף אחד בשבילי. בשבוע הזה, אני יודע שהסתובבתי כל יום בירושלים ואני לא יודע מה עשיתי בכלל ולא זוכר את השבוע הזה. חזרתי לשדה הקרב מ-7 באוקטובר, כי לא היו מספיק אנשים. ראינו מה שקרה במלחמה הזאת, כמה אנשים התאבדו, כמה אנשים טובים שאמורים להיות פה והם לא פה, כי לאף אחד לא היה אכפת מהם. גם אם זה היה יום אחד, יום אחד במלחמה, זה יותר ממה שרוב העם עושה. זה ממש מטורף שלוחם שעשה מעבר למה שהוא אמור לעשות, הבין שהוא צריך לטפל בעצמו, ביקש את זה בזמן השירות שלו ואף אחד לא רצה לדאוג לו ומצאו אותו בחניון. איזה טירוף. ברוך ה' אני עדיין חי, יש רבים שלא רוצים להיות להמשיך להיות בחיים. שנים רבות העדפתי להיות במקום הדר גולדין ואורון שאול כי מי אני בכלל להמשיך בחיי? וג'וש בון הוא עשה הכול ואנחנו צריכים ללכת ולקבור אותו במקום - - -

הכי לא ראוי אליו.

מה זה אומר לחיילים הבודדים בהמשך ולמדינה שלנו? הייתי מדריך במכינה קדם-צבאית, אני מורה דרך היום, מה אני אמור להגיד לתיירים, שככה אנחנו מתנהגים לאנשים שנתנו את החיים שלהם עבור המדינה? לא אכפת לי ימין, שמאל, אני דתי, אני גר בעופרה היום. אני מגיע מדרום אפריקה ושם מחפשים אותי כפושע מלחמה. אני הצלתי את העם שלי, 320 ימים בתור נכה צה"ל קשה, 50% נכות. אישתי אחות בשיקום ורוצים לפטר אותה כי לי קשה בבוקר לתפקד בבית במקומה. יש פה גיבור ישראל ואתם פשוט קוברים את העתיד, את הדור הבא, אבל כל אחד שלא חתם על זה, צריך להתבייש. כל אחד שלא עומד לצד החיילים, צריך להתבייש.

מישהו דיבר פה על משמעות ואתם צריכים להבין שעבורנו הלוחמים, אין דבר משמעותי מללבוש מדים ולהילחם על המדינה הזאת. אין דבר שממלא אותנו יותר מלעלות על מדים, להחזיק נשק ולהגן על העם שלו. אבל ברגע שאנחנו מורידים את המדים, אתה מתמלא בריקנות ולא כולם יודעים להתמודד עם זה ולא כולם יודעים לבקש עזרה ואין מספיק מודעות. בן אדם חוזר מהצבא וחושב שהוא משוגע, הוא לא מבין מה קורה לו הוא חושב שמשהו דפוק אצלו. זה שהוא עשה טעות לא אומר שהוא לא גיבור? הוא גיבור ישראל והוא צריך להיות קבור סביב גיבורים ולא סביב אזרחים. במקום שראוי לו.

תשנו את זה, בבקשה. יש לכם את הכוח ואתם מדברים על גיוס של החרדים, איך אתם רוצים שהם יתגייסו אם כך אתם מתנהגים כלפי הלוחמים שלכם?

חבר הכנסת, יש לי שאלה אליך, כמה עולים חדשים, שהיו חיילים בודדים, עובדים כרגע כמאבטחים בממשלה? לא צריך מספר, יש.

לא צריך להיות סביב, צריך להיות בפנים. כמו שאנחנו בשטח - - -

כל כך הרבה פעמים, בימים האחרונים.

