פרוטוקול מס' 491
ועדת החוץ והביטחון | 2025-12-01 | יום שני | שעה 9:30
סדר יום
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב– 2022
נוכחים
חברי ועדה: בועז ביסמוט – היו"ר; ינון אזולאי; קארין אלהרר; יעקב אשר; מישל בוסקילה; רם בן ברק; טלי גוטליב; עמית הלוי; משה טור פז; אוהד טל; חילי טרופר; מאיר כהן; רון כץ; מרב מיכאלי; שרון ניר; לימור סון הר מלך; מאיר פרוש; מטי צרפתי הרכבי; אליהו רביבו; אפרת רייטן מרום; אלעזר שטרן; אושר שקלים
ח"כ נוספים: יולי יואל אדלשטיין; דן אילוז; אביחי אברהם בוארון; ולדימיר בליאק; שרן מרים השכל; מירב כהן; יוראי להב הרצנו; ירון לוי; נעמה לזימי; יאיר לפיד; צגה מלקו; יואב סגלוביץ'; משה סולומון; משה סעדה; עדי עזוז; אורית פרקש הכהן; נאור שירי
בוקר טוב, אני מתחיל את הדיון. קודם כול, תודה לכולם. הדיון הזה חשוב ביותר, מאוד. אני אסביר לכם איך זה יתקיים. בתחילה נשמע את המשפחות שהגיעו לכאן, קודם כול המשפחות. לאחר מכן אני אשא את נאום הפתיחה של הדיונים שמצפים לנו כאן. יושב-ראש האופוזיציה כיבד אותנו בנוכחותו, יש להניח שהוא ירצה להגיב לדברים שאני אגיד ולאחר מכן נתחיל בהקראה.
הגיעו לכאן הרבה מאוד אנשים ואני רוצה שכולם ידברו. ולכן אני מקציב שתי דקות, לא כי אני רוצה למנוע מכם לדבר, אלא כי אני רוצה שכולם ידברו. צריך להבין שיהיה גם דיון מחר, מי שלא הספיק היום ידבר גם מחר. שוב אני אומר, שתי דקות כל אחד, נא לכבד את זה, בבקשה.
תהיה הקראה, כל אחד יגיב כמובן.
על מה, על החוק שתי דקות? לא הבנתי.
אתה מבין. אתה הבנת יפה מאוד, אם לא הבנת מקומך לא כאן.
יש לי שאלה ליועצת המשפטית. מירי, על מה שתי דקות?
אני רוצה תחילה לשמוע את המשפחות.
אסתר, בבקשה. לא להפריע עכשיו למשפחות.
מה זאת ההתנהלות הזאת, בועז?
בוקר טוב. אני לא אבזבז את הזמן, את השתי דקות שנתת.
לא, אני אומרת, גם אני אכבד, אני אדבר רק על החטופים שעדיין שם. על החובה של הממשלה, של המדינה לעשות הכול כדי להחזיר את שני החטופים החללים האחרונים שנשארו שם. לתת ודאות בתוך האבל המשובש של המשפחות. אני לא הצגתי את עצמי, אני אימא שלי יגב, הבן שלי היה חטוף חי שנרצח בעזה, והמחויבות שלנו כמשפחות לעשות הכול כדי שכל החטופים ישובו, וזאת אחריותכם. אנחנו נעשה הכול כדי לעזור להחזרתם, אבל אתם אחראים להחזרתם.
אני אגיד עוד מילה בתוך הדיון הזה. בימים אלה אני והמשפחה שלי עושים את המהלך לחזרה לנירים, לקיבוץ שלנו, לבית שלנו, לבית שהיה לנו. ובתוך החזרה הזאת, חשוב לי להגיד, דווקא בוועדה הזאת, אנחנו מרגישים יותר ויותר את הצורך שלנו בלהבין מה קרה ב-7 באוקטובר. בתוך השנתיים ומשהו האלה לא התעסקנו מה קרה לנו באותו יום בממד. לא שאלנו שאלות כי היינו עסוקים בלהחזיר את החטופים. והיום, כשאנחנו בתוך התהליך הזה ומקווים ששני החטופים החללים האחרונים ישובו במהרה, ושוב אני חוזרת, עליכם לעשות הכול כדי שיחזרו, אנחנו מרגישים את הצורך בחקירה של ועדת חקירה ממלכתית ולא בשום סיפור אחר כדי לתת לנו תשובות מה קרה לנו באותו יום ומה קרה מאז עד היום. אני מוסיפה את זה ואני מקווה שלא עברתי את השתי דקות.
תודה רבה, אסתר. לא הגבלתי את המשפחות. הדובר או הדוברת הבאה, בבקשה.
היושב-ראש, אני לא מבין מי מוזמן לפה אבל אני לא חושב שהעוזר שלי לא יכול להיכנס לפה בגלל שיש פה כל כך הרבה אורחים. מי עושה את הסדר פה בוועדה?
אני אכן רואה שיש פה בעיה של מקום. בבקשה, חבר הכנסת, אני רואה גם את חברת הכנסת רייטן שעומדת. יש לך מקום? בבקשה, לשבת. חברים, לכבד את המשפחות.
שלום, החוק שאתם מדברים עליו הוא חוק חשוב מאוד ויש מה לומר על הדבר הזה, אבל אני מגיע לפה במנדט של משפחות החטופים, אני דוד של אבינתן שחזר. אני די נדהם שאסתר מגיעה לפה, אם אתם לא יודעים, אסתר מגיעה לפה, או נמצאת פה שנתיים ימים, הבן של יגב נחטף חי, היא חשבה, והרבה חשבו וחושבים שהוא היה יכול לחזור חי, אי-אפשר לקחת את הצער הזה ולקחת את הטענה הזאת. כבן משפחת חטופים שחזר, אני מרכין ראש מול אסתר ומול הכוח שלה להגיע לפה.
שני חטופים נשארים סותטיסאק התאילנדי ורן גואילי, שעם כתף שבורה יצא להילחם, הוא ידע שהסיכוי שהוא יחזור לא יהיה גדול והוא יצא להילחם בתור שוטר יס"מ. אני נמצא פה כדי שאתה חבר הכנסת ביסמוט, וגם כל חברי הכנסת שנמצאים פה, יתחייבו ויהיו מחויבים לחזרה של שניהם ולא להתקדם אפילו חצי צעד לחלק השני של המתווה, כמו שקטר היום לוחצת או המתווכות, במירכאות או לא במירכאות, לוחצות להתקדם ואומרות בשביל שני חטופים, אנחנו לא יכולים לעצור את התהליך. אני אומר, בשביל חטוף אחד אנחנו עוצרים את התהליך. כולנו זוכרים מה קרה עם גולדין 11 שנה, ובצדק היום משפחת גולדין לא מוכנה לבטא ולסלוח, כי טוענת, ובצדק, שהנקודה המוסרית של החברה הישראלית היא להחזיר את החטופים כמו שהחמאסניקים ידעו לגרור את הגופות לתוך עזה, שהם ימצאו את הדרך להחזיר אותם חזרה.
אני מודיע לכם, חברי הכנסת ולך יושב-הראש, הם יודעים איפה נמצא גואילי וסותטיסאק, הם יודעים, הם יודעים את זה. והם משאירים את זה כדי להשאיר את הפצע שלנו פתוח. והחיוב שלנו לחברה הישראלית שלנו כחברה הישראלית גוברת לפני כל פרס נובל של לא יודע של מי, או כל איזשהו הסכם שאני לא יודע כמה זמן הוא יחזיק.
ההסכמים לא בטוח יחזיקו, אבל המחויבות שלנו לחיילים ולאזרחים שנלקחו מאיתנו, המחויבות האזרחית והמוסרית, תחזיק שנים על גבי שנים. אני מבקש ממך ואני מבקש מחברי הכנסת, אל תוותרו לא לראש הממשלה ולא לממשלה. ותעצור את זה פה בוועדה, כמו שאפשר לעצור דברים אחרים מוסריים, לא להתקדם קדימה עד שהם לא חוזרים. אני מודה לכם מאוד על ההקשבה.
תודה רבה. רק הערה אחת לגבי אסתר, היא עדיין כאן איתנו? היא תמיד אורחת של כבוד בוועדה הזו. אסתר, הוועדה הזו תמיד פתוחה בפנייה ואני רוצה להגדיר את עצמי כחבר שלה. אני מעריץ את האישה הזו, ראיתי אותה פה בשנתיים האחרונות והרבה כבוד לאסתר. בבקשה, דובר או דוברת הבאים.
שלום לכולם. הבן שלי יונתן, עוד פחות מחודש זאת האזכרה שלו. אנחנו נמצאים בסערת רגשות ובהכנה לקראת האזכרה. עזבתי את הכול כי אני פה בשולחן הזה לוחם את המלחמה של הבן שלי, אני ממשיך אותה. החוק הזה שאתם מציעים, שנקרא על שמך, וזה לא כבוד לך שהחוק הזה נקרא על שמך, החוק הזה הוא חוק מסוכן מבחינה ביטחונית, הוא מסוכן מבחינה חברתית והוא מסוכן מבחינה מנהיגותית.
הצבא צריך לוחמים, אתם יודעים את זה. אתם יודעים שהחוק לא מתחיל להתקרב לצורכי הצבא. אתם בוועדה הזאת יודעים איזה אתגרים יש למדינת ישראל. ואתם בחוק הזה לא מספקים את צורכי הצבא. כלומר, אתם, בשביל איזה שהם שיקולים שאנחנו לא מתחילים להבין אותם, אתם פוגעים בביטחון המדינה.
מבחינה חברתית תשמעו, לבן שלי היה מפעל חיים שקראו לו מדינת ישראל, ביטחונה, האחדות שלה. אתם מבדילים בחוק הזה, פה במילים האלה, בין דם לדם. הילדים שלי שלושה ימים אחרי השבעה, חזרו לעזה. מאז הם היו בעזה, 900 מאות ימי מילואים ביחד. אתם מבינים את זה? 900 ימי מילואים הם היו. אנחנו עושים את זה כי אין מספיק אנשים. והינה, אם נולדת למגזר נכון, חייך הרבה יותר בטוחים במדינת ישראל. אם נולדת, איתרע מזלך ונולדת למגזר לא נכון, אתה תהיה חייב ללכת. ואתה לא רק תהיה חייב, אתה תלך שוב ושוב.
אני רוצה לסיים רק בגלל שביקשת, ואני מאוד מעריך אותך, תחשבו, אנחנו עומדים בשנת בחירות. איזו מנהיגות אתם נותנים לעם הזה? איזו מנהיגות? מנהיגות משיקולים שאני חושב שאנחנו אולי מתחילים לדעת אותם, אתם לא מהווים לנו דוגמה, אתם לא מהווים לנו חוסן. אתם לא מהווים לנו אנשים שאתה אומר הם דואגים לנו. אתם בונים על זה, אני לא רוצה להגיד בציניות אבל אתם בונים על זה, על הילדים שלי, שמייד אחרי האזכרה חוזרים למילואים, אתה מבין את זה, בועז? הם חוזרים למילואים, אתם בונים עליהם, כי אתם יודעים שהילדים שלי והילדים של רוב האנשים שיושבים כאן, לעולם, לעולם, לא משנה מה שלא תעשו, הם ימשיכו. פצועים, יבואו. שכולים, יבואו. אנשים שהמשפחה שלהם התפרקה, יבואו. אתם רואים את זה, אתם בונים על זה.
ואתם מנסחים חוק שכל כולו אומר זה בסדר, זה בסדר, אל תתגייסו. אתה יכול, אם נולדת למגזר הנכון, אתה יכול די בקלות להשתחרר משירות צבאי. תגיד לראש הישיבה, יהיה בסדר, ראש הישיבה ייתפס, הוא ישלם מקסימום 20,000, לא נורא, לא נורא בשביל להציל נפשות, 20,000 אלף, למה לא? גם אני הייתי מוכן לעשות את זה.
אני ממש קורא לכם, אתם ממשלה שאני הצבעתי בשבילה, אני הצבעתי בשבילה, אני קורא לכם, חברי הקואליציה, אני קורא לכם להתנגד לחוק הזה, התנגדות גורפת. תנו לנו תקווה למשפחות השכולות, תנו תקווה לפצועים, תנו תקווה לכל המילואימניקים, נשותיהם ומשפחותיהם. תנו תקווה. אני ממש קורא לכל אחד ואחת מכם, תתנגדו לחוק הזה, תצביעו נגד. מי שיצביע בעד, אתם יודעים, זו שנת בחירות, אנחנו נבוא איתו חשבון פוליטי, חד-משמעית, תתנגדו.
תודה רבה על הדברים, הדובר הבא, בבקשה. בבקשה, אדוני.
קשה לי לדבר אחרי הדברים של חגי, ממש קשה לי. אני גם אב שכול, אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד, אני יודע ששמעתם את הכול כבר, אין שום דבר שאני יכול לומר שלא שמעתם, אני רק רוצה להסתכל לכם בעיניים, שתסתכלו אתם, אליכם, אל פניכם. אתם שאתם מייצגים את העם שלי, אתם שאתם מסמנים את המוסר, את הסמן הימני של המוסר והצדק, איך אתם יכולים להסתכל לעצמכם בעיניים ולחתום על החוק הזה? תודה.
תודה, לך אדוני. בבקשה, איציק.
שלום, בוקר טוב. אני אבא של עמית בונצל, מפקד צוות בסיירת הצנחנים. אני אבא של עוד לוחם שנמצא בדקות אלה עמוק, עמוק בסוריה, בני נדב, גם מפקד ולוחם בחטיבת הצנחנים. ואני גם אבא של עדי, בת ה-20 שהתגייסה לסיירת צנחנים אחרי שעמית אחיה נפל. אצלנו בבית כולם מגויסים וגם אנחנו ההורים כמובן מגויסים למשימה הזו. אני רוצה להגיד לך, בועז, יש לנו מנהג במדינת ישראל, קודם כול אנחנו לא יודעים להגיד תודה, גם אם יש מחלוקת וגם אם אנחנו לא מסכימים, ואני חושב שאתה איש אמיץ שהסכמת לקחת את המשימה הכי קשה היום במדינת ישראל וזה לא פשוט. ואני מוקיר לך תודה על כך, תהיה התוצאה אשר תהיה, אתה אדם אמיץ וצריך לזכור את זה.
אני מסתכל סביב השולחן הזה, על אותם אנשים מכל המפלגות וגם יושב ראש האופוזיציה נמצא איתנו, ואתם מבקשים לגייס את כל עם ישראל, במיוחד חרדים. ואני לא יודע מאיפה להתחיל מהסוף או מההתחלה. אבל כשהילדים שלנו נהרגים, אף אחד מכם פה מסביב לשולחן לא מגיע לדיונים של תיקון חוק משפחות שכולות שחוקק ב-1950. לא רואים אתכם, לא את אדוני יושב-ראש האופוזיציה בא לבדוק מה קורה אחרי שאנחנו נהרגים, כי התגייסנו, כי אתם כל כך רוצים לגייס אותנו אבל אחרי שהתגייסנו ואנחנו נהרגים, ואנחנו קוברים את הבנים שלנו, לא רואים אף אחד מכם. תתגייסו, אם תמותו ותהרגו ותפצעו ותהיו בהלם או באיזה מצב נפשי קשה אחרי המלחמה הזו, לא ראינו אף אחד מכם מתגייס לדבר הזה.
אתם מגייסים, אבל אחר כך מזניחים. אתם דורשים שנקריב את היקר לנו, ואחר כך מזניחים. אנחנו נלחמים שנים להכרה באחים שכולים וביתומים, שאתם רוצים לגייס עכשיו, כשמגיעים לגיל 21 הם מקבלים מכתב ממשרד הביטחון, סיימת להיות יתום, סיימת להיות אח שכול. למה שאדם חרדי עם חמישה-שישה ילדים או פחות ירצה להתגייס, כשהוא יודע שכשהוא ייהרג, אתם לא תדאגו ליתומים שלו, כי אתם לא דואגים. כי -1950 חוק המשפחות השכולות לא שונה לא טופל, לא תוקן.
באיזו זכות ובאיזו צורה אתם מסתכלים עלינו ואומרים לעם ישראל תתגייסו, ואחרי שאנחנו נהרגים ונפצעים אנחנו לא מעניינים אתכם. זה נשמע לכם הגיוני, המלחמה על הגיוס הזה? זה נשמע לכם הגיוני שאנחנו במקום שנתכנס באבלנו בבתים, נבוא לפה שבוע אחרי שבוע בשביל לקושש מכם כמה אגורות ליתום ולאח שכול? זה נשמע לכם הגיוני שתגייסו אותנו, את עם ישראל, ותזרקו אותנו לפח הזבל של ההיסטוריה? בתי העלמין מלאים, מלאים באבות, באחים, בבנים, שאתם רוצים לגייס ואתם עומדים על הגיוס שלהם.
הייתי בעשרות ועדות בנוכחות כזאת לא ראיתי אתכם, אני מסתכל לכם בפנים. כל אלה שהיום רוקדים על הדם לגייס, להסתכסך עם החרדים, בואו נקרע את כולם, איפה הייתם? תסתכלו לי בעיניים. מי מכם היה פעם אחת בדיון ועזב את הכול ודאג שהעוזר ייכנס וכולם ייכנסו וכולם יהיו פה. כשאנחנו הפכנו למקוששי נדבות, כי הילד שלנו נהרג ויש אח שכול שצריך סיוע, כי הוא התמוטט ונהרס והתרסק. איפה המצפון היהודי לגייס אותנו ובסוף לזרוק אותנו לפח הזבל, סליחה על הביטוי, אבל זה המצב.
אתם באים לפה בהמוניכם. אדוני יושב-ראש האופוזיציה, פעם אחת לא שמעתי אותך מתבטא בנושא הפיצויים למשפחות השכולות, בטיפול באחים שכולים ויתומים, שמאז קום המדינה הנושא הזה הופקר. לא באתי לדבר על זה, אבל אני רואה איזו היענות, כולכם עזבתם את הכול, אין שום דבר אחר לעשות, לגייס אותנו ולזרוק אותנו לפח אתם יודעים טוב מאוד. ולכן אני אומר, עוד לפני שעוסקים בחוק או בהצעת החוק, אני רוצה לשמוע, שעם ישראל ישמע, מי שצופה בנו, שכל אחד ואחד מכם, לפני שתדברו על החוק, תגידו: אני מתחייב, שאם חייל ייהרג בשליחות המדינה, המדינה תדאג לילדיו, ליתומים, לאלמנות, לאחים השכולים, להורים שמתרסקים ולא יכולים לצאת מהבית. זה עוד לפני שאתם מבקשים מאיתנו להתגייס. אני פונה פה לאחי החרדים, הרב פרוש.
אתה לא רב, אבל בוא תשים את הטלפון בצד ותסתכל עליי, בבקשה, תכבד אותי. תסתכל לי בעיניים. אדוני חושב שיכול להיות שהילדים שלי יסכנו את חייהם ובסוף גם ימסרו את נפשם. אדוני, בוא, זה מביך, אני מבין, זה לא נעים לך. לא, לא, אתה יכול להסתכל עליי, אני לא האויב שלך. אני זה שמגן עליך, על ילדיך ועל משפחתך. ואני אומר, מי שלומד תורה ומוכח שהוא לומד תורה, שישב וילמד תורה. לא סנקציות של 20,000 על ראש ישיבה ולא על אף אחד אחר. אתם צריכים לבוא בחיבה למשימה הזאת. לא יודע איך אפשר להסתכל, אני רואה שאתה לא מסוגל אפילו להסתכל לי בעיניים. אני קברתי את בני עמית בדיוק לפני שנתיים, שנהרג בקרב הרואי ושמונה מחייליו בצוות נפצעו קשה. בזמן שיש במדינת ישראל אנשים חרדים שמסתובבים ברחובות ולא עושים כלום, לא אלו שלומדים תורה. והגיע הזמן שאתם תדרשו את השוויון הזה, תגנו מצד אחד עד לומדי התורה, ומצד אחד מי שמסתובב ברחובות, שיעלה על מדים ויתגייס.
ובאותה נשימה אני אומר, למה אתם לא מדברים על הערבים במדינת ישראל? למה אתם מפחדים לדרוש מהם גיוס לשירות מילואים, שינקו לנו את בתי החולים כי הם לא יכולים להתגייס, שיעבדו במכבי אש שיעמדו בכל מיני עמותות. איפה הערבים? למה אתם לא צורכים את המגזר הזה שחי פה על חשבוננו, הולך ומתפתח. בגיל 18 הם הולכים לאוניברסיטה ולומדים, בזמן שהילדים שלנו זוחלים על החולות. איפה חוק גיוס ערבים? למה יש רק חוק גיוס חרדים?
