אני כרגע בסעיף 6 (א1). אני שואל, נוסף על המידע כאמור בסעיף קטן (א) ימסור משרד החינוך למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל לפי דרישתם נתונים שיש בידיו בדבר לימודיהם של מתגייסים לצבא ההגנה לישראל או לשירות לאומי אזרחי במוסד חינוכי כהגדרתו בסעיף 26יב לפני גיוסם. מה שאני מבקש לדעת, האם הכוונה כאן, ואם לא, אני רוצה שזה יהיה, כמו בבתי ספר תיכוניים שלנו שאנחנו יודעים כמה מתגייסים מכל בית ספר, למשרד החינוך יש את הנתונים האלה, כמה הולכים ליחידות קרביות. אני רוצה לדעת האם מדובר פה על המקבילות בציבור החרדי, שזה הישיבות הקטנות? אתה מבין את השאלה, בועז?

אוקיי. אני רוצה לשאול את מי שכתב את החוק, אני לא יודע על מה מדובר פה, האם זאת הכוונה? אני מקווה שכן, אבל זה לא ברור.

מה בסדר גמור?

אין יעדים באותן ישיבות אז זה לא משנה, כי מי שיושב ולומד ממשיך ללמוד, לכן זה לא - - -

לא משנה, יש מספר מוחלט.

זה נמצא במעודדות גיוס, בישיבות כאלה, או בישיבות שגם ככה הולכות, פה לא.

אז תכניס תוכנית להכנה לצה"ל לחרדים.

לא, כי אתה לא בא פה לעשות חינוך, זה לא חינוך.

תוכנית שלך.

פה זה לא חוק שמביע את החינוך.

כיוון שחבר הכנסת אזולאי אמר שזה לא חוק שעוסק בחינוך, מזכיר הממשלה יצא, אז אני רוצה להחזיר אותו למקום הראשון - - -

במטרת חוק.

במטרת חוק הוא לא מביא שם חינוך.

בסעיף 26יג(א) כתוב, הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב, מחוק פה תלמידי הישיבות, בוגרי מוסדות החינוך החרדיים.

בדיוק.

איך תפעל? היא תפרסם פרסומות? חינוך.

בוגר מוסדות חרדיים.

אני רוצה לשאול מה המשמעות של 'הממשלה תפעל' לגיוס, איך הממשלה פועלת אם לא על ידי פעולות חינוך?

מקרב הבוגרים של מוסדות החינוך החרדיים, תלמידים שלומדים בתוך הישיבות, כי כולנו פה, גם אתם אמרתם לא פעם, רק עכשיו אולי שיניתם את דעתכם, שמי שתורתו אומנותו יכול לשבת וללמוד.

ממש לא, מי אמר את זה? אני לא מכיר מישהו מהאופוזיציה שאמר את זה.

נאמרה לו תשובה, הוא לא חייב לקבל אותה.

תורתו אומנותו, שכמובן יש לנו על זה ויכוח תהומי, זה מעל גיל 18. מה שכתוב, כדי שהממשלה תפעל לגיוס, גם חבר הכנסת סעדה יודע שגם הילדים שלו, ובעזרת ה' הנכדים שלו, כשפועלים לגיוסם זה בא בשני מקומות, האחד בבית שלו, שתיים, במוסדות החינוך שהם הולכים אליהם. לכן כשכתוב שהממשלה תפעל אני מבין שהממשלה לא יכולה לפעול רק למי שכבר אחרי צו שני או שלישי. יושב פה נציג תומכ"א, הצווים לא מתקבלים כשיש לך תורתך אומנותך, הצווים ניתנים כשאתה בן 17-16.5, לכן כשכתוב שהממשלה תפעל אני בטוח שהפעולות, כמו בכל מקום, מתבצעות לפני הגיוס, לפני צו ראשון ובמקביל לצו ראשון. אני רוצה להבין גם פה אם עובדים עלינו בעיניים ואומרים רק בקרב הבוגרים כבר, או אנחנו אומרים במקומות שבהם אצל הנער הממוצע, אצל התלמידים הממוצעים, הפעילות מתבצעת קודם. סליחה שאני חוזר לעניין הזה, אבל אני מבקש שגם על זה נקבל תשובה, איך הממשלה מתכוונת לפעול. דווקא ברגע הקריטי הזה חבל שמזכיר הממשלה יצא, אם יש טעם לזה שהוא יושב פה – אוה.

עוד זה מדבר וזה בא.

לא.

הייתה לי שאלה למזכיר הממשלה.

זה גם לא הולך ככה, אדוני. אתה חושב שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, בסוף אתה יושב ראש ועדה בכנסת ישראל, אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, תדע.

אז מה? רק עכשיו נכנס מזכיר הממשלה.

אתה תגיד לי כשאני לא מדבר לעניין, מה אתה רוצה?

לצערי הרב, ועדת האתיקה לא התייחסה - - -

רגע, שנייה.

הרי אתה יודע שאני אחזור על זה. זה לא יעזור לך.

בסדר, זה לא יעזור לך. אני מדבר לעניין ואתה תיתן לי לדבר.

אז אם זה צריך להיות עוד יום, עוד יומיים, עוד שבוע - - -

אני מדבר לעניין.

לא, אתה שמת פה חוק היסטורי עם מיליון סעיפים.

לא, היסטורי זה לא רק לטוב, מה אתה אומר תודה?

זה חוק לדיראון עולם היסטורי.

אני דיברתי על הסעיף, אתה לא שמעת? אני הקראתי לך.

אני הקראתי לך את הסעיף.

אני אגיד לך על איזה סעיף דיברתי.

אז אני אדבר על הסעיף. עוד פעם, בתוך הסעיף הזה, גם כאן, לשם בחינת העמידה ביעדים ברף המינימלי לשנת גיוס, אני לא מבין, עד שכבר יש יעדים, למה עמידה ביעדים נמחקה כאן ובמקום זה יש ברף המינימלי השנתי לגיוס?

למה נמחקה המילה יעדים ונשאר רף מינימלי השנתי לגיוס?

זה בדיוק מה שאני שואל. אני גם שואל אתכם, השאלה היא לא רק לבועז או לאזולאי.

אני בדעה להשאיר את היעדים ולמחוק את הרף המינימלי.

יכול להיות. לא תקבל ממני נקודות על זה שהחמרת.

היועצת המשפטית, אני בעד למחוק את הרף המינימלי ולהשאיר את היעדים.

אוקיי, קיבלתי את התשובה. אני אזכיר שקודם בתוך הסעיף הזה, בגלל שלא הקשיבו, אני אגיד במשפט אחד, מה שאני מבקש לראות זה שמשרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לפי דרישתם ושהדרישה תהיה על כל מחזור גיוס ולא על כל שנה. כשאני אומר כל מחזור גיוס זה כמובן מקצר את כל הזמנים של ההשתמטות. עכשיו אחרי שנתיים אנחנו נתחיל לראות מי עמד ביעדים ומי לא? שאם צריך שני מחזורים במקום שתי שנים אז אנחנו הולכים אחורה ואחרי שמונה חודשים אפשר לדעת אם עומדים או לא עומדים. שמונה חודשים זה במקום שנתיים, לא במקום שנה. בסעיף 49ז כתוב, ואני מודה שאני לא יודע מה הייתה הכוונה פה, במקום 'רשאי שר הביטחון להסתמך', כתוב בדיוק ההיפך, 'לא יסתמך שר הביטחון'.

אוקיי, ועכשיו אני שואל איך אפשר לוודא שמשרד הביטחון שהיה צריך לעשות את הפיקוח גם קודם, איך ה'לא יסתמך' הולך לזה שכן יהיה פיקוח? איך זה פותר את הבעיה? עד עכשיו הם יכלו לעשות גם כן פיקוח, איך זה פותר את זה?

זאת אומרת שזו לא זכות בחירה שלו.

כן, אבל ניתן לפרש רשאי כזכות בחירה של אותו שר ביטחון. 'יסמיך' זה לא שואלים אותו.

זה למען הסר ספק, שזה לא נתון לשיקול דעתו.

אני עובר לסעיף הבא. ב-49ז1, סעיף 8, כתוב שר הביטחון יתקין תקנות לעניין מילוי חובת נוכחות.

אתה מחזיק את הגרסה הקודמת.

למה זה צריך להיות תקנות שר הביטחון, כאילו להשאיר את זה באוויר ולא להגיד על הנוהל? מה הן התקנות כאן? איך מודדים? זה כבר עלה כמה פעמים.

על פסקה (א). לא דיברנו על זה, אבל בהצעה של יולי אדלשטיין היה את העניין של הפיקוח הביומטרי, זה פותר את כל התקנות ואת הכול. זה כאילו דברים שבאים לפצות על זה.

אז מה זה?

אני המשכתי.

זה בדיוק מה ששאלתי עכשיו.

צריך שיהיה בתקנות.

אני אתייחס לזה כשאני אדבר.

מה שאני שואל, כיוון שאלה שתי האפשרויות ואחת האפשרויות זה לשים את זה בתוך החוק, אני שואל למה משאירים את הגמישות הזאת במקרה הזה לסמכות פוליטית ולא אנחנו יושבים פה כבר עכשיו וסמכות פוליטית ש - - -

אנחנו גם פוליטיים.

אני לא מתכוון דווקא לשר הביטחון הזה, אני מתכוון לשרי ביטחון לכל הדורות. סך הכול הבג"צ על חוק טל היה בעקבות הגמישות שנתנו לשר הביטחון לפטור, ועכשיו אנחנו נותנים לו אפשרויות - - -

אני כמובן אשמח לתשובות כשיגיע הזמן. הנושא הבא זה באותו סעיף, ב-(3) כתוב, 'מתן התראה לראש הישיבה לעניין פסקאות (1) ו-(2)'. מה זה נקרא התראה לראש הישיבה? שאני אבין.

מה הוא לא מקבל?

לא הבנתי. מה שאני מבין, שאחרי החוק הזה כל ראש ישיבה, ואז אני אשאל אותך גם את השאלה הבאה גם, למה לא מורשה חתימה, אני לא מבין מה קרה פה פתאום, קודם הסבירו לנו שראשי ישיבה לפעמים הם זקנים והם לא בעניינים וכל מיני דברים כאלה ועכשיו פתאום אנחנו חוזרים אליהם.

תני לי הסבר, אם זה צריך להיות ראש הישיבה, אם יש ראש ישיבה מבוגר ויש כמה ראשי ישיבות, על איזה ראש ישיבה מדובר? העלינו את זה.

ולכן אנחנו אמרנו שאת מי שיסמיכו לכך, זה יכול להיות מנהל הישיבה, זה יכול להיות ראש הישיבה, שאם ראש הישיבה הדומיננטי אז ראש הישיבה, אם מנהל הישיבה הוא הדומיננטי אז זה מנהל הישיבה. במקום לזרוק את האחריות מאחד לשני.

זה לא קשור למספר התלמידים. צריך להבין מה זה ישיבה חרדית בשביל להבין מה זה המדרג. איזה מדרג יש בישיבה של 100 בחורים או 200, מה זה משנה?

אז הדבר הזה נשאר לדיון?

בסדר, אבל את הצעת החוק המקורית אנחנו שינינו. יש עוד דברים שהייתי רוצה לחזור להצעת החוק המקורית. אם רוצים לחזור להצעת החוק המקורית בוא נחזור אליה מעיקרא ונשאיר אותה ככה. אלא מה? עשינו שינויים, אז צריך להישמע לשני הצדדים השינויים.

בשורה התחתונה מה שאני אומר על מה שכתוב כאן ומה שאני מבין מהתשובה שלכם זה שהעניין הזה נדון למה פעם ככה ופעם ככה, או שניישר את הכול לפי ראש הישיבה או מורשה החתימה, או מה שיהיה בתוך הסיפור הזה. ואז נחזור לשאלה של מה זה התראה, לב העניין, מה זה מתן התראה. מתי ניתנת התראה?

בשביל זה אני שואל, אם נותנים לי זמן לשאול.

ואז אני שואל עוד פעם. יש פה שתי שאלות בתוך העניין הזה, שאלה אחת על מה הוא מקבל התראה ושאלה שנייה למה הוא מקבל התראה.

הסבירו לך שהרעיון של ההתראה זה מדלג שלב, זה ישר הולך לחומרא.

אי אפשר להיכנס לדקויות בתוך החוק ולכן צריך שיהיה תקנות. זה מה שיש בכל החוקים היום, אין חוק שנכנס לדקויות בפיקוח.

לשם שינוי את השאלה הזאת שאלתי את יושב ראש הוועדה. אבל בסדר, התרגלנו.

יוסי, אתה מפרש את זה אחרת?

אני הבנתי שתישלח התראה, זאת אומרת שמדלגים על שלב ההודעה, התראה זה ישר הולכים איתו לשלב קדם סנקציות מה שנקרא, מתריעים בפניו מיד, לא שואלים אותו.

גם בפיקוח של משרד החינוך יש להם התראה, יש להם פעם שנייה שהם באים, יש כל מיני מדרגים בעניין.

זה חלק מהבעיה.