סממני כבוד זרקתם - - -

לפי התוצאה, אין תוצאה. לפי הישיבות, אין ישיבות. - - - אתם רוצים לטשטש אותנו - - -

לא, אנחנו לא נצא מפה - - -

ג'וש עבד כדי לעודד גיוס. הוא היה בעד גיוס ואתם לא נתתם לו את התמיכה הבסיסית, איך אתם רוצים שאנחנו נמשיך לגייס? איך אתם רוצים שנמשיך להיות שם בשביל החרדים, בשביל האמריקאים שעוזבים הכול, את כל הטוב שיש שם ומגיעים להילחם פה? מגיעים כדי לקנות את ישראל בייסורים, אבל כמה ייסורים אפשר?

אני מבקש סליחה מכם, העולים החדשים, שמדינת ישראל בגדה בכם. אני לא סתם אומר בגדה. כי אם לוחם בא מארצות הברית, עוזב את הכול ואתם לא נותנים לו קבורה צבאית זה בושה למדינת ישראל. תסתכלו איך אתם נראים פה. כאזרח, אני מתבייש, אני כבר לא יכול. חצי שנה, לוחמים, הלומי קרב, שנתנו את החיים שלהם למדינה, באים אליכם כל יום לוועדות, למה אין ועדה להלומי קרב? כולם צריכים להיות פה, ראש הממשלה, שר הביטחון. אתם יודעים כמה הלומי קרב רוצים להתאבד? מחזיקים את עצמם. אתם רוצים שעוד הלום קרב יתאבד? יש הרבה צרות במדינה, אבל הבסיס הוא קודם כל לשמור על הלוחמים שכבר נתנו את החיים שלהם למען המדינה, לפני שמגייסים חרדים.

הדבר האחרון שג'וש עשה, הוא הלך לחבר שלנו בוב ואמר אם אתם חושבים שחיילים לא מתקרבים לקדוש ברוך הוא, זה לא נכון בשום צורה. הבן אדם הזה, יומיים לפני שמצאו אותו שלח הודעה קולית לאחד החברים וסיפר לו שהוא מניח תפילין ושם טלית כל יום. מבן אדם שהיה חילוני, שהגיע מאיידהו בארצות הברית והבן אדם הזה היה ציוני, הגיע לפה והוא התחזק דרך הצבא. דרך החוויות האישיות שלו בצבא, הוא התחזק. אני גם התחזקתי, אני הגעתי לצבא חילוני, אני היום אדם דתי שומר מצוות ברוך ה' ואני אוהב את המדינה. תכירו בנו.

כל עם ישראל צריך להשתתף בצערנו.

התנהלות כזאת בוודאי לא תוסיף.

זו דעת כל אדם אנושי.

עובדים עלינו. אתם הטעיתם אותנו. לפני יומיים אמרתם שאתם דואגים לו ללוויה צבאית- - -

תדעו לכם שגם אני עובד 24/7 ואם צריך, אני אבוא לפה כל יום ואלחם בשבילו. כי הוא היה עושה את זה בשבילי.

עוד חודשיים הכנסת נסגרת. הולכים לבחירות.

דיבורים אנחנו אצל הפסיכולוג, אתם צריכים להביא פתרונות.

אני רוצה לבקש סליחה מג'וש, הוא חשב שיהיה לו גב ואנחנו כנראה לא פעלנו מספיק. ניסינו. אתם הטעיתם אותנו. אמרתם לנו שתעשו לו לוויה צבאית, בסוף הודיעו לנו שזה רק סממנים צבאיים.

לשיטתך, רק הסעיף הזה? שאני אדע.

יש קצינים ששירתו 35-30 שנים בצבא, היום הם אזרחים והם צריכים לחתום על הנתונים שהם מגישים והם אנשי מקצוע בתחום, כי הם היו באג"ת ובאכ"א.

בוועדה הקודמת דיברנו על תו התקן שצה"ל הרכיב בהקשר הזה של שירות החרדים, המסלולים המתאימים לחרדים שמתגייסים לצבא ועל המסלולים האלה אנחנו מדברים. אנחנו לא מדברים על חרדים שמתגייסים למסלולים כלל צה"ליים. הבקרה הזו היא על המסלולים החרדים, זה אחד. שתיים, לאורך השנים ובמיוחד בשנה וחצי האחרונות, צה"ל פתח מסגרות במנעד רחב של תפקידים, גם בעולמות תומכי הלחימה וגם בעולמות הקרביים. צה"ל בעצמו עשה את הפעולות על מנת לקבל את החרדים אלינו, בשנה וחצי האחרונות ביתר שאת.