ולסיום, אדוני, אני אגיד עוד דבר אחד. אני לא בטוח שגם אנחנו כל כך רוצים לגייס את הילדים שלנו לצבא שבו רמטכ"ל שכושל ובגלל הכשל שלו, הוא וראש אמן, אלופים, סגני אלופים, תתי אלופים, מפקדים בשטח, כשלו ב-7 באוקטובר ובגלל התוצאה של הכישלון שלהם נהרגו אלפים ונחטפו מאות והעונש היחיד שלהם זה שהם מודחים משירות מילואים ואף אחד פה לא פוצה פה. שמור לי ושמור לך, איך אני יכול לשלוח את הילד שלי לצבא כשאני יודע שהמפקד שלו אם הוא ייכשל והבן שלי ייהרג, הוא ימשיך בחייו. אי-אפשר שצה"ל ימשיך להיות הצה"ל שבו אנחנו רגילים להיות, שבו מי שכושל ונמצא בתחקירים שכשל ימשיך בחייו. זו אמירה מאוד מאוד חשובה, אני קורא לך, אדוני, להמשיך הכול ולעשות הכול כדי שנגיע לאיזושהי הסכמה בהמשך לדברים שאליהם הגעת, כדי שכולם יישאו בנטל באופן שווה ומוחלט.
ואני קורא לכם חברי הכנסת ולך יושב-ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, אתה שומע אותי? אני מצפה לראות אותך בכל דיון, אם אתה שולח אותנו להתגייס, כל דיון שהנושא שלו הוא תיקון חוק המשפחות השכולות, שתהיה משמעת סיעתית, לא רק בהצבעה, להגיע לכל הדיונים ולזרז עוד בכנסת הזאת את ההכרה באחים שכולים ויתומים, באלמנות, בהורים שכולים. אי-אפשר לגייס ולא לדאוג לאלה שנשארים פה אחרי שהמגויס נהרג במלחמה. תודה.
בועז, באתי לפה מעזה ואני צריך לחזור לשם. אני אורח של דנה, אני חייב להציג דעה אחרת מכל השקרים שמוצגים פה.
אתה תדבר. יש עוד משפחות פה שרוצות לדבר?
אדוני היושב-ראש, בועז, חברי הכנסת וכל הסרבנים שנמצאים לי פה מול העיניים. כן, וגם מי שלא גינה את הסרבנות, בעיניי הוא סרבן. אני לוחם בסיירת גולני במילואים, מעל 700 ימי מילואים במלחמה. ואיציק, ידידי, אני רוצה לענות לשאלה שלך, אתה יודע למה כולם נמצאים פה עכשיו לדבר על חוק הגיוס? כי חוק הגיוס הזה הוא פופוליזם טהור, ויש לו מטרה אחת. אליכם אני לא מדבר, כל מי שלא התנגד לסרבנות, אני מדבר לציבור שלי, הריבון זה שבחר פה את הממשלה הזאת כי מצליחים לעבוד עלינו.
המטרה פה היא אחת ויחידה, לפרק לנו את הקואליציה וצריך להבין, הסוגייה הזאת היא הרבה מעבר לשאלה פוליטית, כי יש פה צד אחד שמאמין בדמוקרטיה בכל מחיר, לא משנה מה יעשו לו, והוא לעולם לא ישרוף פה את המדינה ויעודד סרבנות, גם בהתנתקות ומקרים דומים. ויש פה צד אחר שמאמין בשיטה הדמוקרטית, והיא קדושה לו, אבל כל עוד הוא שולט. ואם הוא לא שולט, מבחינתו, אנחנו זוכרים מה היה פה לפני 7 באוקטובר, אז אנחנו נשרוף את המדינה ואנחנו נאיים עליכם בכלכלה ונחנוק אתכם מכל כיוון אפשרי.
אל תעצרי אותי, זה הזמן שלי.
הוא קורא לנו סרבנים. אתה קורא לנו סרבנים פעם אחר פעם אחר פעם.
אני לא מוכנה שיקראו לנו סרבנים.
אני אוציא החוצה, לא להפריע.
אנחנו כוח האדם של המדינה הזאת ואתה קורא לנו סרבנים.
תנו לו לדבר, למה את מפריעה לו ככה?
אני גם הצבעתי לממשלה הזאת, חוצפן.
רק להגיד שאנחנו הצבענו לממשלה הזאת, אין לו בעלות על הימין.
על זה בדיוק הוא מדבר, על הדמוקרטיה. בדיוק על זה הוא מדבר.
ואנחנו מותקפים פעם אחר פעם אחר פעם, זה ביזיון.
חברים שלי מתו, יש לי את הזכות לדבר פה ואת הפרת לי אותה.
אתה לא תקרא לנו סרבנים אחרי שאנחנו עושים מאמץ.
שבות, רגע. אני יוציא את שניכם.
לא הבנתי, אין פה דמוקרטיה? את רוצה לשמוע מה שאת רוצה לשמוע?
אני מדבר עכשיו, רגע. מי שמדבר עכשיו אני פשוט יוציא אותו ואני לא רוצה להוציא אף אחד, אני רוצה לשמוע את כולם.
הוא מדבר עלינו, אומר שאנחנו סרבנים.
שבות, אני רוצה להסביר לך משהו. היו פה דוברים שגם הטיחו בי דברים קשים. אני מוכן ואנחנו נכיל. המשפחות מדברות קודם והבחור המילואימניק שביקש לדבר קודם הוא גם אח שכול, הבנתי שאתה גם חלק מהמשפחות פה.
בואי נקשיב ואחר כך תעני, כל אחד יענה.
אבל כשקוראים לנו סרבנים כשאנחנו עושים מאבק דמוקרטי, זה דבר שקשב להכיל אותו.
לא קראתי לך. למי שלא התנגד לסרבנות, זאת לא את.
אני מבין למה הוא התכוון. רגע, אני יוציא אתכם החוצה, שנייה אחת. אני אסיים להציג את הדיון, יושב-ראש האופוזיציה לא מוגבל בזמן ואני מניח שיהיה לו מה לענות לדוברים כאן.
איפה היית בוועדה לתיקון חוק משפחות שכולות? איפה היית?
אני הייתי יו"ר ועדת העבודה והרווחה.
תיקנתי את החוק של האחים השכולים.
לא תיקנת כלום, לא תיקנת כלום.
אני הייתי יו"ר הוועדה ותיקנתי יחד עם מיכל את חוק האחים השכולים, כי זה היה חוק היסטורי.
איציק, אני לא רוצה להוציא משפחות.
חבל שאתה משתמש במילים כאלה חריפות.
היא תקרע אותנו? מי היא שהיא תקרע אותנו. מי את? מי את, יושבת פה ולא עושה כלום. מי את? רק להפיל את הממשלה, זו המשימה שלכם.
איציק, אני מבקש. אני לא רוצה להוציא אותך. חברת הכנסת רייטן היא חברת כנסת פה והיא יכולה להגיב.
סליחה, תגיד למי התכוונת כי אני ממש הרגשתי שאתה מדבר על האנשים שבין הסבבים נאבקים על - - - ואתה דואג לביטחון.
לא מכירים עד היום אחים שכולים ויתומים. לא מכירים באחים שכולים וביתומים, מה את מספרת סיפורים, איפה היית בוועדות?
את מספרת, אני למדתי אותו, אני חי אותו ונושם אותו.
תלמד את העובדות. לא יאומן.
אל תגידי לי לא יאומן. אני רואה בבית אח שכול, אני רואה את היתומים. מה את מספרת סיפורים?
אני אלך? את תלכי. תלכי הביתה.
אני גועל נפש, אני אב שכול ואת אומרת לי גועל נפש? מי את בכלל? יוצר טוב שתשתקי.
אני אגיד לך מה יש לי, לא ראיתי אותך בוועדות.
איציק, אני אאלץ להוציא אותך.
למה אתה בכלל נכנס איתי בכלל לוויכוח הזה?
אין שום קשר, אין שום קשר.
חבר הכנסת רייטן, בואי לא נענה.
את מדברת בצורה - - - כאן.
אדוני, תמשיך, בבקשה. מספיק עם ההשמצות וההטפות, בואו נשמור קצת על הכבוד בדיון הזה. מותר גם לא להסכים בנועם. אני מציע פה חוק, אנחנו נקיים פה דיונים ארוכים, לא דיון אחד, אני אשמע את כולם. מה עושים פה בוועדות, הרי מהדקים חוק, מתקנים ומשפרים, אבל בואו נדבר. הרי צופים בנו כעת, אז אנא מכם. אני מבקש גם מחברי הכנסת וגם מהמשפחות עצמן, כל אחד לגלות קצת איפוק, לכל אחד יהיה זמן תגובה. בבקשה, תמשיך.
בועז, אני מבקש לסיים את שתי הדקות שלי, נלחמתי 700 ימי מילואים ברצף כדי להרוויח את הזכות הזאת ולדבר עכשיו. אני רוצה לתקן, אני התייחסתי וקראתי להם סרבנים לכל מי שלא גינה, זאת בטח לא את.
עכשיו אני רוצה לסיים, בבקשה, אל תפריעו לי יותר. יש פה צד אחד שלעולם לא ישרוף את המדינה ויש פה צד אחר שעודד סרבנות, איים עלינו בכלכלה, הם וכל הזרועות שלהם.
בוועדה הזאת יש צד אחד שרוצה לחזק את צה"ל.
כולנו רוצים לחזק את צה"ל.
המטרה של הוועדה הזו היא להיות צד אחד, זו המטרה. אפשר פעם אחת להצליח?
פעם אחת. בבקשה אדוני, אין צד וצד אחר, לא בוועדה שלי. תמשיך, בבקשה.
האולם הזה מלא כי אותם אנשים בדיוק של התקופה שלפני הרפורמה המשפטית, תפתחו סטורי, תפתחו אנסטגרם, הם מפמפמים את חוק הגיוס, זה מה שנמצא אצלם ברשתות ובמדיה, הם לא עוזבים את זה. אני אספר לכם למה הם לא עוזבים את זה, בתוך עמי אני יושב, כי הם פונים לציבור שלנו ודרך חוק הגיוס הם רוצים לפרק אותנו.
בואו נדבר עובדות, צריך לדבר עובדה היסטורית שלא כולם יודעים, אני יודע ויש לי עובדות כי חקרתי, אגודת ישראל, יהדות התורה לשעבר, כשהקמנו פה מדינה, הוציאו צווי גיוס לחרדים והצווים היו חלק מהצבא. עד כדי כך, אגודת ישראל נידת את מי שלא הגיע לצבא. עכשיו, מה הצבא עשה? זה מה שאנחנו עושים עד עצם היום הזה ואנחנו לא עוצרים את זה, בועז. הכריחו אותם לחלל שבת, יש עדויות להכול, רצו לגייס להם את הנשים ומאז נוצר קרע בין הצבא למדינה. אני לא בא להצדיק אי-גיוס, אתם לא תוציאו אותי כזה, כי אני כן אומר, בועז, שחרדים צריכים להתגייס לצבא, אבל לא מה שקורה פה, זה פופוליזם טהור.
לא נתקן את הקרע הזה ביום אחד זה תהליך שלוקח זמן. אבל אתם רוצים לשרוף אותנו כמו ב-7 באוקטובר, אתם רוצים לעשות את זה. 700 ימים המלחמה לא נגמרת בגללכם. רגע, בועז, בדיוק מה שעופר וינטר עשה, בלי פופוליזם פשוט תעשו פלוגות מתאימות בתנאים שלהם והם יבואו מעצמם. אתם רוצים לשרוף אותנו, שוב.
אל תפריעי ליף זה הזמן שלי לדבר, בבקשה, תודה לך.
- - -
שקט את. תעיפו אותה, ארגון פוליטי.
די, לא בחרפה הזאת. לשמור על הסגנון, בבקשה.
בועז, תן לי לסיים, בבקשה. ככה לא משלבים ציבור חרדי. ככה בדיוק מרחיקים אותו, וזה יקרה לאט, לאט ובלי פופוליזם. עכשיו כן, לצה"ל חסרים לוחמים, אין על זה ויכוח, אבל המצוקה הזאת היא לא התחילה עם החרדים.
זה מה שאתם מנסים לגרום לנו לייצר. היא התחילה עם הסרבנות. בועז, אני יושב-ראש של המילואימניקים הקבועים וזה פונה פה לדרג הצבאי, אנחנו כוח אדם שבגלל שבעה סבבים כבר רוצים להישאר בין הסבבים במלחמה. מה הצבא עושה? הצבא ואכ"א מעריפים עלינו בירוקרטיות ומוצאים אותנו החוצה, אם באמת יש צורך בכוח מיידי.
אני מסיים. למה הכול פופוליזם טהור, כי אתם רוצים את כל החרדים כאן, כאן ועכשיו, כי אתם יודעים שזה לא יקרה ותישרף המדינה. אבל מה המתווה אומר, בועז ביסמוט ראש הוועדה הוציא מתווה שבשנת 2026, 6,000 חרדים מתגייסים, מה זה אם לא גיוס חרדים? זה לא כוח 6,000 חרדים? אתם פשוט רוצים הכול או כלום, כי אתם יודעים שזה לא יקרה. אני מסיים בועז, אני מסיים, אני מסיים בקריאה.
אליכם, כל מעודדי הסרבנות, אלה שמסתכלים עליי פה, אליכם אני כבר לא פונה, כי ברור שאתם רוצים להרוס אותו. אני פונה, בועז, לקואליציה שלך ולמה שאנחנו בחרנו לציבור הימני, ואני פונה לאחים שלי מהציונות הדתית, אני הייתי בישיבה, אני פונה אליכם כי זה עובד, הם מצליחים. בתוך עמי אני יושב, השקר הזה מצליח לכרסם את הקואליציה, הקואליציה כבר שישה חודשים לא מחוקקת חוקים והצעד הבא זה משבר של הממשלה.
אני פונה אליכם, אל תיגררו לשיח הפופוליסטי הזה, ותשאלו את עצמכם למה אותם אנשים שלא התנגדו לסרבנות עכשיו מפמפמים לנו את חוק הגיוס בלי הפסקה, תתביישו לכם כולכם.
תודה רבה. הייתה עוד דוברת אחד מהמשפחות, הבטחתי לדבר. בבקשה, גברתי. לא להפריע לדוברת.
קודם כל, תודה רבה. אני רואה המון פנים שאני רואה בדרך כלל בטלוויזיה. חשוב לי להגיד, בבקשה תניחו רגע את הטלפונים, אני יודעת שלכל אחד משהו חשוב בתוך הטלפון אבל אני מדברת לכולכם. אני אמא פעילה בתנועת אימהות בחזית. אני נשואה ויש לי ארבעה ילדים, אני רעיה אמא וסבתא מאוד מודאגת. חתני בעלי בן ה-63, גויסו כולם, שלושת הבנים, חתני ובעלי, החל מ-7 באוקטובר עשו מאות ימי מילואים. כיום הם משרתים כקצינים בכירים בדרגות משמעותיות ובחיילות שונים. זה החינוך שהענקנו לילדים שלנו, זה החינוך שהוריי והורי בעלי העניקו לנו.
שנייה אחת, גברתי. אמרתי למשפחות קודם ולאחר מכן נפתח בדיון.
בועז, היא כבר התחילה לדבר.
אני רק שואל, אני אתן לך לדבר בהמשך, אני מבטיח. יש פה סדר בדיון הזה. יושב-ראש האופוזיציה לפני שנקריא, הגברת תדבר.
נפתח, חבריי, ביום הזה עם ישראל כולו עוקב אחרינו. הייתי מעז ואומר שגם הדורות שהיו לפנינו ואלה שיהיו אחרינו. אומר אפילו שזה רגע נדיר באירוע הזה שאנחנו נמצאים בו היום בתולדות האומה. הכנסת, הכנסת שלנו, נדרשת להכריע לא רק על חוק וגם לא רק על חוק היסטורי. מדובר, ואנחנו נסכים פה כולנו על זה, מדובר בתיקון. חוק הגיוס שאנחנו מביאים היום אינו עניין, כך אני רואה את הדברים לקואליציה ואופוזיציה. זה חוק השייך למדינת ישראל כולה.
החוק נולד מהצורך הקיומי לחזק את ביטחון המדינה, ובא בעת לשמור על המרקם העדין של החברה הישראלית, כן, על עולם התורה ועל הזכות לחיות כאן יחד. אני יושב-בראש ועדת החוץ והביטחון, אבל מבחינתי כיהודי, ובזמן הזה מביטים בי גם אבותיי ואמותיי שבדורות הקודמים מסרו את נפשם לשמור, כן, לשמור על תורת ישראל ועל המורשת העתיקה שלנו. מעבר לצורך הביטחוני הדוחק, ברקע העמוק של החוק ישנה אמירה מהדהדת שלנו ככנסת ישראל ושל המדינה. גם ללימוד תורה יש ערך עצום, במובן שהוא שומר על ליבת הקיום הרוחנית של העם שלנו. החוק הזה, על השינויים שמן הסתם נבצע שינויים במהלך הדיונים יחשוף אמת פשוטה. מי שיצביע בעדו, יצביע בעד עתידה של מדינת ישראל, מי שיתנגד, וצר לי להגיד את זה, יוכיח שהוא מעדיף את המשחק הפוליטי הקטן על חשבון ביטחון המדינה, פוזיציה על פני אינטרס לאומי.
לראשונה, אנחנו מציגים מסגרת ברורה, יציבה ואמפירית, מבוססת יעדים.
תוך קיום דיאלוג פורה עם הצבא. מסגרת שמייצרת ודאות עבור צה"ל עבור עולם התורה ולכל אזרחי ישראל, סוף-סוף יהיה סדר.
אני אומר מכאן, החוק הזה טוב למדינה, הוא מחזיר את האמון, מחזיר את הצדק, ובסופו של התהליך הוא עתיד לחזק את האחדות בתוכנו, עידן הערפל מסתיים. זהו רגע שבו ההיסטוריה בוחנת אותנו, הדורות הבאים ישאלו איך דאגנו לצבא חזק יותר, לחברה צודקת יותר, למדינה מאוחדת יותר. אני מבקש מכם, אל תיגשו היום אל הדיונים כמו פוליטיקאים, תתעלו לגודל השעה ותדונו לא רק על החוק בלבד, אלא על עתידנו.
חוק הגיוס הזה הוא הבטחה שישראל לומדת מהעבר מתחזקת בהווה ומבטיחה את עתידה.
הנאם הזה הוא לא של פוליטיקאי.
טענות נגד, תמיד יהיו, אני שומע את השיעולים, את הלחשושים, את הגיחוכים, אני רגיל לזה הרי. האירוע כנראה גדול עליכם.
אז אל תהיו פוליטיקאים. אתה לא פוליטיקאי?
אל תהיו פוליטיקאים. משלמים לנו כדי להיות פוליטיקאים.
מה לא יהודי בלהתגייס לצה"ל?
מה לא יהודי בלהתגייס לצה"ל?
משלמים לנו כדי להיות פוליטיקאים.
אתה בקריאה ראשונה, כי אתה מפריע לי לדבר.
כיהודים אנחנו מכירים את נושא החומות ההלכתיות, ים שאין לו סוף. גם פה יטענו שאנחנו לא מגייסים מספיק, שלא החמרנו, שלא הטלנו די עיצומים והגבלות. אבל אנחנו גם למודי ניסיון היסטורי מר, שבמסגרתו נחרבנו כאומה בגלל חוסר הנכונות להגיע לפשרות בתוכנו. הקנאים תמיד דחו את הפתרונות הלא מושלמים, הם העדיפו לשאוב חיות מהקרע.
עברנו שלוש שנים מטלטלות, שנה של מלחמה בתוכנו ועוד שנתיים של מלחמה מול בני עוולה שביצעו בנו את הזוועות הנוראות ביותר מאז קום המדינה. יש לנו, כן, יש לנו אחריות כלפי הציבור שמבקש כעת קצת רוגע ושלווה ומחפש אחר האמת. אי-אפשר, אי-אפשר להגיע מאפס למאה לאחר עשרות שנים שבהם דחינו את ההכרעה. יש בתוכנו כאלה שבמשך שנים ניסו לשכנע אותנו לכרות שלום עם אויבינו, גם אלה המרים ביותר. אז על אחת כמה וכמה שאני מצפה מהם לעשות שלום עם אחינו החרדים. עולם התורה הוא חלק מרכזי בזהות שלנו, לא נכון להתנגח איתם, אלא יותר נכון להתקדם ביחד אל מטרה משותפת מתוך כבוד הדדי.