לא קיבלנו להערה שאני הערתי קודם לפני ההפסקה, לגבי זה שצריך לחייב אותם בכל בוקר לשלוח מייל מי הגיע. לפני שמגיע פקח, למה צריך להגיע פקח? כל בוקר מוציאים מייל פשוט: אלה התלמידים הנוכחים. הייתי רוצה שתתייחסו לזה, אתם מקבלים את זה? אתם לא מקבלים את זה? רשמתם את זה?

אולי זה יופיע בנוסח הסופי?

כי אני חושב שזה אמצעי יעיל מאוד לפיקוח.

אני ממשיך ברשותכם. אני עובר לסעיף הבא, בסעיף קטן (ב), 'ראה המפקח כי בישיבה מסוימת קיימת אי נוכחות חוזרת של 20% או יותר'. זה שתי שאלות. למה אי הנוכחות צריכה להיות חוזרת? למה אי הנוכחות זה לא דבר מספיק?

אני רק שואל. יכול להיות שתגידו לי שזה היה. ממילא, מזכיר הממשלה, אנחנו לא מקבלים פה תשובות, אז שיגידו לי שזה נשאל וזה נרשם, בסדר?

אתה יודע, עד שתשבי יבוא ויתרץ קושיות. אני ממשיך לתוך זה, כתוב 'באותה ישיבה ממשיכה אי נוכחות', מה זה ממשיכה? תסבירו לי מה זה ממשיכה.

מתי ממשיכה? היא ממשיכה יום? היא ממשיכה שבוע? היא ממשיכה חודש?

אז שיהיה כתוב מה זה נקרא, מה זה ממשיכה.

לא, אין לך מושג כמה זה לא ברור לי באמת. אני שואל את מירי, מה זה ממשיכה?

מתי זה?

אבל זה בדיוק העניין.

למה?

הוא יכול לבוא גם פחות.

לא, מירי, כשלא עומדים - - -

מירי, אנחנו התכנסנו פה על זה שהילדים שלנו עוד פעם במילואים ועושים 70 או 80 ימים בשנה הזאת, ואני אומר אוקיי, יש פה אפשרויות של גיוס, אולי. ואת אומרת לי עכשיו שאחרי שמישהו נכשל בבדיקה, הוא כבר נכשל והוא דיווח שקר, נחכה שלושה חודשים לבדוק עוד פעם אם עוד פעם הוא ידווח שקר.

אולי היה חסר שם בגלל שאחד הלך עם הילד שלו לבית חולים, אחד - - -

אז בבקשה, כמה הוא הולך? כל יום כל יום כל יום?

אבל הוא עוד לא נתפס בשקר.

אבל תבוא עוד בדיקה ואף אחד לא אמר לך מתי להביא את הבדיקה הבאה.

שיבוא אחרי שבוע. מה זה נקרא? 20% הלכו לבתי חולים נגיד, אני מאחל לציבור החרדי שלא 20% יילכו לבתי חולים כל יום במשך שלושה חודשים רצוף.

תיכף אני אגיע למה שאני ממשיך לקרוא.

מאוד פשוטה, הוא יוכל ללכת לישיבה אחרת, תיכף נדבר על זה.

מירי, מה זה סנקציה? לא הבנתי אותך, סליחה, את יודעת מה הסנקציה פה? שאחר משרת במקומו, זו הסנקציה. מה עכשיו את אומרת לי הסנקציה?

זו לא תשובה? זו ממש תשובה. מה זה נקרא? את אומרת לי עכשיו שלושה חודשים עד ש-, אני אומר לך בשלושה חודשים האלה, את יודעת מה? בזמן טוב שני מחזורי מילואים ותשאלי את רח"ט תומכ"א הוא יגיד לך ככה.

ואתה חושב שבמיידי הוא מיד מגיע אליך.

מסכים איתך, אלה שתי השאלות.

שבשבוע שעבר אתה היית פה בעצמך ושמעת, וגם ענית וגם שאלת וקיבלת גם תשובות.

הכול נרשם. הערת וגם קיבלת את ההערות שלנו בחזרה, על מה אנחנו מסכימים.

אני לא הייתי ולא קיבלתי תשובה ולא שאלתי. אני מקצר. הדבר הבא, כמובן למה זה 20%, תיתנו על זה תשובה, זה כבר נשאל ואני לא רוצה ללכת למספר הגבוה מאוד הזה ואני לא מאחל לישיבות, כמו שחבר הכנסת פרוש אומר, 20% חולים.

אני לא אמרתי. שאלתי למה אתה מזלזל ואומר כך, חסר כמה סיבות לא להיות? למה אתה אומר את זה? אתה לא מאמין לביקורת שמשרד החינוך עושים על הישיבות למרות שהם עובדי מדינה, אבל הם עושים את הביקורת אצל חרדים אז צריך להשמיץ אותם. ככה זה עובד אצלך.

בשורה התחתונה כתוב 'תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת', למה?

אלא מה לעשות?

שלא יירשמו לישיבה אחרת, שיתגייסו.

עוד פעם, יש 20% שהם עבריינים לשיטתך, מה עושים עם ה-80% האחרים?

לא, הלכו לישיבה שראש הישיבה משקר, שיתגייסו לצבא.

טוב, בסדר נו.

מה בסדר נו? נשבע לכם, אם היו לכם לילות כמו שיש פה להרבה אחרים לא הייתם אומרים בסדר נו.

אבל גם לציונות הדתית יש לילות כאלה ואתה מזלזל בהם.

לא קשור לציונות הדתית.

אתה מזלזל בכל מי שלא הולך בדרכך, זה כל העניין שלך.

זה לא דרכי.

הציונות הדתית הולכים ומשרתים ומשלמים מחיר יקר ואתה מזלזל בהם.

והם לא רוצים את החוק הזה.

אתה מזלזל בהם. אתה אל תדאג להם. תפסיק להשמיץ את הציונות הדתית, שהם משלמים מחיר יקר.

לא היה פה ביום חמישי ועכשיו הוא בא לשאול שאלות.

ודרור עוזר לו.

יש לו שתי חזיתות, החרדים והציונות הדתית, הוא לא יכול לעבוד ככה.

מה, אסור לי לדבר עם חבר שאמר לי משהו?

מה זה קשור? תראה את הסרטון שלכם של הליכודיאדה, חיילים שם ואתם מתעסקים לי בלעשות קליפ מוזיקה, אתה אומר לי משהו? דיברתי עם חבר, אני צריכה ממך אישור לדבר עם מישהו? אתה תגיד לי מה לעשות?

תראו אתכם, אנחנו שנתיים וחצי אחרי מלחמה ועדיין לא התאפסתם על החיים לעשות פה חוק גיוס ואתה מטיף לי? יש גבול לחוצפה.

באמת יש גבול.

ב-49ח(א)(2), מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן. איפה יש את המספר הזה אם אנחנו לא קובעים אותו ומי קובע את מספר הביקורות? מה שעושה היום משרד החינוך זה לא דבר שניתן לסמוך עליו.

למה לא?

דרך אגב מה שאני שואל ומה שאני מבקש, שגם הדוחות שמקבלים, ואני אומר את זה לכל מקום, יהיו גם לפי ישיבות וגם לפי ערים. כמו שיש במדינת ישראל. כמו שאני כראש אכ"א קיבלתי דוחות לפי בתי ספר ולפי ערים. וגם אני מבקש שכן יהיו הדוחות אותו דבר.

אני מבקש שוויון בעניין הזה.

בסעיף (6) ב-49ח, כתוב: מספר המתייצבים בלשכת הגיוס מבין מספר בוגרי מוסדות החינוך החרדיים אליהם נשלח הצו. לא מבין את זה. למה בוגרי מוסדות חינוך חרדיים? מי שמקבל את הצו זה תלמידי מוסדות חינוך חרדיים, למה כתוב פה בוגרי מוסדות חינוך חרדיים?

מה שאני מבקש תמיד, להגיד למשרד החינוך גם, שמה שצריך להיות פה זה לא בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. יש פה סוג של השלמה קבועה שאין לנו מה לעשות עם כל החינוך של הנוער עד גיל 18. הממשלה משלמת מאות מיליונים ואנחנו כאילו בכלל מתעלמים. משרד החינוך בודק רק בגיל 19. אנחנו בכל מקום על הדוחות כותבים רק בוגרי המוסדות ואנחנו מתעלמים מהמילה הכי בסיסית בחינוך, מהדרישה הכי בסיסית שלנו מבתי ספר תיכוניים, מישיבות תיכוניות, לראות כמה מתגייסים שם. החוק הזה כאילו אומר שזה לא מעניין אותנו. מה הממשלה חושבת? שמהשמים ייפלו פתאום כאלה או שהצבא יילך לעצור אותם? זה מה שאתם רוצים לעודד? אני נגד מעצרים, אבל זה מה שאתם עושים פה.

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

קודם כל, היושב ראש, אני מבקשת שתחזור בך ממה שעשית כרגע.

אתם קואליציה שתוך כדי מלחמה חצי מהשרים נמצאים בחו"ל, יושבים בבתי קפה ומסעדות, מצלמים קליפ עם מוזיקה וגיטרות וצחוקים ואתה אחרי חמש שעות של דיון, שאני פה מסתכלת לקולגה שלי ומחזירה לו חיוך אתה מעיר לי? איזה מין חוצפה זו? אתם יורקים לכל המשרתים בפנים, אתם שנתיים וחצי אחרי פרוץ מלחמה מטורפת לא נותנים מענה לצה"ל שמבקש כוח אדם. אז בבקשה אל תטיף לי מוסר. היה עדיף לך לשבת בשקט.

תלוי איך אתה סופר.

שמענו, מירי רגב חברת קבינט במרוקו כל השנה.

בואו, שרים נהנתנים, מנותקים.

יש לכם 700 שרים אז קשה להגיע - - -

מנותקים ונהנתנים. לא ראינו ניתוק כזה מהמציאות הכואבת של מדינת ישראל.

38 שרים.

בהמשך למה שאמרה חברתי, הנה מזכיר הממשלה התייחס לכמה שרים בחו"ל. בוא נדבר על זה.

חברי קבינט מבלים בחו"ל תוך כדי מלחמה. אז אני אחרי חמש שעות מסתכלת ועונה לו בחיוך והוא מטיף לי מוסר.

אנשים מנותקים מהמציאות ומהכאב של עם ישראל.

מדבר בן אדם שהוצנח לפה, תקע סכין בגב של הקולגה שלו כדי להעביר חוק השתמטות ובא להטיף לי מוסר.

גם הם לא מאמינים.

ברור שהם לא מאמינים, הכול פה משחק.

יוסי, תגיד, חמישה שרים לכמה זמן? כמה פעמים מותר בשנה?

אבל פר בן אדם כמה מותר?

אני רוצה קודם כל שאלה בקשר לנתונים שאביגדור הציג כאן, כמה אנשים קיבלו פסילה על דחיית שירות ב-2022 בגלל שגילו שהם לא היו בישיבה? זה קשור כמובן לאכיפה. מה סדרי הגודל שגיליתם בשנת 2022?

מצוין, אז 1,600 זו החבילה של 2022?

מה עלה בגורל האחרים?

איך חוזרים למעמד? למי יש סמכות להחזיר למעמד?

אני שואל אותך מי.

יכול להיות שזה ועד הישיבות?

ורבים עשו את זה?

אתה יכול לומר מתוך ה-1,450 כמה התגייסו? בפועל כולם התגייסו?

אדוני היושב ראש, רק לפרוטוקול, אני לא אבקש מפרוש סליחה, אני רק אציין שהנתון שלי היה נכון.

אני מוחל על סליחתך.

תשלים. אל תתנצל.

לא, אני מוחל על סליחתך.

אני לא רוצה לשמוע התנצלות ממך.

הקשבת לנתון, 1,534. בהצלחה, פרוש.

מירי והיושב ראש, אני הפניתי אליכם מכתב עם כל השאלות שהיו בדיונים השונים ולא קיבלו מענה, קיבלתם את זה? ריכזתי את הכול, חשוב שהדברים יקבלו מענה.

וחבר הכנסת פרוש, אני מניחה ששמעת על התקיפה של החיילים החשמונאים שפלשו להם לתוך הכנס וכמעט עשו בהם לינץ', ואני חושבת שמאוד חשוב לנצל את הדיון פה היום כדי לשמוע גינוי - - -

אני עדיין רוצה לומר לו את זה.

האם חבר הכנסת פרוש יגנה את התקיפה האלימה של החיילים מחשמונאים? הם אמרו שכמעט עשו בהם לינץ'. אנחנו יכולים לדבר על סעיפים, אבל בשתיקה הזו מה אתם חושבים, איזה מסר עובר?

הוא יכול לגנות, ביסמוט. אלימות כולנו מגנים.

משה סעדה, תתפלא עד כמה לא כולנו, עד כמה השרים, אף אחד מהשרים וחברי הכנסת שלכם - - -

תבינו שאנחנו יכולים לכתוב פה הרבה סעיפים, אין לזה שום משמעות כי המנהיגים שלהם פה בכנסת אומרים כן לאלימות נגד אנשים שהולכים ומתגייסים, בושה.

