צריך להקציב זמן למי שלא מדבר על הסעיף עצמו.

אני מבינה שזה מאוד לא נוח לשמוע את מה שאני אומרת, אבל אתה תשמע את זה בפעם המאה ואחת כי זה הזמן שלי לדבר לפרוטוקול. אני מבינה שאני לא מדברת אליך, אני מדברת לפרוטוקול, ואני אמשיך לדבר לפרוטוקול בזמני. זה אומר שמתוך 80,000 ל-100,000 בין 6-8% זה המקסימום שיתגייסו, בהינתן שאנחנו מסתכלים על שנת 2045, שבאמת כבר 45% מהציבור הכללי הופך להיות אוכלוסייה חרדית. אחינו החרדים צריכים להגיע למצב שהם מתגייסים לא באחוזים של 6-8%, אלא הרבה יותר. וזה יוצר נרמול של מצב שהאוכלוסייה החרדית לא מתגייסת. עכשיו לעניין היעדים, אדוני, ולעניין הכמות. קודם כל, היעדים הם נמוכים מאוד. אם נעשה באופן פשוט את האקסטרפולציה של הנתונים רק על היעד הראשון של השנה הראשונה, שבה אתם מגדירים רק 75% צריך לעמוד ביעד, ואנחנו בטח נתייחס לזה גם בהמשך, ואתם מגדירים את זה לשנה וחצי ולא לשנה, ושאתם מכניסים פנימה את יעדי השירות האזרחי ביטחוני, שאנחנו אמרנו לכם שאנחנו מבקשים להוציא תא זה, כי מה שצריך לצה"ל זה לוחמים. אנחנו כבר עושים כבד ראשו ואנחנו מגיעים מתוך 8500 בקושי לפחות מ-1000. גם שר הביטחון אמר את זה.

לכן אחד הדברים המהותיים שהתייחסנו אליהם ב-40 הדיונים שהיו קודם לכניסתך לתפקיד, אדוני, זה שחייבים להכניס בתוך היעדים יעדים שמתייחסים לאוכלוסיית הלוחמים, כי זה מה שהצבא צריך. רק היום בבוקר שמענו פרסום, שהצבא לא הכחיש אותו, אבל אני ממש התכווצתי למשמע הפרסום הזה, שאוגדה 99, הלוחמים שלה, המילואימניקים, זעקו בדם ליבם שהם כבר נשחקים, אז הרמטכ"ל היה צריך להקפיץ אוגדה סדירה ולדחות את המילואים לאוגדה 99. אנחנו צריכים להבין בסוף מה עובר על חיילי מילואים. מאז יש עוד פרסומים על חיילי מילואים ועל היקף חיילי מילואים ומה זה עושה להם, ואנחנו יודעים שיש זעקת שבר של חיילי המילואים. אנחנו חייבים לראות שמגייסים אוכלוסייה שתיתן כתף, תחליף את אותם חיילים במילואים, וזה לא מופיע בטיוטת חוק שלך, למרות שאנחנו התייחסנו לזה בדיונים ברשותו של חבר הכנסת אדלשטיין. אני מוצאת לנכון עכשיו להגיד את זה – חייבים בתוך היעדים האלה להגדיר בצורה ברורה שיש לוחמים ויש אוכלוסייה ונתח מסוים שניתן ללוחמים, ולא ייתכן שזה לא ייכנס לתוך החישוב הכללי, כי זה בסוף הדבר היחיד שיתכתב עם צרכי הצבא. כל עוד אנחנו פה הופכים את זה, מנרמלים מצב שלא מתגייסים לצה"ל, ורק השוליים של החברה החרדית יתגייסו לצה"ל, הוא שהיה הוא שיהיה, אנחנו לא נראה אפילו לוחם חרדי אחד בשורות הצבא. תודה רבה אדוני.

תודה לך חברת הכנסת שרון ניר על הדברים. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. ביקשת – קיבלת. - - -

לא להפריע. חברת הכנסת שרון ניר, מה שהצבא צריך זה חיילים ולוחמים, והיא צודקת. בבקשה, רם בן ברק.

תודה רבה, אדוני יושב-הראש. ראשית, אני רוצה להפנות שאלה אליך וליועצת המשפטית לממשלה וגם למזכיר הממשלה, לוועדה. האם אנחנו כולנו מחויבים לפעול על פי חוק? גברתי היועצת.

גם יצחק עמית, אגב, גם נשיא בית המשפט העליון מחויב לפעול על פי חוק. מה זאת אומרת?

לא, אני שואל.

אני מצטערת שהתשובה שלי מעצבנת, אבל גם הוא חייב.