אני מתפלל לפני אלוהי ישראל שיעזור לנו להתגבר על המחלוקות בתוכנו, כדי לשים קץ לצרותינו ולסבלנו ולתקן ביחד כולנו קואליציה ואופוזיציה, תיקון היסטורי לטובת האומה כולה. "ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", אמן.
במהלך החודשים האחרונים, חברים, קיימנו בוועדה מספר לא מבוטל של דיונים מקדימים על חוק הגיוס, באמת הרבה מאוד דיונים.
שמענו בהרחבה את עמדות החברה הקואליציה והאופוזיציה, את עמדות צה"ל וארגוני המילואים, וכן את עמדותיהם של מגוון רחב של גורמים בחברה הישראלית. היום בדיון הזה אנחנו נעבור לשלב מעשי הרבה יותר, שלב של הקראת החוק, שבו נתמקד בפרטים הטכניים, בנוסח עצמו, בתיקונים, כן, בתיקונים הנדרשים לקראת האישור. בשלב הזה העבודה נעשית או תיעשה ככה, אני רוצה לקוות, עניינית, מקצועית ומדויקת במטרה לאשר את החוק כהכנה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. אדוני יושב-ראש האופוזיציה, זמנך אינו מוגבל כמובן, ולאחר מכן נעבור להקראה. תודה רבה, אדוני.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בועז, אני לא מבין מה אתה עושה פה. מה ששמת על השולחן זה חוק השתמטות על מלא, זו בגידה בלוחמים שלנו. זו בגידה בכל מי שלחם והקריב בשנתיים האחרונות, יותר מ-920 הרוגים, יותר מ-20,000 פצועים בגוף ובנפש, ואתה מדבר פה על לחיות ביחד. וגם תסתכל סביבך, ראש הממשלה נתניהו לא פה, שר הביטחון ישראל כץ לא פה, אריה דרעי לא פה, השאירו אותך פה לבד לשאת לבד את החרפה ולא במקרה. דיברת עכשיו על הערך העצום של לימוד התורה, אני מקבל. אתה יודע מה גורם מספר אחד בתולדות העם היהודי שפגע בלימוד התורה, מה הדבר שגרם להכי הרבה יהודים להפסיק ללמוד תורה?
למה אתה לא פותח? למה אתה לא פותח בהתחייבות שלך למשפחות השכולות?
בועז, אני ביקשתי ממנו להתחייב.
איציק, לא להפריע ליושב-ראש האופוזיציה.
אני לא מפריע, אני אומר את האמת. אני ביקשתי ממנו להתחייב שהוא יגיע.
אני מניח שהוא ידבר על זה.
לא, לא, שיפתח עם זה, שאני דורש שתתגייסו, אבל אנחנו נדאג לכם לאחר תהרגו.
אתה רוצה להכתיב לו עם מה הוא יפתח?
זו הדרישה שלנו, ועם זה הוא היה צריך לפתוח. כשאנחנו נהרג, שאתם תהרגו כי אני שלחתי אתכם, כי אני גייסתי אתכם, אנחנו נטפל במשפחות השכולות. אל תעשה ככה עם היד. גם אתה חבר כנסת, מה, אני מפריע לך? במה אני מפריע לך בדיוק כשאני אומר לך את האמת? כן, כן, תסתכל לשם, לא עליי, תרכין ראש, בדיוק, תתבייש לך. אתם לא תשתיקו אותנו, את המשפחות השכולות. אנחנו לא נעודד גיוס אם לא תדאגו למי שנופל ונהרג במלחמה הזאת. ואני מצפה ממך, יאיר לפיד, שעם זה תפתח, לא עם דברי התוכחה שלך.
איציק, אני לא מוציא מעולם נציגי משפחות.
אין מה להוציא, אנחנו הדיון פה.
אני לא רוצה להוציא מפה, יש לי כבוד אדיר לכולם פה. לכולם, אגב, גם למי שלא מסכים איתי, גם לחברי האופוזיציה. יש לי פה כבוד לכל מי שיושב כאן. אני רוצה בבקשה, שנכבד כל אחד פה.
אנחנו מכבדים. שיכבדו את המשפחות השכולות, לא רק בלדבר. שיפתח עם זה, זה לא מעניין אותי.
תן לו, רגע, הוא רק התחיל.
שיפתח עם זה, זה לא מעניין אותו, לא ראיתי אותו באף ועדה.
תן לו לדבר. בבקשה, אדוני יושב-ראש האופוזיציה.
אדוני, בכל הכבוד המשפחות השכולות זה לא גוף אחד.
אל תענה לי, אני לא רוצה לשמוע את התשובות שלכם.
תבואו לישיבות, תבואו לישיבות. תעבירו תיקון לחוק משפחות שכולות.
איציק, מה מותר לך להגיד הכול?
מותר לי להגיד לך הכול. ואני אגיד לך הכול.
אסור לו לדבר? רק אתה תדבר?
רק אני אדבר, רק אני. אנחנו לא נשתוק לכם יותר. לא נשתוק לך יותר.
לא נשתוק לכם יותר. לא נשתוק לך יותר.
גם הוא ממשפחה שכולה, מה אסור לו לדבר?
שיבוא לוועדה. תבוא לוועדה, בסדר גמור.
גם הוא אח שכול, תראה איך אתה מדבר.
תבואו לוועדות של המשפחות השכולות. הוא לא צריך סנגוריה, שיבוא לוועדה.
אנחנו נמצאים בוועדה כל הזמן.
תכירו באחים השכולים וביתומים.
בוודאי שאנחנו נכיר, ונעביר את החוק הזה.
אתה מתווכח איתי, אתם לא תעבירו את החוק. מעניין אתכם דברים אחרים.
אני לא מתווכח איתך. באתה משפחה שכולה, תן כבוד לעוד משפחה שכולה.
אני נותן כבוד לכולם, אתם תתנו כבוד.
יושב-ראש האופוזיציה בזכות דיבור. חברי הכנסת, עד כאן.
אדוני היושב-ראש, אי-אפשר ככה.
נכון, אומרים לכם את האמת. נכון.
אני רוצה לשמוע את יושב-ראש האופוזיציה. היה כבר שקט ולא הייתם צריכים להתחיל שוב פעם.
אני אומר לכם את האמת אז אי-אפשר, נכון.
עם כל הכבוד, אתם לא יכולים לחדש את הוויכוח ולהגיד אי-אפשר ככה.
לא מסתכלים לנו בעיניים, אין לכם כבוד. אל תעשה לי תנועות כאלה, תטפל במשפחות השכולות.
בועז, באנו לדבר על החוק, אני לא מבינה?
יש פה ממשלה שתדאג להם, למה אתה לא מאשים את הממשלה. יש פה נציגי ממשלה, תבוא אליהם בטענות.
אנחנו תומכים בך, אני נמצא שם כל הזמן.
כי זה מתקדם ואתה צודק, אתה מתווכח עם האנשים שתומכים בך.
זה לא קשור, אני לא רואה תוצאות.
מאיר ואיציק, תמשיכו את הדיון חמש דקות בחוץ ותחזרו.
אתם לא צריכים לתמוך בי. אתם רוצים לגייס תתחייבו.
אנחנו רוצים את זה בכבוד. אנחנו נמצאים שם כל הזמן.
חבר הכנסת כהן, אתם רוצים לגייס, אין בעיה, תתחייבו שמי שייהרג בגלל שהוא התגייס יקבל את הטיפול המלא של המשפחות השכולות.
תקשיב, אנחנו נקדם את החוק.
תודה רבה, עד כאן. מאיר, אתה ממשיך.
תודה. התחלתי לדבר על זה שדיברת קודם על הערך העצום של לימודי התורה.
תכף, תראו איך הוא יטיח בי ואני אחייך אליו. הכול טוב.
לא, לא מתיח בך. אני מאזכר אותך שהגורם מספר אחד שפגע בלימוד התורה בעם ישראל, זה יהודים שרצחו אותם, כי אחרי שהורגים יהודים, הם לא יכולים ללמוד תורה. היהודים מתים, לא לומדים תורה, ואם לא יהיה פה צבא יהודי חזק, אף אחד לא ילמד פה תורה. לא רק אלה שמשתמטים. ומי שאומר שיש סתירה בין לימוד תורה לשירות צבאי מזלזל בלימוד התורה של הדר גולדין, זכרו לברכה, של רועי קליין, זכרו לברכה, של אלירז ואוריאל פרץ, זכרם לברכה, של בנייה שראל, זכרו לברכה. של כל מי שהאמין ומאמין שהגנה על עם ישראל ועל המולדת הם מצווה קדושה.
בשנתיים האחרונות פגשתי אין ספור מילואימניקים ונשות מילואימניקים ואנשים שהעסקים שלהם קורסים והמשפחות שלהן משלמות מחירים אין-סופיים והם מלאי שליחות. והדם שלהם לא שווה פחות. ילדינו המתים מוטלים לפנינו שורה ארוכה, ארוכה ובישיבות יושבים 80,000 צעירים שיכולים היו להגן על מדינת ישראל, והצבא אמר פה פעם אחר פעם שהוא צריך אותם אבל המושחתים מוכרים למשתמטים את ביטחונה של מדינת ישראל.
אני אומר לך, במלוא האחריות מפה, אתם גם תתבזו וגם זה לא יעבור. אני אומר לך את זה כראש האופוזיציה, כראש יש עתיד, אני מתחייב שזה לא יעבור. אנחנו נעצור את החרפה הזו. אנחנו נעצור אותה פה בוועדה, או שנעצור אותה במליאה, או שנעצור אותה בבית המשפט, או שנעצור אותה ברחובות. אבל זה לא יעבור החוק הזה. אני נותן פה מילה מול המצלמות, זה לא יעבור.
תודה יושב-ראש האופוזיציה. גברתי, הבטחתי לך, בבקשה.
לא להפריע, לאחר מכן נתחיל בהקראה. בבקשה.
טוב, אני שוב חוזרת. אני פעילה בתנועת אימהות בחזית, נשואה עם ארבעה ילדים, כל חמשת הגברים שלי גויסו. בעלי, לא כל כך צעיר, גם אני לא כל כך צעירה, חתני ושלושת הבנים. החל מ-7 באוקטובר, עשו מאות ימי מילואים, כיום קצינים בתפקידים בכירים ומשמעותיים בחיילות שונים. זה החינוך שהענקנו לילדים וזה החינוך שהוריי העניקו לי ולבעלי – אהבת המדינה וההגנה עליה. יש חוקים ועליהם שומרים, יש חוק גיוס ועליו צריך להתמקד. לא צריך להמציא עוד חוקים. יש חוק וכולם צריכים פה להתגייס.
אחריות, אכפתיות, חברות, אמירת אמת, כי יש חוק ועליו צריך לקיים אותו. תכונות חשובות שלצערי, בהנהגה אנו פחות רואים זאת, ערכים שעליהם מבוססים עשרת הדיברות שכנראה חלק כבר שכחו מעשרת הדיברות. אני לא אחזור על כל הדברים שנאמרו פה, שעם חלקם אני יכולה יותר להסכים ופחות להסכים, כי הזמן הוא קצר. דנו פה בוועדה הזו כבר למעלה ממאה שעות ועדיין ממשיכים לדון. שנים אנחנו מוותרים, שנים אנחנו משלמים לחרדים הטבות שהם מקבלים שאנחנו לא מקבלים, ילדיי לא זכו להטבות כאלה שהחרדים מקבלים.
אני לא נגד ישיבות, אני לא נגד תורה, אבל יש גבול לכמה אפשר להקצות להם. כשאתה רואה חרדים מסתובבים להם ברחובות בבני ברק או נוסעים להם לאומן, כשהילדים שלי, ובעלי, בעזה, עסקים קורסים. איך אפשר לעשות חוק השתמטות כזה? מה הולך פה? זה החינוך שאנחנו נותנים לילדים שלנו, רואים את ההתבטאויות של אנשי חברי הכנסת על הבמה בכנסת? בושה, ילד בגן לא אומר דברים כאלה. נמות ולא נתגייס? לא רוצה להמשיך את המשפט. נטוס לחוץ לארץ ולא נחזור? איזו מדינה תקלוט אותם? פרזיטים שרק חולבים מהמדינה הזו. מה הולך פה?
גברת, עד כאן. אני לא ארשה לאף אחד פה. לשמור על השפה.
סליחה, הם רוצים לטוס שיטוסו ולא יחזרו. זה מה שהם אמרו ואיימו.
עם כל הכבוד, נזכיר שוב, החוק הזה שקיבל גם אישור של רבנים.
ברור שהרבנים יתנו אישור, למה לא? למה שהם יגייסו את הילדים שלהם שימותו וייהרגו.
זה להתגייס. בבקשה, להמשיך.
אתם חושבים שאנחנו מטומטמים.
אתם חושבים שאנחנו לא מבינים קומבינציות בשביל להישאר בממשלה ולענות לחרדים. לא נסלח לכם אם אתם תעבירו את החוק הזה. מה שחשוב לכם זו ההישרדות הפוליטית ולא המדינה, לא החיילים שנפלו ולא החיילים שכעת עדיין נלחמים שם, בצפון, בדרום בשבע גזרות. זלזול במיליוני אזרחים. תתביישו לכם, זה מה שאני יכולה להגיד לכם. יחד ננצח, איזה יחד. אולי ננצח אבל אני לא רואה אחים שלי ביחד שמנצחים. זה לא כתוב בשום תורה לא להתגייס, שכולם התגייסו כי הצבא במפורש אומר שחסרים חיילים. תודה רבה לכם.
רק הערה אחת אחרי הדברים, אני מודה לך על הדברים.
אני מצטערת אבל זה הגיע עד כאן.
לא, לא, הכול טוב. גברת, את טעונה ואני קודם כול מודה לגברים שבמשפחתך וגם לך. כל מי ששית וכל מי שמגן על המולדת אנחנו כולנו מעריכים. אני רק אזכיר ואפר משהו אישי, כי אמרת יחד ננצח, הרב שלי בבית הכנסת שחזר עכשיו מיהודה ושומרון והגיע ביום שבת עם הרובה שלו, עם כיפה שחורה, הוא לא מדבר, כי שבעה חודשים במלחמה הוא היה בשורה, וצריך להזכיר את הדברים האלה גם.
אני באה ממשפחה מסורתית. שיתגייסו חרדים, אין סיבה שלא יתגייסו. כיפות סרוגות מתפללים ומתגייסים.
כעת כולם יגיבו ואני גם לא אשנה את כל ההרגלים הטובים. הדובר הראשון אחרי הגברת, אלעזר שטרן.
אנחנו מקריאים את החוק או שאנחנו עושים סבב הצעות ח"כים?
היו סבבים בלי סוף, היו פה 44 דיונים בזמן היושב-ראש, יולי אדלשטיין, שהנחה פה את הדיונים.
כן, אבל זה חוק אחר, אדוני.
גברתי, נתחיל בהקראה ונדון בחוק.
מקובל שחברי כנסת מקבלים כמה דקות.
אני לא מתכוון להתחיל שוב במונולוגים.
לא מונולוגים אבל כמה הצהרות פתיחה של ח"כים.
יהיה סבב, אני מתחיל עם אלעזר שטרן, כי הרגלים טובים אני לא משנה ונקפיד על השתי דקות. בבקשה, לא להפריע, כולם ידברו.
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' ...) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022
סליחה, שאלה טכנית, את לא קוראת את מה שמחקתם? מחקתם בפתיח את תיקון סעיף 2 ואת שתי השורות הראשונות.
כל מה שקשור לחוק, מותר להעיר. זה בסדר. אנחנו עובדים וההערה שלך במקום.
אני חושב שהמחיקות פה, במחילה, לא פחות חשובות ממה שכתוב. כי כשאתה מוחק משהו במיוחד בחוק הזה, בטח בכותרות שלו, יש לזה משמעות. בחרתם למחוק משהו ולכתוב במקום זה משהו אחר. תסבירי את ההיגיון ולמה מחקתם אותו. זה יהיה מאוד קריטי כל הזמן.
אם את יכולה להתייחס לתיקון סעיף 2, שתי השורות המחוקות מתחת לכותרת – הצעת יו"ר ועדת החוץ והביטחון, למה מחקתם את זה?
אדוני, ברשותך הצעה לסדר, מה שמקובל בוועדה בדרך כלל זה שהרי חברי וחברות הכנסת קיבלו את הטיוטה וקראו את החוק. מקובל שקודם כול אנחנו מתייחסים ויש התייחסויות. וקודם כול אנחנו מדברים על הדברים וקוראים רק לפני ההצבעה. אין הגיון לקרוא עכשיו.
כיושב-ראש שיניתי את הסדר, אני רשאי לעשות את זה ועשיתי את זה. והעולם ממשיך להסתובב והשמש תזרח מחר בבוקר והכול טוב וחבל על הזמן שאתם מבזבזים. יש פה המון אנשים שרוצים לדבר. אני מבין את ההערה המאוד מאוד חכמה שלך, אבל אני העדפתי לנהוג בצורה שכזו מאחר וניהלנו כל כך הרבה דיונים ומי כמוך יודעת שהיו כאן מונולוגים.
חד-משמעית, אבל לא על הנוסח הזה.
אגב, גם עכשיו אתם מבזבזים זמן וחבל.
ניהלנו דיונים על נוסח אחר לגמרי, לגמרי.
על איזה נוסח אנחנו מצביעים?
שנייה אחת, אין לי מה להסביר. אני רוצה קודם לשמוע את סוף הסעיף.
הנוסח הקודם, זה שיש בו מחיקות, זה הנוסח שהיה לפני הוועדה בתקופתו של היו"ר אדלשטיין. זה הנוסח? רק כדי להבין.
אז מה זה? רגע להבין את ההיסטוריה. רק להבין מה הנוסח שמוצג ומה מחקו. מבחינת הפרוצדורה אני באמת לא מבינה.
על שולחן הוועדה היה מונח תיקון 26, הצעת חוק שהונחה בכנסת הקודמת עליה הוחל רציפות.
המחיקות הן הצעת החוק הכחולה שלא נכנסו לנוסח, ומה שבעקוב אחר השינויים אלה התוספות.
הצעת החוק מהממשלה הקודמת.
יש לי שאלה על השורה הראשונה.
אני יודע, אבל אני הדובר מלפני זה מכיוון שכבר עברתם להקריא סעיף. יש לי שאלה, עברתי על החוק ובחוק כתוב בסוגריים שילוב תלמידי ישיבות, זה היה בסוגריים כל הזמן, נכון?
בתוך הטיוטה, לפחות זאת שהנחתי היום, עוד לא ראיתי, אבל ראיתי שבכל פעם כתוב שילוב בני ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדים. בכל מקום שהיה כתוב המשפט הזה נמחק העניין של בני ישיבות ונשאר בוגרי מוסדות חינוך חרדים. לכן, מה שאני שואל הוא לגופו של שם החוק. אם באמת מדברים, ואני מבין שזה נעשה בכוונה, בגלל שראיתי את זה באופן סיסטמתי כל כמה זמן.
אלעזר, יהיה לך זמן להתייחס כשהיא תסיים להקריא.
רגע, אבל אני שואל על מה שהיא הקריאה.
אנחנו מדברים על לשון החוק.
לא, אני מבקש שהיא תעצור ותיתן התייחסויות על שם החוק.
יהיה לך זמן להתייחס. אתה תקבל התייחסות. אתה המגיב הראשון.
אבל היא ממשיכה להקריא, בועז. זה לא יכול להיות.
אדוני היושב-ראש, תרשום לעצמך שחבר הכנסת שטרן לא בעד הקראו מהירות. בחוקים אחרים אחרי זה יהיו לנו הקראות מהירות, אחריות הרמטכ"ל, הפנסיות התקציביות.
הינה הקמ"ן הגיע. נכון, בואו נדבר על זה.
למה אתה מטיל את זה על שטרן, יו"ר הוועדה מקדם את אחריות הרמטכ"ל.
אני את ההתנחלות הקמתי פה בוועדה. אתה יודע את זה. זאת ההתנחלות שלי, כאן.
הגדלות הרמטכ"ל זה של יו"ר הוועדה.
אבל אתה צודק, עמית, זה באמת עומד אחד מול השני. מי שמשרתים אתם לא מוכנים לתת להם ומי שלא משרתים אתם נותנים להם, לא רק עד חצי המלכות, אתם רוצים לתת להם את כל המלכות.
אנחנו רוצים לתת למשרתים, לא לפנסיות התקציביות שלו.
מי שמשרתים אתם גוררים אותם פה בבוץ. בבוץ, בבוץ. אתם יורקים בפרצוף של צבא הקבע, של האנשים שמקריבים את עצמם.
היית פה כשהיו פה הגדודים של 605, ראית לאן הולך הכסף.
הייתי פה, אני פה בכל ישיבה, אתה יודע את הדבר הזה.