הוא משפחה שכולה, בועז.

אבל בן אדם שמגנה את זה שמרביצים לחיילי צה"ל יושב פה. סבבה.

מה מביאים לך? ראיתי, מה הביאו לך, בועז? את הפסק מאתמול של בית המשפט העליון?

לא, הוא צודק. אתה צריך להיות ראשון שיגיד שצריך להוציא אותו. הבן אדם קורא לסרבנות, אתה צריך שיהיו פה?

הוא לא קורא לסרבנות, הוא משרת.

הארגון הזה קרא לסרבנות.

ומי שאומר נמות ולא נתגייס הוא לא קורא לסרבנות.

עמרי הוא לוחם בצה"ל.

הארגון הזה קרא לסרבנות, מה קרה לכם? תהיו הגונים פעם אחת.

וכל חכמי התורה לא קראו?

חאלס עם הצביעות, אחרי זה מבקשים שנגנה ואני מסכים איתכם, אבל תגנו אותם.

תתביישו לכם.

תגנו את אחים לנשק.

סעדה, מי שקורא נמות ולא נתגייס לא קורא לסרבנות?

תגנו את אחים לנשק, למה איפה ואיפה?

הם היו במלחמה, סיכנו את החיים שלהם.

נו באמת, האנשים האלו קראו לסרבנות.

הם התייצבו במלחמה.

הוא לוחם, עשה מאות ימי מילואים, משפחה שכולה.

זה לא ראוי וזה לא ראוי.

הוא קרא לסרבנות?

כארגון.

שניהם לא ראויים בעיניי.

בצבא הכופרים איננו מאמינים ונמות ולא נתגייס.

הוא שירת במגלן בעזה, הוא לא קרא לסרבנות, מאיפה הבאת את זה?

כי אנשים ששירתו במלחמה וסיכנו את החיים שלהם הם אנשים שצריך להגן עליהם.

כשאתה כרכת את עצמך עם סרבנים, עם מעודדי השתמטות, עם פרוש וחבריו.

מה אתה רוצה? היה 7 באוקטובר - - -

לא הם ולא הם, אף אחד לא יקרא לסרבנות.

אבל הם קוראים והוא יושב והוא מדבר.

למה אף אחד לא גינה את מה שעשו לחשמונאים?

קואליציה של סרבנים.

שרון, למה את אומרת שאף אחד לא גינה?

רק ינון אזולאי.

הרב יוסף שקרא - - -

גיניתי אותו.

אבל מה הוא? מי אתה? אתה לא דוגמה.

אני חבר כנסת. אבל כמו שהיא רוצה שהוא יגנה את חשמונאים, שהיא תגנה את אחים לנשק. אתם רוצים איפה ואיפה, למה?

וגם היא לא דוגמה. הוא מייצג פה את הרב יוסף והרב יוסף אמר: הנכד שלי קרע את צו הגיוס.

זה לא ראוי, אבל עם אותו להט תגנה את אחים לנשק.

זה היה לפני שנתיים וחצי.

מאה אחוז, אז למה אתה לא נותן לו לדבר? אל תסכים איתו, תגנה אותו, אבל זכותו לשבת ולדבר בפרלמנט של מדינת ישראל.

לא אתן לו. מי שקורא להפקיר את הילדים שלי אני לא אתן לו לדבר. הוא מפקיר את הילדים שלי.

בן אדם שהיה במלחמה הזו וסיכן את חייו - - -

תהיו הגונים עד הסוף. אלה שהלכו לחשמונאים לא ראויים, נכון.

הגינות זה לא התחום שלהם.

סעדה, ומי שאומר נמות ולא נתגייס אתה לא מגנה?

גיניתי כל הזמן.

אבל הם מדברים פה.

מגיני משתמטים.

יש להם רשות דיבור פה.

לא, הוא אומר שהוא מגנה אבל הם מדברים פה, יש להם פה זכות דיבור.

אין להם זכות דיבור.

יש להם, הם מדברים, כולם מדברים פה.

לא רק שהם לא תקפו את הצבא, הם שירתו בצבא.

תוקף את התורה?

מה זה נקרא? אני תוקף את התורה של יעקב אשר ושל ינון אזולאי. הנה אני תוקף.

הוא לא אמר שאתה תקפת את התורה.

מה זה תוקף?

היועצת המשפטית לוועדה, חשוב לי להפנות את זה אלייך, לפי פרסומים תוך שבוע רוצים להביא לכאן תקציב ורוצים לסיים את החקיקה פה תוך שבוע, אני רואה איפה אנחנו נמצאים, זה לא נשמע לי סד זמנים סביר גם אם יש לו חשיבות פוליטית לשימור הקואליציה, ואני מבקשת ממך שתעמדי על המשמר ותוודאי שלא עושים פה עבודה לא אחראית כי זה גיוס.

וזה אנשים שמתגייסים ומסכנים את החיים שלהם למעננו, אז ראוי שלא יהיו פה שיקולים שאינם ענייניים.

את תמיד עשית את זה, את אשת מקצוע על הצד הטוב ביותר. אני מציבה את זה.

מירי, העניין של אחים לנשק, באמת אני שואל עכשיו, יש זכות ליושב ראש ועדה להחליט על גוף שנגיד לפני שנתיים מישהו ממנו קרא – אתמול בית המשפט העליון אמר לשר החינוך - - -

בסדר, אז אל תוציא. רק יש התייחסות מאתמול של בית המשפט העליון לאחים לנשק.

תוציא אותו, נעשה עוד ישיבה להשלים לו.

לא, נשלים לו.

אני אביא לכם את הפסק.

אגב זו גם החלטה של יו"ר הוועדה הקודם. בועז, אתה יכול להיתלות בזה, זה בסדר.

ואם בית המשפט העליון - - -

לא נאפשר את זה.

אין צביעות, הם שירתו. מה זה אנשים שקראו?

הוא קרא?

הארגון שלהם.

אדוני היושב ראש, רק שתדע, כשיולי היה פה הם לא פוצצו ישיבות, הם הסכימו לזה.

דרך אגב, סעדה, ואם הם קראו והתייצבו, אז מה? אתה לא רוצה אותם?

יאללה, קדימה, מי שמפריע יוצא. אלעזר שטרן, החוצה, בבקשה.

לכמה זמן?

זה הרבה.

תוציא יותר.

אני מקווה שלא רק אתה.

לך מותר לצחוק.

אתה יודע שהמקום שלו בכנסת הבאה תלוי בכמה פעמים אתה מוציא אותו?

אני פונה על אחים לנשק - - -

שטרן, שיחזרו בהם. שיגידו טעינו, שיגידו - - -

הם הסבירו המון פעמים.

הם חזרו ונלחמו - - -

לא יותר מהילדים שלי, לא יותר. מה פתאום? שיתנצלו, שיחזרו בהם, מקובל עליי.

ארגון הישיבות הציוניות, לא רצית לתת להם לדבר ולהם אתה רוצה לתת לדבר. צבוע.

סעיף 49א. בסעיף 49א מדברים על זה שמספר המפקחים שיהיה למשרד הביטחון ייקבע בהתאם לאמות מידה שיקבע שר הביטחון.

תסתכל על הפרוטוקול מיום חמישי בלילה, למה צריכים לדבר עוד פעם על זה? היא הלכה אחרונה מיש עתיד.

נכון, כשהוצאת את כל חברי יש עתיד שחברים במפלגה שלי מהדיון.

אתה החלטת היום לפתוח. אתה החלטת להוציא את כל חברי יש עתיד הקבועים בוועדת חוץ וביטחון החוצה. .

אתה הוצאת את כל חברי יש עתיד שחברים בוועדה.

אתה עכשיו פתחת את הדיון הזה, נכון?

הבנתי, עם אלעזר אתה לא מקיים את הדיון הזה.

אני לא דיברתי.

אתה הוצאת את כל החברים - - -

אני לא חברה קבועה פה.

אותך לא הוציאו, את קמת לבד מתוך מחאה.

הוצאת את כל החברים של יש עתיד בוועדה. אז אני חשבתי שלא נכון להתנהל ככה ו - - -

אם את לא חברה קבועה - - -

היא רוצה להגיד את דעתה. פרוש, מה אתה עוזר יושב ראש? מה אתה עכשיו?

אני עוזר לו.

אל תעזור לו. הוא לא צריך עזרה.

את גם עוזרת ליושב ראש שלך במפלגה.

שר הביטחון בסעיף הזה צריך לקבוע את היחס של מפקח ותלמידים בהתאם לאמות מידה שהוא יקבע. למה לא לקבוע בחוק את היחס הזה? זה הרי עניין מקצועי לגמרי. בטיוטה של אדלשטיין היה ממש פירוט שמספר הפקחים צריך להיות לפחות מחצית ממספר הישיבות שדורשות פיקוח ופה זה הורד. אני רוצה לדעת איזה קריטריונים הוא אמור לקחת בחשבון. נגיד אין תקציב, אז מה, אז אין פקחים? זה משהו שצריך לדעתי להיות מעוגן בחקיקה וזה לא עניין שנכון להשאיר לשר הביטחון, אלא גם להבטיח שזה יקרה בלי תלות עכשיו בכן יש תקציב, אין תקציב, כי זה עניין קרדינלי. סעיף 49ב, בסעיף הזה אומרים שסמכויות הפיקוח של המפקחים יהיו גם על ישיבות ההסדר וגם על ישיבות גבוהות ציוניות. זה סעיף שמחדד שיהיה עליהם עומס מאוד מאוד גדול כי זה הרבה מאוד מוסדות. גם פה צריך לקחת בחשבון את כמות המוסדות והעומס הנדרש כדי שהם יספיקו לעמוד בנטל. סעיף 49ג, פה נכתב שמפקחים צריכים לעשות ביקורת בכל אחת מהישיבות פעם בשלושה חודשים. אני חושבת ששלושה חודשים זה המון זמן כי הם צריכים לעשות בקרה על שעות נוכחות שבועיות ואחת לשלושה חודשים אני חושבת שזה מעט מדי מכיוון שהם צריכים לבדוק שעות שבועיות. בחוות הדעת של היועצת המשפטית של הוועדה, אם הבנתי נכון את חוות הדעת שלך, את הסכמת עם זה. אני חושבת שראוי לתקן.

מירב, שאלה, את אומרת מצד אחד שצריך יותר מפקחים בשביל להוריד את העומס, עכשיו את אומרת אחת לשלושה חודשים זה מעמיס עליהם.

אז איך פותרים את זה? עושים פתרון טכנולוגי שגם מאפשר להוריד את העומס וגם מאפשר לקחת בחשבון כמות גדולה של אנשים.

תסתכלי במקומות אחרים לגבי הפיקוח, אולי כדאי לבדוק את זה.

הטכנולוגיה יכולה לגשר בין הרצון לעשות בתדירות גבוהה ובו זמנית להשתלט על מספר גדול של מקומות.

להסתכל על מקומות אחרים על הפיקוח, אולי אפשר לקחת משם דוגמאות.

אני מבקש שלקראת הסוף יביאו לנו דוגמאות במדינה כמה פעמים מפקחים על מוסד או על ארגון או עמותה, שיהיה לנו דוגמה, נדע, אולי נלמד.

קודם כל בהרבה מקומות יש טביעת אצבע ויש כרטיס נוכחות.

אולי כל יום יהיה.

למשל במשרדי ממשלה באים ומעבירים כרטיס, יש כלים לעשות את זה.

בהמשך לדברים של חבר הכנסת אזולאי, כדי גם לעשות את זה בתדירות שהיא יותר גבוהה וגם להגיע למספר גדול של מוסדות שבפיקוח, הדרך להתמודד עם זה באמת זה רק כלים טכנולוגיים, כי אחרת יהיה בזבוז מאוד מאוד גדול של כוח אדם, תקציב וחוסר יעילות.

אפשר אזיקים אלקטרוניים.

לא יודעת, עובד מגיע למשרד, מעביר כרטיס. לא בושה, לא אומרים שהוא גנב.

למה הנושא הזה כל כך מלחיץ אתכם?

איך שמדברים על בדיקת נוכחות יש פה היסטריה רבתי.

לא, תשמעי את זה מהצד, תתרגמי את זה, תאמיני לי, זה יכול לככב באירופה כמשהו אנטישמי פר-אקסלנס.

לא, למה אתם בהיסטריה מבדיקת נוכחות?

רק הדיון.

מה, בדיקת נוכחות?

לא, לא על עצם הפיקוח, החוק הזה מלא פיקוח, מה שלא היה בחוק שאתם הגשתם. אבל איך אתם נכנסים, למה אתם באים? רק תני תרגום בשפה אחרת ו - - -

אתם בהיסטריה מהפיקוח. בהיסטריה. אני לא ראיתי את זה, כל ארגון שמחליט להיות שקוף הוא הרבה יותר טוב, הוא הרבה יותר איכותי. מה אתם בהיסטריה מפיקוח? מה אתם בהיסטריה משקיפות?

שקיפות בישראל ביתנו.