אני לא מסכים עם האמירה הזאת, אבל אני לא אתייחס אליה כרגע. הגיעו רבים, צריכים להגיע הרבה, הרבה יותר. הגיעו, לא מספיק.

אני מסכים. המוכנות של צה"ל היא הרבה יותר ממה שבפועל הגיעו. לא הגיעו מספיק. הגיעו המון, צריכים להגיע יותר.

חד-משמעית. אמר פה ראש אכ"א - - -

שאלו לגבי האמירה של ראש אכ"א, אז התייחסתי אליה. אני אמשיך בנקודות שלי וזה יענה גם לשאלה שלך. בסוף, קליטת חרדים, או קליטה למסלולים החרדים, זה ענין מקצועי. זה לא מהיום למחר. זה ענין של תכנון, הנושא של גיוס חרדים הוא ענין לא צפוי ובימי הגיוס, אנחנו קולטים הרבה יותר חרדים שהחליטו ברגע האחרון להתגייס. אבל באופן עקרוני - - -

אני לא אמרתי אם צריך או לא צריך את הוועדה. אני מסביר על העניין המקצועי.

הנושא של קליטה של חרדים במסלולי החרדים, זה ענין של תכנון וזה ענין שאנחנו כאנשי מקצוע באכ"א מתעסקים בו. אנחנו מסתכלים על גיוס החרדים כמעבר מגיוס שהוא גיוס של אלפים בשנה לאלפים רבים בשנה ואנחנו מכינים את המערכות בהקשר הזה. אנחנו ערוכים לכל היקף, בהתראה, כי הדבר הזה דורש תכנון. כיום המצב הוא שיש יותר מקומות פנויים ממקומות תפוסים ולכן, אני לא רואה שום איום בהקשר הזה של להגיד שיגיעו יותר חרדים ממה שהצבא יוכל לקלוט. יש פה החוק, יש סעיפים מספריים בחוק, אני אומר לכם אין מצב שצה"ל לא יהיה ערוך לפחות למספרים שכתובים בחוק. צה"ל יהיה ערוך בצורה מעולה לקליטת חרדים למסלולים החרדים, לפחות כמו שכתוב בחוק, אם לא יותר. הדבר האחרון, העמדה שלנו מאוד ברורה, אם תקום ועדה כזו, הוועדה תהיה ועדה מייעצת, כפי שגם הוגדרה בחוק והיא ועדה שתנזוף בנו אם לא נעמוד ביעדים. אבל, בשום פנים ואופן לא צריך לגעת בהיקף היעדים. אנחנו השנה הוכחנו מעל לכל ספק סביר שהצבא ערוך לקבל חרדים, הצבא עושה הכול לקבל חרדים. זה ענין צה"לי רחב, עם כל אלופי המטה הכללי, בכל הזרועות והסמכויות. יש רף שהחוק מציג לגיוס חרדים לצה"ל, צה"ל יעמוד ביעד הזה, צה"ל יעשה יותר ממה שצריך. אני מבקש שהסמכויות של הוועדה הזו, לא יהיו קשורים להורדת היעד. אם רוצים סמכויות מול צה"ל, שיגישו לנו דו"ח ונצטרך לתת את הדין על הדבר הזה, אין בעיה. אני אומר שלא נגיע לשם, כי אנחנו ערוכים להרבה יותר.

אני רק אגיב למה שאמר חבר הכנסת - - -

אני חושב שוועדה זה דבר טוב, באופן כללי, כדי לבקר, לראות שהדברים קורים, אני רק אומר שמסקנות הוועדה לא יכולות להיות הורדת יעד הגיוס השנתי. כי צה"ל - - -

צה"ל לוקח את מה שנאמר פה בצורה מאוד רצינית, בדגש על היעדים ומכין את הקרקע לקבל חרדים, במסלולים החרדים, בצורה הכי טובה שיכולה להיות. לכן, אנחנו סבורים שהוועדה צריכה להיות עם שיניים בהקשר של לבוא ולתת את המסקנות שלה, אבל היא לא יכולה להשפיע על היעדים.