אתה יודע כמה אנשים נושרים היום מצה"ל ולא מסכימים לשר בצה"ל.
גם בגלל שהם לא מקבלים שום ודאות לגבי השכר והפנסיה התקציבית שלהם. אבל אלה שלא, להיפך, אדרבא ואדרבא, בואו ניתן להם עוד ועוד ועוד, רק שלא יבואו, נשמור שלא יבואו, חס וחלילה לצה"ל.
אדוני היושב-ראש, זמן שלם של הדיון הולך לריק.
מרב, את בקריאה ראשונה. עמית, אתה בקריאה ראשונה. שניכם בקריאה ראשונה, שניכם תצאו פשוט. אני לא מוכן לזה, חברי הכנסת, יש פה כללים בדיון הזה. אני רוצה לשמוע את איילת, מי שמפריע לי פשוט יצא החוצה. בבקשה.
בועז, השאלה האם ההקראה - - -
לא, שמעתי, זאת הכותרת עצמה ונתייחס לזה.
נכון, אז שתעצור אחרי הכותרת. אם יש הערות על הכותרת שתעצור שם.
תהיה לך הערה, אתה מוזמן. בבקשה, איילת, תמשיכי.
יש פסקה שנמחקה, לשאלת חבר הכנסת טור פז, זה תיקון טכני שנמחק בהצעת החוק הממשלתית המקורית, הנוסח הכחול. היה צורך לתקן את התוספות, היעדים היו בתוספות ועוד הסדרים היו בתוספות. בחוק הזה אין תוספות ולכן סעיף 1 הוא מחיקה טכנית של הצורך בסעיף הזה.
אבל רק בהקשר הטכני צריך לציין שזה תיקון בחוק שירות ביטחון. לכן סעיף 2, לא יכול - - -
כן, דרור, אתה בזכות דיבור? אני רוצה להבין?
בסדר, אנחנו לא בנסחות עכשיו. הסברתי את העניין המהותי.
דרור, אתה בזכות דיבור? אתה מפריע לי. אל תפריע לי, תבקש רשות. קדימה.
אפשר שאלות על מה שהיא הקריאה?
שנייה, היא תסיים. סיימנו?
לא, אפשר רק לקרוא. היום רק קוראים.
בבקשה, אלעזר שטרן בזכות דיבור. לאחר מכן חברת הכנסת מירב כהן. שתי דקות כל אחד, בבקשה, התחלנו.
זה יהיה ככה? למה שתי דקות? אני שואל אמת.
אם יש דיון מעמיק על החוק הכי חשוב. בועז, אתה יודע כמה זמן אני יושב כאן.
מירי, את מקבלת את זה שלא יתנו לנו לדבר כאן?
מה זה שתי דקות? איך אני יכול בשתי דקות?
לא, סליחה. זה כמו להגיד לתלמיד שלי, אתה תדבר אבל רק חצי דקה. אני מצטער.
בועז, משלמים לי על זה וגם לך. אני חקרתי את החוק הזה ואתה יודע כמה אני מבין בו.
ולכן אתה תדבר, אבל חבל על הזמן. חבל, אתה יכול לדבר.
בסדר, אז אל תגיד לי רק שתי דקות.
אתה הגשת את החוק, מה זאת אומרת אני מבין, אתה הגשת את החוק הזה. אתה הגשת ואתה טוען שהוא לא מוסרי.
עוד לא דיברתי ואתה כבר יודע.
נכון. לא השתנה כלום מ-7 באוקטובר.
לא, אין בעיה. אני מגבר על מעשית.
הצבא יושב פה ואומר שצריך חיילים.
הוא לא טוען מעשית. הוא טוען מוסרית נגדם, אני גם פה בדיונים.
- - - אתה לא היית בדיון, אני הייתי.
בועז, למה אלה שמחוץ לדיון מדברים?
זה חוק חדש, זאת מציאות חדשה. מה אתם רוצים?
סליחה, אדוני, מי זה? להוציא אותו, להוציא אותו.
למה? כי מי שלא מסביב לשולחן לא מדבר.
אל תוציא לוחמים, אל תוציא לוחמים.
אבל הוא מפריע, מה זה הוא מפריע?
בסדר, אני ראיתי את הסבלנות. אי-אפשר להוציא לוחמים.
שנייה, שנייה, אנחנו מנהלים כאן דיון ואם מישהו מפריע הוא לא נשאר, נקודה. אני רוצה להתקדם יש פה דיון.
תהיה קצת יותר סבלני ללוחמים. אתה יודע מה, אל תהיה סבלני אלינו, ללוחמים תהיה יותר סבלני.
ראיתי אותך מאוד סובלני קודם עם איציק. בבקשה, תמשיך.
תשאירו אותו. אבל לא להפריע, לא להפריע.
בועז, מכיוון שלא ניתנה לנו להגיב ישירות על דברי הפתיחה שלך, אז אני אחבר אותם ברשותך.
יאיר, יושב-ראש האופוזיציה התייחס.
אני רוצה להסביר לך משהו, נבחרתי לבד. כל חבר כנסת בבניין הזה יש לו את הזכות, גם אם ראש המפלגה שלו מדבר.
לא הייתי אומר את זה בקול רם.
אני אומר את זה בקול רם, אתה מכיר אותי.
אנשים שמכירים אותי יודעים וגם אתה יודע את זה. אני חושב שהבעיה הכי קשה בחוק הזה, ואני מחבר את זה לדברים שלך, שעל פניו התורה ששמרה עלינו, היא לא התורה שמופיעה בחוק הזה, בחוק הזה מופיעה תורה אחרת. בחוק הזה מופיעה תורה שהיא משתמטת. בחוק הזה מופיעה תורה שהיא פוסלת, היא משנה את התורה הקדושה, מלא תעמוד על דם רעך ומאחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו כאן, בחוק הזה.
אלעזר, אמרתי שתי דקות. אני לא אתן לך, עם כל הכבוד, אין, אני לא אתן לך להתחיל פה במונולוגים. יש לך בדיוק עוד חצי דקה כי כבר דיברת.
טוב, אוקיי. אני אגיד לך משהו, בחוק הזה מומצאת תורה חדשה שהיא גם הייתה לפני 39' באירופה. תשבו ותסמכו על הנס, ואנחנו יודעים מה קרה. עכשיו לצורך העניין, ואני פונה אל היועצת המשפטית, אני חושד שלתת שתי דקות לחבר כנסת, באמת, אני לא מצליח להבין איך אני יכול למלא את התפקיד שלי ואת החובה שלי כשאני מתייחס ברצינות לכל השעות שביסמוט ישב עם אטיאס והביאו לנו את הנייר הזה, ולי בסוף משאירים שתי דקות. גם הוא ישב עם אטיאס שעות, ימים, שבועות וחודשים.
תודה רבה, דיברת ארבע דקות. מירב כהן, בבקשה.
שאלתי גם על הכותרת של החוק, למה החוק לגיוס תלמידי ישיבות - - -
תודה רבה. אלעזר שטרן, שמענו. אתה זה שאולי דיבר הכי הרבה בדיונים שלי ואתה יודע את זה. אתה גם הדובר הראשון, ואתה עכשיו מתעלם. ואת מה שאתה יכול להגיד בדקה אתה אומר ב-17 דקות. לכן הקצבתי שתי דקות. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.
קודם כל, כל האנשים שנאחזים בכבוד לדת וליהדות, שאני מאוד מכבדת וגם עם אורח חיים מסורתי ומאוד מחוברת ליהדות, אם מה שהבנתם זה שלא צריך להילחם כדי לשמור על הארץ הזו, אז הבנתם את כל השיעורים לא נכון. איך היינו מנצחים את עמלק, איך היינו בונים את ממלכת דוד, איך היינו יורשים את הארץ.
אתם יודעים, השופט העליון סולברג ציטט בפסק הדין שהוא כתב בנושא ההשתמטות, הוא כתב פסק דין מאוד חריף, שאומר שהמדינה התנערה מחובתה לגייס את החרדים, והוא מסיים את דבריו בציטוט של הרב חיים מבריסק, שאומר: מי שלא יודע מתי צריך לסגור את הגמרא, מוטב שלא יפתח אותה. אז אולי מוטב שלא תפתחו אותה, כי אתם מבינים אותה לא נכון, אבל לגמרי.
עברתי על המסמכים האלה של הצעת החוק שאתה הנחת לפנינו, היה לנו זמן קצר ללמוד. בשורה התחתונה הדבר היחידי שעולה מזה באופן מיידי, מה שקורה בטוח באופן מיידי זה שמחזירים 650 מיליון שקלים לציבור החרדי, לישיבות ולאברכים. זה הדבר המיידי היחידי שעולה מהנוסח הזה. הישיבות מקבלות 350 מיליון, עוד 200 מיליון למעונות ומבטלים את ההנחה בביטוח לאומי. זה הדבר היחידי שקורה באופן מיידי.
אגב, זה היה פותר את כל הבעיה של היתומים והאלמנות.
לא להפריע לחברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. רם בן ברק, לא להפריע.
אבל אתה צודק רמי, ברור שאתה צודק.
אני חושבת שמתוך הוגנות היה ראוי שבאותו חוק יהיה סעיף שאומר בכמה הולכים להאריך את השירות הסדיר של החיילים ושל המילואימניקים, כי זאת נגזרת ישירה. הרי בשבוע הבא נשב פה ונצטרך להאריך את השירות הסדיר ואת שירות המילואים, אז בואו נעשה את זה כבר בחקיקה אחת, כי זה אותו סיפור. לא הוגן להביא רק צד אחד של התמונה.
לא, אני אשלים את דבריי. הדבר הזה הוא ממש זלזול בעבודה הפרלמנטרית. גם ככה לא מגיעים לכאן שרים, גם ככה לא מעבירים לכאן נתונים ועכשיו גם סותמים לנו את הפה. מה נשאר?
חס וחלילה. תודה רבה. חבר הכנסת מרב מיכאלי.
לא, אני אשלים את דבריי. אני אשלים את דבריי.
אפשר לקבל ייעוץ משפטי למה שתי דקות. באמת, באמת.
לא יכולתי להתייחס בשתי דקות.
תגיד לי כשאני לא מדבר לעניין, אבל אתה לא יכול להגיד לי שתי דקות.
היו פה דיונים ואתה היית כמעט בכולם.
אדוני, לא היו דיונים על החוק הזה.
שאלת שאלה ואני עונה לך, אני מתייחס למה שאתה אומר.
הרי בדיונים שהיו כאן היו פה מונולוגים. היו מונולוגים שייקספיריים, אנשים התחילו ופתחו בשעה 09:00 וסיימו בשעה 09:40 כדי להגיד שלום. זה בלתי אפשרי להמשיך ככה כי אנחנו באנו לפה לעבוד. אתה בעצמך אמרת, נבחרתי כדי לעבוד ולא כדי למרוח את הזמן.
נשמח לשמוע את עמדת היועצת המשפטית.
אתה יכול לאהוב או לא לאהוב את החוק הזה. אני מאמין בחוק הזה.
אני מקווה שיש מישהו שמבטיח מינהל תקין.
השאלה האם אפשר להתניע את החוק בשתי דקות, בועז.
אני מבקש תשובה של הייעוץ המשפטי, האם שתי דקות זה זמן הגיוני.
האם לגיטימי להגביל לשתי דקות.
תנו לה לסיים, לא להפריע לסיים. בבקשה, מירב.
תראו, ראש הממשלה נתניהו יעביר כל חוק השתמטות, כי ממש לא מעניין אותו הציבור, הוא חושב שהציבור ישכח. וממש לא מעניינים אותו המילואימניקים, לראייה אף אחד לא תאם איתם את הנוסח הזה. עם מי ניסחו את הנוסח ואת הטיוטה שמונחת פה, עם האד"מורים. לא באו ושאלו את החיילים, את המילואימניקים, זה הקהל. ואתה כיושב-ראש חוץ וביטחון אמור לשמור על הביטחון שלנו.
הצעת החוק הזו בוודאות לא שומרת על הביטחון שלנו כי כל הגזרות פתוחות, חסרים חיילים וזה מבטיח שלא יבואו עוד. האויבין שלנו רואים את מה שקורה פה בוועדה והם מבסוטים. הם מבינים שאנחנו חלשים. ואנחנו נעשה הכול, נעבור ח"כ ח"כ, נדבר לערכים של האנשים, יש לנו 80,000 צעירים שיכולים לבוא ולעזור, יש לנו אין-ספור חזיתות פתוחות. ואם אחרי שנתיים וחודשיים לא באים ומתגייסים אז מתי זה יקרה.
ארבע שנים מפרוץ המלחמה נבוא ונבדוק האם הם התגייסו. זאת בדיחה.
תודה רבה על הדברים החשובים, תודה. מירב, חברת הכנסת,
זאת יריקה בפנים של כולנו וזה לא יעבור לכם.
ברור, הדברים ברורים. תודה רבה, יקירה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.
תודה. קודם כל, אני חושבת שיש אי-תקינות בהליך, אם על נוסח חדש, חברות חברי הכנסת מקבלים רק שתי דקות להתייחס.
אנחנו נבדוק. אם צריך שתי דקות וחצי, אני אוסיף חצי דקה.
לפי דעתי אני חושבת שיש פה פגם בהליך של החקיקה, כי אי-אפשר באמת להתייחס לנוסח חדש וחדש ושונה.
אני אתייחס לדברים הכי משמעותיים. ששונים בחוק הזה מהחוק שעליו דיברו פה, כמו שאתה אומר, כל כך הרבה. הדבר הכי משמעותי הוא שבכל הדיונים שהיו כאן, אדוני היושב-ראש, באמת המון אנשים טובות וטובים ניסו לצאת מגדרם כדי למצוא דרכים שבהם חרדים יכולים להתגייס לצה"ל. מסלולים מיוחדים, ישיבות הסדר חרדיות, להרחיב מפה, להרחיב משם, לוודא שחרדי נכנס חרדי, יוצא חרדי, לא רואה אף אישה, חס וחלילה, טפו. החוק הזה עושה בדיוק את ההיפך, מוודא שכמה שיותר צעירים חרדים לא יתקרבו, חס וחלילה, רחמנא ליצלן לאיזשהו מקום שקרוב בכלל לצה"ל.
מבטל את המשמעות של ישיבות ההסדר. מונע מהם לנהוג, מונע מהם לעבוד. וכמו שציינו פה לפניי, זה לא לתלמידי ישיבות, זה לצעירים חרדים כולל, גם מי שבישיבה, גם מי שלא בישיבה לא ישרת, לא יראה את העולם הגדול, לא יזכה חלילה, לנסוע לחופש תנועה בסיסי. ממש חוק שנועד לכלוא את הצעירים החרדים תחת הנהגת רבנים מאוד מסוימים וקומץ עסקנים שגורפים הון בלתי נתפס על חשבון שאר העולם.
בימים שבהם צה"ל מודיע על משבר כוח אדם חמור שלא היה כמוהו עשרות שנים ושהביטחון של כולנו עומד בסכנה. זאת באמת חרפה, באמת חרפה ממדרגה ראשונה וסכנה אמיתית לביטחון ישראל ולקיומה העתידי.
מאה אחוז. תודה רבה, חברת הכנסת מרב מיכאלי. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה.
רגע, סליחה. אחרי זה יגידו שעשיתי בכוונה.
אצלי אומנם היה שעון אבל רק כשהיה ראש הממשלה או שר הביטחון.
אתה רואה איך אני מכבד אותך, אני מתייחס אליך כמו אל ראש ממשלה. תראה איך שדרגתי אותך.
לא, אני מוסיף לו 20 שניות.
בסדר גמור, חברים, מכיוון שכל פתק פה מצולם ומקבל אחר כך פרשנויות, אז אני אגיד ששלחתי אכן פתק ליושב-ראש הוועדה, שלדעתי מן הראוי היה לתת למי שניהל עשרות ישיבות ומי שעבד על החוק שנתיים ולשם שינוי מכיר כל אות וכל פסיק בחוק, לתת זכות דיבור קצת לפני ההקראה, אחרי למשל, דברי יושב-ראש האופוזיציה. אבל לא נעניתי, לכן אני אנצל את הדקה שיש לי בהתייחסות לסעיף הספציפי הזה.
קודם כול, הודעה אישית. ראיתי בימים האחרונים לא מעט ניסיונות להשוות בין החוק שאני הפצתי, נוסח חוק שאני הפצתי, לנוסח חוק שנמצא לפנינו. השוואות יותר טובות, פחות טובות, אני יכול גם להוסיף הבדלים שונים. לדעתי זאת שטות לעשות את ההשוואות האלה, כי יש פונקציית מטרה. פונקציית המטרה היא שונה לגמרי. ניסיתי להגיע לחוק גיוס כדי לגייס, מתוך הבנה ששינוי חברתי לא קורה תוך שעתיים, אבל צריך לגייס מספרים בהתאם לצרכים של צה"ל. פונקציית המטרה של החוק הזה יכולה להיות מה שאתם רוצים, אבל היא ודאי לא גיוס מן הציבור החרדי לצה"ל. לכן כל ההשוואות האלה, אני רואה בהן פשוט פגיעה בי.
דבר שני, אנחנו עוסקים בסעיף המטרה. כמו שאמרתי, מטרת החוק יכולה להיות כל דבר, כנראה שמירה על הקואליציה או כל דבר אחר, אבל היא ודאי לא גיוס. לגבי התוצאות של החקיקה הזאת, אם וכאשר תעבור, פגיעה בביטחון המדינה, כפי שמתפרסם גם היום וגם אתמול, הצרכים של צה"ל עומדים על, נציגי צה"ל יגידו יותר טוב ממני, לפחות 12,000 חיילים במיידי, לספק את זה בקצב שמוצע בחוק, אפשר גם בכלל להסביר את המספרים האלה כשצה"ל ערוך כבר לקלוט הרבה יותר, אני באמת לא מבין. צריך לומר, אתם רואים כאן, גם שירות לאומי הופיע והכול, אבל כשמדברים על מטרת החוק צריך לזכור דבר אחד. אם המטרה היא גיוס, כל החוק, אבל כל החוק, צריך להיראות אחרת. בלי סנקציות, בלי פעילות אמיתית לצורך גיוס מן הציבור החרדי, שום דבר לא יקרה. האגדה הזאת, שעדיף אולי, המעט שהחוק יביא מן הדברים שאתה הצעת, לדעתי לא תושג באמצעות החלפת המוצר הזה.
תודה רבה, אני מודה לך על הדברים. ותודה רבה גם על האגדה שאין סנקציות, אגדה יפה.
בוא, אז אני מציע שלא נתנצח, כי אתה יודע שאם אני אתחיל להתנצח על הסעיפים בחוק אתה לא תנצח.
בסדר, זה שטויות, מה זה הסנקציות.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אתה תתייחס לשאלות ולהערות לפחות?
אני אתייחס להכול. בבקשה, רן בן ברק. לא להפריע לו.
השבוע נסעתי לאורך אחד הגבולות, אני לא רוצה להגיד איזה גבול מהסיבה הברורה שאני לא רוצה שאויבינו יידעו איזה גבול כל כך פרוץ, אבל נסעתי לאורך הגבולות, נפגשתי עם אחד מאלופי המשנה שנמצאים בגזרה, הוא אמר לי: תקשיב הגבול פרוץ לגמרי אין חיילים ששומרים על הגבול, ואנחנו יודעים שמעבר לגבול הזה יש אנשים שרוצים ברעתנו. אני אומר לו: מה הבעיה? הוא אומר לי: הבעיה זה כוח אדם. אין חיילים לאבטח את הגבול הזה. זו המציאות שאנחנו חיים בה היום. אנחנו חיים בחוסר מטורף של לוחמים שיכולים לשבת על הגבולות שלנו ולשמור על מדינת ישראל.
אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, יש חוק גיוס במדינת ישראל, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. לא יכול להיות שיהיה כאן חוק גיוס לחרדים, חוק גיוס לחילונים, חוק גיוס לאחרים. צריך להיות חוק גיוס לכולם. רוצים לדבר על מכסת לומדים, ואני אמרתי את זה לך, אמרתי את זה ליושב-ראש הקודם של ועדת החוץ והביטחון – אם רוצים לחוקק משהו, צריך לחוקק חוק מכסת לומדים. כולם צריכים להתגייס, ואנחנו צריכים להגיד X אנשים יכולים ללמוד. גם זה, אגב, נתון לוויכוח, כי האחרים שמקבלים פטור כזה או אחר, אחרי זה צריכים לחתום קבע כמה שנים, אבל על זה אפשר לדבר ועל זה האופוזיציה גם תהיה מוכנה לדבר.