די למחזר כבר –

אני עוברת לסעיף 49ו. פה משרד החינוך צריך למסור למשרד הביטחון וצה"ל נתונים שיש בידיו בנוגע למוסדות חינוך שהמתגייסים למדו בהם, בעצם כדי שאביגדור והצוות שלו יוכלו לדעת מי מוגדר כחרדי. אני לא הבנתי איך זה עבד עד היום, כי בדיונים שהיו פה שי טייב אמר הרבה פעמים שיש לו קושי לקבל את הנתונים ממשרד החינוך. אז אולי כדאי להבין איך זה עבד, מה הייתה התקלה היום, כי זה לא עבד חלק לפי מה ששמעתי בדיונים קודמים, ונבין איך עושים את זה אחרת.

מספר פעמים.

עשר פעמים.

אני אשמח לשמוע אותה.

אני עדיין אשמח לשמוע אותה.

לא, גם לפני זה הייתה התייחסות.

תקבעי פגישה איתם ותשמעי.

תתמצתו את זה במשפט.

לא הבנתי, אם החלטת באמת לאפשר אז אני צריכה להבין.

אני אשמח לשמוע. אם לא, אז זה קצת ריק מתוכן, אבל בסדר.

סעיף 49ז, משרד הביטחון לא יוכל להסתמך על נתונים של משרד החינוך בכל הנוגע להימצאות בישיבה. קודם כל אני חושבת שזו גישה נכונה, צריך להפריד בין הנתונים שמקבלים לבין מה שמתקבל ממשרד החינוך, אבל אז לא הבנתי את סעיף 49ו שאומר שמשרדי החינוך והביטחון מעבירים נתונים לרבות נתונים על ביקורת. אז אם לא מסתמכים על הנתונים האלה, למה הם מעבירים את הנתונים על הביקורת? יש פה משהו שלא הבנתי את המשמעות שלו.

למה לא?

כי אומרים שמשרד החינוך ומשרד הביטחון מעבירים נתונים על הישיבות לרבות נתונים על הביקורת. אז למה העברות המידע ביניהם משמשות אם לא לצורך ההימצאות בישיבה?

מה החלוקה ביניהם? על מה זה אחראי ועל מה זה אחראי?

איזו ישיבה, לאיפה הוא השתייך, האם הוא בוגר חינוך חרדי.

מה האחריות של כל אחד מהמשרדים במידע? את יכולה לחדד לי את זה?

אני עוברת לסעיף 49ז1. פה מדברים על תקנות ששר הביטחון צריך להתקין בהקשר של הפיקוח והוא מתקין תקנות בעניין דרכי הפיקוח של המפקח. למשל מה? נותנים לו פה שיקול דעת מוחלט? הוא יכול למשל לומר למפקח: אני מורה לך להסתמך על מה שהישיבה אומרת? או זה בסדר מבחינתי שלא יהיו ביקורות פתע? מירי, את מבינה את הקושי שלי כאן?

השאלה היא אם חשבנו כך? שלא יהיה ביקורת פתע חשבנו?

היא מכניסה לנו לפה כל מיני דברים שאף אחד לא חלם עליהם ואנחנו אומרים לה עוד כן ואחר כך היא חושבת שזה בסדר.

בדיוק, כי אחרת זה יכול לרוקן הכול מתוכן. מותר להודיע להם על ביקורת מראש, מותר להסתמך על מה שראשי הישיבה אומרים. זה יכול ממש לרוקן את הכול. אגב בטיוטה של אדלשטיין הוסיפו סמכות לפקחים להיכנס לחדרי לימוד בישיבות בגלל שטענו שזה חיוני, ולפני זה זה לא היה ובטיוטה הזו הורידו את זה.

בטיוטה של פרוש הוא הוריד, הוא כתב משהו אחר. ראית את הטיוטה שלו?

מה לעשות? אדלשטיין היה יושב ראש הוועדה, יש משמעות ל-40 דיונים שהוא ניהל פה.

לא הייתה לי סמכות, גם לאדלשטיין לא היה.

אגב אני לא חושבת שהיית בהם, היושב ראש.

הוא היה אז ברמה חלקית.

אני מתקדמת אם אפשר. אחר כך הסעיף הזה מסמיך לקבוע תקנות על פקיעת צו דחיית שירות לגבי תלמיד ישיבה שהמשיך, אני שמה דגש על המילה שהמשיך, שלא למלא את תנאי צו הדח"ש שלו. למה המשיך? אם הוא הפר, אם הוא נתפס אז צריך ישר להטיל איזה שהיא סנקציה. ואם אומרים על המשיך שזה על פני זמן, אז מה, זה תקופה? זה אורך של זמן?

עד הביקורת הבאה. תבוא ביקורת עוד שבוע, עוד שבוע, עוד יומיים, עוד יומיים.

זה מספר ביקורות? כמה ביקורות? ביקורת אחת? שתיים?

הביקורת הבאה, שהם יחליטו מתי. בתקנות הוא יגיד כמה.

זה שתיים בסך הכול. פקיעת דח"ש זה משהו שאפשר באמצע שנה לעשות או שמסיימים? זה יכול להיות מיידי?

כן, למה לא?

במיידי, לא צריך להמתין.

בחוות הדעת של היועצת של הוועדה, של מירי, היא אומרת שצריך לקבוע בחוק את הקשר בין היעדרות של התלמיד לבין הסנקציה שמוטלת עליו ולא להשאיר את זה לתקנות. אני חושבת שזו הערה חשובה. נניח נעדרת שלוש פעמים, אז הדח"ש פוקע. אני חושבת שזו הערה שחשוב להתעכב עליה. אחר כך יש חלק שמדבר על מתן התראות לראש הישיבה לגבי שתי תקנות קודמות. לא לגמרי הבנתי, הכוונה היא שאם הוא מתקן את התקנות האחרות הוא צריך לתת התראה?

אלעזר לפני חצי שעה שאל את זה.

ומה התשובה שהוא קיבל?

הוא קיבל תשובה.

אני לא ראיתי שהוא קיבל תשובה.

אני הקשבתי ולא שמעתי תשובה.

אמרנו לו. התשובה שאת תקבלי זו התשובה שהוא קיבל.

בשיחה הבאה עם החבר, צחקת עם חברים, אז תשאלי אותו.

אחר כך אני מתייחסת להסרת ישיבות מרשימת הישיבות. אם המפקח מזהה שבישיבה מסוימת יש אי נוכחות חוזרת של 20%. בעיניי 20% זה המון. ראיתי בחוות הדעת של מירי שגם היא חושבת ש-20% זה המון. במסמך של אדלשטיין זה היה 5% להתראה ו-10% להסרה, שזה גם לא מעט, גם את זה לא אהבתי, אבל להראות לכם שהנוסחים הלכו והידרדרו.

לא היה נוסח.

לא, אבל זה נראה לך הגיוני שנגיד אם 360 לא יהיו - - -

זה לא נראה לכם מוגזם? אלא אם כן אתם יודעים מראש שהמדיניות היא הברזה.

גם פה יש את העניין של ההתראה - - -

מה זה משנה? אנחנו יכולים להגיד, אבל תשובות לא מקבלים.

אבל הדרדור בין הנוסחים הוא בלתי נסבל, אדוני.

גם ההוא היה לא טוב.

כאן זה ממש התפרקות טוטאלית מהערכים.

שרון, לא היה נוסח.

לא היה נוסח? תפסיקו כבר עם משחק המילים הזה, יש פה התפרקות מערכים.

אבל יש פה נוסח עם סטנדרט, תראו איך הידרדרתם עם הסטנדרט.

גם פה יש התראות, אני נגד המנגנון הזה, כי הוא כמובן מאפשר למרוח את הזמן, ואז בנוגע לתלמידי ישיבה שהוסרה מהישיבה, אחרי כל התהליך הארוך וההתראה וכן הלאה, אז נרשם שתינתן הזדמנות להירשם בישיבה אחרת. כשאומרים את זה, תינתן אפשרות, האם יש פרק זמן שבו תוחמים את זה? מה חלון ההזדמנויות שעומד לרשותם עד שהם מוצאים ישיבה אחרת שאליה הם נכנסים? האם אנחנו מגדרים את זה באיזה שהוא אופן?

בדיוק, מצד אחד זה בעייתי ולא צריך לשים אותם במצב – אני מבינה, אבל צריך לתחום את זה באיזה שהיא צורה.

אז זה לא כתוב בנוסח איך זה תחום.

היועצת המשפטית, אני רוצה רק להגיד לך שלפני פתיחת שנת הלימודים יש פרסום של הישיבות מתי אפשר להירשם, יש מועד, שלושה חודשים קודם.

אני עוברת לסעיף 49 - - -

בסעיף 49ח, דיווח של שר הביטחון לוועדת חוץ וביטחון אחת לשלושה חודשים. גם פה כמובן הורידו את האזכור לתלמידי ישיבות. קודם כל אני חושבת שרעיון הביומטרי שהיה בטיוטה של אדלשטיין, נכון לחזור אליו.

הייתי רוצה לשמוע את העמדה של היועצת המשפטית בעניין הזה, כיוון שבחוות הדעת שלה היא בעצם כותבת שהפיקוח זה אחד הדברים הכי חשובים כדי לתת מענה לתכלית החוק, אם אנחנו אומרים שתכלית החוק זה הכרה בחשיבות התורה, אז צריך אכן לפקח שהם לומדים תורה. ואז מסתכלים על הכלים שמוצעים פה, וכדי שזה יהיה פיקוח אפקטיבי, יש פה דברים שמחלישים את זה, גם השלושה חודשים, גם ה – בקיצור כל מה שדיברנו עליו מאוד מחליש את זה, אז אני חושבת שעניין הביומטרי זה משהו שכדאי לשקול אותו מחדש.

האם אפשר לשמוע את התייחסותך לזה?

רגע, שנייה, אני כבר מסיימת.

כמו שנתת לאחרים תיתן גם לי.

עוד נקודה אחרונה שאני רוצה להגיד.

אני מבינה, אתה מהלך עליי אימים מרגע שפתחתי את הפה.

אני עדיין אסיים.

אני רוצה להגיד עוד נקודה אחרונה.

אני אגיד את הנקודה - - -

לא, אני נבחרת ציבור, אני צריכה לעשות את עבודתי ולתת את הפידבק שלי.

וואו, אתה שוריינת והוצנחת, אתה תעשה את מה שיגידו.

אתה פה רק כי אתה יס מן.

זה לא ראוי מה שאת עושה. אל תשמיצי סתם.

אם היו חושבים שיש לך עמוד שדרה לא היית מקבל את המקום הזה.

הביאו אותך רק לעשות חוק השתמטות, זה הכול.

בפעם הבאה תגידי שאת רוצה לצאת לצוהריים, את לא צריכה - - -

שיהיה בתיאבון בארוחת צוהריים. זה כל הכוונה הייתה.

עכשיו נראה איך לעשות את הסרט של איווט דומה לשל יאיר לפיד.

למה אתה מדבר ככה?

ככה, אנחנו חרדים, לא מטומטמים. (ח"כ מירב כהן יוצאת מאולם הוועדה.)

גם אנחנו חילוניים, אבל לא מטומטמים.

היו פה איזה עשרה דוברים לפחות. היינו באותו דיון.

איזה עשרה?

אדוני היושב ראש, ראשית אני רוצה בפתח דבריי להתייחס לאירוע האלימות, לתקיפה של חיילי צה"ל שאירעה שלשום בבני ברק ולומר בצורה ברורה שלא ייתכן שחייל צה"ל לא יוכל להסתובב במדים, לא בבני ברק, לא במאה שערים, לא בשום מקום.

במדינה ציונית כמו שאני רואה אותה חייל צה"ל יכול להסתובב בכל מקום, ולא רק זה, צריך לפתוח לו את הדלת, להאיר פנים לכבודו.

וגם להגיש לו צ'ולנט אם אפשר.

והייתי שמחה אם החברים פה היו מגנים את זה.

הנה אני אומר, זה יהיה סעיף בהסכם הקואליציוני של ישראל ביתנו עם מנסור עבאס.

חבל שלא מצאת לנכון לגנות.