אני רוצה להתייחס לסעיף הזה. גם כשהיועצת המשפטית לא מאחוריי, הסעיף הזה בא בסופו של דבר להגן על הצבא. בעינינו, הוא בא להגן על הצבא. בסוף, הוועדה היא מייעצת, מי שמקבל את ההחלטות זה הרמטכ"ל וזה ברור. נניח שבשנה מסוימת הוועדה הגיעה למסקנה שיש בעיות עם התשתיות של הצבא, היא באה לרמטכ"ל ואומרת לו אנחנו מזהים פה בעיה, אנחנו מבקשים באותה שנה להנמיך את היעדים. הרמטכ"ל מחליט אם כן או לא ומעביר את עמדתו. בסופו של דבר, הסעיף הזה בא להגן על הצבא.

הוא בא לוועדה והוועדה צריכה לאשר לו. זה משמעות הסעיף הזה.

אני מסכים עם קובי בזה שהיועצת המשפטית לא מאחוריו - - -

זה לא ברור לי למה אתה יועץ משפטי ומאחוריי אין יועצת משפטית.

לגופם של דברים, אמרה קודם היועצת המשפטית לוועדה לחבר הכנסת אשר, שהוא הולך רק חצי דרך, כי הוא מסתכל על אי העמידה ביעד ולא שואל את שאלת ההזנה ואני אומר לך מירי שגם את הלכת רק חלק מהדרך ולא את כל הדרך אחורה. כי השאלה הבסיסית היא בחובת גיוס אישית. השאלה שאת שואלת איך נדע מי יבוא - - -

אני מתייחס לסעיף 26כו, מה אומרת הוועדה הזו? היא אומרת, הנטל על הצבא. הצבא זה שצריך לעשות מסלולים, זה שצריך לגייס, זה שצריך להשקיע מאמצים והוא זה שיישבו עליו. הנטל צריך להיות על הפרט, תתייצב ותמלא את חובתך החוקית, לכן אני אומר שזה קשור לשאלת מי יבוא ולשאלת היעדים.

לעניין קיומה של הוועדה הזאת, אני רוצה לשאול את השאלה מה היחס - בפרט ביחס לסעיף קטן (ב)(4) - בין הוועדה הזו לבין נקח"ל? נקח"ל הוא הכתובת לחיילים בענייני הפרט. מה היחס בין זה לבין הוועדה הזאת בסעיף קטן (ב)(4). בעיניי יש פה כפילות - - -

לכל הפחות, יש צורך להסדיר את היחס בין שני האורגנים האלה. הייתה התייחסות להיותה של הוועדה הזאת חיצונית או פנימית לצבא, ככל שאנחנו עוסקים פה בניהול המיקרו של הצבא, יש בעיה עם העיגון בחקיקה של הוועדה הזאת. מצד אחד, הצבא יודע לפעול בהמון הקשרים, בהמון זירות, בהמון יחידות, בהמון נושאים ויודע לנהל את עצמו ולפקח על עצמו. מצד שני, יש עליו ביקורות חיצוניות, החל מהוועדה הזו בכובעה כגוף שמפקח על הרשות המבצעת, דרך מבקר המדינה, מבקר מערכת הביטחון, מבקר צה"ל והפיקוח הפיקודי בתוך הצבא, על ידי מפקדים שמנהלים את הקצינים והיחידות תחתיהם. אנחנו באים ומכוננים פה אורגן בחקיקה ראשית לאירוע המסוים הזה. זה כשלעצמו יש בו משהו אנומלי, בייחוד כשאנחנו באים ומכניסים גורם חיצוני לצבא כמו גורם רבני.