אבל חוק גיוס יש לכולם, כולם צריכים להתגייס, ומי שלא מתגייס לא מקבל נקודה, לא מקבל כלום, שום דבר. אם הוא לא במכסה, הוא לא מקבל כלום. כולם או מתגייסים או לא מתגייסים. תודה.
תודה. לא להפריע, אני לא מבין מה זה מחיאות הכפיים האלה. חבר הכנסת מאיר פרוש, אתה רוצה מאוחר יותר? לידך חבר הכנסת טור פז ומאיר כהן אחריו.
אדוני יושב-הראש, אני מתייחס לכותרת ולסימן המטרה וההגדרות. בעיניי יש פה כמה שקרים בכותרת, ובעיניי אי-אפשר שחוק יאמר שקר. קודם כול כתוב שילוב תלמידי ישיבות בכותרת, אבל כל מה שאנחנו שומעים זה שלא היו תלמידי ישיבות שהתגייסו, נאמר פה במפורש. איך זה שזה מופיע בכותרת, הרי כל המטרה של החוק הזה, לא רק הנסתרת, גם הגלויה, כתובה מייד אחרי זה בסעיף 26ב שקראת, להסדיר את מעמדם של תלמידי ישיבות שתורם אומנותם. אז איך זה שהכותרת סותרת את המטרה? חוק לא יכול שהכותרת והמטרה שלו יהיו בסתירה. לכן אני אומר כאן שיש או לשנות את הכותרת שילוב תלמידי ישיבות, זה להערכתי, או לשנות את הסדרת המעמד, לא יכולה להיות סתירה בין מטרה לבין כותרת. זה אחד.
שתיים, מטרתו של פרק זה לצמצם את אי-השוויון, צמצום זה מילה אמורפית, צמצום זה גם אם יהיה עוד חייל אחד, צמצמנו את אי-השוויון. אם לא תהיה הגדרה כבר במטרות בכמה מצמצמים, אז לא עשינו כלום. זה אולי לא שקר, אבל זה לא אומר שום דבר.
דבר שלישי, חסר לי בהגדרת המטרה להקל את הנטל, להציל חיי חיילים, לחזק את מדינת ישראל. להגדיר שהמטרה היא צמצום אי-שוויון ושילוב והסדרה, וואלה, זה כלום. כבר בהגדרת המטרה פה אין כלום. תגידו את האמת, אנחנו שוב, בעיניי לא משיגים את זה בחוק הזה, אבל לפחות שזה ייאמר, תגדירו הגדרה רצינית.
ואני יאמר כאן עוד משהו, אני חושב שעל תלמידי רבי עקיבא יש מחלוקת על מה הם מתו. האם זה בגלל שהם לא נהגו כבוד זה בזה או בגלל שהם פשוט התגייסו למרד בר כוכבא ונהרגו כולם בקרב? דבר אחד בטוח, שהם לא חשבו שללמוד תורה סותר שירות כשצריך לקום ולהציל את המדינה. אני מציע לבוא ולהגדיר פה לצד ההכרה בחשיבות לימוד התורה, את העובדה שלימוד תורה איננו סותר שירות למען המדינה. שזה יהיה בהגדרת המטרות, כי זה מה שאתם אומרים שאתם עושים.
תודה, תודה רבה, ידידי. חבר הכנסת כהן, בבקשה.
אני לא רוצה להזכיר לא את ביבי ולא את הקואליציה ולא כלום, אני רוצה להזכיר לכולכם.
יעקב אשר, אל תפריע לי. איפה אתה? אני רוצה להזכיר לכולנו את 7 באוקטובר. אני רוצה להזכיר את הבוקר הנמהר הזה כשהגענו לכנסת כולנו יום אחרי. והסתכלתי על חבריי מכל המפלגות וכולנו השפלנו עיניים וכולנו ידענו להגיד אז, כן, כולם יתגייסו. כן, תהיה ועדת חקירה ממלכתית. כן, אנחנו כולם עם אחד. ולא עבר הזמן, ואנחנו יושבים כאן, כשברור לחלק האחד של השולחן שזה לא חוק גיוס, זה חוק השתמטות. ברור לכולם שזה לא יגייס חרדים, אלא זה יאפשר לחרדים לא להתגייס.
אני רוצה רק להזכיר לך, אדוני, ולהזכיר לכולם איזה דרכי מילוט יש כאן. חוק שבתוכו, אם הצבא לא יעשה מסלולים מותאמים, יושבת ועדה, שחצי מתוכה הם חרדים ומאפסים ואומרים מותר לא להתגייס. זה כתוב בחוק.
זה כתוב בחוק. שימו לב, 10% מהמכסה.
אני זוכר את יולי עם המלחמה המכובדת שלו, שאמר אני מכבד אנשים שהולכים למד"א, אני מכבד אנשים שהולכים לכל מקום, אבל הצבא צריך לוחמים. כשמדבר רם על מה שהוא מדבר, אז כן, אני הייתי בגזרה המזרחית. וכן, הצבא מקים אוגדה, וכן לצבא אין חיילים לאוגדה הזאת, אין לו חיילים. אין לו חיילים. משפט אחרון, אדוני.
חסרים לוחמים שיגנו על המדינה הזו. עזוב קואליציה, עזוב אופוזיציה, חסרים לוחמים. החוק הזה לא מביא אותם, לכן הוא לא יעבור.
אני רוצה להתייחס למה שאמרת, אלעזר אמר שאני צריך להתייחס גם לדברים שנאמרים.
קוראים לי מאיר, במרוקו, לא אלעזר.
לא, דיברתי על ידידך, על חברנו המשותף, אלעזר שטרן. אני אומר שבפגישות שהתקיימו.
בפגישות שקיימנו במהלך הדיונים. הינה, נציג הצבא נמצא פה, לגבי אין מכסת לוחמים ותומכי לחימה. נציגי צה"ל בעצמם, והם נמצאים פה ליד, הבהירו היטב, שאתה לא יכול הרי לקבוע מכסת לוחמים ותומכי לחימה, מאחר ואין להם את הדרך לנבא מראש על פי פרופיל, אבל זו השאיפה שלנו. כמה שיותר חיילים.
אתה יודע מה השאיפה של החוק הזה, לעשות בנליזציה.
שנייה, לא להפריע לי. הוא אמר את זה יחד איתי בחדר.
לא, הוא אמר שיש אחוזים שמקובלים.
אם כולם יגיעו לצו ראשון יהיה קל למיין אותם.
לעשות בנליזציה של להגיע לצבא. שרון ניר, בבקשה.
רגע, תנו לתת אלוף טייב לומר.
רגע, רגע, שנייה אחת. סליחה, חבר הכנסת פרוש, שרון ניר פשוט צריכה לצאת, ואני רוצה לתת לה להתייחס. אתה רוצה לפניה?
אני רוצה רק להתייחס למה שאמרת עכשיו, שקשור ללוחמים ולאופן שבו ממיינים בתוך הצבא ומחוץ לצבא. גם ראיתי עסקה על הדבר הזה בחומר שהופץ פה. אני רוצה להגיד דבר אחד שכן אמרתי אותו במפורש גם בדיונים פה וגם במפגשים המקצועיים.
צריך מודל שמבטיח אנשים כשירים ללחימה ולתומכי לחימה. והדבר הזה נכון שייעשה מבחינתי, כיוון שאני גוף ממיין ומשבץ באמצעות מודל של גילאים. כמו שהוצג, כדי שיהיה אפשר לעשות אותו. זו נקודה מאוד מאוד חשובה. בלי מודל שמסתכל על איזה מספר שייקבע, אני לא נכנס למספר ואני לא נכנס לקצב, אבל להסתכל על מי מגיע, יהיה קשה להתאים בין מה שאנחנו צריכים לבין מי שבא. ואני חוזר על הדבר הזה, זאת הייתה הבקשה שלנו.
שרון, לברת הכנסת שרון ניר.
הוא הציע את המודל, מה אתה לא מבין?
שנייה, אבל גילאים זה לא עוזר.
הוא יוצא מתוך הנחה שבגיל 18 הוא יותר כשיר מגיל 26.
שנייה, הרי הפרופיל, רח"ט תומכ"א, לא נקבע לפי גיל. נכון שלגיל יש נקודה מסוימת אבל בסוף גם אם הם יתגייסו בגיל 22 או 23 המערך הבריאותי, הפרופיל הרפואי שלו יגדיר האם הוא יהיה לוחם או לא לוחם.
אדוני היושב-ראש, מבלי לפגוע.
חברים, נמשיך את הוויכוח. חברת הכנסת שרון ניר בזכות דיבור.
- - - בגיל 18. אם יש מכסות גם לנו יהיו מכסות.
לא להפריע, גברת. אני לא רוצה להוציא אף אחד. אני לא רוצה להוציא. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. רגע, עוד הערה אחת, אני לא רוצה להוציא אף אחד, אז אנא, בבקשה. כל אחד יקבל את הזכות לדבר.
גברתי, לא להתפרץ, בבקשה. אני רוצה לשמוע רק את חברת הכנסת שרון ניר.
אדוני היושב-ראש, ביום חמישי, בזמן שאתה הפצת את בלוף הגיוס וישבת ושקעת על פשקווילים, כן. אז הצנחנים בחטיבה 55 בסוריה עשו נוהל קרב. הם במילואים, אתם יודעים, זו פלוגה שנמצאת במילואים. אגב, פלוגה שעושה 115 יום עכשיו, אחרי שהיא הייתה בכל הגזרות, גם בעזה, גם בלבנון ועכשיו גם הייתה בסוריה. ואתה יודע איך זה הסתיים לפנות בוקר, בשישה לוחמים פצועים, מתוכם ארבעה קצינים. ואם אתה היית מטה קשב, כמו שאתה מטה להשתמטות, למה שקורה במוצבים בכל הגזרות, גם בסוריה, גם בלבנון וגם בעזה, אז אולי היית תוהה על מה שקורה להם.
דמם לא פחות סמוק משל אף אחד אחר, דמם של אותם לוחמים. ושש האימהות שקיבלו טלפון לפנות בוקר, והדופק של כולנו עלה למאתיים. אם היית מגיע יום למחרת לבית חולים ושואל את עצמך מי מייצג אותם. מי מייצג את אותם לוחמים, שממשיכים 115 יום.
מה קרה שם? תספרי מה קרה שם בסוריה.
היית שואל את עצמך, מה קרה.
תספרי מה קרה בסוריה, למה זה קרה.
ולכן כשאתה מספר לנו פה אגדה.
אתה מספר לנו פה אגדה שזה יחזק את ביטחון המדינה. הרי ברור לחלוטין שזה לא מחזק את ביטחון המדינה. כי חסרים 13,000 חיילים לצה"ל.
לא להפריע, גברתי. רק שנייה. לצאת, בבקשה.
זה קשור לזה שחיילים בני 50 יוצאים לפשיטה בסוריה, עמית.
במקום חטיבת הקומנדו, יוצא גדס"ר 55 עם חבר שלי שהו א בן 49, בהתקלות פנים אל פנים, זה קשור בדיוק.
למה את אומרת לחרדים לשבת בשקט, אני מבית דתי, הינה אימא שלי, אישה דתיה.
די, די, לצאת, בבקשה. אדוני, לצאת, בבקשה.
חוצפנית, את מדברת על אישה חרדית?
יופי, גם אנחנו חמישה שמגויסים.
אני לא מדברת על כל החרדים.
כל האלף אנשים, תכניסו אותם לישיבות - - -
היא כבר קראה לנו פרזיטים.
פרובוקציות, פרובוקטיבית, היא לא משהו אחר.
חבר הכנסת ביסמוט, אני ברשות דיבור, ברשותך.
אנחנו רוצים לשמוע את שרון.
אתם לא מבינים שיש מלחמה, תתביישו לכם.
באת לעשות פה פרובוקציות ולא שום דבר אחר.
חבר הכנסת ביסמוט, לא סיימתי, תודה. אם אני יכולה לקבל את רשות הדיבור שלי.
לא צריך לעזור לי. חברת הכנסת שרון, בבקשה, לסיים. לא להפריע.
אם היית מבקר את אותם לוחמים, היית שואל אותם, את אלה שהצליחו לדבר, לצערי, גם שלושה נפצעו קשה, הם היו מספרים לך מה הם הותירו מאחור. אחד, שלא יכול לדבר הותיר מאחור אישה בחודש היריון מתקדם עם עוד שלושה ילדים קטנים. והאחרים הותירו מאחור לימודי פיסיקה באוניברסיטת באר שבע, לימודי הנדסת חשמל, לימודי מדמ"ח, הותירו מאחור, אגב, וזה בסוף מה שמייצר לנו פה משק צומח, שעכשיו גם הלימודים שלהם בטכניון יתעכבו.
לא, רגע, אתה תיתן לי לסיים. אתה מעגן פה - - -
שרון, כולם קיבלו פה שתי דקות. שרון, את לא קובעת פה, אני מבקש.
שנייה, אני לא קיבלתי שתי דקות.
תסיימי. את קיבלת הרבה יותר, שרון.
לא קיבלתי שתי דקות כי הפריעו לי.
אתה תיתן לי לסיים. אתה מעגן פה מתווה שכל כולו השתמטות.
שלא שם לנגד עיניו לא את אנשי המילואים, לא את חיילי הסדיר שאתה תצטרך להאריך להם ל-36 חודשים ולא את מאות אנשי הקבע שנוהרים החוצה ובורחים. שום דבר.
ואני אגיד לך עוד דבר, חבר הכנסת ביסמוט, אתה לעולם תהיה יושב-ראש ועדת השתמטות, כמו שראש הממשלה לעולם יהיה ראש ממשלת 7 באוקטובר, עם חוק שכזה.
לא יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של החיילים ושל הלוחמים. תתביישו לכם.
תודה רבה. אנחנו נתבייש. בבקשה, חברת הכנסת מטי.
תודה רבה, אדוני יושב-הראש, האמת, שעבורי זה בוקר מאוד עצוב לראות את הדבר הזה. אדוני היושב-ראש, אתה מתהדר באין-ספור דיונים, כשאני ככה מדפדפת, אני רואה את הכול אדום. עם הכול אדום אנחנו צריכים להתחיל את הדיונים מההתחלה. אין קשר בין הצעת החוק הזו למה שהיה מאות שעות של דיונים, אנחנו צריכים לאפס את השעון של הדיונים. הכול כאן אדום, הכול חדש.
החוק הזה קובע שני דברים, אדוני, אחד, הוא קובע שדם החרדים סמוק יותר מדם המשרתים, זה דבר אחד. והחוק הזה מתיר, נותן פטור מהשכול. אדוני, החוק הזה אומר מטי צרפתי הרכבי, את תהיי יתומת צה"ל והחרדים לא יהיו יתומים. החוק הזה נותן פטור משכול וקובע שהדם של החרדים סמוק יותר. אין ספור הדיונים שהיו כאן לא רלוונטיים, כי הכול כאן ניסוח חדש.
אני עוד רוצה שתי נקודות קטנות. אנחנו חתומים, מדינת ישראל, על אמנה של זכויות הילד מ-2002 וכל חוק שפוגע בילדים צריך להיות נדון ברוח הזאת. החוק הזה פוגע בילדים, פוגע בכל הילדים, ביתומים, בילדים להורים שנפצעו, בילדים שההורים שלהם בצבא מאות ימי מילואים, שלא מסוגלים להיות הורים. אני רוצה שיהיה כאן דיון מעמיק על השלכות החוק הזה על זכויות הילד.
ודבר נוסף לעניינו של סעיף, אני מקווה שיהיה לנו שתי דקות לפחות על כל סעיף. אני לא מצאתי הגדרה של מה זה תלמיד ישיבה. זה גם וגם, וגם בוגר מוסד חינוך חרדי, זה לא נמצא בהגדרות. ובמטרה ברגע שבמקום את המילה שירות כתבתם שירות אזרחי ביטחוני, ירקתם בפרצוף של צה"ל שצריך לוחמים. מה זה בשירות אזרחי ביטחוני? תחזירו את המילה בשירות, שירות צבאי. לפני שבוע אישרנו את הוראת השעה של שירות אזרחי ביטחוני. זה לא זה, צריך להיות שירות צבאי. אין קשר בין זה לבין שירות צבאי. הגדרות, אדוני, הגדרות.
מאה אחוז. תודה, חברת הכנסת. חבר הכנסת פרוש.
לעניין ההגדרות יש לכם הגדרה שכל מי שלמד מספיק שנתיים בגיל 14 עד 18, גם מי שעזב בגיל 16 נניח.
מה זה לומד תורה? מה זה חינוך חרדי?
לא, הם תופסים אותו וכולאים אותו בישיבה.
מרב, את בקריאה שנייה. חבל.
ישיבות הופכות להיות מחנות הסגר.
אתם מתהדרים בוורסיה וזה מאוד חדש. כן. תודה.
מרב. מטי, את סיימת עכשיו. בבקשה, חבר הכנסת פרוש.
זה זכויות הילד החרדי, מטי, צריך לדון בזכויות הילד החרדי.
הם נמצאים בפלטפורמה, זהו.
חברת הכנסת מרב, קריאה שלישית. מרב, את מוזמנת לצאת, בבקשה. ביקשתי יפה, פעמיים שלוש, ארבע.
אדוני היושב-ראש, לא נוח לומר אבל חלק נכבד מהנוכחים פה מגחכים כלפי לומדי התורה.
חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.
(חברת הכנסת מרב מיכאלי יוצאת מאולם הוועדה)
לא קל לי לשבת כאן כמייצג של אותו ציבור.
גם אנחנו מייצגים ציבור של לומדי תורה.
לא להפריע, הוא לא הפריע לכם.
רבים פה לא מכבדים לומדי תורה. אבל אני כן גאה לייצג אותם.
אני מבקש להזכיר, ליהודים בעולם לא קל להיות בהרבה מקומות. יש איבה, יש שנאה, ובכל זאת יש רגעים שצריך להביע את ההזדהות. הנשיא חיים הרצוג, זכרונו לברכה, מצא לנכון לקרוע מעל בימת האו"ם את ההחלטה האומללה ההיא שהציונות זאת גזענות. מה אנחנו שומעים פה, החרדים לא מתגייסים, פניתי אתמול לממ"מ כאן בכנסת וגיליתי, שיש בדואים רבים שלא מתגייסים, יש דרוזים שלא מתגייסים ויש עוד שלא מתגייסים.
לא להפריע, בבקשה, אדוני. לא להפריע. למה להפריע? כל אחד מביע את דעתו.
יש בדואים שלא מתגייסים, יש דרוזים שלא מתגייסים דתיים, ויש עוד שלא מתגייסים.
דרוזים מתגייסים הכי הרבה, אבל בסדר.
אבל בלחץ היועמ"שית, החוק הוא רק לחרדים.
למרות שיש כאלה שלא מתגייסים.
הלוואי תתגייסו כמו הדרוזים.
וזה קורה במדינה בשלטון של יהודים. כמו שהרצוג, זכרונו לברכה, קרע את אותה החלטה אומללה, מן הראוי שא החוק הזה יש לקרוע.
בואו נקרע אותו, יש חוק מצוין.
בועז, אני מסכים עם חבר הכנסת פרוש. אני מסכים.
צריך לקרוע את החוק הזה ולהפעיל את החוק הקיים.
בועז, צריך לקורע את החוק.
ימות המשיח. לקורע את החוק.
חשבתי שהחרדים הכתיבו לי את החוק, אתם רואים. חבר הכנסת שרן השכל.
תודה רבה, יושב-ראש הוועדה.
סליחה, סגנית שר החוץ, סליחה. תיקנו אותי כאן.
הכול בסדר. קודם כול, אנחנו רוצים שתתגייסו כמונו, כמו היהודים. לא כמו הערבים, לא כמו המוסלמים, כמונו. ושתדע רבים מבני העדה הדרוזית, הצ'רקסית, הנוצרית, גם המוסלמית, כן מתגייסים, כי הם מבינים מה עומד בחוץ. הם מבינים את האויבים שלנו יותר טוב ממה שאנחנו מבינים אותם, והם מבינים שצריך להגן על האדמה הזו, צריך להגן על המדינה הזו וצריך להגן על האנשים, כי גם הם נטבחו ב-7 באוקטובר. הם לא הפרידו, רצחו גם מוסלמים וגם בדואים וגם חטפו אותם.
אם היית לוחמת היית מבינה.
חרדים עושים צבא, לא להוריד מאף אחד.
אדוני לא מכיר כנראה, וכדאי שתבדוק לפני שאתה מדבר. עומדת מולך לוחמת קרבית, מג"בניקית מהאינתיפאדה השנייה. אז אל תבוא ותעשה עלי פלברות.
חברי, לא להפריע. בוא ניתן לה לסיים.