דבר שני, לעניין הסעיף שאנחנו עוסקים פה. מדובר בסעיף סופר מהותי, פיקוח בסוף זה לב החוק. אם תחוקקו את החוק הזה והוא לא ייושם כי לא תפקחו עליו ואם הנתונים בישיבות לא יהיו שקופים ולא יועברו כמו שצריך למשרד החינוך ולמשרד הביטחון ובעל האחריות, שזה צה"ל, לגייס את החרדים יהיה גם בעל הסמכות והוא יוכל לפקח על כך בצורה נאותה וראויה, אז כל החקיקה תהיה אות מתה. לכן הסיפור של סעיף הפיקוח חייב להיות סופר מדויק ולצערי אנחנו רחוקים משם. פיקוח משמעותו קודם כל הסדרה ובקרה. אחד הדברים שאפשר ללמוד מהצבא, שבכל מקום שרוצים לבדוק שתהליך עובד אז יש מחלקת בקרה, יש יחידת בקרה, יש יחידת ביקורת, שבאמת אנשים דוגמים באופן סדור גם יחידות פנימיות, יש ביקורת פנימית וגם ביקורת חיצונית, והיה שווה אגב להחליט שאם עכשיו רוצים לגייס בני ישיבות אז נכפיף אותם לאיזה שהוא מערך ביקורת שייקבע ויוסדר פה בתוך החוק. מכאן אני עוברת לסעיפים. הסעיף הראשון, סעיף 49א, שבאמת שואף להסדיר את מעמדו של שר הביטחון ולהסמיך אותו על מנת שיסמיך את עובדי משרדו לבצע בקרה, צריך קודם כל להיות הרבה יותר בשרני וברור. כתוב כאן שהוא רשאי לקבוע מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם ממשרדו מי יהיה גוף הביקורת. אני רוצה להגיד שזה קצת מעומעם ולא ברור, אני חושבת שזה צריך להיות תחת שר הביטחון, לא תחת אף עובדי מדינה אחרים. תחת שר הביטחון, לא משנה אם זה יהיה עובד משרד הביטחון או קצין צה"ל שנמצא תחת שר הביטחון במשרד הביטחון, דגש על משרד הביטחון, אבל חייבים להגדיר פה מהי היחידה, לתקנן פה יחידה, כי אם רוצים לעשות פה ביקורת רצינית שווה שהסעיף הזה לא יהיה מעומעם. הנושא השני שאני מבקשת להתייחס אליו זה הסעיף הבא, 49א(ב)(1) לא יוסמך מפקח אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לשמש מפקח. לכן אני לא מבינה מה האמירה פה, אין הוא ראוי לדעת השר. אני ממליצה שהדברים יהיו חלוטים, ברורים וללא שום שיקול פוליטי. להוריד את הסעיפים האלה, אין הוא ראוי לדעת השר, זה לא קשור אם הוא ראוי לדעת השר או לא ראוי לדעת השר. הוא עבר עבירת מידות חמורה, הוא לא צריך להיות מפקח ושווה להוריד את זה מהסעיפים. אני ממשיכה לסעיף (ג) באותו עמוד, מספר המפקחים שיוסמכו לפי סעיף זה ייקבע ביחס של מפקח למספר תלמידים בהתאם לאמות מידה שיקבע שר הביטחון. אני חושבת שצריך להגדיר פה בצורה ברורה כמה מפקחים באופן יחסי לכמות התלמידים שיש בכל ישיבה, ואולי אפילו לקבוע ששר ביטחון יקבע תקנות ומפתח למפקחים פר תלמידים בישיבה. ממש להסמיך את שר הביטחון לקבוע תקנות בנושא הזה כדי שהפיקוח והביקורת תהיה ראויה. שיהיה פה שיעור ברור שלישיבה של 3,000 תלמידים יש כך וכך מפקחים ולישיבה של 100 תלמידים יש כך וכך מפקחים.

כן, ששר הביטחון יקבע תקנות. סעיף 6 מדבר על עריכת רישום ונוכחות. זה היה קודם תפקיד שבעבר היה באחריות הבודקים, אבל זה מקפיץ אותי ישר לסעיף 49ב. לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה וכן לשם עריכת רישום נוכחות. אני חושבת שהדבר העיקרי של הפיקוח זה רישום נוכחות. למה 'וכן לשם עריכת רישום נוכחות'? פשוט לטובת עריכת רישום נוכחות. תיכף אני אגיע לנושא של רישום נוכחות כי אני מרגישה שיש פה סוג של בהלה מרישום סדור של נוכחות.

מה עוד הסמכויות של המפקח? יש לו עוד משימות חוץ מהנוכחות?

כן, בדיוק, המשימה העיקרית של הפיקוח בעיניי היא רישום נוכחות. הכנסתם לפה בסעיף 49א את השירות המשולב, מירי, ולא ברור לי למה הכנסתם באותו חוק, אני מבינה שזה הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר, למה זה נכנס לפה?

על ישיבות ההסדר. הבנתי. אוקיי, אז זה בסדר שזה מופיע. מירי, לרכז את ההערה שלי לעניין הסעיף הזה, אני חושבת שהפוקוס של הסעיף הזה צריך להיות על עריכת רישום נוכחות.

אבל זה פיקוח שונה של ישיבות ההסדר מהישיבות הגבוהות? או שזה אותו פיקוח?

אני ממשיכה, אני ב-49ב(ב).

אני רגע שואלת, זה אותו פיקוח, אבל לא ברור מה טיב הפיקוח.

אבל היא רוצה לדעת מה טיב הפיקוח.

אני חושבת שצריך לקבוע סטנדרט. אני אומרת לנו את זה ואם אפשר היה לנסח את זה בסעיף.

הם היו פה ביום חמישי והם אמרו שזה מכביד עליהם שמוסיפים על זה, כי יש להם כבר פיקוח.

אולי לא צריך לכרוך את זה אחד בשני, כי זה לכאורה אותו פיקוח. אני באמת שואלת דווקא לטובת הישיבות הגבוהות, ינון, שזה לא אותו מנגנון.

כשלא יהיה פיקוח אצל העתודאים זה יהיה גם בישיבות הציוניות.

לא, זה שונה, כי כאן לימודי התורה בישיבה זה חליף לשירות צבאי, אחד לאחד, בדיוק באותם קריטריונים של שירות צבאי, זה אותו פיקוח. זה שונה מאוניברסיטה וזה שונה מישיבה גבוהה.

אני רוצה להצטרף לדבריה של חברתי ולהגיד דבר אחד מבחינת סטנדרט. בסוף אנחנו באמת רוצים לעשות פיקוח. לא הייתם מקדישים כזה עב כרס על פיקוח, אנחנו רוצים שהפיקוח יהיה כמו שצריך.

מה שלא היה בהצעת החוק שלכם.

אני חושבת שצריך לקבוע סטנדרט של פיקוח כמו שמתבצע באמת פיקוח בצבא. לכן זה דבר מאוד חשוב. אני מסתכלת על סעיף 49ב(ב), 'מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה לא נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו'. הפוקד הוא שר הביטחון או שהפוקד הוא רח"ט תומכ"א או רמטכ"ל בצה"ל? אני רוצה להבין אם הפוקד הוא הצבא או שר ביטחון. אם הפוקד הוא שר ביטחון אז אפשר גם להגדיר מי מטעמו, אבל אם הפוקד הוא צה"ל ולצורך העניין מפקד מיטב רח"ט תומכ"א אז אני חושבת שזה צריך להיות ברור שזה יודיע למיטב, או משהו שהוא מאוד מאוד ברור כדי שלא יהיה עכשיו מי מטעמו, זה הופך להיות להודיע לאחרון החיילים בשרשרת החיול וזה הולך לאיבוד. יש פה משהו שהוא מהותי, שהוא מסדיר מעמד של בן אדם שבהחלט מקנה לבן אדם הטבות כאלה ואחרות ולכן זה חשוב לדעת מי זה. אם אביגדור יגיד לי זה יהיה מצוין.

אני חושבת שזה צריך להיות לפוקד ואולי אפילו להכניס פה לגורם צבאי ספציפי, לפוקד או לגורם צבאי ספציפי. אני הולכת לסעיף 49ג. בסעיף 49ג, על מפקח שהוסמך לפי סעיף 49א לבצע ביקורת, כתוב כאן אחת לשלושה חודשים. אני חושבת שצריך להיות כאן מוגדר לפחות אחת לשלושה חודשים כדי לייצר גם רנדומליות, כדי לא להגיע למצב שעכשיו ביקרו ראש ישיבה אז הוא יודע שעכשיו שלושה חודשים אפשר להיות פה במצב שיחסית הנוכחות היא לא נוכחות מחייבת. לפחות אחת לשלושה חודשים זה משאיר גם לגוף הביקורת את היכולת לחזור לפי ראות עיניו לבצע ביקורת, בטח בישיבות שלא שמרו על סטנדרט גבוה מבחינת נוכחות. אני ב-49ד(א), לשם 'עריכת רישום נוכחות', מחקתם את זה, לשם עריכת ביקורת כאמור בסעיף כזה או אחר. אני חושבת שהדגש פה, לא ברור לי למה זה נמחק, מירי, צריך להיות רישום נוכחות. עיקר הפיקוח זה רישום נוכחות, סעיף 49ד(א), חייב להשאיר פה את רישום הנוכחות, אפשר גם עם ביקורת. סעיף 49ה(א), חובת דיווח של ראש ישיבה, ראש ישיבה מחויב לדווח לשר ביטחון. אני מבקשת להוסיף כאן את מחויבות ראש הישיבה לדווח לשר ביטחון כפי שזה מופיע.

אין פה ה(א). התבלבלתי מכל הנוסחים שאתם מחזיקים. תחזיקו רק את הנוסח האמיתי.

אני בחובת דיווח של ראש ישיבה בחוק הראשי.

אני עוברת לעמוד 7 בסקירה, פסקה (א1) שמדברת על בוגרי מוסד חינוך חרדי. אני חושבת שצריך לקרוא לילד בשמו ולהגדיר פה שמדובר בתלמידי ישיבות. נוסף על המידע כאמור בסעיף קטן (א), ימסור משרד החינוך למשרד הביטחון לצבא ההגנה לישראל את כל הנתונים שיש בידיו בנוגע לתלמידי ישיבות, כי זה בדיוק האנשים שאנחנו עוסקים בהם. אני בסעיף 49ז, הסתמכות על מידע ממשרד החינוך. לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה ולישיבות לא יסתמך שר הביטחון על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה. אני חושבת שצריך להשאיר פה סמכות מרחיבה לשר הביטחון לקבל מידע גם מהאקדמיה, גם ממינהל האוכלוסין, גם אם הוא ימצא לנכון שיש בסוף אי תאימות בין הנתונים שמועברים לו אז גם ממס הכנסה ומביטוח לאומי. ובעניין הזה היות שהוא עושה פיקוח והוא רוצה להצליב נתונים יינתנו לו סמכויות מרחיקות לכת ותצטרך לעגן את זה בחוק. זה חלק מההערות שלכם?

אז אני מבקשת להוסיף כאן גם משרד העבודה ועל פי דרישת צה"ל. ביטוח לאומי כמובן. כל הנתונים שיעמדו בפני שר הביטחון שיוכל לעשות הצלבת נתונים. אני בסעיף 49ז1, 'שר הביטחון יתקין תקנות לעניין'. אני רוצה להדגיש פה את מה שהיה בסעיף הקודם בנוסח של אדלשטיין, לא לקפוץ, רק להקשיב, הבנתי שיש התנגדות לסוגיית הדיווח על פי ביומטרי.

אמרתי לאפשר לי להגיד את מה שאני רוצה. אני מדגישה שחובת הנוכחות זה הנושא המרכזי ולכן אנחנו בעניין הזה מדברים על נושא תרבותי שיכול להיות שכדאי שנצעיד קדימה את כולם, כולל גם את הישיבות. דיווח באמצעות מערכת מידע מתקדמת שבכל נקודת זמן, א', תהיה תמונת מצב לראש הישיבה, כי זה חשוב כי חשוב לראש הישיבה שהתלמידים יהיו בישיבה, אני בטוחה שזה חשוב לו, ו-ב', המידע הזה יישמר גם לאחור, יהיה באון ליין, והוא יהיה לרשות המבקרים, לרשות שר הביטחון.

דבר אחרון, אדוני.

לא, אני רוצה לדבר רק על הנושא הכי קריטי בעיניי. הנושא הכי קריטי בעיניי - - -

סעיף 49ז1(ב), 'ראה המפקח כי בישיבה מסוימת קיימת אי-נוכחות חוזרת של 20%'. בעיניי מדובר באי נוכחות. תחשבו על הכיתות של הילדים שלכם, תחשבו על שכבה שיש בה 300 ילדים, כל יום 60 ילדים לא מגיעים, בואנה זה דבר שמקפיץ בית ספר שלם. זה נראה לכם הגיוני? 20% זה בלתי מתקבל על הדעת. אי נוכחות בישיבה שיש בה 300 תלמידים של 20% זה קרה דבר איום ונורא בישיבה. מישהו חולה, יש מגפה, חס וחלילה. אני מבקשת להוריד את זה ל-5% או 10% ולפרט ולעשות את זה עם שיעור יחסי שהוא 5% כמו בכל מקום נורמלי אחר. וסעיף אחרון שאני מבקשת להתייחס אליו, סעיף 49ח, 'שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ וביטחון', אלה דברים שחשובים לנו כוועדת חוץ וביטחון, שר הביטחון ידווח לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת את שלושת הסעיפים שכתבתם, מספר המפקחים, הביקורות וההתראות, והנושא שהאחרון זה מספר הישיבות שהוסרו מהרשימה.