אם תיתן לי, אני אשיב. אני לא הצעתי שופט. עצם העובדה שאנחנו קובעים בחקיקה אורגן כלשהו, זה לכשעצמו אנומלי. אני לא מדבר עדיין על ההרכב, אני מדבר על עצם הקביעה בחקיקה של האורגן. הוקם צוות כזה, הוא הוציא תחת ידיו מסקנות וכשהן הגיעו לבסוף למשרד הביטחון, הן לא אומצו על ידי השר והן נשארו במגירה.

המנגנון שמנסים לבנות פה, מסיט את הכיוון מזה שאומרים שכל הנטל הוא על צה"ל להוכיח שהוא עשה, שהוא הקים מסלולים, זה בעיניי מסיט את המיקוד מהמקום שהוא צריך להיות, שזה חובת הפרט. גם אם אנחנו מקימים מנגנון כזה, מוזר שהוא מוקם בחקיקה ראשית. דווקא ועדה שהוקמה בחקיקה ראשית לא עבדה, בעוד שמנגנונים אחרים שצה"ל מקיים בתוך עצמו עובדים.

יש הרבה חובות על צה"ל שאנחנו לא מחוקקים אותם בחקיקה ראשית.

לא הייתי כל כך מתנגד לסעיף 26כו אם לא היה קיים סעיף 26כו1, שהוא מושך את השטיח תחת כל ההסדרים והחוק ובזה, אני מסכים עם עמדת היועצת המשפטית לוועדה. הרעיון של החוק הוא שהעמידה ביעדי הגיוס מצדיקה את הפטור שניתן ליתר האוכלוסייה שלא מחויבת בגיוס. התכלית העיקרית שלנו היא להביא את החיילים לצה"ל, אמנם לא נגיע לשוויון מלא, אבל נצליח להביא כמות מסוימת. בסעיף הזה אומרים כי הוועדה הזו שהיא חיצונית לצבא, יכולה בדיעבד להסתכל על שנה מסוימת - - -

לגופם של דברים, בסוף הסמכות של הוועדה הזאת היא למשוך את השטיח בדיעבד. מגיעים לסוף השנה, אוספים את הנתונים, מסתכלים עליהם ואומרים היינו צריכים להביא 100 והגענו רק ל-90, בואו נשנה את המספר בדיעבד.

הצבא אומר שהוא מתכונן לכל הפחות למה שמגדיר החוק. אם לא הגיעו, היא הנותנת. יגלגלו את זה על הצבא.

קובי אמר פה מקודם שמטרתה של הוועדה להגן על הצבא, זה לא נכון. כל המטרה של הוועדה הזאת היא להוות בקרה על צה"ל ופה, היא תבוא ותגיד צה"ל לא עשה מה שצריך היה לעשות.

לא אמרתי את זה.

אני לא אמרתי שמטרת הוועדה להגן על צה"ל. אמרתי שסעיף 26כו מגן על צה"ל. זה לא שהוועדה תחליט, כמו שנאמר פה, זה הרמטכ"ל בעצמו יחליט. הוועדה מייעצת לרמטכ"ל.

הוועדה מייעצת לרמטכ"ל. זו תפקידה של הוועדה.

כתוב פה הוועדה מייעצת.

אני קורא את סעיף 26כו(א) – כלומר, הוועדה עצמה היא ועדה מייעצת, היא ועדה מייעצת לרמטכ"ל, זה מה שכתוב.

איך ועדה מייעצת, פתאום הופכת לוועדה קובעת?

חבר הכנסת אזולאי, זה לא נכון. בעוד שבסעיף 26כו היא מייעצת לרמטכ"ל, פה הרמטכ"ל לא נזכר בכלל, היא מגיעה ישירות לוועדת חוץ וביטחון.

לא במסגרת השירות - - -

אם היעדים נקבעים בחקיקה ראשית, פה אני אפילו לא בטוח שאנחנו בחקיקת משנה.

אנחנו מסכימים.