הכי קל לבוא לנשים, להגיד להן אתן לא לוחמות ואתן לא יכולות לדבר. נכון? תסתמו לנו את הפה. למה, כי זה נשים? גם אנחנו לוחמות, לא רק גברים. גם נשים, גם בטנקים ב-7 באוקטובר עשו עבודה מדהימה.
שרן, המשיכי בדברייך. שרן, דברי אליי, נו. חברים, לתת לסגנית שר החוץ לסיים.
אני רוצה להגיד שלאור כל הסעיפים אנחנו נגיב גם כן עניינית. אנחנו נמצאים במצב שאתה יודע וכל מי שיושב כאן יודע, שבעוד חמש עד עשר שנים אנחנו נמצאים בעימות הבא. עימות כנראה יותר קשה ממה שהיה לנו ב-7 באוקטובר. באירוע הזה, בועז, אתה החולייה אחת החשובות ביותר במדינת ישראל. אתה יושב כאן, בוועדה שאמורה לעשות פיקוח ובקרה על עבודת הממשלה ועל הזרוע הביצועית של הרשויות הביטחוניות. העבודה כאן קריטית כדי שנגיע מוכנים ולא נתפס כמו ב-7 באוקטובר עם המכנסיים למטה. האירוע של כוח האדם הוא קריטי, קריטי. אנחנו לא יכולים להתפשר על הביטחון, אנחנו לא יכולים להתפשר על זה.
אני אומרת לך, החוק הזה כפי שהוא מונח, אני לא נכנסת אילו לסנקציות, למי חרדי, אנחנו נקיים על זה דיונים, אבל זה שבשנתיים הקרובות, יש עכשיו זמן אפילו לא לגייס חרדי אחד, ורק בעוד שנתיים יתחילו בסנקציה הראשונה שהיא גם סנקציה רכה. שנתיים שלמות. שנה וחצי עד שמגייסים בשביל המדדים, עוד חודשים עד שימדדו את זה ועד שיטילו את הסנקציה הראשונה.
אני חושב שלא קראת את החוק.
לא, לא קראת את החוק. לא נעים לי להגיד.
קראתי אותה, ומה שהוא אומר שבסוף, עוד שנה וחצי אתה רק מתחיל את המדידה, ייקח לך חודשים עד שתמדוד את זה, ואז חודשים עד שתטיל אלת הסנקציה הראשונה, שהיא מהרכות ביותר. זה אומר, שנתיים שאפשר להמשיך בלי גיוס של חייל חרדי אחד.
תודה, שרן. אני רוצה לשמוע חברי כנסת נוספים. חרגנו בזמן בדקה וחצי.
בועז, בסדר, קודם כול התפרצו לדבריי ואפשר גם להוסיף.
בסדר, אפשר להוסיף קצת כי יש התפרצויות.
אמרו שהיא לא לוחמת והיא לוחמת גיבורה.
היא גם חברה, ואנחנו מאוד מעריכים אותה. הלאה.
אבל היא לוחמת, צריך להגיד עוד פעם.
נכון, בלי שום קשר היא גם חברה.
לוחמת שסיכנה את חייה כמה פעמים. הרבה כבוד.
אני מקווה שזה לא בציניות.
תודה. באירוע הזה אנחנו מבינים שכוח האדם הוא אחד מאבני היסוד בהכנה הביטחונית לעימות הבא- עימות קריטי. זה לא רק שבשנתיים הקרובות אנחנו חוזרים אחורה ואפשר לא לגייס אפילו אחד, תוספת לכוח אדם, מה אנחנו עושים עם המורל של החיילים שלנו. גם בצפון, גם בדרום, אתה יודע מה האירועים הביטחוניים שאנחנו עומדים לפניהם, גם עכשיו המורל והמוטיבציה – אנחנו לא יכולים ככה. חייבים להביא משהו טוב, בועז.
תודה. הדברים ברורים, שרן, תודה. חבר הכנסת חילי טרופר. אחריו חבר הכנסת עמית הלוי.
אדוני היושב-ראש, אני הולך אל היסודות.
תמיד טוב. יסודות זה תמיד טוב. אתה הולך למקום הנכון.
יפה, אני הולך אל ניסוח החוק. עכשיו אני יכול להתחיל את שתי הדקות?
מעולה. הצורך, כמו שהצבא קבע לא פוליטיקה, 12,000 לוחמים ותומכי לחימה באופן מיידי. הדאגה שלי מהחוק הזה שהוא לא נותן מענה בכמה מובנים. אחד, הוא לא קובע יעד של לוחמים ותומכי לחימה, ראיתי התייחסות שלך פה לדבר הזה שהוא לא יכול לקבוע מראש, אבל ברור שככל שתגדיל את המספר יהיה לו יותר אפשרות והתייחס לזה שי טייב.
אחד, אפשר שירות מקוצר, במובן של ספירה ליעדים ייחשב גם מי שמתגייס בפועל, גם מי שהיה כמה ימים רק. שלוש, זה כולל שירות אזרחי. ארבע בגילאים לא רלוונטיים.
רגע, בשירות מקוצר, תסביר? אני אתן לך את רבע הדקה הזאת.
לא, יחשב, יחשב, מתגייס בפועל.
אתה מתבלבל בטעות עם החוק של גנץ המקורי. אתה מחזיק את החוק המקורי.
אתה מחזיק את החוק המקורי.
לא, הוא אומר: אם מישהו התחיל טירונות והפסיק אחרי שבוע, הוא נספר. הוא צודק.
לא, זה לא נקרא שירות מקוצר.
אבל לזה הוא התכוון, מה זה משנה איך זה נקרא. והוא צודק.
אני לגמרי ענייני. יוסי, תקרא, גם אני קראתי, קראתי את כל החוק.
לא, לא, אם אתה מדבר על החלק שנחשב, זה משהו אחר.
לא אמרתי שירות מקוצר, הייתי מאוד מדויק במילים. אמרתי, ייחשב מתגייס בפועל לטובת עמידה ביעדים, גם מי שאחרי יומיים הלך. גם בגילאי 25, 26, אני הייתי מפקד בצבא, בגיל 25, 26 הסיכוי שמישהו, שהוא בוודאי אבא לילדים יהיה לוחם נמוך מאוד.
במונחים של מספרים, בשנת היעד, אם אני לוקח את זה לשנה, 5,440, תוריד 10% שנכנס פה שירות לאומי, הורדתי 544 נשארתי עם יעד גיוס בפועל 4,896. אם אני מסתכל על 75% לעמידה ביעד, כלומר ירדתי ל-3,672 לצורך פטור מסנקציות.
כיום, על פי המספרים ששי הציג בעבר, יש כמעט 3,000. כלומר, החוק מוסיף תכלס 672 חיילים. מדינת ישראל צריכה 12,000 לוחמים, החוק מוסיף 672 ולא בהכרח לוחמים. ולכן בעיניי, מה שהחוק הזה אומר ללוחמים ולמילואימניקים, תמשיכו לבוא, וגם אם תרימו יד לחילוף באלונקה, אף אחד לא יבוא, איש לא יבוא להחליף אתכם.
ולכן אני שואל אותך באמת אמיתי, אם היעד הוא 12,000 לוחמים ותומכי לחימה מיידי, החוק הזה מביא 672 בשנה הראשונה ולא בהכרח לוחמים ותומכי לחימה. מה אתה אומר לחיילים שמשרתים?
תודה, תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.
אחרי זה יהיו תשובות לשאלות?
ודאי שיש תשובות. יש גם תשובות, מדובר בתיקון, אתה יודע שבמספרים, אגב, כדי לתת מענה, אתה רואה שהכול עלה. אתה רואה, תסתכל על החוק המוצע, שעשינו.
לא להפריע לי. חבר הכנסת עמית הלוי.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה לחברי הכנסת.
ביקשת זכות דיבור קודם לפניהם כי היית צריכה לצאת.
לא, אז חבל. יש סדר, חבל, צריך להגיד את האמת.
היא יושבת פה מההתחלה, בועז, באמת.
הכול טוב, הכול טוב, בבקשה. היא יודעת להגן על עצמה.
תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה לכולם ולכל המשתתפים. הנושא הזה מאוד חשוב. אני רוצה לומר משהו מראש, אני אתייחס לחוק הזה, אמרתי את זה לאדוני וגם ליושב-ראש הקודם, לא כחוק גיוס ולא כחוק השתמטות, אלא כחוק לקידום גיוס. לפי דעתי זאת צריכה להיות הכותרת וזה צריך להיות הכיוון של כולנו פה. לא סתם הערתי לך, אלעזר, שהגשת את החוק הזה ואני מניח שגם אתה מבין שאי-אפשר לשנות באבחת חוק.
אי-אפשר לשנו באבחת חוק - - -
מתי הגישו את החוק, אם אתה מדבר על זה.
הוא פנה אלי, אז שיגיד שאת החוק הזה הגישו לפני 7 באוקטובר.
אי-אפשר לשנות באבחת חוק תרבות שנוצרה פה במשך 70 שנה. אני אומר 70, כי בשנים הראשונות הציבור החרדי התגייס לצה"ל.
אני אומר את זה מתוך רצון להסדיר את שני הערכים הקדושים שלפנינו. גם את ערך לימוד התורה, שהוא ערך קדוש, ערך לאומי, יסוד התרבות הישראלי עם הקמת המדינה הזאת, בשביל שרידות כפי שכתוב במגילת העצמאות ובשביל טיפוח המורשת שלנו. קשה לראות את מדינת ישראל בלי ארסנל, ולכן אנחנו צריכים להסדיר את הדבר הזה.
דבר שני, זה להסדיר את כל מי שלמד תורה יום אחד יודע, שלהסדיר את השירות בצבא שהוא המצווה הכי חשובה בתורה. הכי חשובה בתורה. לא רק פיקוח נפש של יחיד דוחה את כל התורה כולה.
צריכים גם להסדיר את הקואליציה.
אלא בוודאי פיקוח נפש של רבים וצודקים פה חבריי לאופוזיציה שאמרו, שאם זה לא היה נעצר בבארי ובכפר עזה זה היה מגיע לבני ברק ולרמת גן, לתל אביב ולירושלים. זה לא רק מצד של פיקוח נפש, זה גם מצד שמירה על מדינת ישראל שהיא בבת עינו של הקדוש ברוך הוא. לכן זאת המצווה הכי חשובה בתורה. לכן שני הערכים האלה צריכים להסתדר.
לכל חוק, ואני אומר את זה לכל הצועקים כאן, אני אומר את זה לידידתי הלוחמת, חברת הכנסת השכל, שהיא גיבורה, ואני אומר את זה לכל החיילים כאן, שאין לי ויכוח איתכם על החוק האידיאלי. אנחנו שואלים בכל חוק איך אנחנו מחוקקים חוק ריאלי.
אדוני היושב-ראש, עוד חצי שנייה.
קיבלת. כולם קיבלו עוד דקה.
אני חושב שבחוק הזה קודם כול כדי שהוא יהיה חוק לקידום גיוס, הוא לא יהיה חוק גיוס, קודם כול הפרק החיובי שבו צריך להיות גדול ממה שכתוב עכשיו. גם בישיבות ההסדר החרדיות, שמענו פה את הרב כרמי גרוס, הוא יכול מה-1,000 להביא ל-4,000, אין סיבה לא לעגן את זה כהוראת שעה. המכינות הקדם צבאיות החרדיות, לאפשר להן אישור מיוחד של החשכ"ל, ליווי חשכ"ל, לא לאפשר להם מימון, היה פה המגד יוסי לוי, הוא יכול מ-250 ל-600. אותו הדבר מרכזי ההכוון.
הפרק החיובי צריך להיות בפנים. אני חושב שכולנו אם אנחנו רוצים ביושר להסתכל על המציאות אתם לא יכולים לקחת – אני אומר את זה לחברי פה הקצין – נער חרדי בן 17 אט בן 19, לא בגלל שידוך וכו', כדי להכניס אותו למערכת צבאית, וגם הצבא צריך לעשות צעדים בעניין הזה.
כשבן גוריון מינה את הרב גורן לרב של צה"ל הוא לא מינה אותו לרב של חטיבת החשמונאים, הוא מינה אותו לרב של צה"ל.
רגע, רגע. ולכן אני אומר שצריך צעדים ממשיים.
חבל שחבר הכנסת הלוי לא מסתכל בצרכי הצבא, 12,000 חיילים. הכל כל כך חשוב חוץ מצרכי הצבא, שאתה כל היום רק מלין על הצבא ועל היכולות שלו. אבל 12,000 אנשים שחסר לצבא, זה לא מעניין אותך.
זה הרי רק להוציא דיבתם של הצבא, זה מה שמעניין אותך. אתה צבוע.
זה מה שאתה, צבוע. זה מה שאתה.
עצם העובדה שכל היום אתה שופך קיתונות של ביקורת על הצבא, אבל כשבאים לפה אתה אפילו לא רואה בעיניים את צרכי הצבא.
שרון, את בקריאה ראשונה.
כי אכפת לו מהלוחמים שלנו.
אתה צבוע, בושה וחרפה. בושה וחרפה.
אסור שתהיה שום ביקורת, נכון.
אבל אני שואל אותך, איך תגיעי ל-12,000 חיילים? אם יש לך רעיון, אני שואל אותך?
איך אתה תגיע? איך אתה תגיע, כשהילדים שלנו נפצעים?
רגע, שרון, אני שואל אותך.
שרון, אם אתה חושבת שיש לך חוק ואת תחוקקי אותו ולמוחרת בבוקר תלמידי ישיבת פוניבז' יעמדו בשלשות בב"קום, תניחי את החוק הזה.
יש לי תשובה, אני אענה לך.
שרון, אם היה כאן מישהו שנלחם לשמור על הלוחמים שלנו זה היה הוא.
אני אומר לך, אין חוק כזה.
אם היה מישהו שנלחם לשמור על הלוחמים שלנו זה הוא.
העובדה שאת מזכירה את הצביעות. רגע, שרון, אם כבר צביעות את כבר שנתיים בוועדת החוץ והביטחון, שנתיים, תספרי למישהו למה נפצעו חיילים בסוריה אתמול, תספרי.
תספרי למה נפצעו חיילים בסוריה אתמול, בגלל שלא היו כמות לוחמים? בגלל זה נפצעו? בגלל שנוסעים עם האמרים פתוחים.
מפקירים אותם.
(חברת הכנסת שרון ניר יוצאת מאולם הוועדה)
עם טנדרים פתוחים נוסעים בסוריה. אדוני, כשאני לפני שנה שולח פקס אדום לרמטכ"ל, תפסיק להפקיר את החיילים האלה, ואין תשובה לוועדת החוץ והביטחון מהרמטכ"ל, לא הקודם ולא זה. זאת התייחסות של צה"ל? מי הצבוע פה? את או אני? מי צבוע פה?
תודה רבה, חבר הכנסת עמית הלוי. תודה רבה. חבר הכנסת בליאק.
הוא היחיד שנאבק לשמור על החיילים, היחיד.
מה זה לצעוק על חברי הכנסת?
אתם הממשלה, את מי אתם מאשימים? אתם נורמליים.
אני שמח שחבר הכנסת עבר לאופוזיציה. אני שמח, אני שמח.
איך הוא מקבל חמד דקות? אני גם יכול?
זה משגע אותי, יושבים כאן חברי כנסת מהקואליציה, מטיחים האשמות כאילו הממשלה היא לא שלהם.
מי הטיח? מאיר, אבל תראה מי מטיח האשמות. מי מטיח האשמות? מאיר, הוא דואג ללוחמים. אתה יודע כמה הוא דואג ללוחמים.
הנקודה היא לא למה הם נפצעו. אני מאחים שכולים.
גם אני דואג ללוחמים. כולנו דואגים ללוחמים. לדאוג ללוחמים זה לדאוג שהם לא ישרתו 80 יום בשנה.
חבר הכנסת הלוי, תודה לך שאמרת את האמת ואתה אומר שלא מדובר פה בחוק גיוס. סוף סוף מישהו מניח את האמירה הזאת על השולחן. זה חוק קידום הגיוס. זה לא חוק גיוס.
חוק לקידום הגיוס. אני מקווה מאוד שהחוק הזה אכן יקדם גיוס.
גברתי, גברתי.
חבר הכנסת הלוי, הכותרת של החוק הזה, אם אנחנו רוצים היום להציל את מדינת ישראל צריך להיות מי להשם אליי.
לצאת, בבקשה. להוציא אותה, להוציא אותה.
מי זאת?
החוק הזה צריך להיות בבחינת מי להשם אלי.
להוציא אותה, בבקשה. היא יוצאת. בבקשה, גברתי.
הוא צריך להיות הקריאה וכולם יתגייסו.
כמה הגיעו כשהאחרון אמר: מי להשם אלי.
עמית, אני מבקש, אתה בקריאה ראשונה. עמית, אתה מגזים. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני ואתה נמצאים כבר כמה שנים בכנסת ובדרך כלל מקובל שלדיון הראשון מגיע מציע החוק. לצערי, אני לא רואה כאן את השר לשעבר אטיאס, וחבל.
למדתי את הנוסח בסוף השבוע, יש לי 34 שאלות לנוסח. אין לי עכשיו זמן להעלות אותן, אז אני רוצה להתמקד רק בדבר אחד. יש פה ויכוח משונה כמה חרדים יתגייסו לפי הנוסח המוצע, אם זה 8,000, או האם זה 6,000 או 4,000. המספר הנכון הוא אפס, אפס חרדים יתגייסו לפי הנוסח הזה, ואני אסביר.
כבר טענתי בעבר ואני טוען שוב, יש שני נדבכים בסנקציות שהם הדברים החשובים והגדולים באמת – תקציב הישיבות והנחות במעונות יום. זה הכסף הגדול, זה מקור המאבק, זה כל הסיפור. הנוסח הזה מחזיר את תקציבי הישיבות בהנחות במעונות יום, עוד לפני שחרדי אחד התגייס. אני מסכים כאן לחלוטין עם סגנית השר, הוא מחזיר אותם לשנתיים לפחות להערכתי גם לשנתיים וחצי שהכסף הגדול חוזר. הנוסח הזה הוא לא רומז לחרדים לא להתגייס.
הוא קורא לחרדים לא להתגייס, וזו פגיעה בביטחון או פגיעה בכלכלה ובגידה במשרתי המילואים. צייצת לדעתי שלשום שהרכבת יצאה מהתחנה, את רכבת ההשתמטות הזאת, אנחנו נדאג להוריד מהמסילה. תודה.
מאה אחוז, תודה רבה לך. חבר הכנסת אושר שקלים ואחריו עו"ד יוסי פוקס, מזכיר הממשלה.
לצערי, יש פה מופע שהוא כולו לתקשורת והוא כולו צביעות אחת גדולה. ויש פה כאלה שעושים פה סיבוב פוליטי על פני הלוחמים הנפלאים שלנו, ואני בעד שכולם ישרתו וכל אחד יבוא ויצטרף למאמץ המלחמתי של עם ישראל, בכל זמן, בכל תנאי. זה אחד.
אנחנו צריכים להסתכל כאן ממעוף הציפור ולראות את ההקשר הפוליטי, וזה העניין הגדול.
אנחנו אומרים את זה כל הזמן.
מכיוון שהעניין הוא פשוט מאוד. אנחנו עכשיו בשנת בחירות, נגיד ואנחנו לא מצליחים להעביר את החוק, בסדר? בוא נצא מתוך נקודה, לא הצלחנו.
אתה כל פעם מפריע, אני לא רוצה להוציא אותך. עוד הפרעה אחת ואתה יוצא.
תקום פה עכשיו ממשלה מהמפלגות הציוניות, מי שעכשיו באופוזיציה, שמגדירות את עצמן ציוניות, היום הם 42 מנדטים. נגיד ויהיה מהפך והם יזכו ב-50 מנדטים, נגיד.
למה כל הזמן חישובי מנדטים על הדם שלנו?
לא להפריע. יש לי הרבה כבוד אליך.
על הדם שלנו חישובי מנדטים? איך זה יכול להיות?
מי שהיום באופוזיציה ומתנגד לחוק נגיד והם ינצחו אך הבחירות ויהיו להם 50 מנדטים ולא 42 מנדטים, יהיו להם שתי אפשרויות להקים קואליציה.
אחד, עם המפלגות הערביות. ואז זה אומר שלא יהיה חוק גיוס מכיוון שאחמד טיבי ושאר שונאי ישראל לא ירצו לחזק את הצבא.
למה? אתם מחבקים את רע"מ-תע"ל.