אני אשתדל לקצר ולהיות ענייני, היושב ראש. אני שומע את חבריי לאופוזיציה ובאמת האופוזיציה יוצאת להם מכל הכיוונים, ולצערי כי באמת זה חוק שצריך לחשוב ולבדוק מה נכון. אני בא להגיד דברים, מה נכון מבחינתי, לא בפוזיציה. כי מצד אחד, כפי שאתם יודעים, שלושת הילדים שלי משרתים, הבת שלי הרביעית מתגייסת לחיל האוויר בעוד חודש. אז אני על מלא מלא אינטרסנט. מצד שני דוד שלי נפטר מדום לב לפני שבוע בדרך ללמוד עם החברותא שלו, בן 78. כל שבוע הוא היה שולח לי הודעה, 'משה, חילול ה' לבני הישיבות. לא בסדר, משה. משה, הסר ידך מהדבר הזה'. היה מעביר לי הודעות אין סוף, הייתי אומר לו: דוד אני מכבד אותך, אני מעריך אותך, אבל אני חושב שצריך לתקן את החוק הזה. באמת אני בא מהעולם הזה שמצד אחד המשפחה שלי חרדית, מצד שני הילדים ואני יודע את המצוקה ואני אומר לעצמי איך פועלים נכון, איך מדייקים את הדבר הזה. קודם כל אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. שמעתי בהתחלה על שוויון וניצחון זה מול זה. ברור שזה יכול לחיות ביחד, ברור שאפשר לתת לנשים, חובה לתת לנשים, ומצד שני צריך לכבד את החרדים, אי אפשר לרצות גם וגם.

לא רק את החרדים, גם הדתיים מקפידים על קלה כחמורה.

נכון, גם אנחנו. הייתי בישיבת הסדר ויצאנו כשהייתה שירת נשים וזה בסדר ולא קרה כלום. אז הרצון לשים את זה אחד מול השני ואי אפשר זה להיות פוזיציה. זה דבר אחד. דבר שני, כל נושא המעצרים שלא דובר היום, שעוצרים חדשות לבקרים בחורים שלומדים בישיבות. זה נראה לי תקופה של גזרות שמד. מה זה הדבר הזה? צריכה להיות קריאה שלך, ביסמוט, לכל הגורמים להפסיק את המעצרים האלה. קודם כל כי הם לא חוקיים, למה? הם לא שוויוניים. או שתעצור את כל ה-80,000, אז זה בסדר, זה לא ראוי בעיניי, או שלא תעצור אף אחד. אתה לא יכול להחליט רנדומלית זה כן וזה לא. זה לא הגיוני, זה לא נכון.

הצבא ענה לנו מה העילות לעצור.

אני אומר לכם את הנקודות שלי. דבר שני, אני חושב שאם באמת רוצים להוציא חוק גיוס טוב, אז אולי - - -

אמרתי שאני מחכה לעוקץ.

אני יודע, אני לא אהיה בהמשך ואני מתייחס לדיון הבא שלכם, גיל הפטור חייב לרדת לגיל 23. אני אגיד לך למה, מי שרוצה ללמוד בישיבה שיתכבד וילמד, מי שלא רוצה ללמוד בישיבה, בגיל 23 הוא פחות רלוונטי לצבא, יותר עלות מתועלת, מצד שני שייצא למשק ויעבוד.

אבל המילואימניקים הם עלות? שיילך לשרת במילואים.

אני אומר את דעתי. לכן אני חושב שזה מה שנכון.

לא, הוא יוצא לשוק העבודה. אני אסביר. עוד שתי נקודות לגבי עניין הפיקוח. צריך לעשות פיקוח אמיתי. בשירות המדינה היינו הולכים לגמול השתלמות, בכל גמול השתלמות, לא משנה אם אתה פרקליט מחוז, אתה הבוס, אתה רושם נוכחות. זה היה שלוש פעמים, זה היה מוגזם, אני לא דורש שלוש פעמים, פעם ביום מעבירים מסמך, רושמים נוכחות. זה טוב לכולם. אני אומר לך שברגע שאתה יודע שיש את המסמך הזה – לפני כן כולם היו כאילו רשומים בהשתלמות ואף אחד לא היה מגיע, זה מקנה סכום כסף לא גדול - - -

ששש, לא לספר על זה.

כולנו מכירים את זה. מהרגע שהתחיל הפיקוח הקטן הזה, לרשום נוכחות, זה לא נעים לך שאתה צריך לרשום את עצמך, אז אם אתה תשקר פעם אחת, אי אפשר גם בסשן השני, המספרים ירדו פלאים וקיבלנו אמת. לכן אני אומר, גם אחיי החרדים לא צריכים להתנגד לזה. אני מסכים איתכם שביומטרי זה משפיל, נקודה, סוף.

למה?

ככה הוא חושב.

זה משפיל, כי גם לעובדים שלי אני לא אפעיל להם ביומטרי.

סעדה, אני עבדתי בהייטק, היה לנו - - -

לא, אבל מה משפיל בזה? סעדה, בהייטק אתה מאשר ביומטרי.

מה משפיל? כשאתה נוסע לחו"ל גם אצבע וגם פנים, מה הבעיה?

משה, תגיד משהו שהם אוהבים הם ישתקו, תגיד משהו שלא אוהבים הם קופצים עליך. קוראים לזה דמוקרטיה.

באמת בהייטק זה ביומטרי ולא נעלבתי ולא הרגשתי מושפלת.

מה שנכון לעובד מדינה נכון לתלמיד ישיבה. כמו שביקשתי מהפרקליטים שלי חובת נוכחות באופן הזה, מקובל עליי.

זה כן יוצר פיקוח, כי מפקח לבד לא עוזר. הרי למה לא הבאנו להשתלמויות מפקח? כי מפקח, ידענו שזה יהיה ישראבלוף ואם כל אחד רושם –

רישום נוכחות איזה שהוא.

לגבי השאלה שלך לגבי גיל 26. אני אומר שהראייה שלי היא לצאת החוצה מהסנקציות. אני הייתי בעד לבטל את הסנקציות, לא רישיון נהיגה, אלה סנקציות לא אפקטיביות והן גם לא רלוונטיות לאירוע בכלל, מה עניין שמיטה להר סיני? מה עניין של אי יציאה מהארץ לאי לימוד? מה העניין של אי רישיון נהיגה? אולי נגיד להם ללכת מאזור מגוריהם? בעיניי מה שנכון זה מה שאמרתי. אם היינו מתכנסים ואומרים לא שירת לא קיבלת, מה זה אומר? יש הטבות שנתעדף את המשרתים. בואו נגדיר אותן. נרוויח פעמיים, קודם כל נעשה צדק למי שמשרת, דבר שני, את אותו חרדי שלומד תורה ההטבות לא יעניינו, אבל אם הוא לא לומד תורה, הוא יגיד: אני עושה את החשבון, אם אני נשאר בישיבה ולא עושה כלום אני לא אקבל כלום, אבל אם אני אצא החוצה ואתגייס אני ארוויח אחר כך תעדוף בשירות המדינה, אבל תעדוף אמיתי, אני ארוויח תעדוף באקדמיה, אני ארוויח תעדוף במחיר למשתכן.

לכולם?

לכולם, גם לערבים. אני אומר לכולם.

די עם הערבים האלה, אתה לא רוצה - - -

מיקי, מה קרה?

די עם החרדים האלה.

אתה רוצה אותו בקוקפיט של האף-16?

לא, הוא מדבר על לא שירת לא קיבלת.

כלתי לומדת פה קרוב בבצלאל, יש שם המון אנשים, חבר'ה טובים, היא אומרת לי: משה, הם לא עשו צבא בכלל. המדינה מסבסדת אותם כל שנה במאות אלפי שקלים ואני שואל את עצמי למה.

מקובל. עזוב אותך ערבים.

שירות המדינה, תעדוף אך ורק למשרתים. מחיר למשתכן, למשרתים. אנחנו נרוויח, נגייס יותר, נתעדף את מי שמשרת יותר, וזה גם מקובל עליך, אין בינינו מחלוקת, ונעזוב את כל המעצרים האלה שהם רעה חולה, הם מפלגים, משסעים את החברה ולא נותנים כלום. בואו נפעל נכון, נדייק את זה. הסנקציות שהיום קיימות הן לא נכונות, גם משפטית הן לא ראויות כי אתה לא יכול להגביל בן אדם מלצאת מהארץ, מכוח מה? על מה ולמה? עצם ההגבלה על מה? אתה מגביל יציאה מהארץ זה להגביל חירות של אדם, מתי אתה מגביל אותו? באיזה אירועים? אם אתה אומר שאתה לא תיתן לו תעדוף ברור שזה צודק. כשאני מגביל אותך מלקבל תעדוף אני אומר לך: סליחה, עם כל הכבוד - - -

לכן אני אומר גם מקל וגם גזר. ברגע שאתה לא מתעדף זה גם מקל וגם גזר. אבל אני קורא לכם, בואו נצא כולנו מהפוזיציה, בואו נחשוב נכון, זה טובת המשרתים, זה טובת החברה החרדית, כי זה יהיה נכון לה - - -

וזה טובת צה"ל, זה יגייס. וגם לכם, גיל הפטור למשל, למה אתם צריכים גיל 26? כולנו יודעים שזה לא נכון.

אני אשמח רק, ביסמוט, לסיום, שתיקח את הדברים שאמרתי ואם תרצה אני מוכן לתת מזמני ולשבת איתך ונטמיע חלקים מהם.

אני זוכרת היטב מה אמרת, סעדה, על רישום נוכחות ואני ממש מסכימה איתך.

משה סעדה, יש דברים שאנחנו מסכימים ויש דברים שלא, אבל איזה מילה על רונאל פישר.

תקשיבו, זה בושה וחרפה.

לפני חצי שעה ראיתי את זה, יש שופטים בירושלים.

תקשיבו לאנומליה. רונאל פישר מבצע עבירה עם פרקליטת מחוז בפרקליטות, רות דוד, העבירות שהורשע בהן, מה שלא הורשע נגמר, הוא ביקש מאדם 150,000 דולר כדי לסגור לו תיק, קיבל את הכסף - - -

כן, אולי נדון בפיקוח, כל סעיפי הפיקוח כאן על בתי המשפט.

קיבל את הכסף, הוציא חומרים מסווגים מחקירה של ארגון פשיעה, אברג'יל, נסע לחו"ל, העביר לנחקר, הודיע לנחקר בזמן אמת מתי הוא נעצר, שיבש את החקירה של כל התיק, הכול עם רות דוד פרקליטת מחוז, ולסיום, תיק שלא היה כדוגמתו בארץ, היה פרקליט שליווה את התיק של אברג'יל, ידעו שהוא הפרקליט הכי טוב, היום הוא פרקליט המחוז ניסים מרום, אמרו אם אנחנו רוצים לסכל את התיק בואו ניירט אותו מהתיק. תכננו איך מיירטים פרקליט מהתיק. רות דוד הייתה פרקליטת מחוז, הכירה אותו, הציעה לו כל מיני דברים כדי להוציא אותו מהתיק כדי להכשיל את התיק. תיקחו כמה שנים המצרף של העבירות, 26 שנים לכלא על מצרף העבירות. אז לא ציפיתי ל-26. לפני שלושה חודשים אמרתי לציבור, האירוע הזה נסגר, הוא הולך לקבל עבודות שירות, אמרו לי: איך אתה יודע? אמרתי להם: אני לא נביא, אני יודע את זה ממידע מבפנים. הוא קיבל עבודות שירות. העונש המצרפי על זה 26 שנות מאסר. אתם מבינים מה זה אומר? שאין דין ואין דיין במדינת ישראל.

שיגישו ערעור.

אין ערעור כי הפרקליטות הסכימה לעבודות שירות.

וכך זה ייגמר עם הפצ"רית?

זה עסקת טיעון?

לא, לא היה עסקת טיעון. מה שהיה, שני דברים שאני מחדש לכם. נכנסו לתוך החדר הסגור יחד עם הפרקליטות, סגרו את העונש תשעה חודשי עבודות שירות, אמרו שלא נגיד את זה. הגשתי תלונה לקולה, הוא שאל איך אני יודע, נתתי לו בדיוק איך אני יודע, אמרתי לו תראה בסוף שאני צודק. דבר שני, השופט אמר בתיק הזה דבר חשוב, הוא אמר לרונאל פישר: אם צריך להכניס מישהו לכלא זה את משה סעדה ודובי שרצר. זו תורה, זו שכרה.

שרצר, אל תגיד יותר את השם הזה, אני מציע לך.

רק חשוב להבין שכרגע כשהוא נתן תשעה חודשי עבודות שירות זה לרונאל פישר, על פי אמת המידה הזאת רות דוד, שעדיין לא נגזר דינה, תקבל פרס.

אתה, מתי אתה מתחיל לרצות את העונש?

אני מניח שבקרוב מאוד.

משה, לא יזכו ליום הזה.

אבל חוק מח"ש עובר, יהיה דין ויהיה דיין.