לכאורה מתאפשר לנגוס פה מהקביעה של הרשות המחוקקת, על כל המשמעויות של ההבדל בין שתי מדרגות החקיקה האלה, מבחינת פומביות, מורכבות, הליך החקיקה. הסיטואציה פה, אנחנו אפילו לא עוברים דרך שר הביטחון. זאת אומרת, כל ההיררכיה המינהלית הפנים-ממשלתית מהרמטכ"ל, דרך שר הביטחון, קבינט וכלה בממשלה במליאה, כל אלה נמחקו מהשרשור.

הנושא הזה שדיברנו עליו שהוועדה לא תקטין את היעדים, לאור אי-עמידת צה"ל בדרישות, זה כי אני הבנתי מהסעיף הזה שהוועדה קובעת.

את זה צריך לתקן. אין דבר חקיקה שוועדה ממונה כוועדה מייעצת ופתאום, היא הולכת וקובעת. מאיפה הבאתם את הדבר הזה? זו ועדה בתוך הצבא, כפופה לרמטכ"ל - - -

זה מה שהבנו ועל כן ההתנגדות שלנו שהוועדה לא תקבל הורדת רף יעד גיוס, בגלל אי-התאמה של המסלולים. - - - במידה ולוועדה הזאת יש סמכויות של בקרה, של ביקורת, זה בסדר, אבל כל הנושא של אכיפה ומימוש היעדים זו אחריות של צה"ל וצה"ל יעשה את זה. חייל חרדי שמתגייס בצבא, בדגש על מסלולים חרדים, צה"ל ערוך לקלוט אותו. גם אם זה חייל אחד, גם אם זה חמישה וגם אם זה 10,000.

אני אסביר. אני לא אמרתי שאנחנו לא צריכים שיבקרו אותנו, אני לא אמרתי שאנחנו לא צריכים שיבוא גוף חיצוני או פנימי ויציג את התמונה ויגיד לנו אם אנחנו טובים או לא טובים וזה חשוב. גם אנחנו, לפני שיש חוק, אני בענף חרדים מחזיק 6 צוותים של בקרים שברגעים אלה מבקרים ביחידות, כי אנחנו מבינים את החשיבות של הדבר הזה. האמון בין החברה החרדית לצה"ל זה משהו שצריך לבנות אותו.

יחד עם זאת, קליטת החרדים במסלולים חרדים זאת משימה בעדיפות. צה"ל מתעסק בזה, צה"ל פותח מסלולים, צה"ל עושה כל שביכולתו כדי לקלוט את החרדים. לומר שאם צה"ל לא יעמוד בדרישה מסוימת ובגלל זה להוריד את היעד של גיוס החרדים, אני חושב - - - זה מה שהסעיף אומר.

אני רוצה לענות.

ההתייחסות לביקורות במסלולים החרדים, היא לא נופלת בקשיחותה מנושאי בטיחות לדוגמה. הצבא הוא גוף מתחקר, הוא גוף מבוקר, מבקר את עצמו, מבקרים אותו, אם יש בעיה-בכל דבר, לא רק בעולמות החרדים- וכמובן בעולמות החרדים, אנחנו לומדים את המקרה ומטפלים בו. אי אפשר להגיד שהשיניים שיהיו לוועדה זה להוריד את היעדים כי צה"ל לא הצליח לקלוט מספיק חרדים.

הפתרון הוא שאנחנו נצטרף להגיע לפה לוועדה ולתת תשובות.

התשובה היא חדה מאוד, יש לנו אחריות בצבא, יש לי אחריות להחזיר חיילים חיים ובהקשר שאנחנו מדברים, יש לי אחריות להכניס אדם חרדי ולהתאים את הסביבה לאורח החיים החרדי, כדי שהוא גם ייצא חרדי. זו האחריות שלי ואני אעשה אותה. אם אני לא אעמוד בה, אתה כחבר בוועדת חוץ וביטחון תבקר אותי ותגיד לי שאני עושה את זה לא טוב. כמו בכל דבר שהצבא עושה- - -

אמרתי שצה"ל ערוך לפי המספרים.