שתיים, הם גם לא ירצו שערבים יתגייסו. אפשרות שנייה זה לצרף את המפלגות החרדיות ואז הטריגר שלהם זה שיהיה חוק השתמטות אמיתי מכיוון שהמפלגות החרדיות יתנו את ההצטרפות לקואליציה בתנאי שיהיה חוק השתמטות אמיתי, וזאת הצביעות הגדולה שלכם, של כל האופוזיציה כאן. כל מי שמנסה לבוא ולהכשיל ולהפיל את חוק הגיוס, אתם בנופת צופים, בסיטואציה אחרת תכשירו את הלבבות ותצדיקו למה אתם מכשירים את ההשתמטות שלהם. אל תבלבלו לנו את המוח, זה הכול צביעות אחד גדולה. משחק לתקשורת – תתביישו לכם.
תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה להודות לך גם על התהליך המהיר שעשית גם אם אני לא מסכים עם הכול. עדיין התהליך הזה חייב להסתיים מתישהו, כי בסוף, בסוף, בסוף, יש את צה"ל ויש לוחמים שממתינים כדי שתהיה להם איזושהי יכולת לקבל תמיכה וסיוע בנטל הכבד מאוד שקורה במיוחד בשנתיים האחרונות. ראשית, אני מודה לך על כך.
יש לי כאן, אדוני היושב-ראש, 22 עמודים של הערות על הנוסח הזה, חלקן מהותיות וחלקן רק עניינים של נוסח. אני לא אדבר עליהם כי אני מניח שנעבור סעיף, סעיף ועל כל דבר. אני אשמח שנקבל על כל סעיף את הזמן כדי שנוכל באמת להעיר את ההערות. אבל במהות אני אומר, אנחנו דיברנו כרגע על הסעיף הראשון, שאין ספק שלימוד התורה הוא קריטי, הוא חשוב ומשמעותי לאומה הישראלית. אין ספק בעניין הזה, אבל אנחנו עוסקים עכשיו בחוק הגיוס, כשהמטרה הראשונה מדברת על הסדרת מעמדם של בני ישיבות ולא על כמה אנחנו מגייסים, ובעיניי בעיה היא בניסוח עצמו.
אני חושב שקודם כול, החוק הזה הוא חוק שמטרתו בסוף לגייס אנשים. אני קראתי עד המלחמה לצערי, כדי שהזכות לשרת בצבא תהיה גדולה לכל עם ישראל, אבל כרגע זה כבר נהיה נטל. אבל אם המטרה הזאת כרגע הראשונה מוגדרת כהסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות של תורתם אומנותם, בעיניי היא בעייתית. הניסוח הזה הוא בעייתי. צריך להיות במצב שבו אנחנו כרגע מסדירים את המצב שבו תלמידי ישיבה, כולל ישיבות שאינם בישיבות החרדיות וגם ישיבות אחרות, אנחנו מסדירים את זה כך שיוכלו ללמוד תורה על בוריו, מצד שני לשרת בצבא. ולכן בעיניי סעיף המטרה הזה, הניסוח שלו צריך להיות אחרת.
אני גם חושב בכלל שבסופו של דבר עם הסעיפים והניסוחים כאן לא יתוקנו. כרגע בתצורה שזה נמצא כרגע, יהיה לי קשה לתמוך בחוק הזה, למרות שאני מאוד מעריך את העבודה, מאוד מעריך את התהליך שנעשה עד עכשיו. אבל בסוף המטרה היא לגייס ככל האפשר, כמה שיותר אנשים לשורות צה"ל, כמובן מבלי לפגוע בכהוא זה בתורת עם ישראל הקדושה. הדבר הזה הוא מאוד חשוב ולכן אני מציע מכאן ואילך לעבור סעיף, סעיף, לעבור דבר, דבר. להיות קשובים ופתוחים לשמוע הערות חדשות, כן להיות פתוחים לשמוע גם הערות מהותיות, גם הערות לניסוח, כי בעיניי החוק הזה הוא חוק היסטורי שייצור שינוי גדול מאוד מאוד מכאן ואילך. תודה רבה.
תודה רבה, חבר הכנסת סולומון. תודה רבה על הדברים המאוד ברורים, הם תמיד נאמרים בורה חדה וברורה.
בועז, מתי תתייחסו להערות. למשל של חבר הכנסת סולומון.
יוסי, בבקשה ולאחר מכן חבר הכנסת משה סעדה.
בואו נשמע, אולי זה יותר טוב.
אני חושב שאם אני סוקר את השנתיים האחרונות של התהליך של כל העיסוק בחוק הגיוס, בעיקר מאז שהחלנו עליו דין רציפות, אני רוצה לומר פה כי אני רואה הרבה אנשים בחוץ אומרים כל מיני דברים שונים ממה שהם אמרו בזמן אמת. חודשים ספורים אחרי שהמלחמה פרצה, עסקנו בצורה אינטנסיבית יחד עם שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, בקידום החוק הזה היה ברור שהמצב הקיים בעייתי. במשך שנים אין עלייה בשיעורי המתגייסים בציבור החרדי, ובסוף צריך לנסות להביא חוק שיעלה את שיעורי המתגייסים בציבור הזה. והיו שיחות שנכחו בהן גם אני וגם נציגי הסיעות החרדיות יחד עם שר הביטחון, כולל הפצ"ר שנכנס לתפקידו, ואני מאחל לו בהצלחה איתי אופיר, הכיר את חוק הגיוס יותר טוב מכולם, אגב, הוא עמד בראש הוועדה שגיבשה את הטיוטה המקורית של החוק הזה.
רגע, תן לי, אלעזר, ארבע דקות בלי להפריע.
ארבע? שיחק אותה, קיבל ארבע.
בכל זאת. אני יכול לומר לכם, ואני אומר כאן דבר שהוא בעיניי חשוב, אני חושב שבאותן שיחות, אני חושב שפה יסלחו לי חבריי בממשלה החרדים, עשו טעות, משום שמה ששר הביטחון לשעבר דרש באותו חוק הזה, של חוק הגיוס הזה על הבסיס המקורי שלו, מה הוא רצה להחמיר אותו לאור 7 באוקטובר, הוא ביקש להגיע ל-50% ממחזור הגיוס בתוך חמש שנים. והוא אמר את זה גם פה בוועדה, אפשר לבדוק בפרוטוקולים, בממשלה ואמר את זה גם בתקשורת. חבריי החרדים סרבו באותה עת ואמרו, זה תהליך מהיר מדיי, אנחנו מבקשים להגיע ל-50% ממחזור גיוס בתוך עשר שנים, על זה התפוצצו השיחות.
לכן אני אומר דבר ראשון על השולחן, החוק שהונח פה היום הלך והוחמר, זה חוק גלנט. לפני שאומרים חוק השתמטות, חוק גיוס, תדעו לכם, הכול נאמר בתקשורת, הכול נאמר בוועדה. זאת אומרת שר הביטחון לשעבר, שמשום מה באופוזיציה כל הזמן היה הברומטר היחיד שתמכו בו מהאופוזיציה בממשלה שלנו, ראה בחוק הזה, הוא הוסיף עוד דבר אחד פוליטי.
תזמין אותו, אני אשמח. אני אשמח.
יוסי, תזמין אותו לוועדה. לא בטוח שזה מה שהוא אומר.
שמעתי אותו אומר בריאיון לתקשורת שהוא יוצא נגד החוק הזה.
רגע, תני לי רגע. הכול מתועד.
הוא מכין את עצמו למקפצה הפוליטית הבאה, זה מאוד פשוט. מאוד פשוט, כמו שאתה הכנת את עצמך למקום הבא.
נהיית פרשן פוליטי? באמת, על מה אתה בא לפה?
למה אתה פה ולא אצל איזנקוט?
כל מה שהוא עושה פה, הוא מדבר על פוליטיקה.
זאת ועדת החוץ והביטחון, שמעת?
לא היית אמור להתפטר? אתה אמרת שאתה בעד איזנקוט, נכון? אתה לא אמור להיות פה.
שקלים בוועדת חוץ וביטחון, נכון.
אתה קופץ ממפלגה למפלגה. נכון? תמיד ההקשר הפוליטי, זה מה שקובע. אתם רק פוליטיים.
שקלים מהשוק, לא כמוך אינטליגנט.
אצלם זה הכול פוליטי, שום דבר לא ענייני.
אני אוסיף ואומר שאגב, בנושא הסנקציות הם הלכו והוחמרו ממה שהיה באותן שיחות. נאמר, כן, נשמור על כבודו, שהיה לו עוד טיעון פוליטי, והוא אמר גם אם התוכן הזה שאני מקבל אותו יהיה בחוק, אני מבקש תמיכה גם מסיעות של אופוזיציה, אני כבר לא יכול להתמודד עם טיעונים בזירה הפוליטית. אני יכול להגיד לכם מבחינת תוכן החוק שר הביטחון לשעבר, זה חוק שהוא מבחינתו היה חוק שמקדם בצורה מדורגת גיוס של חרדים לצה"ל, זה אחד.
דבר שני, אני רוצה לומר לכם שהנושא הזה צריך להבין, אני שומע פה בכל השנתיים האלה את חבריי מהאופוזיציה ויש להם שתי הצעות אחרות. הם אומרים כך, הצעה אחרת אומרת לא צריך חוק ספציפי לגיוס חרדים, יש חוק, כל אחד חייב בגיוס, באמת אני יכול לומר, אגב זה השקפת עולמי שכל אחד צריך להתגייס.
גם של טלי גוטליב, זה מה שהיא אמרה.
תן לי רגע. רגע, אין בעיה, העלו את זה גם באופוזיציה.
אנחנו לא באופוזיציה.
אמרו יש חוק. זה הכול וכולם צריכים להתגייס. אני אומר, הלוואי, כי אני, וככה אני מחנך את ילדיי, חתניי, כלותיי ואחייניי, כולם מגויסים, אבל מה לעשות, צריך להכיר במציאות, אפשר לטמון את הראש בחול או אפשר להכיר בו. והמציאות היא שהדבר הזה לא עובד, זה לא עבד. אמרתם יהיה פסק דין, יהיה מעצרים, יש מכסת מעצרים, היועצת כל שבוע מתקשרת לראש אכ"א.
תכף תבין, זה לא עובד בכלל. תכף ישיב פה רח"ט תומכ"א. לא עובד בכלל, שנייה, זה לא עובד בכלל.
הוא אומר דברים לא נכונים.
רון, אתה יודע שזה לא נכון, אתה יושב עם אנשים וגם אני יושב איתם
רגע, יש עוד דרך, יש עוד הצעה שעלתה והיא תמיד עולה כאשר יש לזה הקשר פוליטי, כי בצד אחד וכולי ובצד אחר, וזו החלופה שאתם יודעים, שהסיעות החרדיות והנהגת עולם התורה לא יקבלו את העניין הזה שיש רק מכסה מסוימת של אנשים שיוכלו לשבת וללמוד, אז אנחנו יכולים לחשוב שזה רעיון מצוין אבל ברגע שתהיה התנגדות גורפת, זה לא יעבוד.
רגע, תן לי, אני נולדתי בארצות הברית, הוריי עלו ארצה, פטריוטים, אבא שלי עשה שלב ב' בגיל 30 , לא צריך להטיף לי פה בעניין הזה. אני אומר לכם אבל שהאמריקאים אומרים: keep the eye on the ball, כל הזמן תהיה עם עין על הכדור. אני אומר לכם, אם העין הוא לגייס חרדים לצה"ל, אין אף אחד פה שמציע דרך יותר יעילה לגייס חרדים לצה"ל.
אתם עושים: a chair keep the eye on the.
יוסי, תתייחס בבקשה, למספרים.
רגע, אני רוצה לסיים. אני אתייחס למספרים.
כמה שיוסי מדבר, נקבל גם אנחנו אחר כך. אפילו טלי תקבל זמן.
שתי הערות: אחד על המספרים, ואני רק רוצה התייחסות במילה על מה שאמר יושב-ראש האופוזיציה ורם בן ברק, במילה אחת. לגבי המספרים, תספרו את היעדים, אתם אולי לא מאמינים שהחוק יוביל לזה. אגב, בואו נניח שאולי אנחנו טועים, אולי מי שנגד החוק טועה. בואו ננסה, ריבונו של עולם, בוא ננסה לגייס חרדים, במקום לטמון את הראש בחול.
אבל זה לא אמור לגייס חרדים.
עכשיו תראו, החוק הזה, אם תספרו את היעדים הוא אמור לגייס בתוך שלוש וחצי שנות גיוס. ספרתי, אמנם אין לי חמש יחידות, כ-23,000 חיילים חרדים.
זה המספר האמיתי לפי החישוב שלכם בתוך החוק, אני חישבתי.
זה פי שלושה מהממוצע עד היום. זאת אומרת, בשלוש וחצי שנים האחרונות, זה פי ארבעה מהיעדים שנקבעו בחוק המקורי. עכשיו, תדעו, יש כלל אצבע, גדוד אחד נוסף של חיילים בסדיר זה עשרה גדודי מילואים. זאת אומרת, אם נניח שבשנה הבאה, עוד שנתיים, אמר מישהו שזה ייקח שנתיים, אם עוד שנתיים נביא on top עוד 3,000 חרדים. זאת אומרת, חיסכון של 60 גדודי מילואים, אז הבן שלי לא יצטרך לעשות 100 ימים.
אבל אין יעד ללוחמים, יוסי. זה לא נכון, לא נכון, אל תגיד שיש יעד ללוחמים. הורדת את זה, הורדת את זה.
אני טועה? תקרא, הורדת את זה.
משה, לא להפריע. משה, אחרי זה אתה בזכות דיבור.
אל תגיד לוחמים כשאין יעד. אין באמת.
היינו יחד ביסודי, אבל תקשיב.
פוקס, גם אנחנו למדנו באותו מוסד, זה לא אומר שאני מסכים עם כל מה שאמרת.
גילוי נאות, זה היה תלמוד תורה הרא"ם, חרדי.
יוסי, הינו נחשבים במכסות של החרדים.
לפי החוק הזה אתה נחשב חרדי.
שנייה, אני רוצה לומר לכם ויתקן אותי רח"ט תומכ"א, מתוך סך החיילים החרדים שהתגייסו בשנתון של 30 ביוני 2025-2024, 35% היו לוחמים.
יוסי, אין יעד. אתה אומר ומסכם אבל אין יעד בחוק. בחוק יש יעד שאומר כמה לוחמים?
חילי, התשובה פשוטה, במציאות זה עובד.
לא, לא נכון, לא בגילאים האלה.
שאלתי אותך שאלה פשוטה: בחוק יש ניסוח או הגדרה של כמה לוחמים?
אמרתי לך שגם צה"ל, מבחינת ההגדרה שאתה רוצה, לא עובד.
הוא יכול לעבוד, זה לא נכון. צה"ל יכול עבוד ככה.
צה"ל יכול לעבוד ככה בדיוק, יוסי.
צה"ל לא עובד ככה, בחוק שירות הביטחון לא מתייחס לזה ככה. מתייחסים למגויסים לא קרבי או כן קרבי. מה יש לכם?
תשאל את רח"ט תומכ"א הוא יגיד לך, אם לא אני אגיד לך איך צה"ל יכול לעבוד ככה.
אני רק רוצה לומר לסיכום, בעיני זה חשוב, מי שמדבר על הבעיה העצומה ועל השוני מאז 7 באוקטובר מובן, ולכם החוק הזה החמיר פי כמה וכמה ממה שהיה בחוק המקורי. אבל מי שמדבר מבחינה ערכית ומוסרית על חוק ההשתמטות בלי הקשר של ההחרמות, אני רוצה לקרוא מה אמר יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון רם בן ברק, ב-8 בפברואר 2022 על החוק הזה.
מעניין מה קרה מאז? מה השתנה מאז.
תן לו לסיים. בואו נסכם, קדימה.
"מטרת החוק היא לשלב, לחבר, לאחד ולקרב את כל הקהלים והמגזרים השונים בחברה הישראלית, כך אני מתייחס אליו". ומה אמר לפיד: "חוק השוויון בנטל עבר לא מעט גלגולים - - -
למה אתם מתעלמים מה-7 באוקטובר?
"אבל העיקרון נשאר זהה. זה חשוב לדעת מה אמרו, אין דבר כזה זכויות בלי חובות, לכולנו יש אחריות על גורלה של המדינה, לביטחון הלאומי. זה לא חוק מושלם אבל זה יוביל לזה שיותר חרדים יתגייסו, יותר חרדים ילכו לשירות לאומי".
ולכן בקואליציה שלך אין לך רוב.
תודה רבה. אנחנו נאפשר לשבות לדבר, אני רואה את התינוק החמוד, לא נעים לי מכולם פה אבל הוא הדבר הכי חמוד בחדר הזה ולכן ניתן לה לדבר.
ככל הנראה היא תתגייס לפני שיתגייסו חרדים.
אני חייבת להגיד שהיא ישנה כך כבר שעתיים, ועכשיו התעוררה. החוק שיוחל עליו דין הרציפות היה לפני 7 באוקטובר. גם אני אז חשבתי שהכול טוב, שיעבדו, אנחנו נחזיק הכול על הכתפיים, לא צריך שוויון, צריך ביטחון, אנחנו גאים לשרת, זאת זכות לשרת במילואים. סבים וסבתות שלנו היו חולמים על המדינה הזאת ואנחנו שמחים בזה. אבל דווקא מהימין המאמין, שיודע שאסור לסמוך על הנס ויודע שהקונספציה מתה ואי-אפשר לסמוך על צבא קטן וחכם ויש לנו כל כך הרבה חזיתות, אי-אפשר לחשוב שעוד כמה מספר באמת יוצא מהדבר הזה?
זאת התוספת בתוך שלוש שנים, לפי החישובים שלכם.
רגע, זה המספר הכולל. המספר שמגיעים אליו בסוף זה מספר הרבה יותר נמוך. אחרי כל השתיקים והטריקים וההנחות, והסוף-עונה -black friday, שאנחנו לא מספיקים אותם, אני פספסתי את זה, באסה. אבל כשזה באמת black friday, על החיים שלנו זה באמת black friday, חברים, זה שחור. אנחנו על פי-תהום. מדינת ישראל הולכת לוותר על ביטחון המדינה בשביל פוליטיקה קטנה וזה הגוש הימין האמוני שאני הצבעתי לו.
אם אתם חושבים שבשביל לשבת על טהרת ממשלת הימין, אפשר להכשיר צבא קטן וחכם ולהכשיר אפליה בין דם לדם ושלא תעזו להגיד שזה קשור ללימוד התורה. כתוב פה בוגרי המוסדות החרדים. אין פה תורה, לא משנה שגם לומדי תורה היו צריכים להתגייס, אבל גם אם מכילים את המחלוקת הזאת הרעיונית, כל החוק הזה הוא סביב בוגרי החינוך החרדים. אז תגידו דם כחול וזהו ותגידו שהדם שלנו זול יותר ותסתכלו לנו בעיניים ותהיו מספיק גברים כדי לשלם את המחיר הפוליטי.
אתם ששנים צועקים על הפקרות וכולנו יהודים, ויש לנו את בגין וכולנו יהודים ולא מבדילים, אתם, הליכוד הולך להבדיל בין דם לדם ולהגיד לכל מי שמוסר את הנפש ומתייצב. הבחור פה צעק סרבנים, אנחנו נתייצב שוב ושוב ושוב, אחרי שהילדים יעברו טיפולים ואחרי שאנשים נפצעים, נגיע לסבב רביעי וחמישי ונהיה הפראיירים של המדינה הזאת, כי אכפת לנו מהילדים שלנו. אבל אתם לא מסתכלים על הילדים שלנו. יש פה ציבור שגדל, שלא יכול לתת לנו מספרים כאלה קטנים, שצריך להיות שותף איתנו. הוא ילד גדול, הוא צריך להיות שותף, לא כי אנחנו צודקים, לא כי אנחנו יותר צדיקים, כי הבית הזה לא יתקיים בלי שותפות. אין, לא יהיה בית כזה.
אתם מדברים על תהליכים, אין פה תהליכים. כל החוק הזה עוצר את התהליכים, תהליכים, אתם יודעים מי הצליח לעשות תהליך אמיתי בציבור החרדי? ראש הממשלה, 2003, הוא עשה תהליכים, הוא הוריד שקל, שקל את קצבאות הילדים, אמר: לא, היום אני נבחר 100 אנשים, תצביעו יד את מי נבחר. היום אשכנזים, מחר ספרדים. כן, תמכרו את הספרדים, מה אכפת לנו מהם? אנחנו יודעים שנשמור על פוניבז'. לא, הוא חתך את קצבאות הילדים והנשים החרדיות המדהימות יצאו לעבודה וכל המשק הרוויח.