לא יעבור. אני מציע לך, אל תגיד דובי שרצר יותר, יש עליו קופת שרצים, אתה יודע את זה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. מלבד הפסקת הפרסומות, שזה לא נושא הדיון, אז אני לא אתייחס לחבר הכנסת סעדה, אבל אני רוצה להגיד שאני רוצה פעם שנייה בשבועיים להסכים עם חבר הכנסת סעדה בנושא הגזרים או התעדוף בכל מקום שאנחנו צריכים לייצר למשרתי המילואים ולמשרתי צה"ל וכוחות הביטחון בכלל. אני הגעתי מוכנה לדיון על סעיפי הדיון, ל-49 ואחר כך להמשך על גיל הפטור, אבל התחושה שלי, ואני אומרת את זה לדעתי כל פעם שאני מתבטאת כאן, בסוף יהיה נוסח מאוד מאוד יעיל, ויבדקו את הנוכחות ככה והפיקוח יהיה ככה ומשרד החינוך יהיה ככה וצה"ל יגיד ככה, אבל הוא לא מועיל, הוא לא אפקטיבי בכלום. אני אומרת את הדברים כאמא לחיילת ואמא למי שעוד חודשיים יהיה חייל ואומרת את זה כמי שהייתה חיילת ושירתה בתפקיד מבצעי בשב"כ ואני אומרת את זה כאשת מילואימניק. בעלי ביום ראשון האחרון יצא לעוד סבב מילואים עם חטיבה מתמרנת ל-60 ימים. הם עכשיו באימון בצאלים והחל ממחר או מוחרתיים הם יתפסו גזרה והוא הולך לשם למרות שהוא בגיל הפטור כי אין מספיק חיילים והוא לא רוצה שהחברים שלו במילואים יישחקו, והוא רוצה, בגלל שלהם יש ילדים צעירים יותר, שהם יוכלו להגיע הביתה כשאנחנו איך שהוא מצליחים להתנהל, הילדים שלנו, כמו שאמרתי, קצת יותר בוגרים, משרתים בעצמם. ואנחנו נשב פה סעיף אחר סעיף ונשפר ונכניס תיקונים ותקנות ובסוף לא יהיו מספיק חיילים. החוק הזה, אדוני, לא יהיה אפקטיבי. אני חוששת שבעלי ואלפי החברים שלו במילואים יסיימו את הסבב הזה של 60ימים בסוף פברואר וייקראו פעם נוספת ב-2026, הם ייקראו לעוד 60 ימים או 90 ימים או 100 ימים, לפי הצורך הביטחוני, גם בשנה הבאה. ואני אגיד לך עוד משהו, יצא שאנחנו גם גרים ביישוב קו עימות בצפון ואני לא רוצה לחזור ל-6 באוקטובר. כשאני יוצאת בבוקר לפני שהבת הצעירה שלי עולה על האוטובוס הצהוב אני רוצה לראות את ג'יפ הסיור הצה"לי, אני לא רוצה יותר רק מצלמות, ואני רוצה לדעת שסוללת הארטילריה מימין מאוישת לגמרי וסוללת כיפת ברזל משמאל מאוישת לגמרי, ובשביל זה צריך חיילים. אז אנחנו יוצאים מהבית ומתגייסים בהמונינו. ואדוני, חבר הכנסת פרוש ואדוני חבר הכנסת אזולאי ואדוני חבר הכנסת יעקב אשר, חיכינו לכם ב-7 באוקטובר ולא הגעתם, אבל אנא אפשרו למי שלא לומד כן להגיע. אנחנו לא נימדד בסוף בחוק הזה על הפיקוח, על טביעת האצבע הביומטרית או לא, אנחנו נימדד אם נוכל להבטיח ביטחון לאזרחי ישראל ולמשק להתנהל, לאנשים, במקרה כמו בעלי אבל כמו באמת אלפים נוספים, להמשיך להחזיק את המשק, גם את המשפחות הפרטיות שלהם אבל גם את העולם הכלכלי בישראל ובכלל את מדינת ישראל כמדינה צומחת ומשגשגת.

יש לי שאלה. הם לא דיברו לסעיף, אז אני צריך שלושה משפטים בבקשה, אדוני.

היועצת המשפטית, מה הבעיה החוקית בזה שיעברו, אני יוצא מהארץ, אני נותן גם טביעת אצבע וגם תווי פנים, צילום פנים, מה הבעיה לעשות את זה? ואז לא צריך שום דבר. באים, עומדים, שלום, נכנסים פנימה. מה הבעיה עם הסיפור של בדיקת הנוכחות? אני רוצה להבין מה קורה עם זה. אני גם נגד מעצרים, אני בעד מי שלא נותן לא מקבל. לא רוצה מעצרים, גם אין לי מספיק מקום. אני רק רוצה להגיד משהו לנשמות של האנשים פה, גם אצלנו משרתים במילואים 340 יום, גם אנחנו, כמו שאר המשפחות או עוד משפחות, קיבלנו דפיקה בדלת, אי אפשר לעשות יותר הבדל בין דם לדם. אני מדבר לנשמה וללב ולא לצד החוקי, שיהיה לנו בהצלחה.

אני יודע שנאמרו עוד דברים בזמן שלא הייתי כאן, אבל אני אשתדל להתייחס קצת לדברים שאנחנו דנים בהם, גם בהמשך לדיון של הוועדה ביום חמישי האחרון בנושא סעיף הפיקוח. אני רוצה להמשיך באותה גישה שהתייחסתי עניינית נטו לסעיפים, אז אני מבקש אם אפשר לאפשר לי כמה דקות ברציפות, אני אשמח לעשות את זה בזריזות. אם יש הערות כמובן של הייעוץ המשפטי אני אשמח לשמוע. אז אפתח בכך שכולנו סביב השולחן מסכימים שסעיף פיקוח משמעותי מהווה אחת מאבני היסוד לחוק. באופן מיוחד זה סעיף שלכאורה לא אמורה להיות עליו מחלוקת בכלל. כולם, כולל חברי הכנסת החרדים וההנהגה הרבנית, צריכים לתמוך בהחלת פיקוח משמעותי ורציף ואפקטיבי. הרי אמרו פה חברי הכנסת החרדים לאורך הדיון, ואנחנו שמענו את זה כמה וכמה פעמים, מי שלא לומד אני לא דואג לו. אמנם להגיד מי שלא לומד שיתגייס לא נאמר, אבל עדיין מי שלא לומד, ברור לכולנו שצריך שיהיה כבר דיון אחר לחלוטין. לכן המטרה שלנו לוודא מי לומד ומי לא היא מטרה משותפת של כולם כאן. אגב לכן יש משגיחים בישיבות. אני למדתי בישיבה, יש משגיח בישיבה, מטרתו היא לא לפקח במובן השלילי של הדבר, אלא לדאוג שהמטרה מיושמת, שאתה תספיק ללמוד, שיש לך חברותא ושיש לך את הדברים האחרים. לכן לכולנו חשוב שמי שבא לישיבה ילמד ולא יתבטל גם בהיבטים אחרים. אני אומר עוד נקודה אחת לפני הסעיפים עצמם. בסעיף הפיקוח הקיים כיום נמצאות גם הישיבות הציוניות. הנושא הועלה על ידי משה גוטמן וחברי שנמצא פה אורי פינסקי ביום חמישי בלילה ואני רוצה לחדד כמה דברים בהקשר הזה. הישיבות הציוניות הוכיחו במהלך השנתיים האחרונות נכונות לגיוס סדיר ומילואים בהיקפים חסרי תקדים. לאורך השנים כלל התלמידים מתגייסים לשירות בצבא ובאחוזים ניכרים לתפקידי לחימה, הרבה מכפי היחס שלהם באוכלוסייה הכללית. הישיבות הציוניות לא צריכות להיות תחת פיקוח של משרד הביטחון, למה? כי הוכחנו, יש הוכחה ברורה, ערכית, אפילו תורנית, שהגיוס לצה"ל הוא לא איזה שהוא עול אלא מצווה ולכן אני חושב שהפיקוח עליהם לא נצרך, כפי שאמרו כאן מנהיגי הישיבות, גם משה גוטמן וגם אורי פינסקי. ועכשיו לסעיפים עצמם. לעניין סעיף 49א, לעניין מספר המפקחים. אני חושב שיש לקבוע בחקיקה את מספר המפקחים ואני רוצה להציע שתי חלופות. אני אשמח לתת אותן אם תרצו שאני אמסור לכם. אפשרות אחת, מספר המפקחים לא יפחת ממחצית מספר הישיבות לפי פרק ג'1 לחוק. האפשרות השנייה זה מספר המפקחים ביחס של מפקח על כל 100 תלמידי ישיבה או מספר נמוך יותר, תלוי מה הכמות בישיבה. זה לעניין הסעיף הזה. לעניין סעיף 49ב, אני מציע כאן ביחס להערה בפתיחה בנוגע לישיבות הציוניות, כי בסעיף קטן (ד), זה בהמשך לדבריי קודם לכן, יימחקו המילים ישיבת הסדר וישיבה גבוהה ציונית, וגם אותו דבר בסעיף 22א ו-22ב. במקום לכתוב כהגדרתן, תשתנה ההגדרה ואז הדיבור הוא על ישיבה ולא על ישיבות ציוניות כאלה ואחרות. ברגע שיהיה כתוב 'ישיבה כהגדרתה' אתה פותר את כל העניין הזה של הפיקוח גם על הישיבות הציוניות. סעיף 49ג, לעניין מספר הביקורות שייערכו על ידי המפקחים. יש הערה שהכנסתי, אבל אני אגיד דבר כללי. בסוף הבדיקות האלה, מטרתן אחת, מי שלא לומד ומי שלא נמצא בישיבה צריך למלא את חובתו למדינה בשירות צבאי כזה או אחר. לכן זה לא פיקוח, לכן אני גם לא אוהב את הפיקוח באמצעים דרקוניים כמו מצלמה, כי זה כאילו לפגוע בכבוד האדם, אבל בסוף אני רוצה שראשי הישיבה ומנהלי הישיבות יראו בזה ערך בפני עצמו, לכן הפיקוח הוא לא בדיקה וחוסר אמון כלפי אדם כזה או אחר, אלא הבנה שמי שלא בישיבה הוא חייב להתגייס. לכן אנחנו צריכים לשמור על יכולת בדיקה אמיתית של הלומדים בישיבה וגם אמינות של הצהרותיהם, לצערנו כבר היו דברים מעולם. לעניין החלפת הבודקים במפקחים, כעיקרון אני בעד שעובדי מדינה ואנשים שמפוקחים על ידי משרד ממשלתי יטפלו בביקורות, אבל מה יהיה עד שימונו כל המפקחים האלה? ברגע שיהיו מפקחים אני בעד, אבל צריך לשים לב שבינתיים עד שראשי ישיבה, המנהלים, לוקחים את האחריות הזאת ויכולים להצהיר בכתב על העניין אנחנו חייבים שהפיקוח הזה יהיה, אחרת אנחנו עלולים לאבד את כל העניין. ל-49ו, פה אני שמח שאושרה הצעתי לעניין הרשימה. הצעתי את זה וכולם כאן אישרו והסכימו, שבסוף הרשימה שעוברת ממשרד החינוך, רשימה מסודרת שבה יש גם תעודת זהות, גם מקום מגורים, כל הפרטים הנדרשים, היא הופכת להיות העוגן של הרשימה שבאמצעותה צה"ל יכול לתכנן את הסד"כ לגיוס, היא טובה לכל הצדדים פה וזה הוסכם. אז אני מקווה שהדבר הזה יישאר עד הסוף.

מתוך המוסד החרדי, לא מתוך הישיבה.

בסוף כיתה י"ב או גיל 18 יש לך רשימה של מי שסיים, לא משנה איפה הוא למד.

אבל יש הגדרה של בוגר שהוא צריך להיות שנתיים בארבע שנתי, שזה לא נכון, זה צריך להיות רק מי שסיים.

הדיוק שלי הוא לא על איך אתה מגדיר אחר כך כחרדי, אלא רשימת העוגן צריכה להיות רשימה שמתקבלת על ידי משרד החינוך בסוף גיל 18, שהרי הוא מתגייס בגיל 19 או בגיל 20.

זו לא ההגדרה היום.

נכון, אבל דווקא הסכימו כאן כל חבריי בעניין הזה. בעניין הפיקוח, אדוני היושב ראש, אני אומר שני דברים. אני חושב שאדם, תלמיד ישיבה, שלא נכח בפעמיים רצופות של פיקוח, של בדיקה, זה בעייתי מאוד מאוד. גם מבחינה אמיתית מהותית, אדם שלא נכח פעמיים ואין הסבר מדוע הוא לא נכח, אין טענה, אולי חולי, אולי משהו מסוים, ברגע שבן אדם לא נכח פעמיים רצוף אני חושב שזה מספיק, ושלוש פעמים במשך שנה שלמה, לא רצוף, אני חושב שזה מספיק ברור בהקשר הזה. שוב אני אומר בעניין הזה, בעיניי פעמיים רצוף זה מספיק אבן בוחן כדי לבדוק את זה ושלוש פעמים בשנה. הדבר הנוסף שלי, מוצע להקטין את האחוזים לאי נוכחות בישיבה ל-5% למתן אזהרה, יכול להיות שה-5% האלה הם בגין בעיות שנוצרו, אז אפשר כמובן להוריד את האחוזים האלה, ו-10% למי שהדבר הזה חוזר על עצמו פעמיים. האחוזים האלה מעידים על זה שאנחנו כבני תורה חפצים ללמוד תורה ומי שלומד תורה זה ערך עצום למדינת ישראל, אבל לא יכול להיות שאני מצהיר כך ועושה פעולה אחרת. אני חושב שזה חלק מהערך המשמעותי של לימוד תורה וחיבור בין ספרא לבין סייפא. הדבר האחרון, מוצע להוסיף כי תלמיד שחל עליו סעיף 49ז, שדיברנו קודם לכן, יוטל עיצום כספי על המוסד ועל בעל התפקיד בישיבה שהצהיר לגביו. ואז אני יודע שסגרתי את כל האירוע. אני אומר את הדברים האלה לא ממקום של חלילה זלזול, אני אומר את זה אחרי שהרבה זמן חשבתי על העניין הזה כי אני באמת רואה ערך עצום בלימוד התורה ובישיבה, אבל ברגע שאנחנו נותנים הרבה פרצות אנחנו יוצרים מצב של בפני עיוור אל תיתן מכשול.