האם אנחנו כפופים לחוק לפני שאנחנו כפופים לכל דבר אחר. טלי, גם חברי כנסת.

לא להפריע.

חוק החסינות הוא חסינות.

אדוני, מאחר ואנחנו כפופים לחוק לפני כל דבר אחר, אני רוצה להביע את התרעומת שלי על זה שאתה אמרת בתקשורת, וגם צייצת, והיועצת המשפטית של הוועדה לא התייחסה לזה לצערי הרב, שאתה בעצם לא מוכן לקבל את היועצת המשפטית כמעמדה כיועצת משפטית, ולא את העוזרים שלה שבאים מתוך הייעוץ המשפטי, למרות שבית המשפט העליון אמר פסיקה ברורה, שהמעמד שלה, אסור שייפגע.

לא, זה היועצת המשפטית לממשלה. הפסיקה אמרה את זה ליועצת המשפטית לממשלה ביחס לממשלה, אבל לא על היועצת המשפטית של הכנסת ביחס לכנסת. רק אומרת.

רם, זה לא הגון. אני לא מתייחסת לכל ההערות של חברי כנסת או ציוץ של חברי כנסת. זה דבר אחד, ואתה יודע את זה.

אבל הוא יושב-הראש של הוועדה.

מעבר לזה, אתה לא יודע מה היו השיחות ביני לבין יושב-הראש.

אבל הוא יושב-ראש של ועדה.

אז מה?

כי את יושבת.

גם לה הם לא יתנו לדבר.

לא הבנתי. היא היועצת המשפטית של הוועדה, זה מה שהיא.

לא להפריע. מירי בזכות דיבור.

אני לא התייחסתי, אני לא מתייחסת, ואני לא אתייחס גם בעתיד לכל ציוץ של יושב-ראש הוועדה או של חבר כנסת. מעבר לזה, אתה לא מודע לשיחות הפנימיות שהיו ליושב-הראש הוועדה ולי לעניין זימונם.

אז את כן מתייחסת.

ביני לבין יושב-ראש הוועדה לגבי זימונם של המשנים ליועצת המשפטית לממשלה לדיון לוועדה.

לא ידעתי שאנחנו צריכים לקבל ייעוץ משפטי מהיועצת המשפטית של הממשלה. רציתי להבין.

אבל אני מדבר עכשיו

כן ,אני לא נראית כמוך. לא חשבתי שאני מדברת.

רם בן ברק עם זכות דיבור.

אני מבינה שזה אתה ולא אני.

האם אני צריך להבין שיושב-הראש הוועדה לא כפוף לחוק במדינת ישראל.

איך זה קשור לחוק?

זה קשור לחוק.

איפה כתוב בחוק שחייבים לקבל עמדת ייעוץ משפטי של הכנסת?

יש הנחיה מפורשת של בית המשפט העליון במעמדה של היועצת המשפטית - - -

של הממשלה ביחס לממשלה. זה מה שכתוב בפסק הדין.

אל תתקני אותי. גם אם תצעקי, זה לא מעניין אותי. ככה אני הבנתי את זה.

אבל אני מניחה שאתה מבין.