הציבור החרדי רוצה להתגייס, והיו פה כמה אנשים שאמרו כן, עשינו את זה וצריך לחזק אותם ולהכניס לחוק את המסגרות שמעודדות אותם. ולגדל את ההסדר החרדי ולסגור את האירוע הזה שיש ציבור שיש לו פטור רק בגלל מגזר. אנחנו עם אחד, רוצים להרוג אותנו כעם ישראל, אל תפרידו בין דם לדם.
תודה רבה, שבות, על הדברים המאוד מאוד ברורים. חבר הכנסת משה סעדה ואחריו חבר הכנסת רביבו.
תודה רבה, ביסמוט. תראו, ב-7 באוקטובר, כבר עברו שנתיים, אנחנו שוכחים, היינו לא כפסע מניצחון, אלא כפסע מהשמדה. אני זוכר שמצאתי את עצמי לוקח את הבן, אחד מתוך השלושה, מתוך חמישה-שלושה התגייסו, ולוקח את הבן שלי לכיוון שטחי הכינוס, תוך כדי שהיו התקפות טילים על מדינת ישראל. אני ואשתי נפרדים ממנו בחיבוק גדול ושואלים את עצמנו ולא אומרים אחד לשני, האם הוא יחזור משדה הקרב, האם אנחנו נזכה לראות אותו? כאילו זה לא דבר מובן מאליו. יושב פה איציק חברי, שרק השבוע נפגשנו שוב, איציק ונועה, שאיבדו את הבן שלהם. מדינת ישראל חוותה חוויה של כמעט השמדה. אנחנו באירוע אחר ואני באמת ציפיתי שאני אגיע לבית הזה, כולם יגידו בואו נתחיל מחדש, בואו ננהל שיח אחר בעניין הגיוס, שמתחילים אותו מההתחלה.
אני זוכר שיזמתי את החוק שלי שאומר לא שירת, לא קיבלת. אפילו דיברתי עם היושב-ראש על החוק שלי של לא שרתת, לא קבלת. גם חתמת עליו.
הרבה מאוד, אתה החבר הכי טוב שלי פה במשכן, גילוי נאות.
הוא אור את זה לכולם, אבל עכשיו יש מצלמות וזאת כבר בעיה.
סעדה, תגיד לו שזה רק פערי גיל.
בבקשה. תהיה בעד החוק והוא גם יהיה איתך.
מהמקום הזה, אמרתי זה זמן להתחיל מחדש ולהגיד באופן חד וברור, לא שרתת לא קיבלת. עכשיו אני נגד מעצרים, הם לא מגייסים אף אדם.
אני חושב שזה לא מגייס, זה יוצר כפייה, זה יוצר שנאה. אני חושב שצריך לתת תמריצים למשרתים אחר כך. אבל מה שצריך לעשות, ביסמוט, כן דורש אומץ. לפתוח את זה מעבר לחרדים, לפתוח את זה על כל החברה. אתה יודע, כמוני, ש-75,000 מתוך 150,000 שלא מתגייסים הם לאו דווקא חרדים. הם ערבים, הם חילוניים, הם דתיים וכאלו שסתם לא בא להם. עכשיו, אם נפתח את זה ונגיד לא שרתת, לא קיבלת, באקדמיה, במחיר למשתכן, בשירות המדינה, אתה תיצור מצב שאנשים, אתה תתמרץ אנשים.
נתת לכל אחד דקה, אז לפחות. לכן אני אומר, אתה תגרום לאנשים להתגייס כי יהיו תמריצים חיוביים. היום מה אתה עושה, אתה אומר לאלו שעשו עכשיו, הבן שלי שעכשיו מסיים 300 יום, הבן השני, הראשון 430, הוא אומר לי אבא, במוצאי שבת, אבל אתה יודע שיש לי עוד מילואים. הוא מסיים בחנוכה, אמרתי לו למה? הוא אומר ביוני, הם קוראים לו שוב. אבל כשהוא יבוא למחיר למשתכן, תגידו לו אתה האחרון, בשירות המדינה אין תיעדוף 20% לוחמים, אין דבר כזה. באקדמיה אין, אין, הערבי יתקבל לפני.
אני אומר, בוא נתעורר ימין ושמאל, בואו נחשוב על הלוחמים שלנו, בוא נגיד בכל מקום, בכל מוסד, הלוחם, החייל הוא קודם, בלי מעצרים, בלי סנקציות. אני אומר לכם שהאוכלוסייה החרדית תתגייס, כי היא תראה שמי שרוצה שילמד תורה, וזה ערכי בעיניי, וזה נכון, ומי שלא לא. הוא יתגייס כדי להתקדם. כדי להתקדם באקדמיה, בשירות המדינה, בכל מקום.
השפה של החוק בעיניי היא השפה של פעם. אני אומר, בוא נטמיע לחוק הזה, ופה ההצעה האופרטיבית שלך.
בוא ניקח לחוק הזה שלך, שיש בו תחילתה של דרך ובשורה לעם ישראל, אבל זה לא מספיק. נטמיע חלקים מהחוק שלי. ואני אומר לך, אם נעשה את זה, קודם כל נביא חוק ערכי ומוסרי, אבל יותר מזה. אם לא נעשה את זה, אני אגיד לך מה יקרה, ואני לא מנבא עתידות. ב-2 בפברואר תעביר את החוק, בעזרת השם בשעה 14:00. אתה יודע מה יקרה בשעה 14:02? בג"ץ יוציא צו ביניים, ותרשום את מה שאני אומר. יוסי, אתה מחייך, תרשום את מה שאני אומר, אם אתה רוצה שזה יעבור בג"ץ, תקראו את הבג"ץ האחרון של סולברג מה הוא אומר, הכתובת על הקיר.
בג"ץ יוציא צו על כל חוק, לא לזרות חול בעיני הציבור.
אני מסכם, אני רוצה שהוא יעבור, אתה רוצה שהוא יעבור ויוסי רוצה שהוא יעבור. אם נטמיע על החוק הזה את הלא שרתת, לא קיבלת. אפילו חלקים ממנו, אני מקבל שאי-אפשר את הכול בבת אחת, אני אומר לכם שהחוק הזה עובר, והוא ערכי ומוסרי.
אמרת 2 בפברואר, הערה לכולם כדי להבין מה אנחנו עוברים עם החוק הזה. אני קורא הרבה בציוצים על הבן שלי שהוא בישיבה והוא לא מתגייס, אתם רואים את כל הציוצים האלה, הבן שלי הוא משתמט. ב-2 בפברואר המשתמט הזה חוגג בר מצווה. אני צריך להודיע.
בקצב הזה יגייסו אותו בגיל 15.
רק תזהר שלא יהיה לך צו ביניים על העניין הזה, על הבר מצווה.
אתה אומר על העלייה לתורה.
אפשר לעשות חוק מזה. קדימה.
לא נעים לי להגיד לך, אתה מוזמן. בבקשה.
לצד העובדה שאני משוכנע שבהצעת החוק במצבה הנוכחי, אני מניח שגם אדוני היושב-ראש מניח שלא יהיה רוב, גם לא בקואליציה, במצבה הנוכחי, עם זאת, אני רואה שאתה קשוב ואתה נכון ואני משוכנע שהדברים ילובנו. אנחנו לא מצליחים עוד להתקדם, לא בהקראות ולא בדיוני עומק, בסעיפים שאיתם אנחנו אמורים להגיע לתמיכה. אבל יש פה בשורה אחת גדולה מאוד. מתן הלגיטימציה של גדולי ישראל לעקרון הגיוס יוכל לאפשר לכל אותם חרדים, או מי שמתקרא חרדי ומגיע מאותן מחוזות, מקבל לגיטימציה מגדולי ישראל להתגייס ואז זה יהפוך לשיטת חבר מביא חבר.
אני מבקש ברשותך להפנות שאלה לשבות היקרה, שדיברה מדם ליבה ולא בפעם הראשונה, ואת באמת ממי שמדבר נקי, כמי שחווה את ההתמודדות ולא מגיעה מפוזיציה שלילית. א', אני אשמח לדעת כתוצאה ממה גזרת את ההיקף המספרי שהחברה שלך הציגה? ושאלה שנייה, אני בוחן איתך רגע אפשרות ושאלה, לא כי אני יושב-ראש הוועדה, אלא כי אני מתכוון באמת להיות מעורב בהליכי השינוי וההטמעה של השינויים הנדרשים. את דיברת על מי שהוגדר כמי שסיים מסלול בית ספר חרדי, מוסדות חרדים.
בתוך זה, זה שנתיים. אני שואל אותך וגם אותך, אם הגיוס יחויב לעמידה ביעדים לצורך העניין, מתוך אותם מוסדות שלא גייסו עד היום, זה יכול לתת מענה לצורך כפי שאת מזהה אותו?
קודם כול, כל יעד שהוא יהיה פר-מוסד ולא כללי הוא כבר יותר טוב. אתה עושה 50%, תעשה 50% מכל מוסד, תגיע פתאום לתוצאות. ודבר שני, השאלה היותר נכונה היא מה יגרום, אתה דיברת על לגיטימציה?
אם בקריאה אחת של הרבנים אפשר לייצר לגיטימציה, אז למה לא הולכים על יעד התחלתי, של 12,000 במכה. הרב אומר בום, 12,000, למה? כי אין שום כוונה להגיד את האמירה הזאת. וזה מה שהחוק הזה אומר. במלאכת אומן זה מה שהוא אומר, ואין שום כוונה וגם הח"כים החרדים לא מתכוונים להצביע לו ואתם מתכננים להעביר אותו בקולות האצבעות הערביות, שזה הכי ביזיון. זאת התשובה על החוק הזה.
אני יכול להתחייב בפנייך משהו, שבות, אני מבקש רגע. סליחה. רק רגע, סליחה, אני ברשות דיבור, אדוני היושב ראש.
החוק הזה יעבור רק ברוב קואליציה.
תשמעי שבות, אני נותן לך פה את התחייבותי, והיא מגובה בקולות חברים רבים, מסיעת הליכוד לפחות. מעולם האצבע שלנו לא תהיה מונפת בעד הצעת חוק שנתמכת בקולות הסיעות הערביות.
על זה מצהירים רבים מחבריי גם מהמפלגות הערביות, וחשוב שנאמר את זה כאן.
חבר'ה, דן אילוז בזכות דיבור. בבקשה, שתי דקות. יש עוד מספר דוברים.
תודה רבה. אני לא אתחרה עם משה סעדה אני לא אתחרה עם משה סעדה, מי החבר הכי טוב שלך.
אבל אתה מוזמן לבר מצווה ב-2 בפברואר.
האמת, לא קיבלתי הזמנה ואני גם לא יכול להגיע, כמו שאתם יודעים, אבל בסדר.
בועז, זה בסדר שאני מזמין בשמך?
דווקא זו הזמנה קלה, אתה יודע שאני לא אגיע בכל מקרה, אז זה הכי טוב.
אילוז, קודם כול ברכות להולדת החמודה הבת.
עברת חודש די מטלטל. אני מכיר את זה, היה לי את זה ב-2014, אובדן ולידה כמעט במקביל. ואמרתי לך ואני אומר לך את זה גם שוב, השמחה של הלידה היא גוברת על הצער של הורים, כי זה דרכו של עולם, וכולנו פה מברכים אותך ומחבקים אותך. בבקשה, אדוני.
תודה רבה. אתה לוקח לי את כל הזמן.
אני מדבר מתוך ידידות וגם כשאנחנו לא מסכימים זה מתוך ידידות.
לא מסכימים בנועם, אתם צריכים ללמוד.
נכון, נכון. וזה מוביל אותי לבקשה שלי מכל צדדים, שלצערי אני חושב שזו בקשה שלא תתקבל. אבל בכל מקרה אני אגיד, שכדאי לנו להתנהג בענייניות בדיונים האלו, כי אם אנחנו נתנהג בענייניות, אולי באמת נוכל להביא איזושהי בשורה לעם ישראל. אני יודע שיש הרבה מאוד ספקות בנושא הזה, אבל בכל זאת.
וכשאני אומר ענייניות, אני לא מתכוון לאנשים שהגיבו לחוק חמש דקות אחרי שהוא התפרסם והתנגדו אליו, כי זה נגיד לא ענייני, כשלא קראתם אותו בכלל. אתמול שלחתי לך, אדוני היושב-ראש, עשר נקודות שאני חושב שיכולות להפוך את החוק שכרגע לא מספיק טוב, ואני אומר את זה בכנות, הוא לא מספיק טוב, לא מביא שינוי משמעותי, לחוק שיהיה חוק טוב, שיביא בשורה לעם ישראל. אני מודע לזה שזה שינויים דרמטיים, מאוד דרמטיים, ובכל זאת, בלי השינויים האלה, אני חושב שהחוק לא יהיה מספיק טוב ולא יביא את השינוי שאנחנו צריכים בתוך מדינת ישראל, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה חברתית.
אני אשלח לך את המכתב, זה באמת, זה הכול פורסם ואין בעיה.
לדעתי אי-אפשר לקרוא לזה חוק גיוס אם אנחנו מורידים את הסנקציות הקיימות, שמעודדות גיוס. ופה, עורך דין יוסי פוקס, אני רוצה להגיד שדווקא אנחנו כן רואים עלייה במספר המתגייסים מאז החלת הסנקציות שקיימות כרגע. עכשיו אפשר לפרש את זה ולהגיד שזה בא ממקומות אחרים.
אנחנו יודעים את הנתונים, זאת לא פרשנות.
הכול בסדר, זה לא ברור זו פרשנות.
אפשר להגיד שזה בא ממקומות אחרים, אבל כרגע היו סנקציות, יש עלייה. והחוק הזה מוריד את הסנקציות הקיימות, את מעונות היום ואת המוסדיות. הוא מוריד את זה, ואי-אפשר לקרוא לזה חוק גיוס. אי-אפשר לקרוא לזה חוק גיוס ולהרחיב את הגדרת החרדים ולקרוא לאנשים שכבר לא חרדים, אנשים שהם כבר לא חלק מהציבור החרדי.
אני אגיד עוד משפט אחד. אי-אפשר לקרוא לזה חוק גיוס ולבנות מנגנון שרק בעוד שנה וחצי במקרה הטוב, שנתיים כנראה במקרה הריאלי, נבדוק אם עמדנו ביעדים או לא עמדנו ביעדים. ולכן צריך לתקן הרבה מאוד דברים. אני החלום שלי, שלא כמו האופוזיציה שבאה לפה כדי לפרק ולפרק את הקואליציה, אגב, לגיטימי, אני לא בא בטענות, אבל באים כדי לפרק את הקואליציה. החלום שלי הוא להצביע בעד חוק טוב. אבל אנחנו צריכים לדאוג בוועדה הזאת שמה שייצא הוא חוק טוב, לצערי, בנוסח הקיים זה לא המצב.
תודה רבה על הדברים, ידידי חבר הכנסת דן אילוז. חבר הכנסת ינון אזולאי.
דן, מה שאתה מציע זה לחזור להצעת החוק.
חבר הכנסת ביסמוט, יושבים בחוץ חברי מכינה. חבר'ה צעירים, מילואימניקים שהגיעו משירות ולא מכניסים אותם וביקשו ממני לומר לך.
את רוצה לפנות להם את המקום שלך, בבקשה?
כן, אני אשמח לפנות להם. להכניס אותם? הם שלושה.
אדוני, אולי לפני סוף הדיון נשמע את הצבא, את עמדת צה"ל.
חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. תודה רבה לך.
סוף הדיון זה בעוד חצי שנה.
חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. לא להפריע לינון.
חוץ מזה שיש כאן עוד מספיק מקום לעוד שלושה חבר'ה.
להגיד לח"כ לפנות? אני אפנה.
רגע, שנייה, שנייה, שנייה. אני עומד ליד הדלת ואני מונע מהאנשים להיכנס.
שאלתי אותך שאלה, אני ליד הדלת ומונע מהאנשים להיכנס?
אני פניתי אליך בבקשה ובנימוס. עכשיו אתה רשאי לתת את התשובה. ביקשו ממני שאבקש ממך.
אני לא מונע מאף אחד להיכנס.
מונעים, מונעים. הדלת פה נעולה עם כרטיס מגנטי.
אבל אם אני אגיד שיושב-ראש הוועד הסכים? זה שלושה חבר'ה, זה הכול.
יש מקום שיכנסו, בבקשה. כמובן.
זה בסמכות המשמר ולא בסמכות היושב-ראש.
חבריי חברי הכנסת, תודה רבה, אדוני. אני יודע כמה ישיבות וכמה דברים וכמה מאמץ שאתה עושה על מנת שייצא חוק שייתן מענה גם לצרכי צה"ל ומצד שני, כמו שכתוב בהגדרה, שיסדיר את מעמדם של לומדי התורה. אפשר להגיד את זה ואת שני הדברים אפשר להגיד באותה נשימה, לא צריך להתבייש שיש לנו תורת ישראל ולא צריך להתבייש שיש לנו את צבא ההגנה לישראל.
אני חושב שיש כל מיני חברי כנסת, ואני לא מחלק להם פה ציונים, על מי עבר על החוק ומי לא עבר על החוק אבל אין ספק שאני עברתי על החוק. אני מכיר כל פסקה בחוק. יש דברים שנאמרים פה והם לא יותר מסיסמאות וכשניכנס לכל החוק אנחנו נבין.
ישבתי גם עם ארגוני המילואים, חלקם הצליחו להגיע וחלקם לא. הדלת שלי פתוחה לבוא ולשמוע. וחשוב שישמעו גם את הדעה שלי, תמיד אני אומר לא בטוח שנסכים, אבל יותר חשוב שנבין אחד את השני כי אני חושב שגם הציבור החרדי, שכרגע החוק שמונח, גם בתוכנו יש התנגדות גדולה לכך. הגיעו אליי גם הביתה מפגינים עד דלת ביתי. ואני לוקח את זה עליי, כי רבותיי אמרו לי, תמשיך להתקדם. מעולם לא היה שביקשנו פטור גורף לציבור חרדי, זה פייק אחד גדול. ביקשנו דחיית שירות למי שלומד תורה, מי שלומד תורה יוכל לשבת וללמוד תורה. כולכם אומרים את זה פה ואתם אומרים את זה לא פעם ולא פעמיים, אולי כמה אחדים לא אומרים את זה. אבל צריך להבין שיש ערך לתורה.
ולכן אני אומר, מי שיושב ולומד ימשיך ללמוד תורה. כשמדברים פה על בוגר מוסד חרדי, בוגר מוסד חרדי, לכו תבדקו מהי ההגדרה גם בחוק. לא, למה לא כתוב תלמידי ישיבות, כי בוגרי מוסד חרדי זה בוגרי מוסד חרדי שנמצאים ולמדו בציבור החרדי. לא ראיתי שמישהו פה ביקש שיהיו תלמידי ישיבות, למשל בנציבות שירות המדינה.
ולכן אני אומר לכם שאנחנו פה בשביל להביא חוק שיהיה חוק טוב לעם ישראל, ושלא יספרו לכם סיפורים שאנחנו סגורים עם הערבים. עוד שקר, עוד שקר, עוד נרטיב שרוצים לקבע אותו בציבור. בגלל שיש כאלה שכל הזמן בתקשורת, זה התפקיד שלהם. ואני אומר לכם, חבריי מהקואליציה, אתם נגררים למקומות שלא צריכים להיגרר, לכל מיני סיסמאות, לכל מיני אמירות. תסתכלו על יאיר לפיד, בכל פעם הוא היה אומר בחירות, שם מדבקה מתי בחירות, וכל פעם משנה את התאריך. אל תגיעו למצב שלו ואני מציע לכם.
אנחנו נשב כקואליציה, אנחנו מספיק חזקים בשביל לגבש את הדעה בתוכנו, בשביל לדעת את האמת, כי תסתכלו שסך הכול האנשים מתחלפים, הארגונים נשארים אותם ארגונים, יש להם מטרה אחת, להפיל את הממשלה. לנו כקואליציה יש מטרה אחת, להביא באמת חוק שיסדיר מצד אחד את מה שצה"ל צריך את צורכי צבא ההגנה לישראל. מצד שני, שפעם אחת שמי שיושב ולומד, יישב וילמד ומגיע לו לשבת וללמוד בזכות ולא בחסד. אמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים. גם לשבת איתך, חילי טרופר, שאלת אותי ואמרתי לך, מי שלא לומד, אין מקום, אנחנו לא באים להגן עליהם.
אגב, גם הממשלה כמובן לא תגן על מי שלא לומד והאכיפה תהיה מה שלא הייתה מעולם.
חברים, הדיונים הבאים בהצעת החוק יתקיימו מחר ב-12:30 וב-14:30, ח"כים שלא דיברו היום, והיו כאלה, ידברו בפתח הדיון מחר. תודה רבה. הדיון נעול, יש לנו דיון נוסף, שמתחיל עכשיו.