בטח.

דרך איזה ארגון?

ארגון חרדי. מהרמאים האלה, מהגנבים האלה.

הוא נתן כליה. לא ארגן, הוא נתן והוא שירת.

אוכל כשר היה לך?

לא הבנתי, עד עכשיו הוא דיבר, שמעתם, שמחתם, הכול בסדר.

יש הבדל בין פיקוח לכשר.

דמוקרטיה.

זאת המטרה שלו.

לא, זה מעניין אותי. שבצבא אין אוכל כשר?

רק שיירשם בפרוטוקול, אני לא מאמין.

מה זאת אומרת לעזוב את האג'נדות? להזיז נשים לדוגמה?

להגיד לנשים שלא ישרתו, פרמדיקיות.

אולי לא לגייס נשים בכלל.

לא, הוא אמר לעזוב אג'נדות. לעזוב אג'נדות זו אמירה.

לא, אני רק רוצה להגיד שאני לא מאמין לו שהצבא הכניס לו אוכל לא כשר.

הוא לא היחיד עם כיפה סרוגה שאתה לא מאמין לו. כל אחד שהיה פה עם כיפה סרוגה שלא בא בשליחותך אמרת לו שהוא שקרן.

אתה שקרן, אתה משקר.

כולל אני, עם כיפה שחורה. תודה רבה.

אתה מתרגז בקלות רבה מדי.

הכול תראה אחר כך? (היו"ר ינון אזולאי)

אני רק תוהה מי מביא פה אג'נדות, אדוני. מי בא פה עם אג'נדה מהבית.

עם הדף 'בוחרים במשפחה'. יש לך משהו טוב להגיד על הלוחמות? על הטייסות?

אתה מדבר על אג'נדות, אתה כולך אג'נדה.

כולו אג'נדה.

כי הוא בא לפה עם אג'נדה.

הוא הגיע לדיון עם אג'נדה.

אני מציעה שלא נעשה - - -

אני חושב שאוכל כשר זה - - -

תגיד פה בבקשה.

הוא צריך לחזור לרמת הגולן, תן לו לסיים.

הרב יעקב, אתה יודע את הסיבה למה הוא כל כך כועס על הציונות הדתית? מה הם עשו לו? הם משרתים.

נכון, לא להאמין, אנחנו לא מאמינים.

אבל הפצ"רית אמרה שזה לא נכון.

שיגיד גילוי נאות מאיפה הוא.

מאיפה הגעת?

רק שיעשה גילוי נאות.

תיקחי לו טביעת אצבע וצילום פנים ותסרקי.

רק גילוי נאות.

הוא מחזיק משהו שהוא נגד שירות נשים בצה"ל בכלל.

ברור. אתה יכול להראות מה אתה מחזיק?

הוא מצא מישהו שבא עם אג'נדה.

אתה לא יכול להראות לנו את הפלייר שבאת איתו?

רק שיראה לנו את הפלייר. הוא בא עם אג'נדה, שרק יראה מה הוא מחזיק.

הוא לא עשה גילוי נאות.

הוא לא רוצה להראות.

הוא תודרך לפני שהוא בא.

תראה לה.

הוא מגיע מגוף, הוא מייצג איזה שהוא גוף והוא לא עשה גילוי נאות.

הוא קיבל תדרוך לפני שהוא בא, הוא לא הגיע מהשטח. אנחנו רוצים לראות מה הוא הביא איתו.

אל תלך לשם, אבל קיבלת תדרוך על דברים אחרים.

אבל שרון שייכת לליברמן, אתה לא מבין את זה?

מערכת הסעות, מערכת של שעות, מערכת של זה ואתם פתאום מצאתם מישהו עם אג'נדה.

אדוני היושב ראש, לא במקרה - - -

אז מה אם היית עם פרמדיקית? תתאפק.

היא הצילה חיים.

אתה שמעת אותי בבוקר, לא במקרה מה שהוא אמר התקשר לפרמדיקיות. הבוקר הצגתי לכם את הסרטון על פרמדיקיות בנמר, בדיוק על זה הוא דיבר, כנראה שהוא הגיע מהארגון הזה.

תלמד להתאפק. כשאתה רואה פרמדיקית תלמד את הפקודים שלך להתאפק.

אם היא בנמר כנראה שהיא שייכת ללוחמים במשפחה.

עכשיו אלעזר יצעק, נפגין ולא נתגייס.

חייבו אותך להתגייס.

את הבן שלי חייבו.

יש גם עמותות של פרוגרסיביים וכאלה, אני אשלח לך.

אבל לראיה 80 ומשהו אחוז מתגייסים משאר הציבור.

למה? גם אני עשיתי איתו שבתות.

בהכול אתה היית.

בואנה, יש לנו פה סופרמן.

לך תגיד לו, הוא לא מבין מהחיים שלו. הייתי איתו.

אני מתרגש.

אתה זרקת עליו אבנים, מה אתה מתרגש?

אלעזר, אני זרקתי אבנים?

אלעזר, אם אני הייתי אומר עליך משהו שלא עשית נכון שתיפגע? מה זה להגיד עליי זרק אבנים.

אין לי בעיה.

לא, יש לך בעיה בזה שאתה פוגע באנשים.

בתקופה שאלעזר היה ראש אכ"א.

תודה רבה, אדוני יושב הראש וגבירותיי. האמת היא, כל פעם שהציבור מדבר זה נותן לי קצת פרופורציות, גם לגבי המורכבות וגם לגבי השליחות של המשרתים. הדברים שאני לקחתי היום מפה זה אחת, פחד מוות, שאתה דיברת עליו, וגם על שלילת החירות, וגם על הנושא של סכנת החיים שאנחנו פוטרים אוכלוסייה שלמה מאותה סכנת חיים, מאותו פחד מוות, וזה האתגר. האתגר הוא בסוף למצוא את המתווה. אני באופן אישי כאדם חילוני, עדיין לא מבינה למה אי אפשר לעמוד בחובה של הגיוס שלוש שנים ואחר כך ללכת ללמוד תורה כל החיים. בסוף בהשכלתי אני מדענית, אני לא מצליחה להבין את הזיקה האמפירית של העולם החרדי, אבל זה העולם שבאתי ממנו. אני גם לא מנסה, אני מבינה, אנחנו צריכים למצוא פתרון, אבל בסוף אני לא מצליחה להבין למה אי אפשר שלוש שנים לשרת ובגיל 21 ללכת ללמוד בישיבה מכאן ועד 120.

מה שאני רוצה להגיד, החברה האזרחית והאזרחים והלוחמים שמגיעים נותנים לנו קצת פרופורציות. אני רוצה לדבר על סעיף 26י. כתוב כאן בסעיף שהוא קובע את גיל הפטור לגיל 26 וכתוב כאן, נדחה שירותו של המיועד, יפטור אותו שר הביטחון מחובת שירות סדיר. אני רוצה להתייחס כאן לסיפה של שירות סדיר. אני חושבת שכאן זה הזמן לומר שהפטור משירות סדיר הוא לא משירות מילואים. שירות סדיר היום הוא 32 חודש - - -

עכשיו 30 חודש, בגלל זה חסרים 17,000 חיילים לצבא. אבל שירות המילואים הוא לפחות עוד חמש שנים מחייו של משרת מילואים.

על פי הפקודות עוד שני עשורים. אפילו שלושה.

לכן אני חושבת שגם אם פוטר אותו השר משירות סדיר חייבים למצוא מנגנון איך בחורי הישיבה האלה שמתבגרים מצטרפים למערך המילואים ולתמיכה, בין השאר כי אנחנו, לא יודעת אם מצווה או לא מצווה, אבל במלחמת קיום, אנחנו נלחמים על הקיום שלנו בארץ הזאת. לכן אני ממש קוראת לזה שניתן דעתנו לזה שישרתו במילואים, יעברו הכשרה ויוכלו להתברג בהרבה מאוד תפקידים, כי הצבא חסר ואנחנו חייבים להוריד את הנטל גם מהמילואים, לא רק מהסדיר, אנחנו כל הזמן מאשרים פה עוד ועוד ימי מילואים. אני קוראת פה באמת, זה פטור משירות סדיר, אבל לא משירות מילואים. כתוב כאן 'יפטור אותו שר הביטחון'. אני חושבת שצריך לומר רשאי שר הביטחון, כי בנסיבות מסוימות, יכולה ליפול עלינו חס וחלילה מלחמה אחרת וברגע שכתוב יפטור אותו אין התייחסות לצורכי הצבא ולצורכי המלחמה. אני חושבת שרשאי שר הביטחון, כי יכולה להיות מציאות, באמת חלילה, שלא תהיה ברירה, שגמרנו, אין יותר נייס טו הב, אנחנו יוצאים למציאות אחרת. לכן בעניין הזה רשאי ולא יפטור כהוראה. אחת הבעיות שמטרידות אותי, ברמת המהות של החוק, של צמצום אי השוויון, אני לא יודעת לגבי האוכלוסייה הכללית אם יש הגדרה של גיל הפטור. קביעת גיל הפטור היא לא 26, נכון, עורכת הדין פרנקל? באוכלוסיות כלליות אחרות גיל הפטור הוא לא 26, ושוב, זה עומד בניגוד לסוגיית אי השוויון של החוק. נהפוך הוא, זה לא מצמצם את אי השוויון, זה מעבה, או מגביר את אי השוויון, כי בחוק הראשי עד 29 אפשר לקרוא לסדיר.

אבל פה זה לא עומד בהגדרה של החוק של צמצום אי השוויון. נהפוך הוא, זה מחזק את אי השוויון או מתגבר אותו. גיל הפטור, וקראתי בחוות הדעת שלכם, זה מורכב, כי מצד אחד אנחנו אומרים שהם לא יוצאים לעבוד עד גיל 26 ולא נכנסים למעגל העבודה, על ההשלכות של אי העבודה על המשק ועל המורכבות שהאוצר ציין, של להיכנס מתחת לאלונקה זה לא רק בצבא, זה גם בשוק התעסוקה. זה מצד אחד המניעה לצאת לשוק העבודה בגיל יותר צעיר, זה מחד, אבל מאידך, הפטור שהוא פטור גורף ופוטר אותך, שוב, מאותה סכנת מוות, מאותה סכנת חיים ומאותה שלילת חירות שאתה פטור מזה. אז בעצם זה פרדוקס שאנחנו לא כל כך נותנים דעתנו כאן כי גם אתה לא משרת וגם לא עובד, וזו סוגיה שצריכים לדון בה. יכול להיות שאנחנו צריכים לבנות מנגנון מודולרי שלא תולה בין הסנקציות ובין גיל הפטור ובין אי היכולת לצאת לעבודה לבין הפטור מהשירות. צריך לחשוב על מנגנון, כי יש כאן פרדוקס מובנה. ההתעלמות מצורכי צה"ל, לפעמים צו השעה קובע שאנחנו צריכים ופה מצמצמים לנו את הבריכה של פוטנציאל השירות, אם יורדים מתחת לגיל 29, ולכן צריך מנגנון יעיל ואפקטיבי וכמובן הפיקוח. ואני גם לא רוצה שאנחנו נכרוך את הסנקציות בגיל הפטור.

דרך אגב רישיון הנהיגה בטל בגיל 23, כל השאר בגיל 26. זהו. תודה רבה.

יש יותר נשים לוחמות מאשר חרדים לוחמים.

אנחנו שוות, אנחנו לא נחותות. יש כאן התייחסות שאנחנו נחותות.

זה נאמר פה בפירוש, אדוני. אחד הדוברים אמר את זה בפירוש.

ינון, אם נשים הם בסתירה לקדושה אז יש כאן אמירה.

אחד הדוברים אמר את זה בפירוש.

אמרת בפירוש שצריך להזיז נשים.

נשים הן לא בסתירה לקדושה.

הוא גם לא הולך לבית חולים עם אחיות ורופאות.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול אותך שאלה, זה קורה גם כששולחים אמבולנסים עם פרמדיקית עכשיו לטפל בקשיש חרדי?

כן. זה קורה כשעכשיו הולכים לסופר ויש קופאית, אז יוצאים מהסופר?

אני מבקשת לדעת, אם יש נשים - - -

פרמדיקית זה הכרחי.

פרמדיקית מתערבת במקרה חירום.

אדוני, בגלל שאני מכבדת אותך, חרדים לא מטופלים בבתי חולים? על מה אנחנו מדברים? אין שם רופאות? תגידו לי, השתגענו לגמרי?