טלי, תאפשרי לרם להמשיך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ולכן היועצת המשפטית לממשלה אם היא רוצה להשתתף בדיון אני חושב שצריך לאפשר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוקיי הדברים נאמרו. ולגבי הסעיפים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק הערה קטנה ברשותו של רם. אני יכול להסכים איתו שהם יבואו ויתנו את זה, אבל באותה מידה כמו שאתה אומר, אני חושב שייעוץ משפטי של משרד הביטחון צריך לבוא ולהביע את הדעה שלו, ואסור לסתום לו את הפה. זה חשוב שתדע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. מי מונע ממנו? אותה זאת, שרוצה לבוא, מונעת מהם לבוא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ולסעיפים עצמם, בבקשה. נאמר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הדבר הנוסף הוא, אני מפנה את תשומת ליבכם לשני דברים שראיתי היום וקשורים מאוד לענייננו. אחד, זה שצה"ל החליט, או שוקל, לגייס את הילדים של העובדים הזרים. עד היום זה היה בהתנדבות. היום הוא שוקל לעשות את זה בגלל מחסור בכוח אדם. אז אני חושב שגם את זה אנחנו צריכים להכיר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מכירה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> צה"ל במצוקתו לוקח אנשים שהם לא אזרחים ישראלים, הם במעמד ארעי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ביסמוט, אני רוצה רק להסביר משהו. תושב ארעי יכולים לגייס את הילדים שלו. יש במחזור 3,700. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהתנדבות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה היה היום בעיתונות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן אבל בועז לא מכיר את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה אלעזר, טוב שאתה פה. אני לוקח אותך ככלי תקשורת. בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> היה עד לפני חודש רעיון לגייס פיילוט של מאה איש, אגב. כמו שעשינו עם קהילת העבריים בדימונה. כל הבוגרים שלהם מתגייסים לצבא. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הדבר השני שהתפרסם היום – ואני לא יודע אם זה נכון, אבל בטח נשמע כאן – זה שצה"ל טוען שמה אמר שר האוצר ומה שאומר שר הביטחון לגבי תקציב צה"ל והחישוב שלו לפי 50 ימי מילואים לאדם בשנת 2026, הדבר הזה כנראה לא יחזיק מים ויצטרכו הרבה יותר. אנחנו מראש הולכים לתוכנית שאנחנו כולנו יודעים שהיא לא תחזיק מעמד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אמרתי קודם, יש לי בבית שניים שבשבוע הבא יוצאים ל-70 ימים ול-85 ימים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. הם דיברו על סך כל הימים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן. בחדרים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה מישהו בשולחן שאין לו בנקודת הזמן הזו בן משפחה קרוב שבמילואים או בקבע? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו לגופו של סעיף. יש לי שאלה, אנחנו אומרים ש-75% זה, אם לא יבואו 75% אחרי שנה וחצי בערך אז מתחילות סנקציות על אותה ישיבה בגין אי גיוס של 25% מתוך אלה שהיו אמורים להתייצב. אז הייתי שואל כאן גם שאלה משפטית. הרי אנחנו, המדינה, מממנת את הישיבות על פי זה שהיא סופרת ראשים. זאת אומרת אם יש ישיבה שמראש לא מתייצבים בה אנשים בכמות שהיא הצהירה עליו היא עבריינית, היא מקבלת תגמול על אנשים שאינם. אני צודק או שלא צודק? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה לא? << דובר >> מזכיר הממשלה יוסי פוקס: << דובר >> יש סעיף על זה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> שמה? << דובר >> מזכיר הממשלה יוסי פוקס: << דובר >> - - - שיש פער, אם אתם זוכרים או לא זוכרים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היעדים - - - מכל ישיבה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> 75%, כן. << דובר >> מזכיר הממשלה יוסי פוקס: << דובר >> לא, לא זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מתכוון שיעדים זה לא פר ישיבה. << דובר >> מזכיר הממשלה יוסי פוקס: << דובר >> - - - בישיבה 5-10% שאז מוציאים אותם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אצל ליברמן היה כתוב בלי מספר - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל יוסי, אפשר אולי להרחיב את זה כמו לבית ספר תיכון. תדמיין לך שבמכבים רעות היו אפס מתגייסים. מה היית אומר על בית הספר הזה מבחינת התקציב שאתם מאשרים להם? אפס מתגייסים. לא רק שאפס מתגייסים, אומרים להם לא להתגייס. יוסי, תסתכל לי בעיניים. אל תהיה כזה. << דובר >> מזכיר הממשלה יוסי פוקס: << דובר >> לא, רק לא הבנתי - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> - - - היו מתגייסים אפס. << דובר >> מזכיר הממשלה יוסי פוקס: << דובר >> אבל אתה יודע שבתיכון זה לא עובד לפי השיטה הזו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה? << דובר >> מזכיר הממשלה יוסי פוקס: << דובר >> לא בישיבות הקטנות ולא בישיבות התיכוניות ולא בתיכונים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא עובר לפי מה? אתה רוצה שאני אראה לך דוחות? אני אראה לך דוחות - - - << דובר >> מזכיר הממשלה יוסי פוקס: << דובר >> - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יוסי, אני אראה לך דוחות של בתי ספר תיכוניים בארץ, של כל בתי הספר, של אחוז הבוגרים שהולכים לשירות קרבי. בסדר? אתה יודע שיש דוחות כאלה. חלק מפרסמים, וחלק אמרו פעם שלא מפרסמים. אבל אני יכול לתת לך עכשיו, בעוד 2 דקות, דוחות על הישיבות התיכוניות הקטנות שמתגייסים בהם אפס. << דובר >> מזכיר הממשלה יוסי פוקס: << דובר >> מה הנקודה שלך? לא הבנתי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה אתה נותן להם כסף? << דובר >> מזכיר הממשלה יוסי פוקס: << דובר >> אני לא נותן להם כסף. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לי הפתעות בשבילך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רם בן ברק, תמשיך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הדבר האחד לפני האחרון שאתם כאן אומרים, ואני רוצה פשוט להבין את זה, הרף המינימלי השנתי - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> "הרף המינימלי השנתי לא יפחת ב-50% ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי המוסדות" ואני דווקא מתחבר לעניין הזה – האם אנחנו בחוק הזה מתחייבים ש-50% ממחזור יתגייסו? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> 50% יהיה היעד, המילוי - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> את בטח מתארת את איך שהבנתי את זה, נכון? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> על מה שאתה אומר - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז אני שואל, למה שלא נגיע למצב ש-50% ממחזור מתגייסים? כי ב-50% של בני ה-18 שהתגייסו אז אני יוצא מתוך הנחה שהאפקט שלהם על צה"ל יהיה הרבה יותר משמעותי מבחינת מה שהם יכולים לתרום, ואתם כתבתם את זה כיעד, אבל אני מציע להוסיף כאן שאנחנו אחרי השנה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בכל מקרה הם לא מתגייסים בגיל 18. בכל מקרה רוב האנשים האלה ידחו גיוס שנה או שנתיים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם הציונות הדתית תתגייס בהמוניה דוחה שנה או שנתיים, אנחנו הולכים לישיבה, חלק מתהליך ההכשרה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אתה רוצה לעזור לצה"ל, או שאתה רוצה למרוח זמן? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לעזור לצה"ל, וברור לי שאם בן אדם מגיע אחרי שהוא למד שנה או שנתיים בישיבה, הוא מגיע הרבה יותר מוכשר, הרבה יותר תורם לדבר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז אתה מוכן שיהיה כתוב בחוק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אין בעיה. יש מכינות בשביל זה. נכון. כל מי שרוצה להתגייס, להיתרם לגיוס, להגיע למכינה או לישיבה – יכול, בתנאי שהוא מתגייס אחר כך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז אתה מוכן שיהיה כתוב בחוק שזה יהיה 50% עד גיל 20? שמי שירצה עוד שנתיים למשוך ימשוך, כמו במכינות או פרו בשנות שירות, מגיל 20, 50% מבני עד גיל 20, << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> רם אני מבין מה שאתה אומר. רק מי שלא ילמד, לא במכינה ולא בישיבה ולא בש"ש או מה שזה לא יהיה, אכן יצטרך להתגייס בגיל 18. אבל ברור לכולנו שאם אנחנו מדברים על בני ישיבה, הם ידחו לפחות שנה או שנתיים גיוס. כלומר ההתחלה היא - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומר שנתיים גיוס. כמו אלה שהולכים למכינות ושנות שירות. שנה וחצי גיוס. בוא נקבע שהיעד שלנו זה 50% ממחזור עד גיל 19 וחצי. אתה בעד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רם, אתם מדברים על משהו שלא קיים בחוק. תלמידי ישיבה נעלמו מן החוק, נמחקו מכל מקום. אז אתם פשוט מדברים אבסטרקטית לגמרי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שגם בעבר תלמידי ישיבות לא היו, כי אנחנו דיברנו על בוגרים ולא על תלמידים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אתה לא רוצה לקחת מי שלומד. אז כל פעם מי שלומד הוא תלמיד ישיבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רם בזכות דיבור. לא להתפרץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. זה רק רשום. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מסיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו אני רוצה להתייחס למה שנאמר כאן עליי, דברים טובים, לשמחתי הרבה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גם לזה אתה לא מסכים? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. אני מסכים לכל מה שאמרתם חיובי עליי. רק דבר אחד אני לא מסכים - - - אני חושב שאחת הבעיות הגדולות של החוק הזה שלקחו חוק לא רלוונטי שהיה בזמן אחר והייתה לו מטרה אחרת, הייתה לו מטרה - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> - - - הצבא ישב והחליט אחרת ממה שאתה רוצה לומר עכשיו. הצבא – אלוף שקדי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא צבא. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> שניה אחת. אני רוצה להוסיף - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו צבא והוא לא צבא. אנחנו פוליטיקה. הוא צבא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא צבא. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אפשר לשמוע רגע את רם? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> 8 מתוך 10 בצוות היו אנשי צבא. אתה פוליטיקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> קח את כל מה ששקדי כתב. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אומרים עליי דברים רעים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חס וחלילה. לא אמרתי לך דבר אחד רע. אני חוזר עוד פעם, הוא לא היה רלוונטי, ולמרות שאני הייתי אז חבר קואליציה, כשהייתי יושב ראש הוועדה, עדיין לא הבנו את החוק הזה. היו שם דברים שלא הסכמנו להם. 3 שבועות, 3 חודשים – את זוכרת. לא הסכמנו, ספק אם אנחנו - - - הוא לא היה עובר באותה צורה, והוא בוודאי ובוודאי לא היה חוק שקדי. את שקדי גם אתם לא קיבלתם, אגב. לא רק אנחנו לא קיבלנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים. די. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתם לוקחים ועדה ששר הביטחון, הרמטכ"ל - - - שהיום הוא רמטכ"ל - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל אפילו את שקדי לא קיבלתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עד כאן. אני רוצה רק להגיד דבר אחד, להתייחס. יעקב אשר. אבל קודם רק להתייחס לדברים שאמרת. אמרת שהחוק הזה כבר לא רלוונטי, אמרתי את זה, ואני לא אוהב לחזור על עצמי, אבל אתה גורם לי לחזור על עצמי שוב ולהסביר, שכאשר החוק שלכם הוצע אז הייתה איזו תפיסת עולם שאנחנו באמת הופכים להיות שוויץ ואנחנו נעשה שלום נפלא, וכולם אוהבים את כולם, וגם אפשר צבא קטן, ויכול מאוד להיות שאותם אלה ששגו פעם גם עכשיו לגבי החוק הזה שוגים, שחושבים שאפשר לעשות דברים ברבולוציה ולא באבולוציה. סליחה שאני אומר את זה, אבל זה מדהים איך כאלה שטעו בעבר משוכנעים שהם צודקים הפעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי זה, ראש הממשלה? אתה מתכוון לראש הממשלה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שניה אחת. דיברתי עליי. אנחנו בכנסת עכשיו. דיברתי בכנסת. ולכן החוק הזה תמיד רלוונטי בגלל שהמדינה הזו, מאז 48' תמיד היו לנו אויבים, תמיד הייתה קריאת תיגר, הטעו פה ציבור שלם, חשבו שאנחנו נביא לפה מחבלים, ניתן להם בלייזרים, אולי אפילו פרס נובל לשלום והכל טוב ויפה, נקטין את הצבא. אז טעו, תנו לנו לעשות את העבודה ולגייס חרדים, כי זו המטרה של החוק הזה. בבקשה, יעקב אשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - -

על החוק הזה יושבים בצום. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שרציתי לשאול. אולי מי שמשתתף בדיון הזה פטור מהצום בגלל הכאב והחורבן שיש פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממש לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, ממש לא. אם אני אצום, אתה תצום איתי. בבקשה, יעקב אשר. נצום יחד.

אתה יודע ש-10 בטבת זה ראש השנה לבתי המקדש? אולי ישמעו פה אחדות, והקדוש ברוך הוא בסוף יביא לנו גאולה. אולי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - -

אני חושב שלא צריך לצום, מי שמשתתף בדיון ביום שלישי. כל כך עצוב, כל כך טרגי וכואב גם ככה.

אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך, שטרן. אתה היושב-ראש. אדוני יושב-הראש שטרן, אני יכול לדבר? הוא יושב-הראש.

כן.

אם הבוחרים החליטו ככה, אז הוא יהיה. בבקשה, יעקב אשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - -

אני יודע שזה מרגיז וכואב אבל ככה זה. זו המציאות. דמוקרטיה. יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אגב, זה לא קשור לחוק הגיוס - - - מה, הם רוצים לפרק את הממשלה על זה? טוב, עכשיו אני מתחיל את רשות הדיבור. תודה רבה, אדוני. אני רוצה קודם כל להתייחס - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - -

להתייחס להתייחסויות שקיימות. וזה בסדר, בגלל שבכל ועדה, בטח בנושא כזה, צריך לשמוע את חברי הכנסת וכו'. אבל יש הרגשה שיש כאן משהו שהוא הרבה מעבר לכך, ואני אומר את זה גם לך יושב-הראש, גם למנהל הוועדה, וגם לייעוץ המשפטי. קראתי פוסט ששלחו לי, שכתב ראש מפלגת יש עתיד, שהוא יושב-ראש המפלגה של כמה מהאנשים שיושבים כאן, והוא דיבר על הדיון הקודם, הוא התהדר בכך – "בעקבות פיליבסטר ממושך ועיקש של חברי יש עתיד", והוא מפרט את השמות – "מירב כהן, מטי צרפתי הרכבי", שטרן, הוא דחף אותך קצת, "משה קינלי טור-פז", ורם בן ברק אחרון, אחרון חביב - - -

לא, יש ייצוג מגדרי אדוני.

למה אתם מפריעים לי? מטי, אני הייתי יושב-ראש ועדה, שמעתי נאומים שלך המון זמן, כיבדתי. תכבדי אותי בבקשה. אני יודע שאני בא ממגזר אחר - - -